בתרבות האמריקאית יש חשיבות עליונה ללימודים אקדמיים, ורואים את זה כמעט בכל סדרה וסרט. גם בישראל הייתה לכך חשיבות מרובה, בעיקר בשנות ה-90, כאשר צצו כאן מכללות כפטריות לאחר הגשם. אין ספק שתואר אקדמי היה ונשאר רכיב חשוב גם בימינו, אבל עד כמה בדיוק?
ילדי שנות ה-80 וה-90 ודאי זוכרים את הוריהם, שרובם ככולם קידשו את התואר האקדמי כאמצעי החשוב ביותר בחיים.
אבא שלי ז"ל סיפר לי בזמנו שרק מי שהיה לו תואר ראשון התקבל לעבוד בבנק. ולעבוד בבנק היה כבוד גדול, וכך הוא דחף את כל ילדיו ללמוד לתואר אקדמי ולהצליח בחיים.
אבא שלי ז"ל סיפר לי בזמנו שרק מי שהיה לו תואר ראשון התקבל לעבוד בבנק. ולעבוד בבנק היה כבוד גדול, וכך הוא דחף את כל ילדיו ללמוד לתואר אקדמי ולהצליח בחיים
כיום מוצעים לא מעט קורסים קצרים, והשוק נע יותר לכיוון של הכשרות מקצועיות ממוקדות. תואר אקדמי היה ונשאר חשוב מבחינה מקצועית בעיקר במשרות ניהול ובתפקידי דרג ביניים וגבוה.
לתואר אקדמי בימינו יש שני צדדים עיקריים. ראשית, זה מעיד על יכולת למידה, התמדה ואף סקרנות. אנשים לומדים הם אנשים מתפתחים שתמיד יותר מעניינים אותי, ואני אישית מעולם לא הפסקתי ללמוד. יש לציין שלא בהכרח מדובר אך ורק בלימודים שקשורים ישירות לעבודה שלי. למשל, כיום אני לומדת פסיכו-תורה-פיה – שיטת טיפול המשלבת פסיכולוגיה וקבלה.
מצד שני יש לציין שבעולם העבודה המעשי, פעמים רבות הניסיון הרלוונטי הספציפי בתחום הוא זה שקובע.
למגייס יש "כאב". לדוגמה – חסר לו איש מכירות לתעשיית הביוטק. ההעדפה הראשונה תהיה למי שמכיר את השוק, את הלקוחות, את התחום ואת השפה המקצועית הזו. לכן במקרה כזה הניסיון הוא מה שחשוב ולעיתים גם הקשרים האישיים שיש למועמד עם הגורמים הרלוונטיים בענף.
בספר "הסוד טמון באנשים" מורטון מנדל (פילנטרופ יהודי אמריקאי עם עסקים חובקי עולם), סיפר כי את אנשיו נהג לבחור ע"פי אישיותם. הוא בחן בעיקר את היכולות והתשוקה למקצוע – כי את כל היתר ניתן ללמד.
פגשתי לא מעט אנשים שאין להם תואר, למדו קורס קצר והשתלבו בעולם העבודה ללא ניסיון או תואר.
לחלקם זה הצליח כי היתה להם סביבה תומכת וממי ללמוד. לעומתם, אחרים שהיה חסר להם בסיס רחב יותר של הבנת התחום. בעקבות כך הרגישו לא תורמים, לא מוערכים ועזבו את המקצוע.
אז האם כדאי ללמוד? בוודאי. תמיד.
תואר אקדמי (לפחות תואר ראשון) נחשב היום כדרישת מינימום בשוק העבודה, ובייחוד אם רוצים להגיע לתפקידים בכירים. כמו כן יש תחומים שמחייבים תואר אקדמי, כגון עריכת דין, רפואה, הנדסה לסוגיה, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית, מדעי החיים ופעמים רבות מאוד מדעי המחשב.
בספר "הסוד טמון באנשים", מורטון מנדל (פילנטרופ יהודי אמריקאי עם עסקים חובקי עולם), סיפר שנהג לבחור את אנשיו עפ"י אישיותם, ובחן בעיקר את היכולות והתשוקה למקצוע – כי את כל היתר ניתן ללמד
מה כדאי ללמוד? מה שרוצים באמת. צריך לחפש את התשוקה. מומלץ ללמוד תחום שבאמת מעניין אתכם. שווה לדבר אם סטודנטים וגם אנשים שעובדים בחברות במקצוע שבחרתם וממש לתחקר אותם. על הלימודים שלמדו ועל העבודה שהם מבצעים בפועל. יש בפייסבוק קבוצה של "צריכים משהו". בקשו לדבר עם מהנדס תעשיה וניהול לפני שהחלטתם או בחרתם ללמוד הנדסת תעשיה וניהול.
חשוב לזכור שיש אנשים שהצליחו יפה מאוד גם ללא שום תואר אקדמי. על בסיס של קורסי הכשרה מקצועיים וצבירת ניסיון מעשי, הם הצליחו להתקדם לתפקידים נחשקים ולעיתים גם למשרות בכירות. לעיתים נדרש להתחיל ממשרה בעלת שכר נמוך, כדי שנוכל לצבור ניסיון מעשי.
דניאלה הירש היא יועצת בכירה ומוסמכת לכלכלת המשפחה. מומחית להגדלת הכנסה באמצעות ניהול ודיוק הקריירה יועצת, מרצה בחברות וארגונים, מחברת רוח לחומר. http://www.danielahirsh.co.il
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם