הורי הילדים בבית הספר היסודי רקפות בראשון לציון מיואשים – הגעת ילדיהם בכל בוקר לשער בית הספר הפכה לסכנת נפשות של ממש.
מדובר בבית ספר חדש ובו קרוב ל-600 תלמידים, שנבנה על צומת ללא רמזור, כאשר השער הראשי שלו סמוך לצומת ולכביש דו-סטרי עם מדרכות מונמכות וללא פסי האטה.
אם לא די בעומסי התנועה הרגילים שנוצרים באזור בכל בוקר, עבודות בנייה של מרכז מסחרי-ציבורי החלו השנה ממש בקרבת השער הראשי של בית הספר. המשאיות ורכבי העבודה הרבים מגיעים לאזור דרך אותו הכביש.
הרכבים שחולפים בשעות הבוקר העמוסות, ביחד עם מאות רכבי ההורים אשר עוצרים כדי להוריד את התלמידים, עולים על מדרכות ויורדים מהם, יוצרים מלכודת מסוכנת להולכי הרגל הצעירים.
"הבת שלי בכיתה ד' ואני לא שולחת אותה לבד לבית הספר. גם ילדי כיתות ה'-ו' לא הולכים לבד כי זה ממש מפחיד לשלוח אותם", מספרת ליאת צרפתי, אם לתלמידה בביה"ס רקפות וסגנית יו"ר הנהגת הורי ביה"ס.
"בין השעות 7:00 ל-8:00 בבוקר עוברות בכביש הזה משאיות, אוטובוסים ורכבי הורי הילדים שלומדים שם. בגלל העומסים המדרכות הפכו להיות כביש.
"חמשת מקומות החניה להורדת נוסעים בקרבת השער לא מספיקים לכל הכמות של ההורים והם עומדים באדום לבן, עולים על המדרכות או עומדים באמצע הכביש כדי להוריד את הילדים. הילדה שלי לא יכולה ללכת לבד כי כל שניה מישהו יכול לדרוס אותה".
"מקומות החניה בקרבת השער לא מספיקים לכל ההורים והם עומדים באדום לבן, עולים על המדרכות או עומדים באמצע הכביש להוריד את הילדים. הילדה שלי לא יכולה ללכת לבד כי כל שניה מישהו יכול לדרוס אותה"
מדובר בבית ספר בשיטת החינוך מונטסורי שמשרת ילדים מכל רחבי רשל"צ, ומרביתם אינם יכולים להגיע ברגל.
בסמוך לבית הספר נמצא גם מתחם עם שמונה גני ילדים. הורי ילדי הגנים שמגיעים לרוב עם הרכבים בדרך לעבודה, אינם יכולים פשוט להוריד את הילדים הקטנים בשער וחייבים לחנות כדי להכניס לגן. העומס שנוצר אדיר והוא מצביע על תכנון לקוי והזנחה של נושא הבטיחות בקרבת מוסדות החינוך בראשון לציון.
בשביל אנה גליקין, אם לילד בעל מוגבלות שלומד בכיתה ב' ושני ילדים הלומדים במתחם הגנים הסמוך, הבאת הילדים בבוקר הפכה לסיוט.
"אני מגיעה ממרכז העיר עם רכב ואני לא יכולה פשוט להוריד את הילדים, אני צריכה לחנות בשביל לקחת אותם למסגרות אבל אין לי איפה", היא מספרת, "חנייה שהייתה בקרבת השער יועדה השנה לסגל של בית הספר והיא סגורה עם שער, וחניית הנכים המרוחקת ממול תמיד תפוסה.
"אז אני נאלצת לחנות על המדרכה ומסכנת ילדים אחרים. אתמול הבת הקטנה שלי כמעט נדרסה על המדרכה על ידי רכב אחר".
"אני מגיעה ממרכז העיר עם רכב ולא יכולה פשוט להוריד את הילדים, אני צריכה לחנות אבל אין לי איפה. אני נאלצת לחנות על המדרכה ומסכנת ילדים אחרים. אתמול הבת שלי כמעט נדרסה על ידי רכב אחר"
כבר בפתיחת שנת הלימודים פנו ההורים לעירייה והתריעו על המצב. אולם הבקשה שהגישו, לתגבר את משמרות זה"ב של תלמידי כיתות ה'-ו' המסייעים לתלמידי הכיתות הצעירות לחצות את הכביש, במעבירי דרך מבוגרים, לא קיבלה מענה.
"למרבה התדהמה קיבלנו תשובה שהמשטרה לא מאשרת להציב מעבירי דרך בצומת הזה כי הוא מסוכן מדי", מספרת צרפתי.
"אז החלטנו כהנהגת ההורים להשבית את משמרות הזה"ב בבית הספר, כי אם זה מסכן את מעבירי הדרך אז זה בטח מסכן את הילדים שלנו. בעקבות ההשבתה קיבלנו מעבירי דרך, בשאיפה שיישארו איתנו באופן קבוע, אם כי זה לא הובטח לנו".
ב-2 בספטמבר נערך סיור בבית הספר בשעת העומס בנוכחות מנכ"ל עיריית רשל"צ דודי גיל, מ"מ ראש העירייה ומחזיקת תיק החינוך, ליאל אבן זהר ומהנדס העיר קיריל קוזיול.
"הפתרון שהם הציעו זה לפתוח את השער הצפוני של בית הספר שיקלוט את התלמידים, אולם מדובר בשער שדורש שיפוץ והנגשה. קיבלנו את הפתרון והובטח לנו שהשער ייפתח בתוך שבועיים. חודשיים חלפו והעבודות עדיין לא התחילו. זה לוקח יותר מדי זמן וזה זמן יקר מאוד".
"הפתרון שהציעו זה לפתוח את השער הצפוני של בית הספר שיקלוט את התלמידים, אולם מדובר הוא דורש שיפוץ והנגשה. הובטח לנו שהשער ייפתח בתוך שבועיים. חודשיים חלפו והעבודות עדיין לא התחילו"
בעקבות פניית זמן ישראל לעיריית ראשון לציון, החלו לפני שבוע העבודות לשיפוץ והנגשת השער הצפוני של בית הספר אשר אמור לשמש כשער חלופי ובטוח יותר לילדי בית הספר.
מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "עיריית ראשון לציון מצויה בעיצומה של תנופת בניה, התחדשות והקמת שכונות חדשות ברחבי העיר ובמיוחד במזרח העיר. ביה"ס שוכן בשכונה חדשה. הוא נבנה באישור משרד החינוך ועל פי כל אישורי הבטיחות כחלק אינטגרלי מהשכונה ולא באתר מבודד.
"לביה"ס נפתח בימים אלו שער אחורי מכיוון השטח הציבורי השכונתי, מולו נבנות כ-80 חניות תת קרקעיות נוספות, וכן נצבעו מפרצי חניה של 'נשק וסע' בכמות העולה על המקובל לבתי ספר דומים. במקביל, העירייה מבצעת אכיפה במקום בכל בוקר כדי להבטיח את שלומם ובטיחותם של הילדים ונותנת דגש על הפחתת עבירות חניה וחינוך לבטיחות בדרכים".
גורם המוות מספר 1 אצל ילדים
תאונות הדרכים הן הגורם השכיח ביותר לתמותת ילדים בישראל. מנתוני עמותת אור ירוק עולה כי 22 ילדים עד גיל 14 נהרגו מתחילת שנת 2021 בתאונות דרכים. משנת 2015 ועד היום נהרגו קרוב ל 100 ילדים בתאונות.
"סביבת בית הספר צריכה להיות בטוחה לילדים וסטרילית ממפגעי בטיחות", אומר מנכ"ל אור ירוק ארז קיטה.
"ילדים תמיד יתנהגו כמו ילדים. לא תמיד הם מבינים את מפת הסכנות שהכביש מציב בפניהם ולכן יש לרסן ולמתן את מהירות נסיעת כלי הרכב ליד בתי ספר. חייבים לוודא כי המדרכות נקיות ממפגעי בטיחות ומעברי החציה צבועים לכל אורך השנה.
"בנוסף, יש ליצור מפרצי הורדה בטוחים עבור הילדים כדי שלא יסתובבו בכביש בין כלי הרכב. כאשר סביבת בית הספר תהיה בטוחה הסיכון של ילד להיפגע בתאונת דרכים ירד באופן משמעותי ותחושת הביטחון של ההורים תעלה".
למרבה הצער, סיפורו של בית ספר רקפות בראשל"צ אינו ייחודי. סקרי הראשות הלאומית לבטיחות בדרכים הבודקים את מעטפת הבטיחות בסביבת בתי הספר היסודיים חושפים שנה אחרי שנה תמונה עגומה.
על פי הסקר האחרון של הרלב"ד לשנת 2021, שבדק את הסביבה של 1484 בתי ספר יסודיים, נמצא כי רק 40% מהם נמצאו תקינים וללא ליקויים. ב-42% מבתי הספר נמצאו ליקויים קלים, כגון מדרכות שבורות, תמרורים דהויים או פגומים, הסתרה חלקית של שדה ראיית הנהגים בקרבת בתי הספר.
ב-18% מבתי הספר נמצאו ליקויים חמורים, כגון העדר מדרכה, מדרכה לא רציפה, העדר פסי האטה, מכשולים שאינם עבירים על המדרכה ומצריכים ירידה לכביש ועוד.
לפי הסקר, כמעט לא חל שיפור במצב הבטיחות בקרבת בתי הספר ביחס לסקר הרלב"ד ל-2020, שנחשף בזמן ישראל ובדק את סביבתם של כלל בתי הספר ורק בכשליש מהם היא נמצאה תקינה.
לפי הסקר החדש ל-2021, ברוב בתי הספר – 71% – אין תמרורים להגבלת מהירות תנועה בסמוך למוסד החינוכי. ב-254 בתי ספר (17%) לא נמצא מעבר חציה באזורים הרלוונטיים לחציית התלמידים.
ברוב בתי הספר – 71% – אין תמרורים להגבלת מהירות תנועה בסמוך למוסד החינוכי. ב-17% מבתי הספר לא נמצא מעבר חציה באזורים הרלוונטיים לחציית התלמידים
נולדת בעיר עניה? הדרך לביה"ס שלך מסוכנת
על פי תוצאות הסקר ניתן לראות כי קיימת התאמה בין הדירוג הסוציו אקונומי של הרשות המקומית לבין תקינות סביבת בתי הספר בישוב. ככל שהדירוג הסוציו אקונומי של העיר גבוה יותר כך נמצאו בה יותר בתי ספר שהמצב בסביבתם תקין.
בין הערים שבהן נמצאו אחוזי הליקויים הגבוהים ביותר נמצאות עפולה, המדורגת באשכול הסוציו-אקונומי 5, שבה רק 22% מבתי הספר נמצאו תקינים; ערד, באשכול 4 שבה רק 20% מבתי הספר תקינים; קריית שמונה, אשכול 5 – 20% מבתי הספר תקינים, בית שמש, אשכול 2 – 15% מבתי"ס תקינים, מעלות תרשיחא, אשכול 5 – 14%, וקריית אתא שבאשכול 6 שבה רק 10% תקינים .
במרבית הישובים הערבים והחרדים שנבדקו אחוז הליקויים היה גבוה.
לעומת זאת, בקריית אונו וגבעתיים שבאשכול 9 כל בתי הספר שנבדקו נמצאו תקינים.
מבין הערים הגדולות, בתל אביב שבאשכול 8, כמחצית (52%) מבתי הספר נמצאו תקינים; בחיפה, אשכול 7, 39% מבתי הספר נמצאו תקינים; בראשל"צ שבאשכול 7 45% נמצאו תקינים; בבאר שבע, אשכול 5, 34% מבתי הספר נמצאו תקינים; ובירושלים, אשכול 3 – רק 21% מבתי הספר שנבדקו נמצאו תקינים.
הסקרים שעורכת הרלב"ד משנה לשנה מובאים לידיעת הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה, אולם במרבית המקרים הליקויים לא זוכים לתיקון ברשויות החלשות.
האחריות על נושא הבטיחות בדרכים בישראל מבוזרת בין מספר גורמים – משרד התחבורה, משרד הפנים שמתקצב את הרשויות המקומיות, הרשויות המקומיות עצמן, המשטרה, המשרד לבטחון פנים ומשרד החינוך שאחראי על חינוך לזהירות בדרכים.
הרשות הלאומית הוקמה כגוף שאמור לרכז את הנושא אולם עם השנים הוצאו ממנו הסמכויות והתקציבים והוא הפך לגוף מייעץ בלי יכולת לאכוף או לשנות את המציאות.
"גם כשמשרדי הממשלה רצו להקצות תקציבים לתיקון הליקויים הם דרשו מהרשויות המקומיות להשוות את הסכום שמשקיעה המדינה מתקציבי הרשות, על כל שקל ששמה המדינה יגיע שקל מתקציב הרשות", מסביר ח"כ בועז טופורובסקי, מ"מ יו"ר הקואליציה ויו"ר סיעת יש עתיד, שמנסה לקדם את נושא הבטיחות בדרכים בכנסת.
"אבל ראינו שלרשויות החלשות פשוט אין את הכסף הזה וכך הליקויים לא תוקנו. עלי לא מקובל שחיים במקום אחד שווים יותר מחיים במקום אחר וזה לא צריך להיות מקובל במדינה.
"כשמשרדי הממשלה רצו להקצות תקציבים לתיקון הליקויים הם דרשו מהרשויות להשוות את הסכום שמשקיעה המדינה מתקציבי הרשות. אבל ראינו שלרשויות החלשות פשוט אין את הכסף הזה וכך הליקויים לא תוקנו"
"במו"מ על תקציב המדינה השגנו סכום של 20 מיליון שקלים, שאני אחראי על כך שיגיע דרך הרלב"ד לתיקון ליקויים בסביבת בתי ספר ברשויות החלשות שלא יכולות לעשות זאת בכוחות עצמן. אני אוודה שזה ילך לגדרות שמפרידות בין הכביש לילדים, לסימון מעברי חציה, לתיקון התמרורים שיהיו בוהקים וברורים, מתחמי חניה להורדת נוסעים ועוד.
"כמו כן, אנחנו מקדמים תו תקן לבטיחות בדרכים בסביבת בתי הספר. כמו שלא יפתחו בית ספר בישראל בלי שאין לו אישור חתום על ידי מערך כיבוי אש מבחינת בטיחות, שלא ייפתח בית ספר ללא תו תקן של בטיחות בדרכים".
"רשות מקומית מאשימה את משרד התחבורה שמאשים את משרד הפנים וכן הלאה, כי לא נוח לאף אחד לקחת אחריות מלאה. עד שלא יבוא מנהיג או מנהיגה שיעגן את המשאבים וירכז את הנושא, נצליח להציל חיים פה ושם אבל לא ננצח במלחמה הזו.
"שרת התחבורה הנוכחית מירב מיכאלי סבורה שהדרך לטפל בנושא הבטיחות בדרכים היא להעביר את הציבור לתחבורה הציבורית ולעשות הפרדה בין הולכי רגל לכבישים ושבילים אופניים והיא משקיעה מיליארדים בתוכנית הזו. אנחנו הסברנו לה שעבודתה חשובה, אבל צריך כבר היום לטפל במוקדי הסיכון.
הכסף לתיקון הליקויים שהשגתי בריבים הקואליציוניים סביב התקציב הוא חשוב, אבל הוא ממש לא מספיק. אני לא הולך לישון רגוע שהנושא טופל, אלא יודע שיש לי עוד הרבה מאוד עבודה והרבה דברים שעוד לא נעשו", מסכם טופורובסקי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם