"בישראל אין בטיחות. זו מדינת אחי, נשמה, כפרה, יהיה בסדר"

רק בשבוע שעבר נהרגו ארבעה עובדים בתאונות עבודה ותעשייה ● ממוני הבטיחות חסרי הגנה מול מעסיקים, במנהל בטיחות אין איסוף נתונים סדור, אין דירוג אחיד שיאפשר להשוות בטיחות בין ארגונים גדולים וקטנים, יש תת-דיווח על תאונות עבודה ואלפי הנפגעים ממחלות תעסוקתיות בכלל נופלים מתחת לרדאר ● "למה שחברה תדווח על תאונה אם מחר סוגרים לה את האתר?"

צוותי חילוץ ורפואה מגיעים לאתר בנייה בקרית גת שבו נהרג עובד בתאונת עבודה. דצמבר 2019. "אין תרבות בטיחות בישראל" (צילום: Flash90)
Flash90
צוותי חילוץ ורפואה מגיעים לאתר בנייה בקרית גת שבו נהרג עובד בתאונת עבודה. דצמבר 2019

"בישראל אין בטיחות, זה הכלל. זו מדינת אחי, נשמה, כפרה, יהיה בסדר", אומר עו"ד רוני שדה לזמן ישראל. שדה הוא יו"ר לשכת ממוני הבטיחות שהוקמה במרץ אשתקד כדי להפוך את הממונים לארגון יציג ולקדם את מעמדם המקצועי.

בראיון איתו ועם רומן פובולוצקי, יו"ר הוועדה המייעצת לבנייה בלשכה, הם מותחים ביקורת על תפקוד הרגולטור במעקב אחר התאונות, הפיקוח על האתרים והאכיפה.

תזכורת כואבת למה שהם מגדירים כהיעדר הבטיחות בישראל התקבלה בשבוע החולף, שהיה קטלני למדי עם ארבעה עובדים הרוגים. זה התחיל בשבת, כאשר פועל כבן 60 נהרג ממשטח שנפל עליו ברפת בצפון. ביום שני נהרג פועל כבן 40 שנלכד מתחת למנוף במפעל מקסימה בנגב, ובאותו יום נהרג גם תושב שכם כבן 20, שנדרס בוואדי ערה, לאחר שנפל ממשאית זבל ונדרס על ידיה.

ביום רביעי נהרג פועל בניין סיני בן 53 מתבנית ברזל שנפלה עליו באתר של אלקטרה בגבעת שמואל. אלה ההרוגים האחרונים, לפי שעה.

בסך הכל נהרגו 59 עובדים בתאונות עבודה מתחילת השנה, קצת יותר ממחצית מהם באתרי בנייה. את רשימת התאונות עם פילוח לענפים, דרגות פציעה והשוואה לשנים קודמות, אפשר לראות באתר של קו לעובד או בקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה.

אתר בנייה. מתחילת השנה נהרגו 59 עובדים, הנתונים לא מתפרסמים על ידי מנהל הבטיחות (צילום: Gili Yaari / Flash90)
אתר בנייה. מתחילת השנה נהרגו 59 עובדים, הנתונים לא מתפרסמים על ידי מנהל הבטיחות (צילום: Gili Yaari / Flash90)

לעומת זאת, הנתונים האלה לא מופיעים בדוחות של מנהל הבטיחות, הגוף שאמון על פיקוח ואכיפה. את הפירוט של אלפי העובדים שנפגעו מחשיפה לחומרים מסוכנים או מחלות שנגרמו בעבודה בכלל אי אפשר למצוא בשום מקום, הם לא נספרים.

פובולוצקי אומר כי "אין איסוף נתונים סדור במנהל הבטיחות, כשמדברים על אחוז התאונות שעלה או ירד זה מבוסס על מספר ההרוגים או נתוני ביטוח לאומי. בפועל אף אחד לא מכיר את מספר התאונות ואין חובת דיווח וגם מה שנאסף לא מפורסם בצורה נכונה. קו לעובד הוא לא הגוף שאמור לפרסם נתונים כאלה".

"אין איסוף נתונים סדור במנהל הבטיחות. אף אחד לא מכיר את מספר התאונות ואין חובת דיווח וגם מה שנאסף לא מפורסם בצורה נכונה. קו לעובד הוא לא הגוף שאמור לפרסם"

שדה: "אין הערכה כמה מתים מגיהות תעסוקתית. מחלות מקצוע הן מתחת לרדאר והמספרים הם פי כמה מההרוגים שיש כל שנה בתאונות במשק, מעל אלף בשנה. על 80 הרוגים בתאונות יודעים, על כל השאר לא, בין היתר כי הם מאוכלוסיות מוחלשות".

אין דירוג בטיחות

עם כ-70 פקחים בלבד, ברור שהמנהל לא יכול לכסות את הפיקוח על 15 אלף אתרי בנייה ועוד כמה אלפי מפעלים. גם אם תהיה השנה ירידה מינורית במספר ההרוגים, קשה לקבל מצב שבו קרוב ל-80 איש מקפחים את חייהם בשנה רק כי רצו להתפרנס.

אתר בנייה בפתח תקוה שבו נפצעו קשה 3 עובדים מנפילה מגובה, 14 ביוני 2018 (צילום: Roy Alima/Flash90)
אתר בנייה בפתח תקוה שבו נפצעו קשה 3 עובדים מנפילה מגובה, 14 ביוני 2018 (צילום: Roy Alima/Flash90)

מנהל הבטיחות אמנם מדווח על מספר צווי הבטיחות שהטיל, אך קשה לחלץ מהם מדד מנורמל שישקף רמת בטיחות בארגונים גדולים שאותם קשה להשוות לקטנים.

שדה: "יש כ-4,500 ממוני בטיחות שעברו הכשרה של 360 שעות. במקומות שאין בהם בטיחות הממונה הוא כסת"ח, ובמקומות שיש, הממונה הוא אלוהים.

"אינטל, תנובה, קימברלי קלארק, אסם, בתעשייה הצבאית והאווירית, להבי ישקר או במתקנים בטחוניים, הממונה הוא אלוהים כי המעסיק יודע שהוא שומר עליו.

"אבל במקומות שאין בהם תרבות בטיחות ובייחוד באתרי בנייה, הממונה הוא כקליפת השום. יש מקומות בענף הבנייה שכן מקפידים על בטיחות, אבל אפשר למנות אותן על כף יד אחת, חברות כמו תדהר, שפיר, שיכון ובינוי ודניה סיבוס".

"במקומות שאין תרבות בטיחות ובייחוד באתרי בנייה, ממונה בטיחות הוא כקליפת השום. יש מקומות בענף הבנייה שכן מקפידים, אבל אפשר למנות אותן על כף יד"

מימין: רומן פובולוצקי ורוני שדה. "אי אפשר להשוות מספר צווי בטיחות בחברה גדולה לחברה קטנה שלא קיבלה אף ביקור ממפקחי עבודה" (צילום: עומר שרביט)
מימין: רומן פובולוצקי ורוני שדה. "אי אפשר להשוות מספר צווי בטיחות בחברה גדולה לחברה קטנה שלא קיבלה אף ביקור ממפקחי עבודה" (צילום: עומר שרביט)

לפי מנהל הבטיחות, דניה סיבוס הייתה שיאנית צווי הבטיחות למחצית הראשונה של השנה.
שדה: "מי אמר ובאיזה סמכות? נניח שקבלן בשם א.ב. יהושע מעסיק 1,000 עובדים ובונה 4,000 יחידות דיור. לעומתו, קבלן בשם משה יצחק בע"מ מעסיק 10 עובדים ובונה 5 וילות. איתרע מזלו של הקבלן הגדול שאתרי הבנייה שלו סמוכים למשרדים של מפקח עבודה אזורי, אז הוא יוצא לאכול צהריים ונותן לו צו בטיחות.

"מנגד, את הקבלן הקטן הוא לא תמיד בודק, או שהוא פוחד כי הוא יודע שאם ייכנס יבולע לו. אז אחרי חצי שנה א.ב. יהושע קיבל 8 צווים ומשה יצחק קיבל 4. מי יותר עבריין? באופן יחסי דווקא הקבלן הקטן יותר, אבל מנהל הבטיחות לא עובד בשיטה הזו, אין להם מדד מכומת שמאפשר לקבוע ציון של החברה.

"בארה"ב מדרגים כל ארגון בבטיחות לא משנה מה הגודל שלו. הציון מתחשב במספר היעדרויות עובדים חלקי שעות העבודה, ואז יש יחס".

פובולוצקי: "אי אפשר להשוות חברה גדולה למאות חברות שלא קיבלו שום ביקור של מפקחי העבודה, אין לך דרך לנרמל את זה ונורא נוח למפקחים להיכנס לחברות שבהן זוכים ליחס טוב והוגן, מתייחסים להערות שלהם ומכבדים אותם. לעומת זאת במקומות מסויימים הם חוששים שרק ייכנסו לכביש הגישה לאתר ולא ייצאו משם".

"אי אפשר להשוות חברה גדולה למאות חברות שלא קיבלו שום ביקור של מפקחי העבודה, אין לך דרך לנרמל את זה ונורא נוח למפקחים להיכנס לחברות שבהן זוכים ליחס טוב והוגן"

עם כמות כל כך קטנה של מפקחים, הם לא יכולים לבדוק את כל הארגונים.
שדה: "מבקר המדינה צריך לומר לרגולטור שגוף שהיקף הפעילות שלו הוא כך וכך ייבדק פעם בשנה, גוף אחר פעמיים וכך הלאה, ואז יש בקרה. אין היום מדדים לבדוק רגולטור. אין שוט שמורה לו שאלה הכללים שלפיהם הוא חייב לעבוד, אז יוצא שהרגולטור לא עושה את עבודתו".

8 פועלים נפצעו באתר בנייה בבית ספר כדורי, דצמבר 2020 (צילום: Flash90)
8 פועלים נפצעו באתר בנייה בבית ספר כדורי, דצמבר 2020 "הרגולטור לא עושה את עבודתו" (צילום: Flash90)

לא צריך בטיחות, לך הביתה

שדה ופובולוצקי אומרים כי לשכת ממוני הבטיחות נועדה לתת גיבוי לחבריה מול המעסיקים, שלא מיוצגים כיום באגוד מקצועי אחר וזה אומר שאפשר לפטר אותם בתירוצים שונים.

"לממונה בטיחות אין הגנה בחוק, ואפשר לפטר אותו בעילה אחרת שאינה עמידתו על הבטיחות. זאת אומרת שאם פה צריכים לעצור כי העובד בלי משקפי מגן או אין נעלי בטיחות יבוא המעסיק ויגיד לא צריך אותך, לך הביתה ופה אנחנו בבעיה כי במדינה ישראל אין תרבות בטיחות", אומר שדה.

"אם פה צריכים לעצור כי העובד בלי משקפי מגן או שאין נעלי בטיחות יבוא המעסיק ויגיד לא צריך אותך, לך הביתה ופה אנחנו בבעיה כי במדינה ישראל אין תרבות בטיחות"

ממונה הבטיחות אמור לייעץ למעסיקים לגבי חוקים ותקנות בטיחות וגיהות תעסוקתית, במטרה לשמור על בריאות העובדים. לשם כך הוא גם אחראי על הסברת הנושאים האלה בארגון. עם זאת, יש אי בהירות לגבי היקף הפעילות של הממונה.

שדה: "היקף המשרה נתון לפרשנות על ידי מנהל הבטיחות, לקבוע שבמקום מסויים זה יהיה יום בשבוע ובמקום אחר יומיים או 5. מנהל המפעל מחליט שהוא שם אותך יום בשבוע, שולח הודעה על המינוי ואם מנהל הבטיחות רוצה להתערב הוא יכול לשנות את זה.

האתר שבו קרס המנוף ביבנה, 19 במאי 2019 (צילום: פלאש 90)
האתר שבו קרס המנוף ביבנה, 19 במאי 2019. "לממונה בטיחות אין הגנה בחוק, אפשר לפטר אותו בעילה אחרת" (צילום: פלאש 90)

הראיון מתקיים במתחם של חברת אפקון, שפובולוצקי הוא מנהל הבטיחות שלה. לדבריו, דירוג הבטיחות של החברות אמור להתבצע בהתאם לדיווח עצמאי שלהן על תאונות והיקף שעות העבודה. כרגע המצב הוא של תת דיווח והיעדר סנקציה מחייבת.

"בארה"ב הניקוד הוא לא לפי צווים אלא לפי דיווח שכל החברות מחויבות בו, לפי שעות הפעילות של העובדים באתרים. אם זה ייעשה בצורה מקוונת, ומשווים את הנתונים עם אלה שמופיעים בביטוח לאומי, אפשר לקבל מדד שלא תלוי במספר המפקחים או הצווים שהוטלו על החברות. פקודת התאונות מחייבת דיווח על כל תאונה שתוצאתה מוות או היעדרות של מעל 3 ימים.

"צריך לחייב אותם לעשות את זה לפי דין, כרגע זה לא מבוצע. אין שוט שמחייב את הארגונים לעשות את זה. למה שהחברה תדווח אם מחר סוגרים לה את האתר? החברות הגדולות עושות בטיחות, אבל הרוב לא כאלה.

"כרגע אין שוט שמחייב את הארגונים לדווח על תאונות. למה שהחברה תדווח אם מחר סוגרים לה את האתר? החברות הגדולות עושות בטיחות, אבל הרוב לא כאלה"

"כדי לדרג בטיחות המפקח צריך לקבל את שעות העבודה באתר הבניה או במפעל ולהשוות לתאונות הרשומות בביטוח לאומי. כשהמפקח יגיע לביקורת הוא יוכל לבדוק את זה בשטח, וחברה שלא מדווחת צריכה להיכנס תחת השוט, שכרגע לא קיים".

חזי שוורצמן, ראש מנהל בטיחות. אין שוט שמחייב ארגונים לדווח על תאונות
חזי שוורצמן, ראש מנהל בטיחות. אין שוט שמחייב ארגונים לדווח על תאונות

כאמור, חברות הבנייה הגדולות דווקא כן מבוקרות על ידי מנהל הבטיחות שבראשו מפקח עבודה ראשי חזי שוורצמן.

כאשר מתרחשים אצלן תאונות חמורות, מוטלים צווי בטיחות ונסגרים אתרי בניה, הדבר לא בהכרח גורר השעייה מהשתתפות במכרזים של המדינה, שהם למעשה הכסף הגדול בבנייה ותשתיות.

לאחרונה נחשף ב"כלכליסט", כי החשב הכללי הורה להשעות את דניה סיבוס מהשתתפות במכרזים של המדינה, בשל ריבוי תאונות שחלקן גרמו למוות.

מנהל הבטיחות אמנם הוציא צווי בטיחות חמורים לחברה, והעביר את הנתונים לרשם הקבלנים. אלא שבאורח פלא, לאחר שנערך שם שימוע הוחלט לעכב את השעיית החברה הזו ואחרות. לדברי שדה, הבעיה היא שלא ברור מתי הרשם חייב להשעות את הקבלן.

"מי שקובע אם הקבלן עושה בטיחות זה מנהל הבטיחות. לרשם הקבלנים יש סמכות להשעות או להתלות רישיון קבלן אם לא פעל לפי מה שמוגדר כ'נוהג המקובל'. מהו? לאורך השנים הרשם אמר שאין לו יכולת להתלות קבלן בגלל בטיחות. יצאה תקנה שמאפשרת להתלות רישיון קבלן בגלל בטיחות אך היא לא מומשה. כרגע אין כללים מסודרים שהרשם יכול לפעול לפיהם".

פועל נהרג מנפילה מגובה ברחוב קפלן בתל אביב, יוני 2021. "את החברות שמקפידות בבטיחות אפשר למנות על כף יד אחת" (צילום: Avshalom Sassoni/FLASH90)
פועל נהרג מנפילה מגובה ברחוב קפלן בתל אביב, יוני 2021. "את החברות שמקפידות בבטיחות אפשר למנות על כף יד אחת" (צילום: Avshalom Sassoni/FLASH90)

המג"ד נושא באחריות

ממוני הבטיחות אמנם מייעצים לארגונים וחברות הבנייה איך לייעל את התחום הזה ולשמור על בריאות העובדים, אך הם לא הנושאים הישירים לתאונות, ולדברי שדה, כך גם נקבע בפסיקה:

"ב-2008 עובדת בת 18 נכנסת למשמרת לילה במפעל מזון בקיבוץ איילון. אומרים לה תנקי מקפיא בשר ולא מסבירים לה לנתק את המסוע. לא מזהירים אותה שפירקו את גלגלי השיניים. אז היא מנקה את המסוע בצינור מים כשהמסוע עובד וגלגלי השיניים גלויים, המכנסיים שלה נתפסים בהם והיא מקבלת קטיעה מתחת לברך.

"לא מזהירים את העובדת שפירקו את גלגלי השיניים. אז היא מנקה את המסוע בצינור מים כשהמסוע עובד וגלגלי השיניים גלויים. המכנסיים שלה נתפסים בהם והיא מקבלת קטיעה מתחת לברך"

"מנהל המפעל באותה תאונה הורשע בבית הדין האזורי לעבודה וקיבל חצי שנה עבודות שירות בגין אי מסירת מידע חיוני והדרכה לעובדים על הסיכונים. מנהל המפעל ניסה לטעון שיצא לידי חובה במינוי ממונה הבטיחות, אך בית המשפט אמר לו שבמינוי הזה הוא לא יצא מחובת האחריות לבטיחות.

"כמעט שלא תמצא ממוני בטיחות שהועמדו לדין, היה אחד בתאונה בהר הרצל שהיה במעמד של יועץ. כך צריך להיות, כי מי שנושא באחריות זה המג"ד".

הבעיה היא שגם אם האחריות צריכה ליפול על כתפי המנהל, שדה טוען שבאתרי בנייה הגדרת האחריות מתפספסת. "מי המג"ד באתרי בנייה? מנהל העבודה שאחראי לפי דין. מנהלי העבודה אומרים איזה כוח נתתם לנו? למה שמנהל הפרוייקט לא יהיה אחראי? והם צודקים, הוא אכן צריך להיות אחראי.

קריסת מנוף בתל אביב ב-2019. "מכון התקנים חתם על הרישיון בלנקו" (צילום: Avshalom Shoshani/Flash90)
קריסת מנוף בתל אביב ב-2019. מנהל הפרוייקט אמור לשאת באחריות, לא מנהל העבודה (צילום: Avshalom Shoshani/Flash90)

"מנהל הפרויקט הוא זה שלפיו ישק דבר אבל כרגע הוא לא אחראי ולוקחים את הכסת"ח של מנהל העבודה שהפכו אותו לפי דין לאחראי, את זה צריך לשנות. יתרה מכך, חסרה הגדרה של מנהל פרויקט ורוצים להכניס במקומו את המושג של 'מנהל אתר' אבל טעו בהמשגה של המונח הזה. נפגשנו עם סגן שרת הכלכלה יאיר גולן והוא הבטיח שיוציא לפועל את תיקוני החקיקה בכנסת הנוכחית".

"מנהל הפרויקט הוא זה שלפיו ישק דבר אבל כרגע הוא לא אחראי ולוקחים כסת"ח של מנהל העבודה שהפכו אותו לפי דין לאחראי, את זה צריך לשנות. חסרה גם הגדרת מנהל פרויקט"

גולן הודיע באמצע החודש על כוונתו להקים רשות בטיחות לאומית, שתחת חסותה יהיו אגף הבטיחות בזרוע העבודה וכן המוסד לבטיחות וגיהות. הרשות אמורה לתקן את התקנות, ליזום חקיקה, לבצע אכיפה ולטפל בהסמכת עובדים. מבחינת שדה זהו שינוי מתבקש:

"זו לא המצאה של יאיר גולן, זה נקבע בדו"ח ועדת אדם, לבקשתו של שר הכלכלה דאז נפתלי בנט, ואחת המסקנות שם הייתה שצריך להקים את הרשות הזו שתאחד בין זרוע האכיפה, (מנהל הבטיחות), לזרוע הדרכה, (המוסד לבטיחות וגיהות). מדובר שם גם על קידום מעמד ממונה הבטיחות וזו אחת המטרות שלנו. כל הדוח מראה מצב של אין בטיחות במשק.

"גולן עשה הליך סדור ולהערכתי ראיין מאות אנשים בשלושה חודשים. היינו אצלו פעמיים בהרמת טלפון, הוא נגיש ויש לו יכולת לימוד, הפנמה וקבלת החלטות".

סגן שרת הכלכלה יאיר גולן. רוצה להקים רשות בטיחות לאומית שתחת חסותה יהיו האכיפה וההסברה (צילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן)
סגן שרת הכלכלה יאיר גולן. רוצה להקים רשות בטיחות לאומית שתחת חסותה יהיו האכיפה וההסברה (צילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן)

תרבות בטיחות לא קיימת

בשבוע שעבר פורסמו מסקנות הביניים של ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, שהמילה בטיחות מופיעה בהן עשרות פעמים, אף שכיום אין הסדרה חוקית לאירועים המוניים ולתפקיד של מורשה בטיחות בהם.

"באירועים המוניים אין תפקיד מוגדר לממונה בטיחות אבל הוא מורשה לבצע תכנית בטיחות ובזרוע עבודה רוצים לעשות הסדרה למקצוע מורשה בטיחות ואנחנו גם נתנו התייחסות לכך. הסיפור במירון היה שכל נושא הבטיחות לא בוצע כי אין תנ"ך לנושא הזה, אין כללים ברורים. גם דוח הביניים התייחס לבטיחות בלי לקבוע מסמרות לתפקיד של מורשה הבטיחות. זה לא כתוב בשום מקום.

"הסיפור במירון היה שכל נושא הבטיחות לא בוצע כי אין תנ"ך לנושא הזה, אין כללים ברורים. גם דו"ח הביניים התייחס לבטיחות בלי לקבוע מסמרות לתפקיד של מורשה הבטיחות"

"האסון היה צפוי, בישראל אין בטיחות. לכלל הזה יש יוצאים מהכלל, המקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו, (חברת אפקון, ע.ש.). יש לי חבר שעבד במפעל מסויים ואמר שלא ירצה לעבוד אצלם יותר כי הם נוהגים בהקפדה יתרה בבטיחות. יש לך פס צהוב אז לא תוכל לעבור שלא בתוכו, אלא אם כן אתה מורשה עם הכשרה מיוחדת.

"אני עצמי הגעתי להרצאה באינטל וכשירדתי במדרגות המלווה עצר אותי, ואמר לי תסתכל מה כתוב בשלט – 'יש לאחוז במעקה בירידה ועליה'."

זירת האסון בהר מירון, 30 באפריל 2021. "האסון היה צפוי" (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
זירת האסון בהר מירון, 30 באפריל 2021. "האסון היה צפוי" (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

פובולוצקי מציין שגם באכיפה יש בעיה: "יש תקנה שמגדירה מי רשאי לעבוד בגובה ומי שמסמיך אותם זה מדריכים שרשומים במנהל הבטיחות. יש מצב שכולם מכירים שמדריכים שלחו תעודות בפקס לעובדים שמעולם לא פגשו. לא קיים מרשם מקוון של מי עבר הדרכה ומתי, אלא טופסי נייר. הפועלים מגיעים לעבודה בלי שידוע אם באמת למדו.

"אני מניח שהתאונות הקשות בעבודה בגובה הם בקרב פועלים שמעסיק קנה עבורם את התעודה. מנהל בטיחות יודע מזה? מה הם עשו נגד הגורמים המעורבים שהופיעו בפרסומים בתקשורת?"

"אני מניח שהתאונות הקשות בעבודה בגובה הם בקרב פועלים שמעסיק קנה עבורם את התעודה. מנהל בטיחות יודע מזה? מה הם עשו נגד הגורמים המעורבים שהופיעו בפרסומים?"

המסקנה האישית שלו היא לבחור בקפידה עם מי לעבוד. "תרבות בטיחות לא קיימת בכבישים ורחוקה מלהיות קיימת באתרי בנייה. יש ניצנים של חברות שמנסות להניע תהליכים כאלה, זה מתחיל בראשון הפועלים ועד אחרון המנהלים. כשכל אחד מהם מגיע מחוסר תרבות אחרת.

"לפני כמה שנים החלטתי שיש חברות וקבלנים שלא אעבוד איתם בגלל תאונות ושאיש הבטיחות נזרק לרחוב, במיוחד אם הוא עצמאי, וזו החלטה שאני רץ איתה כבר כמה שנים – לעבוד עם מי שבאמת רוצה, לחיות במדינת הבטיחות".

תגובות

סגן השר יאיר גולן:

"סגן שרת הכלכלה ח"כ יאיר גולן אמון על סוגיות הבטיחות בתעסוקה ולאחרונה השיק תכנית עבודה רב שנתית מקיפה למען סביבת עבודה בטוחה יותר עבור העובדים. אנו רואים חשיבות עליונה במיגור מספר תאונות העבודה בכלל ובענף הבנייה בפרט".

מנהל הבטיחות:

שאלה: האם בכוונתם לשקול דירוג בטיחות יחסי לכל ארגון בהתאם לגודלו?

"נכון להיום, המדד הינו לפי כמות צווי הבטיחות, ואנו מצפים כי נורמות הבטיחות יוטמעו בכל אתרי הבנייה ואצל כלל היזמים והקבלנים. יחד עם זאת אנו בוחנים את הנושא ובודקים החלת מדד איכותי".

שאלה: כמה מפקחים יש כיום במנהל?

"כ-70 מפקחי בטיחות".

שאלה: האם אתם מפרסמים נתונים שוטפים על תאונות ונפגעים מגיהות תעסקותית?

"כן, כל רבעון מפורסם דוח מקיף לעיון הציבור וכן מפורסם מידע שוטף על צווי הבטיחות המוטלים באתר הזרוע. יישמנו את הדוחות הללו והשקנו תכנית מקיפה המשלבת בין חניכה, פיקוח, אכיפה ותגמול על הצטיינות. לגבי מחלות מקצוע – הנושא באחריות רשם המחלות במשרד הבריאות ויש לפנות אליו".

שאלה: האם קיים מרשם מקוון לעובדים שעברו הכשרה בגובה? בעבר פורסם שתעודות הסמכה זוייפו. 

"יש מירשם מקוון של בוגרי מדריכי עבודה בגובה, ומרשם של העובדים בכל אחד מאתרי חברות הבנייה."

עוד 2,277 מילים
סגירה