מנכ"ל קצא"א איציק לוי והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, במקום הדליפה של צינור קצא"א שנפער בשדה במושב משען, 31 באוגוסט 2021 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
המשרד להגנת הסביבה

הממשלה משאירה לזנדברג לנהל לבדה את המאבק מול קצא"א

הסכם קצא"א, אחת הסוגיות הסביבתיות החשובות של התקופה, הופך לנגד עינינו לסאגה סבוכה ומביכה ● הממשלה מתקשה לגבש עמדה אחידה, עושה קולות של שטיח ומותירה את הזירה לקרב חזיתי בין השרה להגנת הסביבה למנכ"ל קצא"א ● בשורה התחתונה, בית המשפט כנראה ייאלץ להכריע במקום המדינה ● פרשנות

אחת הסוגיות הסביבתיות החשובות של התקופה – ההסכם בין קצא"א לאיחוד האמירויות לשינוע כמויות אדירות של נפט דרך ישראל ומפרץ אילת – הופכת לנגד עינינו לסאגה סבוכה ומביכה.

בימים אלה המבוכה היא בעיקר נחלתם של אנשי פרקליטות המדינה: הם אמורים לנסח את עמדת המדינה ביחס לעתירה שהגישו ארגוני הסביבה לבג"ץ נגד ההסכם. רק שלפרקליטים יש בעיה קטנה: למדינה אין עמדה. והיא מסרבת לגבש אחת.

בלית ברירה, הפרקליטות ביקשה מהשופטים דחייה נוספת וקיבלה ארכה עד ה-16 בדצמבר (העתירה הוגשה באפריל). האם במהלך החודש הקרוב תיווצר יש מאין עמדה ממשלתית שניתן לנסח ולהגיש לבית המשפט? אשרי המאמינ/ה.

מהי עמדת הממשלה? תלוי את מי שואלים. שרת האנרגיה קארין אלהרר אומרת – בצדק מבחינתה – שלהעברת נפט מהמפרץ הפרסי לאירופה אין קשר למשק האנרגיה הישראלי, ולכן אין לה עמדה בנושא. גם שר החוץ יאיר לפיד לא הציג עמדה רשמית.

הפגנת מחאה נגד אישור עסקת הנפט של קצא"א ואיחוד האמירויות, 2 באוקטובר 2020 (צילום: קואליציית הארגונים כנגד הסכם הנפט של קצא"א)
הפגנת מחאה נגד אישור עסקת הנפט של קצא"א ואיחוד האמירויות, 2 באוקטובר 2020 (צילום: קואליציית הארגונים כנגד הסכם הנפט של קצא"א)

שני משרדים אומרים בבירור מה הם חושבים: המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר.

המשרד להגנת הסביבה מתנגד נחרצות להסכם, בטענה – שמגובה בחוות דעת של עשרות מדענים בכירים – שתאונה של דליפת נפט תהרוס את שונית האלמוגים באילת ותגרום נזק אדיר למפרץ ולחופי העיר.

המשרד להגנת הסביבה מתנגד נחרצות להסכם, בטענה – שמגובה בחוות דעת של עשרות מדענים בכירים – שתאונה של דליפת נפט תהרוס את שונית האלמוגים באילת ותגרום נזק אדיר למפרץ ולחופי העיר

וזה עוד לפני שמזכירים את סכנת הדליפה לאורך הצינור הישן שמחבר בין אילת לאשקלון, ולעובדה שלקצא"א יש היסטוריה ענפה של דליפות ותאונות הרות אסון בעשור האחרון. רק השבוע הוגשו כתבי אישום נגד ראשי קצא"א בגין אחד האירועים העגומים האלה – הזיהום בשמורת עברונה בערבה.

גם במשרד האוצר לא מתחבאים, והגישו לפרקליטות נייר עמדה שתומך בקיום ההסכם. הטיעונים: ביטול ההסכם יגרום לאובדן הכנסות לקצא"א ולקופת המדינה, יפגע באמינותה של קצא"א וביכולתה להמשיך לעשות עסקים במרחב, ויפגע במעמדן של החברות הממשלתיות בכלל.

"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)
"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)

כששני משרדים מציגים עמדות כל כך מנוגדות ושאר הממשלה שותקת, לפרקליטות אין עמדה ממשלתית שאותה ניתן להציג בבג"ץ. כדי לגבש אחת כזו, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ביקשה לערוך דיון בממשלה.

נושא כה מהותי ועתיר השלכות, נימקה זנדברג, מחייב דיון בפורום שרי הממשלה עם החלטה והצבעה. אבל דיון כזה לא היה, וכרגע גם ספק אם יהיה. מסתמן שגם ראש הממשלה נפתלי בנט לא מתלהב לצלול לתוך הביצה הטובענית הזו.

נושא כה מהותי ועתיר השלכות, נימקה זנדברג, מחייב דיון בפורום שרי הממשלה עם החלטה והצבעה. אבל דיון כזה לא היה, וכרגע גם ספק אם יהיה. מסתמן שגם בנט לא מתלהב לצלול לתוך הביצה הטובענית הזו

בשבועות האחרונים נערכו דיונים בהשתתפות אנשי משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה, כשהסגל הדיפלומטי מביע חשש לפגיעה ביחסים הטריים והרגישים בין ישראל לאמירויות במקרה של ביטול ההסכם.

אלא שבשבוע שעבר הבהיר שגריר האמירויות בישראל מוחמד אל-חאג'ה כי מדובר בהסכם פרטי בין חברות מסחריות ושביטול שלו לא יפגע ביחסים עם ישראל.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג עם שגריר איחוד האמירויות מוחמד אל חאג'ה בפגישה בירושלים, 25 באוקטובר 2021 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג עם שגריר איחוד האמירויות מוחמד אל חאג'ה בפגישה בירושלים, 25 באוקטובר 2021 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

ממתי יש נפט באמירויות שאינו קשור לשלטון? ספק אם יש חיה כזו. אז מה גרם לשגריר לומר את הדברים (ולפי גורמים ישראלים שפגשו אותו – הוא אפילו ביקש במפורש לומר אותם לפרוטוקול ולציטוט)?

פרשנות אפשרית: האמירתים חשים שהמחלוקת סביב עסקת הנפט מכתימה את התדמית שלהם בדעת הקהל ובתקשורת הישראלית ומציגה אותם כמי שמנצלים את ישראל כדי לקדם את האינטרסים המזהמים שלהם. הם אולי לא באמת רוצים שהעסקה תבוטל – אבל הם מעוניינים להתנער מהזיהוי איתה.

אחרי שהבינה שעמדה ממשלתית לא תהיה, הסיקה השרה זנדברג שעמיתיה לממשלה בעצם רומזים לה שהם משאירים לה את הכבוד והתענוג להתעסק עם תפוח האדמה הלוהט הזה. אז זה מה שהיא עושה.

אחרי שהבינה שעמדה ממשלתית לא תהיה, הסיקה השרה זנדברג שעמיתיה לממשלה בעצם רומזים לה שהם משאירים לה את הכבוד והתענוג להתעסק עם תפוח האדמה הלוהט הזה. אז זה מה שהיא עושה

למשרד להגנת הסביבה אין סמכות לבטל את ההסכם, אבל הוא יכול לטרפד אותו באמצעות מגבלות והיתרים שכלולים בסמכותו המקצועית. ואכן, מנכ"לית המשרד גלית כהן שלחה מכתב לקצא"א בו הודיעה שהמשרד החליט לנקוט במדינות של אפס תוספת סיכון למפרץ אילת מעבר למצב הקיים.

"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן (צילום: חיים צח/לע"מ)

המשמעות: לא תותר כל הגדלה של נפח פעילות העברת הנפט מעבר לרישיון העסק והיתר הרעלים הנוכחי שמגביל את קצא"א לקליטת עד 2 מיליון טון נפט בשנה. זו כמות של 5-10 מכליות בשנה, בעוד לפי ההסכם, תעבורת הנפט דרך ישראל אמורה לגדול עד 70 מכליות נפט בשנה. המשמעות של הקפאת המצב הקיים היא בעצם טרפוד העסקה.

בשלב הזה זיהו בקצא"א מתקפה מכיוון לא צפוי, והחליטו לצאת מהדממה תקשורתית רבת שנים ולשגר את המנכ"ל איציק לוי לחזית הראיונות (בין השאר ראיון נרחב לאודי סגל בחדשות 13).

בקצא"א מאשימים את השרה זנדברג בפופוליזם ובקריצה לבייס הירוק ועתידים כנראה להגיש עתירה מנהלית בטענה שהיא פועלת בחוסר סמכות.

זנדברג, מצידה, טוענת שכששר פועל בניגוד לעמדת הדרגים המקצועיים הוא עלול להיחשד בשיקולים פוליטיים או שחיתות, אבל זה בדיוק המקרה ההפוך – המהלכים שלה הם על דעתם המלאה של אנשי המקצוע במשרד ועל דעתם של עשרות מומחים שמשוכנעים שעסקת הובלת הנפט דרך ישראל היא מתכון לאסון וחייבים לעצור אותה.

בשורה התחתונה, מיזם עם השלכות מרחיקות לכת שהיה אמור לעמוד להחלטת ממשלה כחלק מאסטרטגיה כוללת ותפיסת עולם, התחיל בהסכם שנחתם בעלטה, ממשיך בממשלה שעושה קולות של שטיח, הופך לדו-קרב בצהרי היום בין שרה למנכ"ל חברה ממשלתית ויסתיים כנראה בהכרעה של בית המשפט.

בשורה התחתונה, מיזם עם השלכות מרחיקות לכת התחיל בהסכם שנחתם בעלטה, ממשיך בממשלה שעושה קולות של שטיח, הופך לדו-קרב בצהרי היום בין שרה למנכ"ל ויסתיים כנראה בהכרעה של בית המשפט

אם מישהו באקדמיה מחפש מקרה מבחן של מנהל ציבורי, יש לו כאן מכרה זהב: בחסות קליפה דקה של מדינה, מתנהלת בפועל שכונה. השאלה אם השכונה הזו תדע בשורה התחתונה להגן על עצמה ועל נכס הטבע הנדיר שהופקד בידיה.

עוד 858 מילים
סגירה