גשם בירושלים ב-31 באוקטובר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90

כל יום נוסף בלי גשם מגדיל את הסיכוי לשרפות ושיטפונות

אמצע נובמבר, 30 מעלות, אין גשם וחופי הים מלאים ● בחיפה ירדו רק 12% מכמות הגשמים הממוצעת נכון להיום ● בירושלים רק 6% ● איפה הימים שבתקופה הזו היה כבר סתיו בואכה חורף? ● ד"ר עמיר גבעתי: "בהחלט יכול להיות שבסיכום השנתי נקבל את ה-550 מילימטר, רק שנקבל אותם בחמישה ימים של מבול מטורף"

במהלך השיחה עם ד"ר עמיר גבעתי, הטלפון מצפצף ועל המסך מפציע מבזק: "לוחמי האש מתחנת זבולון מתמודדים עם ארבע שרפות בו זמנית: מוקד הסמוך לכפר ירכא, שני מוקדים ביישוב כליל ומוקד נוסף בכפר ג'ת שמאיים על התלקחות בתים סמוכים. כוחות ממחוז חוף וצפון ורביעיית מטוסים פועלים באירוע".

לרגע אני חושד שלגבעתי יש קשרים במערכות החדשות והוא תזמן את ההודעה. בדקות שלפני כן הוא הסביר לי שאנחנו נכנסים לתקופה מסוכנת בכל הנוגע לשרפות. שליש נובמבר מאחורינו ולמעט כמה טיפות פה ושם, אין גשם בישראל.

"פעמיים בעשור האחרון היה מצב דומה – ב-2010 וב-2016", אומר גבעתי, מומחה לאקלים ומרצה בחוג למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, "ב-2010 לא ירד גשם כל נובמבר ואז בתחילת דצמבר הייתה השריפה הגדולה בכרמל.

"ב-2016 היה גשם ב-1 בנובמבר אבל חוץ מזה היה יבש לחלוטין וקיבלנו גל שריפות בחיפה ובהרי ירושלים, אז גם נשרפה המסעדה של רמה. גם בשירותי הכבאות ערים למצב ולא במקרה הוציאו בימים האחרונים איסור על הבערת אש בשטחים פתוחים. הצמחייה יבשה אחרי חודשים ארוכים בלי גשם, הכול דליק".

תיכף אמצע נובמבר, 30 מעלות, אנשים מסתובבים בגופיות וחופי הים מלאים. אם נדמה לכם שזה לא תמיד היה ככה, אתם לא מדמיינים.

חוף הים בתל אביב ביום סתווי (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
חוף הים בתל אביב ביום סתווי (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

סקירה של מפת הגשמים של השירות המטאורולוגי מלמדת שתחילת עונת הגשמים הנוכחית – ובכן, זו שמסרבת להתחיל – שחונה במיוחד: בחיפה ירדו עד כה 7.2 מילימטר, שהם 12% בלבד מהכמות הממוצעת לתאריך הנוכחי (חשוב לשים לב: מדובר בממוצע לתאריך, לא בממוצע של כל עונת הגשמים). בשנה ממוצעת, עד ה-10 בנובמבר יורדים בחיפה 60 מילימטר גשם.

בהרצליה ירדו עד כה 5.5 מילימטר לעומת ממוצע של 55 מילימטר בתאריך הזה (10%); תל אביב – 5 מילימטר מתוך 40.6 (12%); צפת – 10 מילימטר מתוך 50 (20%).

מלכת היובש מבין הערים הגדולות היא ירושלים, עם 1.2 מילימטר בלבד מתוך ממוצע של 20. כלומר, כרגע ירושלים עומדת על 6% בלבד לעומת ממוצע הגשמים השנתי ל-10 בנובמבר.

מלכת היובש מבין הערים הגדולות היא ירושלים, עם 1.2 מילימטר בלבד מתוך ממוצע של 20. כלומר, כרגע ירושלים עומדת על 6% בלבד לעומת ממוצע הגשמים ל-10 בנובמבר

כמובן, מכיוון שמדובר בתחילת העונה, מערכת רוויית גשמים או שתיים יכולות לסגור את הפערים בקלות יחסית. אבל מבחינת גבעתי, זה לא סותר את העובדה ששינוי האקלים והנזקים כבר כאן, ובגדול.

ד"ר עמיר גבעתי (צילום: פייסבוק)
ד"ר עמיר גבעתי (צילום: פייסבוק)

"כרגע לא רואים באופק גשם משמעותי, אולי אולי באמצע השבוע הבא, כלומר אחרי אמצע נובמבר", הוא אומר. "בהחלט יכול להיות שבסוף נקבל את ה-550 מילימטר שלנו, רק שנקבל אותם בפריסה אחרת – בחמישה ימים של מבול מטורף, עם יעילות מינימלית, עם נזקים לחקלאות ותועלת ירודה למערכות האקולוגיות.

"כשבוחנים את המחזור ההידרולוגי לא מסתכלים רק על כמות הגשמים, אלא גם על הפיזור שלהם. אם ירד מבול ב-30 בנובמבר יגידו איזה יופי, היה חודש ממוצע, אבל הוא היה הכול חוץ מממוצע. זה כמו כדורסלן שקולע 5 שלשות בגארבג' טיים, אחרי שהמשחק כבר גמור, ומנפנף בזה שהוא סיים את המשחק עם 20 נקודות".

"אם ירד מבול ב-30 בנובמבר יגידו איזה יופי, היה חודש ממוצע, אבל הוא היה הכול חוץ מממוצע. זה כמו כדורסלן שקולע 5 שלשות בגארבג' טיים, אחרי שהמשחק כבר גמור"

ואכן, החקלאים כבר מודאגים: בחורף האחרון לא היו מספיק לילות עם טמפרטורות קרות, הפירות לא קיבלו את מנות הקור הדרושות, היבול היה דל בהתאם והמחירים בשמיים.

עכשיו עדיין מוקדם לדבר על מנות קור, אבל גיא רילוב, בעל החווה האורגנית כרם מהר"ל במורדות הכרמל, אומר שהחקלאים נאלצים להשקות בימים אלה במי ברז יקרים במקום הגשמים שאינם, ומן הסתם תהיה לזה השלכה על המחירים.

"לא סתם אומרים ומבקשים 'את הגשם תן בעתו'", אומר גבעתי, "התזמון והפריסה חשובים לא פחות מהכמות".

אבל אתה עצמך אומר שזו לא הפעם הראשונה שנובמבר כל כך יבש, שרק בעשור האחרון זה כבר קרה פעמיים.
"זה בדיוק העניין. החריג כבר הרבה פחות חריג. פעם היו סדרי עולם – אמצע נובמבר היה סתיו בואכה חורף. העונה היבשה והחמה הולכת ומתארכת ותופסת כבר שמונה חודשים מלוח השנה. הלא נורמלי הופך לנורמלי".

הצפה באשקלון, חורף 2015, ארכיון (צילום: אדי ישראל פלאש 90)
הצפה באשקלון, חורף 2015, ארכיון (צילום: אדי ישראל פלאש 90)

היו חזאים שאמרו בקיץ שהחום הכבד מנבא שיטפונות בסתיו. זה עדיין בתוקף?
"אני לא יודע על סמך מה אמרו את זה. כדי שיהיה שיטפון צריך שילוב של שני דברים – ים חם ואוויר קר שמגיע מאירופה. בשנה שעברה בסוף אוקטובר הים היה מאוד חם – 27 מעלות – וכשהגיע אוויר קר קיבלנו מבול.

"גם בקיץ האחרון הים היה מאוד חם, אבל אי אפשר לחזות כל כך רחוק את ההתנהגות של זרמי האוויר. זה עדיין יכול לקרות, אם בדצמבר יגיע זרם של אוויר קר מאירופה ויפגוש ים חם יחסית, נקבל אירוע קטסטרופלי. אבל מוקדם לקבוע אם זה יקרה.

"אם בדצמבר יגיע זרם של אוויר קר מאירופה ויפגוש ים חם יחסית, נקבל אירוע קטסטרופלי. אבל מוקדם לקבוע אם זה יקרה"

"ב-6 בדצמבר 2010, מייד אחרי השרפה בכרמל, ירדו בבת אחת 200 מילימטר. יש לי תחושת בטן לא מגובה במודלים שגם השנה נחטוף אירוע קיצון, אבל נחכה ונראה".

עוד 738 מילים ו-1 תגובות
סגירה