על שקרנים ביודעין ועל פתיים שבוחרים להאמין להם

יועז הנדל בפגישה עם הרבנים, צילום מסך מוידאו של  WhatsApp Videos
יועז הנדל בפגישה עם הרבנים, צילום מסך מוידאו של WhatsApp Videos

כמות השקרים והצביעות החרדיים בסיפור הזה היא בלתי נתפסת. רוב מוחץ מבין החכ"ים החרדים ועוזריהם, עושים שימוש יומיומי בפלאפונים "לא כשרים". הדבר לא מונע בעדם מלאלץ – בשיטות מאפיוזיות – את מצביעיהם לצרוך "כשר" בלבד.

שני שליש מהחרדים משתמשים באינטרנט, והרבנים עדיין נלחמים את מלחמת העולם השנייה ומספרים לעצמם (ולמאמיניהם) שהם מצליחים למנוע את השימוש באינטרנט.

שני שליש מהחרדים משתמשים באינטרנט, והרבנים עדיין נלחמים את מלחמת העולם השנייה ומספרים לעצמם (ולמאמיניהם) שהם מצליחים למנוע את השימוש באינטרנט

ח"כ מאיר פרוש מנפנף בפלאפון לא כשר, ובלי להסמיק מצהיר שבמכשיר, הנקרא "מוגן", יש "רק אסמסים ו-ווטסאפ" בעוד באתר החברה רשום שחור על גבי פרסום שעומדים לרשותו אלפי אפליקציות. אפילו האיומים על הרב קנייבסקי הגיעו אליו בווטסאפ (שלא קיים בציבור החרדי. למי שהספיק לשכוח).

פרסומת לסלולרי מוגן, מתוך אתר החברה
פרסומת לסלולרי מוגן, מתוך אתר החברה

השר יועז הנדל מספר שכל החרדים איתם הוא בא במגע שהציבור החרדי נגד וועדת הרבנים לענייני תקשורת. אבל, כלפי חוץ קמים עיתונאים-מטעם (אצל החרדים אין דבר כזה עיתונאי שלא מטעם) ומשתתפים בהילולת השקרים כאילו הם נגד הפלאפונים המוגנים.

מה שהעלה את המאבק הפנים חרדי (שכולל התנהלות בנוסח טהראן ובשיטות טובא-זנגריא, ראה הפרקים הקודמים) לתודעת הציבור הכללי במדינה, הוא עליית מדרגת הכפייה בציבור, שהגיעה עד למאבק ואלימות פיזית נגד חרדים צורכי תקשורת. אם טרם ראיתם רב נשוא פנים מכה אברך, כדאי לכם להציץ בסרטון הזה. אלימות זו פרצה "החוצה", דווקא בשל הכישלון המתמשך והמוחלט של וועדת הרבנים.

כזכור, הרבנים אוסרים על הכל, חוץ משיחה קולית. לא מסרונים, לא מצלמה, לא ווייז ולא בנק. הכל אסור באיסור חמור (ו"שואה", שלא נשכח). העניין הוא שיש חברות חרדיות, בהכשר רבנים נחשבים מאוד, שמשווקות, במקביל למכשירי וועדת הרבנים, מכשירים "מוגנים".

הרבנים אוסרים על הכל, חוץ משיחה קולית. לא מסרונים, לא מצלמה, לא ווייז ולא בנק. על הכל איסור חמור (ו"שואה"). אבל יש חברות חרדיות, בהכשר רבנים נחשבים מאוד, שמשווקות, במקביל, מכשירים "מוגנים"

העובדה שלחרדי עומדות תשע אופציות לבחירת "טלפון מושגח", מעידה על שוק תוסס. עד לאחרונה שיווקו חנויות הסלולר במגזר גם את מכשירי הוועדה וגם את המכשירים המתחרים. רבני הוועדה עושים עשרות מיליונים על המכשירים שהם משווקים (ראה פרק ב') ואילו על מכשירי הרבנים האחרים הם אינם מרוויחים אגורה.

בשל שליטתם הצפון קוריאנית במגזר, הם הוציאו "פסק הלכה" האוסר על החנויות להחזיק מכשירים של מתחריהם. פסקי דין מוזמנים ומותאמים לאינטרסים של חברי הוועדה הם מאפיין מהותי בסיפור. הרבנים דרשו מבעלי החנויות "לקבל" הכשר מהוועדה, והוועדה מתנה את קבלת ההכשר באיסור על מכירות מתחריהם. בעלי החנויות התנגדו, ומכאן קצרה הדרך לאלימות, תחקירים ופרסום "בחוץ".

מאבק הרבנים נגד שר התקשורת נובע מהעובדה שכיום העסקונה החרדית מחוץ לממשלה, ואין סיבה או היגיון בכך שמדינת ישראל תחזיק לחרדים את הידיים מאחורי הגב בזמן שהרבנים מרביצים להם.

זה התאים – והיה המצב – כאשר נתניהו, דרעי, ליצמן וגפני שלטו במדינה. כיום השר מבקש ליישם את החוק: מי שמבקש לנייד את מספרו לחברה אחרת יוכל לעשות זאת בלי "קבלת רשות" מהרבנים, ושחסימת קווים תהיה "שקופה". שכולם יידעו מה נחסם ולמה. מה יותר פשוט מזה?

כשהרבנים הבינו שהחכי"ם שלהם כבר לא שווים כלום במשרד התקשורת, ושהשתתפותם בכל מהלך יכולה רק להזיק, הם החליטו לעקוף את הממסד הפוליטי ולהזמין עצמם לפגישה ישירה עם השר. השר עשה מעל ומעבר כדי לקבל אותם בכבוד. על מנכ"לית המשרד נאסר להשתתף בפגישה ועל עובדות המשרד נאסר להגיש כיבוד לפגישה (שמא הרבנים לא יעמדו בזה).

מאבק הרבנים נגד שר התקשורת נובע מהעובדה שכיום העסקונה החרדית מחוץ לממשלה, ואין סיבה או היגיון בכך שמדינת ישראל תחזיק לחרדים את הידיים מאחורי הגב בזמן שהרבנים מרביצים להם

לפגישה הזמינו עצמם למעלה מעשרים רבנים, אדמו"רים ודרשנים, וכל אחד מאלה דרש לקבל את דקות התהילה שלו. כך יצא שהשר קיבל הופעה פרטית מרוכזת של מיטב הדרשות, סיפורי ומשלי הרבנים בעשר שנות מאבקם.

הרבנים טענו שגזירתו היא "גזירת שמד, כמו היוונים שבאו לעקור את התורה" וכי "הגזירה הזו יותר גרועה מהשואה", "אתם לא דואגים לילדיכם, אנחנו מאוד דואגים", "אתם, החילוניים 'עגלה ריקה' ואנחנו 'עגלה מלאה"'. טיעונים טובים למאמינים בהם, אבל אינם קשורים לנושא הנדון (חסימת קווים שרירותית ומניעת ניוד בניגוד לחוק).

השר ענה להם בקיצור ובנימוס, שאת רצונם לשמור את עצמם מהאינטרנט הוא מכבד, אבל יש חוק במדינת ישראל והוא המופקד על יישומו. הוא גם העז לומר להם שלפחות מחצית מהציבור אותו הם מתיימרים לייצג כבר מזמן "ברח מהאורווה" וכי אם הם רוצים לטמון ראשיהם בחול, גם זה בסדר מצידו.

לאחר הפגישה חסרת התוחלת, תקפו החרדים את השר על חוסר הדרך ארץ שלו בפני הרבנים. איך העז שלא לחבוש כיפה ("כמו פריץ", התפייט גפני) – במקום שהם יעטו מסיכות, כמנהג המקום והחוק – ואיך העז לחלוק על דברי הרבנים (שבוחרים במציאות אלטרנטיבית).

הנדל לא אמר להם שרבני הוועדה הודיעו כבר לפני שנים שאין להם שליטה בנעשה שם וכי הדברים מנוהלים בידי רבנים זוטרים שעושים מה שבא להם. הנדל לא ענה להם שאם הם חושבים שמדובר ב"שואה" אז אולי עדיף שינסו לשכנע את החרדים שזו שואה. למה המדינה צריכה לכפות את דעתם על מאמיניהם? הוא גם לא שאל את האדמו"ר מדוע הרבנים חוסמים קווים עסקיים של מתחרים.

הוא לא שאל את האדמו"ר האם גם לפי חישוביו, הגניבות של הוועדה הינן 37.5 מיליון ש"ח בשנה, כפי שחישבתי כאן? (בפרק ב'), הוא אפילו לא רמז שהנושא דורש חקירה משטרתית, יותר מאשר פעילות פוליטית. שום כלום. דממה. לדעתי האישית, השר הגזים בדרך הארץ בה נהג ברבנים, היה עליו לעמת אותם עם לפחות עובדה אחת, מכל מה שנפרס כאן בפני הקורא בשלושת הפרקים.

השר ענה להם בקיצור ובנימוס, שאת רצונם לשמור עצמם מהאינטרנט הוא מכבד, אבל יש חוק במדינה והוא המופקד על יישומו. הוא גם העז לומר להם שלפחות מחצית מהציבור שהם מתיימרים לייצג כבר מזמן "ברח מהאורווה"

שתי תובנות עולות מסיכום הנושא.

האחת: מסתבר שהרבנים מתייחסים לעדת מאמיניהם כאל פתיים חסרי אישיות. לדעת הרבנים, אם תוסר אחיזת החנק שלהם בנתיניהם הם כולם יחטאו ויעזבו את הדת.

השניה: שהציבור החרדי נחלק לשניים. בחלק האחד נמצאים השקרנים ביודעין. אלו שמשקרים לקהל שומעיהם כאילו הנדל נגד פלאפונים כשרים ובעד החרבת המגזר החרדי, ובחלק האחר נמצאים הפתיים, צרכני המדיה החרדית, שמגוייסת כולה להפצת השקרים הבוטים הללו.

אז בפעם הבאה, כשחרדי מצוי מתנשא עליכם במוסריותו הגבוהה, כדאי שתשאלו אותו לאיזה חלק מהחרדים הוא שייך, לאלו המשקרים ביודעין לכולם, או לפתיים שבוחרים להאמין לשקרים, גם כשהם גלויים וחשופים לנגד עיניהם. כדאי.

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הפוסט הזה כקודמיו משתלח ביהדות החרדית או בשפת הכותב "חרדי מצוי". אני מתנגד חריף ל"ועדות כשרות" למיניהן אך אינני יכול שלא להתקומם על ניצול בעיית הסמרטפונים בציבור... המשך קריאה

הפוסט הזה כקודמיו משתלח ביהדות החרדית או בשפת הכותב "חרדי מצוי".
אני מתנגד חריף ל"ועדות כשרות" למיניהן אך אינני יכול שלא להתקומם על ניצול בעיית הסמרטפונים בציבור החרדי להתקפה ארסית על יהודים חרדיים
וחלוקת הציבור החרדי ל"משקרים" ו"פתיים".
כנראה שהסתה אנטי חרדית שלוחת רסן מספקת פרנסה טובה לאלה שלדבריהם
"חיים על התפר שבין שסעי החברה הישראלית".
מובן שלכאלה אין עניין בהקטנת השסע או "חלילה" איחויו.
נהפוכו.

עוד 956 מילים ו-1 תגובות
סגירה