אני לא משווה. מראש אני מדגיש  – אני לא משווה!

אבא שלי היה ניצול מחנה שטוטהוף בצפון פולין. זה מחנה שהוקם כדי לסנן אנשי רוח ותרבות מהחברה בעת שהשלטון הפיץ בתעמולה כוחנית רק את "עמדותיו". מורים, אנשי תיאטרון, סופרים ועיתונאים בני דתות שונות ומדינות שונות נשלחו לשטוטהוף בפולין.

בהמשך הוא הפך למחנה מסוג אחר לחלוטין. ואני לא משווה, לא אני.

קודם סיננו אותם על פי הדעות שלהם, חסמו את הדעות שלהם ואחר כך סיננו אותם מעל פני האדמה.

אבא שלי היה ניצול מחנה שטוטהוף בפולין, שהוקם כדי לסנן אנשי רוח ותרבות מהחברה. קודם סיננו אותם על פי הדעות שלהם. אחר כך סיננו אותם מעל פני האדמה

אני לא משווה. אני גם לא משתמש בשואה כל שני וחמישי. אני לא מאיים ולא מרגיש מאוים מפני האיום האיראני. ממש לא. ואני לא מנקה את הפולנים ממעשי הרצח והזוועה שביצעו במאות אלפי יהודים על אדמת פולין. לא. לא אני.

כי אני לא משווה.

אני גם לא מנקה את היטלר מהאחריות להשמדת יהדות אירופה ולא מטיל את האחריות על המופתי. לא אני. אני, לא משווה.

אני גם לא יודע מה יותר חמור, מחיקת ההיסטוריה של העם היהודי, או השוואה לתקופה שאותה מישהו מאוד מסוים מנסה לשכתב לצרכים פוליטיים. ביד אחת להפחיד מפני התקופה ההיא וביד השנייה למחוק אותה.

אני רק יודע דבר אחד  – כשהשלטון נמצא מעל הכל ודורש שכל פעולה שלו תקבל תמיכה אוטומטית באמצעות נאמנות לשלטון, מדובר בשלטון לא דמוקרטי, מסוכן ומושחת.

כשהשלטון מסנן אנשים על פי דעותיהם, הוא מסוכן ומושחת. כשראש השלטון ממנה רק את מקורביו ותומכי דעותיו ומסלק את המקצוענים נאמני הציבור – זו שחיתות.

כשאנשים נדרשים לציית לעמדות שנוגדות את ערכיהם וחופש מצפונם כדי להתפרנס, זו שחיתות.

כשחופש הדיבור וחופש המחשבה והביטוי מוגבלים רק למי שתומך בממשלה או בשליט – זו שחיתות וחיסול הדמוקרטיה.

השחיתות לא יכולה לחיות ולהתקיים בדמוקרטיה, כי לדמוקרטיה יש שומרי סף, יש מערכת חוקים ובתי משפט, יש ערכים, יש תרבות משותפת, יש הסכם בין הציבור לשלטון – אתם שומרים על הדמוקרטיה שלנו ואנחנו בוחרים אתכם כדי לנהל את חיינו. אבל כששומרי הסף מפוטרים או פוחדים לדבר ולמלא את תפקידם – נגמרת הדמוקרטיה.

לא, אני לא משווה. אבל גם כשהדברים התחילו שם, הייתה שם דמוקרטיה. כך כינו אותה לפחות בספרי ההיסטוריה. לא, אני לא משווה! לא אני

כשהשלטון לא דואג לחיי האזרח אלא רק לחיי השלטון, נגמרת הדמוקרטיה. כשהשלטון מנסה באמצעות כוח, איומים, או כפייה לשנות את צורת הממשל שלנו, לגרום לגופים או רשויות חוקיות לקבל החלטות בכיוון מאוד מסוים – זו סכנה לדמוקרטיה וזו שחיתות שלטונית. כשמנסים למנוע מאזרחים זכויות וחופש המוקנים להם על פי חוקי יסוד, זו שחיתות שלטונית. ושחיתות שלטונית היא סוף הדמוקרטיה.

אנחנו נמצאים כיום במשבר דמוקרטי.

הוא מורגש בכל תחום בחיינו. זה לא רק מתווה הגז. זה לא רק פרשת המתנות והשיחות בין אוליגרכים של התקשורת לראשי השלטון. זה לא רק עניינים של כסף. זה גם המשחק בביטחון הלאומי שלנו בפרשת הצוללות. זה גם הקדמת בחירות בגחמה של איש אחד, ודחיית הכרעת הבוחר, והליכה לבחירות חוזרות, ודה-לגיטימציה של ציבורים שלמים בעלי דעות שונות מזו של אדם אחד בשלטון, וזה גולש לכל תחום בחיים.

המשבר הדמוקרטי משפיע על היומיום שלנו.

אלה החוקים שסותרים את מגילת העצמאות ומאיימים להפוך את ישראל למדינת אפרטהייד מצורעת, אלה החוקים שאוסרים על חופש הדיבור בבתי ספר, בתיאטראות, בקולנוע, בצה"ל. מתנים את חופש הדיבור בחופש המימון של הממשלה. אלה החוקים שתומכים במשתמטים, ומשתמטים מתמיכה באלה שמסכנים את חייהם למען הכלל.

זה הניסיון לכפות "נאמנות בתרבות", וגם "נאמנות במדע". לא לאשר למדענית מוח מוערכת להתמנות לתפקיד מדעי מקצועי, בגלל דעותיה הפוליטיות? זו שחיתות.

כל אלה הם ניצול לרעה של סמכות שלטונית ושל סמכויות החקיקה כדי להפוך את ישראל למדינה לא דמוקרטית, צייתנית לשלטון אחד ויחיד, שלא לומר לאדם אחד ויחיד.

שלטון שמה שחשוב לו זה רק להישאר בשלטון. לשם כך הוא ימלא את כל הגחמות המטורללות של הקיצונים ביותר שתומכים בו, כשהרוב הדומם, השפוי שותק.

לא אני לא משווה. אבל גם כשהדברים התחילו שם, הייתה שם דמוקרטיה. כך כינו אותה לפחות בספרי ההיסטוריה. לא אני לא משווה! לא אני.

ועכשיו זה הזמן להפגין ולמחות, אבל גם לשכנע. לא לתת לקיצונים להשתלט על השיח הציבורי ולנהל ויכוח דמוקרטי על המשבר הדמוקרטי ולשכנע את מי שעוד לא מבין היכן ישראל נמצאת כיום.

מי שידבר עלול לשלם מחיר מול השלטון, אבל אולי יציל את המדינה. הורינו נאבקו עליה ושילמו בחייהם. יתכן שאנו במאבק על אופייה, ונצטרך לשלם בפרנסה או בקריירה

עכשיו זה הזמן של אנשי תקשורת, גם אנשי רוח, אקדמיה, משפט, צבא וביטחון וכל מי שחרד לדמוקרטיה הישראלית – להרים כל צעקה. זה לא הזמן לשתוק. זה לא הזמן לעבור לסדר היום ולחשוב שהדברים יסתדרו מעצמם.

אני יודע, אם תדברו, אתם עלולים אולי לשלם מחיר מול השלטון הזה. אבל תוכלו להציל את המדינה. הורינו נאבקו על מדינה במחיר חייהם. יתכן ואנחנו בדור הזה, במאבק על אופייה של מדינת ישראל, נצטרך לשלם במחיר הפרנסה או הקריירה, אבל החיים במדינה דמוקרטית למען עתיד שבו גם ילדינו יחיו במדינה דמוקרטית, חשובים יותר.

הדמוקרטיה היא החיים. המאבק על הדמוקרטיה הוא מאבק על החיים. פשוט כך.

ואני לא משווה. לא אני.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

מנועי התעמולה והספין של בנימין נתניהו השיגו התבטאות של גדי סוקניק באחד הראיונות ועטו עליה כמוצאי שלל רב. סוקניק הוא אדם עצמאי ולא מייצג שום מפלגה, אבל צבא ההטרלה כבר סימן אותו כשמאלני מתנשא.

מגיש החדשות לשעבר, גדי סוקניק: ״נבחרי הליכוד ברמה נמוכה בהרבה מהנבחרים של יש עתיד. רמה נמוכה של אינטלגנציה, של תרבות, של תרבות שיח״ pic.twitter.com/bYVX2NYBqh

— Ran Boker רן בוקר (@ranboker) June 27, 2022

נתניהו שיחרר גינוי רשמי, שם התייחס להתבטאות כאילו נאמרה על בוחרי הליכוד, כשבפועל היא נאמרה על חברי הכנסת של המפלגה, מירי רגב דחפה את "גזען", למרות שרוב נבחרי המפלגה גברים אשכנזים עשירים, ואמיר אוחנה כבר הביא נימוקים לספרים שכתב נתניהו כאילו הם מעידים על אינטליגנציה גבוהה (היי, ומה לגבי אינטליגנציה רגשית?). וכך הלך הספין ותפח.

מנועי התעמולה והספין של נתניהו השיגו התבטאות ועטו עליה כמוצאי שלל רב. סוקניק אדם עצמאי ולא מייצג שום מפלגה, אבל צבא ההטרלה כבר סימן אותו כשמאלני מתנשא

הבה ננסה רגע לבדוק אינטליגנציה פוליטית. נניח בצד את מחקרים על מנת משכל וזיהוי גאונים לעומת אחרים.

האם נבחרי הליכוד נוהגים באופן תבוני ואינטליגנטי כאשר הם תומכים ללא סייג במהלכיו של נתניהו? האם יש להם אינטילגנציה פוליטית שמסוגלת לקדם את ישראל לעתיד טוב יותר?

"כושר אבחנה בין דבר לדבר". כותב מילון אוקספורד בהגדרת "אינטילגנציה".
האם ישראל כץ, לשעבר שר אוצר, יודע להבדיל בין מדינה עם תקציב חוקי מאושר לבין מדינה שאין לה תקציב מאושר אלא רק המשכי, והיא נאלצת לעצור פרויקטים, מינויים, חוקים, תשלומים ואת כל מערכותיה כיוון שהחוק לא מאפשר להוציא כספים שאין להם אישור בתקציב חוקי?

האם יואב גלנט, שר החינוך לשעבר, יודע להבדיל בין מערכת קורסת לבין רפורמה בשכר המורים?

האם שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, יודע להבחין בין מצב המחסור בתקנים ומיטות בבתי החולים לבין הכאוס והסכנות הצפויות לציבור בשל כך?

האם השר לשעבר במשרד לביטחון פנים, אמיר אוחנה, הוא אדם תבוני המבין שהיעדר מפכ"ל קבוע במשך שנתיים וחצי פוגע במשטרה, בעצמאותה, בתפקודה המבצעי בלחימה בפשע, ביכולתה להתנגד לפרויקטים מסוכנים כמו החגיגות ההמוניות במירון, או אפשרותה לטפל בזמן במחדלי שב"ס שהובילו לבריחת אסירים מסוכנים?

האם נבחרי הליכוד נוהגים באופן תבוני ואינטליגנטי כאשר הם תומכים ללא סייג במהלכי נתניהו? האם יש להם אינטליגנציה פוליטית שמסוגלת לקדם את ישראל לעתיד טוב יותר?

אם להתבסס על עדויות השרים הללו, הם מצהירים שהם אינטליגנטים וכי סוקניק רק השמיץ. אם כך מהו ההסבר להתנהגותם שאינה מבחינה בסכנות שאליהן הוביל מנהיגם? חמש מערכות בחירות בתוך 3 שנים זה מהלך תבוני של מדינה המונהגת בידי שרים אינטליגנטים?

מהו ההסבר להתנהגות חסרת האחריות, שלפיה הם תומכים בסיפוח, ולמחרת בעסקת המאה שמעבירה שטחים לפלסטינים? מתנגדים למדינה פלסטינית, אבל אם נתניהו יאמר הם מיד יתמכו? תומכים בשת"פ עם רע"ם, אבל למחרת הקמת ממשלת השינוי מכנים את רע"ם תומכי טרור וממשיכים להסביר שאבו יאיר לא ניהל מו"מ עם רע"ם לכניסה לממשלתו?

מהו ההסבר לכך שהם ביחד, כאיש אחד, תומכים בהחלטה להתנגד לכל חוק שמביאה הקואליציה גם אם הוא לטובת כלל אזרחי ישראל? מה אינטליגנטי בהתנהגות הזו?

בבקשה. לכל המכפישים את הממשלה הזו – אתם מוזמנים לשלוח פרחים למי שחיבל בכל החוקים שהיא ניסתה להעביר לטובת האזרחים.
הפרחים לביבי נתניהו וחברי הכת, מירי-אין כאבי בטן-רגב, עידית סילמן, שיקלי, אורבך וח"כ רינאווי.
מקווה שעכשיו אתם מרוצים מהכאוס הצפוי במדינה. pic.twitter.com/WAbtaNxU3f

— listein (@Lihistein) June 21, 2022

מהו ההסבר לכך שהם ביחד, כאיש אחד, תומכים בהחלטה להתנגד לכל חוק שמביאה הקואליציה גם אם הוא לטובת כלל אזרחי ישראל? מה אינטליגנטי בהתנהגות הזו?

מה אינטליגנטי בהפלת חוק למען נאנסות? למען זוגות צעירים? למען המתנחלים ביו"ש – מצביעי הגוש שלהם? מה אינטליגנטי בהתנגדות לחוק המטרו שאמור לשרת את כל אזרחי המדינה ועלותו עשרות מיליארדים?

והדוגמה האחרונה בינתיים, שגריר ארה"ב נאלץ להתחנן בפני כנסת ישראל להצביע לטובת פטור מוויזות לישראלים לארה"ב, הטבה שהוא עומל עליה מאז שנכנס לתפקידו למען האזרחים ועומדת להידחות בגלל האופוזיציה?

תראו מה זה, שגריר ארצות הברית רוצה לעזור יותר לאזרחי ישראל מאשר הליכודניקים. איזה בושה, אין פה שום דבר שאיכפת להם ממנו. כלום https://t.co/gZ5gFkfCr6

— Roee Neuman???????????????? (@NeumanRoee) June 28, 2022

על פניו, גם לאיש שאינו מדען חוקר אינטליגנציה נדמה שאלה מהלכים מוזרים, מסוכנים, חסרי היגיון ובוודאי לא תבוניים.

נבחרי הליכוד סימנו את עצמם בנאמנותם הבלתי מסויגת לנתניהו כאנשים שהניחו בצד את תבונתם. את הכושר להבחין בין דבר לדבר.

יתכבדו נא כל הבכיינים שנפגעו מדברי סוקניק ויגידו: איזה מהלך תבוני, מקורי, מלא השראה ואינטליגנציה ביצעו ממשלות נתניהו לטובת הציבור?

איזה פתרון שאיש לא חשב עליו קודם הם יזמו לטובת אחת מסוגיות הליבה של ישראל: יוקר המחיה, הסכסוך עם הפלסטינים, שבריריות הדמוקרטיה והאיומים עליה ועוד?

מה?
לא שומעים.

יש דוגמה להצעה אינטליגנטית אחת שתמנע אסון במירון, תגרום לחרדים לצאת לעבוד ולהתגייס, תפחית את הביורוקרטיה והמיסים הגבוהים הממררים את חיינו?

יתכבדו הבכיינים שנפגעו מדברי סוקניק ויצביעו על מהלך תבוני, מקורי, מלא השראה ואינטליגנציה שביצעו ממשלות נתניהו לטובת הציבור. איזה פתרון שאיש לא חשב עליו יזמו לטובת אחת מסוגיות הליבה של ישראל?

האנשים האלה במשך שנים עסוקים רק בצרות של מנהיגם, במשפטיו הפליליים ובשרידותם בשלטון.

שום מעשה תבוני למען איכות חיי האזרחים הם לא עשו.
בכיינים חסרי תבונה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

צודקים חברי המחנה הדמוקרטי המצומק באמירתם שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד ושלילת הריבונות וזכויות האדם ממיליוני הפלסטינים.

אך צודקים גם חברי המחנה הדמוקרטי שמבהירים שאין להרפות מהמאבק באפרטהייד, אך בשום אופן אי אפשר להקטין או למזער את הסכנות העצומות והקיומיות שטמונות בשובו של המחריב הגדול להנהגה.

צודקים האומרים שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד. אך צודקים גם האומרים שאי אפשר למזער את הסכנות הקיומית שבשובו להנהגה

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה.

אני מבין כמובן את הצורך הנרקיסיסטי של לוי להתבדל מאיזה קולקטיב מדומיין בתוך ראשו כי הוא חושב שזה מגניב. אבל בשל הצורך הנרקיסי להתבדל ולהרגיש חתרן, שוכח העיתונאי שלצד זכותם של הפלסטינים לא לסבול ממשטר מדכא, גם לישראלים יש זכות לא לסבול ממשטר מדכא:

כשם שהפלסטינים אינם צריכים לסבול ממשטר הפרדה גזעני שמשליט על חייהם דיקטטורה צבאית, שולל מהם ריבונות ואזרחות ופוגע בזכויות האדם שלהם – גם הישראלים אינם צריכים לסבול ממשטר סמכותני, מריסוק שאריות המוסדות הדמוקרטיים ומעלייתו של דיקטטור מסית ומשסה שמקיים פולחן אישיות.

הישראלים אינם צריכים לסבול מהעדר אופק כלכלי, מריסוק השירות הציבורי, מקיום כלכלי רעוע, מפערים כלכליים עצומים וקיומיים שגוזרים במידה רבה את גורלו הקיומי הכלכלי של כל תינוק בהתאם ליכולתה הכלכלית של משפחתו, מחוסר יכולת לקנות דירה, מהשתעבדות איומה ומלחיצה לשכר דירה מופרך או למשכנתא לכל החיים, מתרבות כזב מחרידה, מתקשורת חנפנית שעוסקת בתעמולה ופולחן אישיות, משיסוי נגד האזרחים הערבים, מהסתה נגד אזרחים יהודים שמתנגדים לשלטון הריקבון, מהפיכת כל יריב פוליטי לבלתי לגיטימי, מהסתה כוזבת נגד מערכת המשפט, ממינוי שומרי סף נרצעים וחסרי חוליות, מהפיכת כל האזרחים לבני ערובה של נאשם שיודע שהוא יורשע ולכן ירתום את שלטונו לחילוצו ממשפטו הפלילי, ממשטרה גרועה ורקובה ואלימה במוקדים רבים בתוכה, מביזוי היהדות, מאפליית נשים, ממניעת תחבורה ציבורית בשבת (הנפגעים הם עניים ומעמד ביניים. רובנו), מריקון מוסדות דמוקרטיים מכל תוכן, ממינויים כושלים, מקידוש תרבות השקר והעילגות, מדריסת החלש בידי החזק, מהזנחת מערכות הבריאות והחינוך והרווחה, ממכירת נכסי ציבור בנזיד עדשים למתי מעט מקושרים ועשירים, מגזענות אתנוצנטרית כעורה וחמורה ומהעמקת השעבוד של הסוהר הישראלי כל עוד הוא משעבד את האסיר הפלסטיני.

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה

כן, צריך להיאבק בכל ממשלה שמותירה את האפרטהייד בגדה על כנו ואף מעמיקה אותו. וצריך גם לבלום את שובו של הנוכל המשסה שחולל חורבן עצום במדינת ישראל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.