הנוסעים הקבועים ברחוב פיומיי, עורק תחבורה ראשי במזרח העיר, כבר רגילים למבנה יוצא הדופן של מוזאון השואה, שזכה לכינוי "הכוכב היהודי".
המונומנט נבנה בשנת 2015 וכולל מסדרון מתכת בעל שישה קודקודים, שאורכו 18 מטרים; הוא תלוי באוויר, ומחבר בין שני מגדלים הבנויים מקרונות משא שנערמו זה על זה. הוא נראה כמו קרן אור בצורת מגן דוד, שמפלחת שני בתי דירות.
זו ללא ספק האנדרטה הגבוהה והמרשימה מסוגה, במדינה שבה הנצחת השואה היא מלאכה מורכבת הנוגעת בעצבים החשופים של אומה שרבים מבניה היה מעורבים ברצח העם.
אבל היא לא פתוחה לקהל הרחב, ולמעשה לא הייתה פתוחה אפילו ליום אחד מאז הושלמה בנייתה בשנת 2015 – מה שהופך את המבנה שורץ העכברושים, שעלה 30 מיליון דולר, סמל לקרבות המרים שניטשים סביב הנצחת השואה בין מנהיגים בהקהילה היהודית לבין ממשלת הימין בראשותו של ויקטור אורבן, וכן בינם לבין עצמם.
לאחרונה, הושגה התקדמות משמעותיות בניסיון לחלץ את פרויקט ההצנחה מהמבוי הסתום. ארגון יהודי מקומי גייס צוות של היסטוריונים ידועים, שמדגישים את המחויבות שלהם לדיוק ההיסטורי ולהרחקת המוזאון מהשיח הפוליטי.
לאחרונה, הושגה התקדמות משמעותיות בניסיון לחלץ את הפרויקט מהמבוי הסתום. ארגון יהודי מקומי גייס צוות של היסטוריונים, שמדגישים את המחויבות שלהם לדיוק היסטורי ולהרחקת המוזאון מהשיח הפוליטי
סיפורו של המוזאון, שזכה לשם הזמני "בית הגורל", ממחיש כיצד מורשת השואה מונעת מיהודים להשתלב באופן מלא בחברה ההונגרית. זאת ועוד, הוא מוכיח שגם יהודי הונגריה עצמם לא בטוחים כיצד לשלב את זכר השואה בחייהם.
הסאגה החלה עוד בשנת 2012, כשממשלת אורבן פנתה אל מריה שמידט, היסטוריונית ימנית שלטענת מבקריה יצרה השוואה בלתי הולמת בין הקומוניזם לנאציזם, והזמינה אותה להוביל את הקמת מוזאון השואה החדש בתחנת הרכבת לשעבר יוזפבארוש (Józsefváros).
ממרומי אנדרטת "הכוכב היהודי" אפשר לצפות אל התחנה, שממנה גורשו יהודי בודפשט אל מחנות ההשמדה בימי מלחמת העולם השנייה.
מעורבותה של שמידט גרמה לרבים מחברי הקהילה היהודית להפנות עורף לפרויקט והמצב החמיר ב-2014, כשממשלת אורבן והתאחדות הקהילות היהודיות בהונגריה (Mazsihisz), הארגון היהודי הגדול במדינה, התעמתו פומבית על רקע כוונות הממשלה להקים בבודפשט פסל לזכר קורבנות הנאצים. המבקרים טענו שהפסל איננו אלא ניסיון לטייח את שיתוף הפעולה של ההונגרים עם הנאצים.
הפסל כלל תיאור של מלאך, שהיה בעיני רבים סמל להונגריה, כשהוא מותקף בידי נשר, סמלו של הנאציזם, כמובן. אורבן חלק על פרשנות זו והתעלם ממחאות התאחדות הקהילות היהודיות ורבים אחרים, מה שהוביל לקרע ביחסים בין התאחדות הקהילות לממשלה. הארגון הכריז על החרמת המוזאון החדש, וכך עשה גם מוזאון "יד ושם" בישראל.
בעקבות המריבה, הושלם מבנה המוזאון, המשתרע על שטח של 56 דונם, אבל הוא מעולם לא רוהט. את מקומם של המבקרים שהיו אמורים לפקוד את המבנה, תפסו יונים ועטלפים שהחלו לקנן בפינות הרבות שעמדו לרשותם במוזאון "בית הגורל" ובמרכז הלימודי החדש, ברובע השמיני של בודפשט.
בעקבות המריבה, הושלם מבנה המוזאון, המשתרע על שטח של 56 דונם, אבל הוא מעולם לא רוהט. את מקומם של המבקרים שהיו אמורים לפקוד את המבנה, תפסו יונים ועטלפים שהחלו לקנן בפינות הרבות
כעת, נדמה שקיים לראשונה רצון להחזיר את הפרויקט לתפקוד.
בשנת 2018, העבירה הממשלה את השליטה במוזאון לידי הארגון היהודי "קהילת ישראל המאוחדת של הונגריה" (EMIH). מנהיג הארגון, הרב שלמה קובס, אמר בראיון באוגוסט ששמידט יצאה מהתמונה, ושקהילת ישראל המאוחדת מתכוונת לשנות את שם המוזאון ל"עץ החיים". קובס הביע את תקוותו שהמוזאון ייפתח לקהל עד שנת 2024.
"המוזאון ידע טלטלות בתחילת הדרך", הסביר קובס בן ה-42. "בעיני רבים, הוא כבר נגוע בסטיגמות, גם מבלי שאיש ראה את תוכנו. אבל אנחנו עובדים על התוכן, כדי שימחיש את גודל הטרגדיה של השואה בהונגריה ויעורר תקווה לעתיד".
"בעיני רבים, הוא כבר נגוע בסטיגמות, גם מבלי שאיש ראה את תוכנו. אבל אנחנו עובדים על התוכן, כדי שימחיש את גודל הטרגדיה של השואה בהונגריה ויעורר תקווה לעתיד"
זו אינה משימה פשוטה, בהתחשב בעובדה שהמימון למוזאון הגיע ברובו מממשלת הונגריה. בנוסף לפעולות ההנצחה השנויות במחלוקת, ממשלת אורבן גילתה עניין רב בטיפוח נרטיבים היסטוריים המשרתים בעיקר את הפטריוטיות הפופוליסטית שלה.
כיוונים אלה אינם עולים בהכרח בקנה אחד עם לימוד מעמיק של מעורבות העם ההונגרי ברצח שיטתי, או באנטישמיות הממוסדת שלדברי היסטוריונים רבים היא חלק בלתי נפרד מסיפור השואה בהונגריה.
עדות חשובה לכך שהמוזאון יוקדש גם לנושאים הללו הגיעה ביולי, עם הכנתו של נייר עמדה בן 400 עמודים עבור המוזאון החדש. ציר הזמן של המסמך – המקיף ביותר והראשון מסוגו – נפתח עוד ב-1867, כשהיהודים זכו לשוויון על פי חוק כנתיני האימפריה האוסטרו-הונגרית, ומסתיים בשנת 2021.
המסמך כולל כמה עובדות שלא יערבו לאוזניהם של האולטרה-לאומנים בהונגריה, שכן אלו טענו לא פעם כי רדיפת היהודים במדינה החלה רק עם פלישתו של הצבא הגרמני ב-1944.
מיקלוש הורטי, מנהיג הונגריה הפרו-פשיסטי בשנים שלפני הפלישה, נתפס היום כגיבור בקרב לאומנים רבים, אלא שבמסמך נכתב מפורשות כי הוא "הגביל את זכויות האזרח של יהודי הונגריה".
כמו כן, המסמך מתייחס גם לחוק נומרוס קלאוזוס הידוע לשמצה, שחוקקה ממשלת הורטי ב-1920. החוק, שהגביל את מספרם של הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות, נתפס כחוק האנטישמי הראשון באירופה שבין מלחמות העולם.
בשנת 1996, היה ראש הממשלה דאז גיולה הורן למנהיג ההונגרי הראשון שהכיר באחריותה של המדינה לשואת יהודי הונגריה. הוא אף התנצל ונקט צעדים לפתרון סוגיות הפיצויים והשבת הרכוש. כמה מיורשיו של הורן חזרו אף הם על אותה הכרה באחריות, כולל אורבן עצמו בשנת 2017. "במקום להגן על הקהילה היהודית, בחרנו לשתף פעולה עם הנאצים", אמר אורבן בנאום שנשא באותה שנה.
בשנת 1996, היה ראש הממשלה דאז גיולה הורן למנהיג ההונגרי הראשון שהכיר באחריותה של המדינה לשואת יהודי הונגריה. הוא אף התנצל ונקט צעדים לפתרון סוגיות הפיצויים והשבת הרכוש
"הז'נדרמריה ההונגרית והצבא רצחו באכזריות מעל 3,000 אזרחים", נכתב במסמך, בתיאור הטבח שהתרחש בנובי סאד – העיר בה נולד וגדל יוסף (טומי) לפיד – ב-1941. "ביולי-אוגוסט 1941, הונגריה גירשה באכזריות כ-18,000 מיהודי המדינה", נכתב בפסקה אחרת. ציר הזמן מכסה גם את הרצח של אלפי יהודים בידי מפלגת צלב החץ, משטר הבובות הנאצי של הונגריה, בשנת 1944.
"המוזאון יתעד וישקף את האחריות של כלל הרשויות בהונגריה, את המעורבות ואת שיתוף הפעולה שלהם עם האירועים שהובילו לשואה והתרחשו במהלכה", הוסיף ואמר קובס. הצוות של קובס גייס עד כה 1.5 מיליון דולר ליצירת תכנים עבור המוזאון. מיליון דולר נוספים מימנה הממשלה.
הוא ציין עוד כי הדיון במעורבות ההונגרית בשואה יופיע בהדרגה לאורך התערוכה, ורק לאחר שיוצג ההקשר הרחב יותר של החיים היהודיים בהונגריה.
לדבריו, הגישה ההדרגתית הזו לא נולדה מתוך רצון לשמור על תקינות פוליטית.
במדינה שהקהילה היהודית שלה מונה כיום כ-47,000 איש, "טיול בית הספר אל מוזאון השואה ישמש עבור תלמידים רבים מגע בלתי אמצעי ראשון עם כל מה שקשור ליהדות", הסביר קובס. "ולכן צריך להלך בזהירות. כי אסור לנו לפתוח ישירות עם השואה, אחרת אושוויץ תהיה האסוציאציה הראשונה והיחידה של אותם תלמידים ליהדות".
אחד מיעדי המוזאון הוא להמחיש כי "היהודים לא היו רק קורבנות חסרי ישע, אלא אנשים בעלי כבוד שעמדו נפשית, רוחנית ולפעמים גם פיזית אל מול פני הרוע", הסביר קובס.
אחד מיעדי המוזאון הוא להמחיש כי "היהודים לא היו רק קורבנות חסרי ישע, אלא אנשים בעלי כבוד שעמדו נפשית, רוחנית ולפעמים גם פיזית אל מול פני הרוע"
קובס גייס לוועדת ההיגוי של המוזאון צוות בינלאומי של היסטוריונים מכובדים. הצוות כולל את יצחק מייס, לשעבר מנהל יד ושם; את חוקרת השואה הישראלית אסתר פרבשטיין; ואת דיוויד מארוול, שהיה בעבר מנהל מוזאון המורשת היהודית בניו יורק.
אורכו של החלל המרכזי כתשעים מטרים וציר הזמן שבו מיועד לצפייה תוך שישים דקות של הליכה בקו ישר. החללים הצדדיים יהפכו לחדרי הקרנה, עם תצוגות אינטראקטיביות והדמיה פנורמית, ולדברי קובס, המבקרים יוכלו להעביר שם יום שלם.
אוצרי המוזאון ישימו דגש גם על סיפורים אישיים. בתצוגה שכותרתה 'מפגש עם ניצול', יוכלו המבקרים לחקור קבצים דיגיטליים אישיים של ניצולים, עם הקלטות וידאו ושאלות נפוצות, שבהן יוכלו לבחור ולקבל תשובה בהודעה מוקלטת מראש מפיו של הניצול.
בתצוגה שכותרתה 'מפגש עם ניצול', יוכלו המבקרים לחקור קבצים דיגיטליים אישיים של ניצולים, עם הקלטות וידאו ושאלות נפוצות, שבהן יוכלו לבחור ולקבל תשובה בהודעה מוקלטת מראש מפיו של הניצול
באחת מאותן עדויות, ליאו אדלר, שעבר להתגורר בארצות הברית לאחר ששרד את השואה בילדותו, מספר על הפעם האחרונה שראה את אביו בתחנת רכבת של מוקצ'בו, לפני שזה נשלח אל מותו. "הוא לקח אותי הצידה ואמר: 'אתה הבכור. נסה להגן על הילדים, וגם על אימא שלך'. ואז הרכבת התרחקה לאט".
צוות המוזאון תיעד למעלה מ-150 עדויות של ניצולי שואה מהונגריה, מישראל ומארצות הברית.
![ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בביקור במוזאון "יד ושם" בירושלים, 19 ביולי 2018 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/11/AP18200553312321.jpg "ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בביקור במוזאון "יד ושם" בירושלים, 19 ביולי 2018 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)")
מתוך כ-800,000 איש שחיו באזורים שבשליטת הונגריה, מעל 500,000 נרצחו בידי הנאצים.
כמה ממבקרי הפרויקט מתעקשים שהמוזאון נידון מראש לכישלון, לאחר שהוכתם מראש ובאורח בלתי הפיך בידי ממשלתו של אורבן, שיזמה את הקמתו.
"לא רק בארצות חוץ, אלא גם בהונגריה, 'בית הגורל' מתקבל בחשדנות רבה", הסביר לאזלו קרסאי, חוקר שואה הונגרי נודע. הוא הזכיר את מעורבותה של שמידט, ההיסטוריונית השנויה במחלוקת.
על מייס אמר קרסאי: "אולי הוא רוצה להקים בבודפשט דיסנילנד שואה חדש". על קובס, שהשלים ב-2007 דוקטורט בהיסטוריה של יהדות הונגריה מטעם אוניברסיטת דברצן, אמר קרסאי: "הוא לא היסטוריון. הוא רב החצר של הימין הלאומני, האנטישמי, שונא הזרים, האוטוקרטי והקלפטוקרטי, הוא משתף פעולה של ראש הממשלה אורבן".
חוקרי שואה הונגרים אחרים דווקא מוכנים לתת הזדמנות למוזאון החדש.
"עוד לפני הקמתו, המוזאון נקלע לתוך זירת הקרבות הפוליטיים שניטשו בין השמאל לימין כאן בהונגריה. כך שהמאבק הוא לא אקדמי, הוא מפלגתי", הסביר יאנוש פלה, היסטוריון שואה שמעורב בכתיבת כמה מהתכנים למוזאון החדש.
"עוד לפני הקמתו, המוזאון נקלע לתוך זירת הקרבות הפוליטיים שניטשו בין השמאל לימין כאן בהונגריה. כך שהמאבק הוא לא אקדמי, הוא מפלגתי"
פרבשטיין, שמחקרה מתמקד בשאלה כיצד השפיעה השואה על הקהילות היהודיות האורתודוקסיות בהונגריה, טוענת שלא נתקלה עד כה בצנזורה או בהתערבות כלשהי בעבודתה במוזאון. היא הוסיפה ואמרה שאם זה יקרה, היא תקום ותלך.
"לאמיתו של דבר, הסכמתי להיות מעורבת במוזאון עוד לפני שידעתי הכול על עוצמת המחלוקת סביבו", הודתה פרבשטיין. כעת, כשהיא מודעת היטב למתרחש, לדבריה, היא מקווה שהמוזאון יוכל להשיג את ייעודו בצורה יעילה ומכובדת, למרות המצב.
"אין ספק שעדיף לנסות ולנצל את ההזדמנות שניתנה כאן, ולהקים בבודפשט מוזאון שואה ברמה עולמית, מאשר לשפוט אותו מראש ולקבור את הפרויקט", כך לדברי פרבשטיין. "אז אני אתן לו הזדמנות, כי לדעתי יש למוזאון סיכוי להפוך למיזם ראוי בהחלט".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו