כבלי חשמל לא חוקיים תלויים מעל שכונה בואדי עארה, 9 בנובמבר 2021 (צילום: courtesy)
courtesy
כבלי חשמל לא חוקיים תלויים מעל שכונה בואדי עארה, 9 בנובמבר 2021

בדיקת זמן ישראל סכנת מתח גבוה

על פי הערכות, כ־130 אלף בתים בחברה הערבית מחוברים לרשת החשמל הארצית באופן בלתי חוקי, חלקם ביישובים מוכרים על ידי המדינה ● כולם מסכימים שחייבים לעשות משהו, אבל אין הסכמה בשאלה מה צריך לעשות ● חוק החשמל של רע"ם עשוי לפתור את הבעיה, אבל מתנגדיו בממשלה טוענים שמדובר בפרס לעבריינות

על פי הערכות, כ־130 אלף בתים בחברה הערבית מחוברים לרשת החשמל הארצית באופן בלתי חוקי, חלקם ביישובים מוכרים על ידי המדינה ● כולם מסכימים שחייבים לעשות משהו, אבל אין הסכמה בשאלה מה צריך לעשות ● חוק החשמל של רע"ם עשוי לפתור את הבעיה, אבל מתנגדיו בממשלה טוענים שמדובר בפרס לעבריינות

ברגע שמתחילים לחפש אותם, אפשר למצוא אותם בכל מקום בערים הערביות – כבלי חשמל מאולתרים תלויים ברפיון באוויר בין בית לבית, מחברים בתים שנבנו בצורה בלתי חוקית לרשת החשמל הארצית.

"כשהבן שלי התחתן בנינו את הבית שלו, וידענו, כמובן, שנצטרך להתקין כמה כבלים כי חברת החשמל לא תחבר בית בלי היתר", אומר דוואס זיד, לשעבר חבר מועצת ערערה.

כדי לעקוף את הבעיה, זאיד מתח רשת כבלים שבריריים לאורך מאות מטרים בין ביתו לבית בנו. בואדי עארה יש כאלף בתים שנבנו ללא היתרים, ולכן הם לא יכולים להתחבר לרשת החשמל, אומר זיד.

זיד וילדיו לא מתגוררים במחנה אוהלים בדואי מרוחק ובלתי מוכר בנגב. שם, מאבקים משפטיים קשים עם המדינה הותירו את הרועים הבדואים מנותקים משירותים ציבוריים, בכפרים שהחוק לא מכיר בקיומם.

חבר מועצת ערערה דוואס זאיד מצביע על כבלי חשמל לא חוקיים שהתקין כדי לחבר את ביתו של בנו – שנבנה ללא היתר – לביתו שלו (צילום: אהרון בוקסרמן/The Times of Israel)
דוואס זיד מצביע על כבלי חשמל לא חוקיים שהתקין (צילום: אהרון בוקסרמן/The Times of Israel)

עשרות אלפי אזרחים ערבים בישראל חיים בערים חוקיות ומוכרות. הם מקיימים אורח חיים של מעמד ביניים כמורים או כקבלנים – אבל מתגוררים בבתים שנבנו בצורה בלתי חוקית ולא יכולים להתחבר לרשת החשמל

בני משפחת זיד, כמו עשרות אלפי אזרחים ערבים אחרים בישראל, חיים במחוז מרכזי ומשגשג, בערים חוקיות ומוכרות. הם מקיימים אורח חיים של מעמד ביניים כמורים או כקבלנים – אבל הם גם מתגוררים בבתים שנבנו בצורה בלתי חוקית ולא יכולים להתחבר לרשת החשמל הארצית.

הבנייה הבלתי חוקית משתוללת בערים ובכפרים הערביים. במקרים רבים התושבים הערבים בונים על אדמות פרטיות הנמצאות בבעלותם ובגבולותיו של יישוב מבוסס. תוכניות עיר מיושנות מגדירות שטחים פתוחים רבים כ"חקלאיים", כך שהבנייה עליהם היא בלתי חוקית, לדברי מומחים.

"יש כמות עצומה של קרקעות פרטיות. גופים ממשלתיים מתקשים ליצור תוכניות עיר מעודכנות עבורן. זה תהליך ארוך ומייגע ויש רשימה ארוכה של חסמים טכניים", אומרת מורן אביב, מומחית למדיניות בעמותת "סיכוי" לחברה משותפת.

על פי החוק הישראלי, בתים שנבנו בצורה בלתי חוקית לא יכולים להתחבר לרשת החשמל. התוצאה: שכונות שלמות מזרימות חשמל דרך רשתות מאולתרות, שמתפתלות אל יעדן לאורך יותר מקילומטר. הרשת הפיראטית המסוכנת גורמת לעתים קרובות להפסקות חשמל ולקפיצות מתח.

מבט על ואדי עארה (צילום: יוסי זמיר/פלאש 90)
מבט על ואדי עארה (צילום: יוסי זמיר/פלאש 90)

בכיר בחברת החשמל אמר לזמן ישראל כי הוא מעריך שכ־60 אלף בתים במדינה צורכים חשמל באופן הזה. וג'די חלאילה, חוקר מעמותת "סיכוי", חושב כי מדובר בכ־130 אלף בתים. "אתה מתעורר באמצע הלילה – ואין חשמל. הילדים שלך צריכים ללמוד, אבל פתאום אין אור. בחורף זה עוד יותר גרוע", אומרת מאי וישאחי, קוסמטיקאית שלבעלה, מוניס, יש חברת הסעדה.

בני הזוג וישאחי בנו את ביתם על חלקת אדמה פרטית שרכשו וגילו בדיעבד שהיא יועדה לחקלאות. הם הזרימו חשמל, במשך 17 שנה, מאולם חתונות מקומי עד שקיבלו היתר בנייה רטרואקטיבי.

"הכול הופך לבעיה: יש קצרים בחורף, בגשם, בחום, נפילות אקראיות. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בלי חשמל באמצע הלילה"

חברתה של וישאחי, ראשא סולימאן, מתחה כבלי חשמל לאורך יותר מקילומטר כדי לחבר את המחותנים שלה לרשת הארצית. "הכול הופך לבעיה: יש קצרים בחורף, בגשם, בחום, נפילות אקראיות. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בלי חשמל באמצע הלילה", היא אומרת.

בעוד שרוב ערביי ישראל שאינם מחוברים לרשת משתמשים בכבלי חשמל, יש מי שמחברים את בתיהם לגנרטורים. ב־2010 בני משפחת כיוף מעספיא – נאיף, אשתו רימה ובתם הפעוטה קארין – מתו כתוצאה מהרעלת גזים שנפלטו מהגנרטור.

מאי וישאהי עומדת לפני ביתה בואדי עארה, שלא היה מחובר לחשמל במשך יותר מ-17 שנה, 2 בנובמבר 2021 (צילום: אהרון בוקסרמן/The Times of Israel)
מאי וישאהי עומדת לפני ביתה בואדי עארה שלא היה מחובר לחשמל במשך יותר מ־17 שנה, 2 בנובמבר 2021 (צילום: אהרון בוקסרמן/The Times of Israel)

"עדיין יש כאלף בתים ללא אספקת חשמל בעיר, רובם מחוברים באמצעות כבלים. זה מסוכן. יש לנו ארונות חשמל שמתפוצצים משימוש יתר כשיש קפיצת מתח", אומר יושב ראש מועצת עספיא, בהיג' מנסור.

נדיר שממשלת ישראל הורסת בתים בלתי חוקיים מחוץ לכפרים הבדואים. הריסות כאלה עולות למדינה מאות אלפי שקלים. אולם תוכניות בניין עיר עדיין מנסות להדביק את קצב הבנייה בערים ובכפרים הערביים – מה שמותיר אנשים רבים ללא אספקת חשמל רשמית.

"מדובר ביישובים מוכרים, וקיים צפי שהרבה מהבתים האלה יוסדרו יום אחד. אבל זה תהליך מורכב, והוא צפוי לקחת הרבה זמן. בינתיים, אנשים לא יכולים לחכות 20 שנה, אז הם מחברים את הבתים שלהם", אומרת אביב.

לפעמים העיכוב לא קשור לממשלה אלא למועצות המקומיות הערביות. הממשלה, שאחראית לקביעת גבולותיהם של הכפרים והערים, לא עדכנה את תוכניות המתאר כבר כמה עשורים.

מבט על כפר כנא, 2011 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
מבט על כפר כנא, 2011 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

בשנים האחרונות, בעקבות ההחלטה להשקיע יותר ביישובים הערביים, המדינה שינתה כיוון וקידמה תוכניות מתאר חדשות. אבל כעת יש רשויות מקומיות ערביות – ובכללן ואדי עארה – שלא הגישו "תוכניות מפורטות", שמהוות את השלב הסופי בתהליך, אומר חלאילה.

יהיו האשמים אשר יהיו, המצב הנוכחי יצר מערכת דו־שכבתית: לחלק מתושבי אותן ערים יש חשמל, ולאחרים אין. לדברי מומחים, ספקים מקומיים מטעם עצמם מנצלים את חוסר השוויון הזה. "יש אנשים שמוכרים חשמל במחירים מנופחים, מה שאומר שמי שאין לו גישה לחשמל עלול בסופו של דבר לשלם יותר. זה כמובן לא חוקי, אבל אנשים עושים את זה בכל זאת", אומר חלאילה.

"יש אנשים שמוכרים חשמל במחירים מנופחים, מה שאומר שמי שאין לו גישה לחשמל עלול בסופו של דבר לשלם יותר. זה כמובן לא חוקי, אבל אנשים עושים את זה"

תושבים אחרים משלמים לא רק מחיר כלכלי על חוסר הגישה לחשמל חוקי. אשרף אל־עג'אג', תושב ואדי עארה, נפגע לפני שנתיים בתאונת דרכים קשה בכביש 65, עורק תנועה ראשי שעובר בין ערים וכפרים ערביים מרכזיים בארץ. "הייתי על טרקטור קטן ליד הכביש הראשי. מכונית התנגשה בחלק האחורי של הטרקטור והוא התהפך", אומר אל־עג'אג', שמעל ביתו מתוחים כבלי חשמל בלתי חוקיים.

אחרי שאושפז במצב קריטי במשך כמה שבועות, הוא שוחרר מבית החולים לביתו עם מכונת הנשמה. אבל אל־עג'אג' בנה את ביתו ללא היתר, ונסמך על רשתות החשמל המאולתרות והפיראטיות.

מונה חשמל חכם. אילוסטרציה (צילום: iStock)
מונה חשמל חכם. אילוסטרציה (צילום: iStock)

"בשכונה שלנו, אפילו משאיות חולפות יכולות להפיל את הכבלים ולגרום להפסקת חשמל", אומר אל־עג'אג'. הפסקות החשמל המזדמנות אילצו אותו לפעמים לרוץ לבית סמוך כדי להפעיל את מכונת ההנשמה.

ויכוחים סביב הרפורמה

גורמים בממשלה מסכימים כי צריך למצוא פתרון לרשתות החשמל המסוכנות – והבנייה הבלתי חוקית שמעודדת את יצירתן. עם זאת, אין הסכמה בשאלה מה צריך להשתנות.

מפלגת רע"ם, הסיעה הערבית הראשונה בקואליציה מזה עשרות שנים, הציעה רפורמה בנושא. בהתחלה, הצעת החוק המקורית שלה הייתה מאפשרת למי שבנה בית בשטח הנמצא בגבולותיו המוניציפליים של יישוב לקבל חשמל מבלי להגיש בקשה לטופס 4, שכדי לקבל אותו נדרש היתר בנייה.

"מי שעובר על החוק הוא עבריין, ואם יש עבירה מסיבית על החוק זו עבריינות. עכשיו יש דרישה לעקם את החוק כדי להתאים אותו לעבריינות"

אולם ההצעה משכה אש מצד אנשי ימין, שרבים מהם רואים במהלך הזה תגמול חיובי לבנייה בלתי חוקית. החוק של רע"ם לא יחול רק על בתים קיימים אלא גם על בנייה עתידית. "מי שעובר על החוק הוא עבריין, ואם יש עבירה מסיבית על החוק זו עבריינות. עכשיו יש דרישה לעקם את החוק כדי להתאים אותו לעבריינות", אמרה ח"כ אורית סטרוק מהציונות הדתית.

אורית סטרוק (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
אורית סטרוק (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

אחרים טוענים כי אם התושבים הערבים יורשו לחבר בתים בלתי חוקיים לחשמל, לא יהיה להם תמריץ לבנות בצורה חוקית. "אחת הסנקציות העיקריות שיש למדינה היא החשמל. התוצאה של זה בשטח תהיה גל של בנייה בלתי חוקית", אומר מאיר דויטש, מנכ"ל העמותה הימנית "רגבים", בשיחת טלפון לזמן ישראל.

"אחת הסנקציות העיקריות שיש למדינה היא החשמל. התוצאה של זה בשטח תהיה גל של בנייה בלתי חוקית"

דויטש טוען כי בנייה בלתי חוקית היא דבר רע לא רק כי היא מפרה את החוק. מבנים בלתי מורשים – שמוקמים הרחק מעיניהן של הרשויות – עלולים לסבול מתכנון לקוי שעשוי להוביל לסכנה רצינית, הוא אומר. "איך המדינה יכולה לדעת שאתה בונה את המבנה הבלתי חוקי שלך עם מספיק בטון וברזל כדי שהוא לא יקרוס, לדוגמה? יש אלף ואחד אישורים שאתה צריך", מוסיף דויטש.

עם זאת, דויטש אומר כי הוא לא מתנגד לחיבור בתים שהממשלה מתכננת להסדיר באופן רטרואקטיבי. "אבל לא ברור כמה בתים כאלה יהיו… אפילו מנהל התכנון לא יודע", הוא אומר.

עמותת "רגבים" הציעה קריטריונים מחמירים בנושא, בין היתר, לאשר חיבור לחשמל רק למבנים שהוקמו לפני 2018, או למקומות שהוגשו לגביהם תוכנית מפורטת על ידי המדינה. במסגרת ההצעה, גם מבנים שהוצאו נגדם צווי הריסה לא יקבלו אישור, מה שהופך אלפי בתים לבלתי זכאים.

מאיר דויטש, מנהל מחלקת מדיניות וקשרי ממשל ב"רגבים", במשרדי הארגון בשער בנימין, 29 באפריל 2015 (צילום: אלחנן מילר)
מאיר דויטש, מנכ"ל עמותת "רגבים", 29 באפריל 2015 (צילום: אלחנן מילר)

אחרי ויכוח מתמשך – לרוב עם שרת הפנים איילת שקד, שהתנגדה לנוסח החוק – ההצעה תוקנה כדי להתאים לרוב הקריטריונים שדיוטש הציע. ההצעה עברה בקריאה ראשונה בועדה שלשום (שלישי) עם תמיכת חברי הכנסת של הרשימה המשותפת

אבל לא ברור כמה בתים יחוברו לחשמל בזכות ההצעת החוק. במחקר שערכה עמותת "סיכוי", העריכו החוקרים שרק 1,050 בתים יקבלו קו חוקי לחשמל בזכות הנוסח המתוקן של חוק.

אבל לא ברור כמה בתים יחוברו לחשמל בזכות ההצעת החוק. במחקר שערכה עמותת "סיכוי", העריכו החוקרים שרק 1,050 בתים יקבלו קו חוקי לחשמל בזכות הנוסח המתוקן של חוק

בה בעת, ההצעה לחבר לחשמל בתים רבים ככל האפשר מצאה בעלי ברית במקומות מפתיעים – בכלל זאת חברת החשמל, שנמצאת בבעלות המדינה. "אנחנו תומכים בחוק הזה לחלוטין, וסבורים שחיבור לחשמל לא צריך להיות תלוי בטופס הזה.

"העבודה שלנו היא לספק חשמל, אבל הדרישה הזאת – טופס 4 – הופכת אותנו לגורם אכיפת חוק", אומר אורן הלמן, בכיר בחברת החשמל, לזמן ישראל. לדברי הלמן, עשרות אלפי בתים שמחוברים באופן לא חוקי לרשת הארצית גורמים לעומס רציני על המערכת כולה, היות שחברת החשמל לא יכולה לפקח באופן מלא על זרימת החשמל.

"אנחנו לא לגמרי מבינים מה קורה שם. זה כמו שכל אחד יסלול כביש משלו כדי לחבר את הבית שלו לכביש 6 – המדינה לא תוכל להבין כראוי מה קורה שם", אומר הלמן.

ח"כ יצחק פינדרוס בוועדת הכספים של הכנסת, 18 במאי 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ח"כ יצחק פינדרוס בוועדת הכספים של הכנסת, 18 במאי 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

עקב הפסקות חשמל חוזרות, תשתיות שחוקות, ארונות חשמל שמתפוצצים וכבלים שסובלים משימוש יתר, חברת החשמל הממשלתית נאלצת להוציא כספים רבים כדי להחליף את הרשת השחוקה, אומר הלמן.

אף על פי שרשתות החשמל המאולתרות נמצאות בעיקר בערים ערביות שסובלות מתכנון לקוי, ניתן לראות כבלי חשמל תלויים גם בערים חרדיות. התוצאה היא ברית יוצאת דופן בין חברי הכנסת הערבים והחרדים, שמסכימים כי החוק חייב להשתנות.

"חשמל לא צריך להיות כלי ענישה. ילדים נכווים, אנשים נפגעים… אתם רוצים להרוס בית? בסדר, תהרסו אותו. אבל אסור לעשות שימוש כזה בחשמל", אמר חבר הכנסת יצחק פינדרוס מיהדות התורה בישיבה של הכנסת בשבוע שעבר. "הפתרון לא יכול להיות להחזיק אנשים כבני ערובה".

"חשמל לא צריך להיות כלי ענישה. ילדים נכווים, אנשים נפגעים… אתם רוצים להרוס בית? בסדר, תהרסו אותו. אבל אסור לעשות שימוש כזה בחשמל. הפתרון לא יכול להיות להחזיק אנשים כבני ערובה".

ההצעה של רע"ם ממתינה כעת להצבעה בכנסת. בינתיים, אסעד בדארנה, פלסטיני מהעיירה יעבד שליד ג'נין, יכול רק לגחך לנוכח מה שעבורו הוא פרדוקס מוזר.

בדארנה עבר מיעבד לישראל לפני כ־30 שנה כדי לחיות עם אשתו הערבייה הישראלית בוואדי עארה, ורק מאוחר יותר גילה כי ביתו החדש לא יכול לקבל אספקת חשמל באופן רשמי. בכפר הקטן שלו בגדה המערבית כולם מחוברים לרשת המקומית.

"בדיעבד אין לנו דבר כזה, שאנשים פשוט לא מחוברים לחשמל. זה פשוט לא קורה", אומר בדארנה. "לא בגדה המערבית אבל כן בישראל, אומת החדשנות".

עוד 1,595 מילים
סגירה