הכפייה הרבנית בשוק הסלולר החרדי

שלט האוסר שימוש באינטרנט וסמארטפון בבני ברק, (צילום: Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel)
Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel
שלט האוסר שימוש באינטרנט וסמארטפון בבני ברק,

לאחרונה התקיימה פגישה בין רבנים בכירים לבין שר התקשורת יועז הנדל. בעקבות הפגישה יצא ח"כ משה גפני נגד שר התקשורת, ואף כינה אותו "פריץ". גם בציבור החרדי פנימה נשמעה ביקרות חריפה על הפגשת הרבנים עם שר התקשורת, בשל חוסר הכבוד בו התקבלו (לדעתם).

לאחרונה התקיימה פגישה בין רבנים בכירים לבין שר התקשורת יועז הנדל. בעקבות הפגישה יצא ח"כ משה גפני נגד שר התקשורת, ואף כינה אותו "פריץ". גם בציבור החרדי פנימה נשמעה ביקרות חריפה

לפני שנתייחס לאירוע ולשיח החרשים הזה, ננסה לתת תמונת רקע.

אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו חיים במדינת חוק מתקדמת, כזו שלא תאפשר שלטון מאפיוזי באזרחים הנסחטים לצרוך תוצרים משורות המאפיונרים. אז זהו, שטעינו. חלק מאזרחי ישראל נתונים לשליטתם הגורפת של פורעי חוק אלימים לכאורה, ונאלצים להשתמש בשרותיהם הבלעדיים. והמדינה? לא זו בלבד שאינה עושה כלום בעניין כדי לחלצם, אלא תמכה – עד כה – בהמשך האחיזה בגרונם. במה מדובר?

כמו בחברות מסורתיות שמרניות אחרות, בחיי החרדי משקל המשפחה, הקהילה והמגזר, גבוה מאשר משקלו האישי. במגזר פנימה מקובל לומר שבבחירות אין לנו "זכות בחירה" אלא "זכות הצבעה" בלבד. גם חרדים שכבר הבינו שהמלך ערום, לא מעזים לפרוץ את גבולות המגזר ומתיישרים לפחות בדבר אחד: חינוך הילדים.

לאדם "מבחוץ" ישמע הדבר מוזר עד מופרך, אבל רבים מהחרדים שולחים את ילדיהם לחינוך חרדי, לא משום שהם רוצים שהללו יצאו רבנים/אברכים (ההסללה הכמעט יחידה במגזר) אלא משום שאינם רוצים לקרוע את משפחתם הגרעינית ממעטפת החברה והמגזר.

בין שאר המיתוסים שמחזיקים את המגזר החרדי מבודד, שוכן אחר כבוד בלוף התקשורת. החברה החרדית יצאה למלחמת עולם נגד כל סוגי התקשורת המודרנית. לדעת הרבנים, מי שמשוטט באינטרנט, בוודאי יגיע לדברים הנוראיים ביותר (מבחינה דתית, משפחתית ומוסרית). מסע חורמה מתמשך מתנהל נגד האינטרנט, ומבצעי "ניתוק מהאינטרנט", המתקיימים חדשות לבקרים, מלמדים שהמלחמה עדיין באיבה.

בין המיתוסים שמחזיקים את המגזר החרדי מבודד שוכן בלוף התקשורת. החברה החרדית יצאה למלחמת עולם נגד כל סוגי התקשורת המודרנית. לדעת הרבנים, מי שמשוטט באינטרנט, בוודאי יגיע לדברים הנוראיים ביותר

השוט העיקרי בידי הרבנים לאלץ את צאן מרעיתם לשמוע בקולם, הוא האיום שמוסדות החינוך לא יקבלו תלמידים שלהוריהם יש אינטרנט.

למרות זאת מפרסומי הלמ"ס עולה שרוב החרדים כן נמצאים באינטרנט ונראה שהרבנים נלחמים מלחמה אבודה (אולי בשל העובדה שהם עצמם משתמשים באינטרנט יותר מהשימוש המצוי בקהילותיהם).

בתחום הסלולר הקדימו הרבנים לפעול, ועוד כאשר היו טלפונים "טפשים" בלבד התחילו הרבנים להקים חומות סביב ציבור מאמיניהם. הקימו "וועדת רבנים לענייני תקשורת", אשר מרכזת בלעדית את כל הטיפול החרדי מול בעיות התקשורת. הוועדה הוקמה ע"י רבנים מכל החוגים והזרמים, אבל בפועל נשלטת בידי הקיצוניים ביותר (חסידי גור והפלג הירושלמי). משום כך, אוסרת הוועדה על שימוש במכשירים שיש בהם מוזיקה, רדיו, מצלמה, משחקים וכדו', הגם שלא כל הרבנים רואים אסון בצילום או שמיעת מוזיקה.

כיצד פועלת השיטה לאחיזה בגרונם של החרדים?

תחילת פעילותם של הרבנים נגד "סכנות הסלולר" היתה ברכישת 30,000 מכשירים וקווים מחברת מירס. בזמנו, סיפרו השמועות שהרבי מגור בעצמו עומד מאחורי העסקה (הרבי הוא גם איש עסקים ונמנה על עשירי ישראל). החל מסע פרסום אגרסיבי בעיתונות החרדית להניע את החרדים לעבור למכשירים שבעסקה. הפרסום כשל והציבור לא נענה לקריאות.

השוט העיקרי בידי הרבנים לאילוץ צאן מרעיתם לשמוע בקולם, הוא האיום שמוסדות החינוך לא יקבלו תלמידים שלהוריהם יש אינטרנט. למרות זאת מפרסומי הלמ"ס עולה שרוב החרדים כן נמצאים באינטרנט

משכך, החלו הרבנים להשתמש באמצעי כפייה. תחילה הורו לעיתוניהם שלא לקבל מודעות אם המספר במודעה אינו "מספר כשר", בכך אילצו את המגזר העסקי החרדי לרכוש קווים "כשרים". משהצליח מהלך זה, הורו למוסדות החרדיים שלא לקבל עובדים, אם מספר הטלפון שלהם אינו כשר. בכך השתלטו גם על השכירים.

מירס היתה חברה קטנה ומספר כזה של לקוחות היה משמעותי בשבילה. חברות הסלולר האחרות לא הסכימו להכנע לתכתיבי הרבנים והרבנים העלו הילוך גם מולן. הם הורו לעיתונים החרדיים שלא לקבל מודעות פרסום של חברות הסלולר, עד אשר יכנעו ויסכימו להקים "קומה כשרה".

סלקום היתה הראשונה להכנע והרבנים, לא זו בלבד שהתירו להם לפרסם בעיתונים, אלא גם יצאו ב"קריאת קודש" לרכוש מנוי בסלקום. החברות האחרות ראו כיצד פורחים עסקיה של סלקום והצטרפו לעגלת ה"טלפון הכשר".

כאן בא לעזרת הרבנים עו"ד יעקב ויינרוט ז"ל ,שניסח עבורם חוזה דרקוני, שמאז ועד היום מחזיק את החברות במקום רגיש. החברות חייבות לאפשר לוועדה לחסום כל מספר כפי ראות עיניה, החברות אינן מורשות לחתום על הסכם עם וועדת כשרות נוספת בלי אישורה של וועדת הרבנים, והחברות מחויבות שלא להעביר לקוח מהקומה הכשרה לקומה או לחברה אחרת ללא אישור הרבנים (זאת, בניגוד לחוק).

כך נוצר מצב, שמי שרכש קו טלפון "כשר" הינו לקוח שבוי של הוועדה – גם אם לא של החברה. כלומר, הלקוח יכול אמנם לנייד את מספרו לחברה אחרת, אבל רק לחברה וקומה אותה יאשרו הרבנים (שלא מאשרים מעבר אל מחוץ לשליטתם, כמובן).

כך נסגרה המלכודת סביב הצרכן החרדי. הוא נאלץ לרכוש מכשיר כשר – שאם לא כן, יוצאו ילדיו ממסגרות החינוך החרדי – והוא אינו יכול לנייד את מספרו מחוץ לשליטת וועדת הרבנים.

כך נסגרה המלכודת סביב הצרכן החרדי. הוא נאלץ לרכוש מכשיר כשר – שאם לא כן, יוצאו ילדיו ממסגרות החינוך החרדי – והוא אינו יכול לנייד את מספרו מחוץ לשליטת וועדת הרבנים

בפרקים הבאים: הרבנים מגלים את ערכה העיסקי של הוועדה ואת פוטנציאל הרווחים מלקוחותיהם השבויים. הרבנים מנצלים את כוחם לניתוק מתחרים אידיאולוגיים ועסקיים. מהו צינתוק וכיצד רכש מקום של כבוד מפוקפק בציבוריות החרדית. העברות על החוק, השחיתות ורווחי המיליונים שבחסות הוועדה. המאבק הציבורי בניסיון להשתחרר מעול הרבנים. האלימות החרדית פורצת לתחום הסלולר ולתודעת הציבור החילוני והמפגש ההזוי עם שר התקשורת.

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 839 מילים
כל הזמן // שבת, 22 בינואר 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שחקן הוליוודי ורבנית מוושינגטון מדברים על הכול בפודקאסט חדש

בעקבות מגפת הקורונה, רבנית של בית כנסת בוושינגטון, שירה סטוטמן, וכוכב הסדרה "הבית הלבן", ג'ושוע מלינה, החליטו ליצור הסכת משותף, בו הם דנים בשאלות חיים מזווית יהודית, אבל מדגישים בריאיון לזמן ישראל: "לא מדובר בקורס יהדות למתחילים"

עוד 1,404 מילים

הארי כבר לא מזוהם - פסקי הדין של העליון בעניין יועצי נתניהו

המשפט האלמותי "אדם חייב לדעת את מגבלותיו" נשמע אירוני, כשהוא יוצא מפיו של קלינט איסטווד בתפקיד הארי המזוהם. זה קורה בסרט השני בסדרה על השוטר שאכפת לו יותר מהצדק, כפי שהוא נתפס בעיניו, מאשר מהחוק. השוטר, שלרוב לא בוחל באמצעים כדי לעצור חשודים – אך הוא מיטיב לקלוע לנדרש ממקבלי החלטות, במיוחד כאלו שבחירותיהם נוגעות לחיי אדם.

המשפט האלמותי "אדם חייב לדעת את מגבלותיו" נשמע אירוני מפיו של קלינט איסטווד בתפקיד הארי המזוהם. זה קורה בסרט השני בסדרה, על השוטר שאכפת לו יותר מהצדק, כפי שנתפס בעיניו, מאשר מהחוק

האם אין מגבלות בחיפוש משטרתי בטלפונים של חשודים?

פסק הדין של תשעה משופטי בית המשפט העליון בעניינם של יועצי ראש הממשלה לשעבר נתניהו, שנחשדו בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר, יוצר מציאות מסוכנת בה נרמסות זכויות הפרט הבסיסיות ביותר, ובהן הזכות לפרטיות.

מעתה, חקירה בה נעשה חיפוש בלתי חוקי בטלפונים סלולריים ובמחשבים של חשודים, לא תמנע מבית המשפט לאשר בקשה לצו חיפוש בדיעבד, אלא במקרים חריגים ביותר. המשמעות הנגזרת מפסק הדין היא שהמשטרה יכולה לערוך חיפוש גם אם הוא החל ללא צו, ולהסתמך על כך שהשופטים יכשירו את השרץ בדיעבד.

פסק הדין של שופט העליון יצחק עמית מסוכן במיוחד בהכשירו הידרדרות לשיטות חקירה של דיקטטורות:

"אפילו במצב הקיצוני ביותר שניתן להעלות על הדעת, כאשר חשוד טוען כי הוכה על ידי החוקר במהלך חקירתו והמשטרה אף מאשרת את טענתו של החשוד – גם אז בית המשפט לא יורה על הפסקת החקירה, ויותיר את שאלת קבילות ההודיה לשלב המשפט".

מנגד, עמיתו יוסף אלרון, שנשאר לצערנו בדעת מיעוט, כתב בפסק דינו את האמת העגומה:

"זאת פשרה אל מול הבטחה לכאורה להגברה מסיבית של כמות העבירות שתתגלינה. משכך, מה לנו להקפיד על הכללים והחוק ועל מגבלות סמכותם של החוקרים? מה לנו להידרש לטענות על פגיעה בזכויותיהם של נחקרים? ולשם מה לנו לפעול להצר את צעדי השוטרים והחוקרים? – הרי אם נרפה את הרסן, נגלה ביתר קלות עבריינות, זאת על חשבון רמיסת זכויות הפרט ופגיעה בפרטיות. עמדה כזו אין לקבל".

פסק הדין של שופט העליון יצחק עמית מסוכן במיוחד, בהכשירו הידרדרות לשיטות חקירה של דיקטטורות: "אפילו במצב הקיצוני ביותר שניתן להעלות על הדעת – גם אז בית המשפט לא יורה על הפסקת החקירה

עמדה זו מתכתבת היטב עם דבריו של מישל פוקו בספרו "לפקח ולהעניש", לפיהם צעדים מהסוג הזה הינם מסוכנים ומכשירים תפיסת עולם של חקירות מתקופת ימי הביניים. כלומר עינוי החקירה הוא אמצעי ענישה ופעולת חקירה כאחת.

ניתן להסביר התנהגות עבריינית שכזו מצדם של חוקרים בתופעה המכונה "הסלמת מחויבות" – הנטייה להמשיך להשקיע משאבים נוספים (זמן, כסף, מאמץ) בהחלטה גרועה, שבה גורמים כגון רגש, אמונות קודמות, והפחד מכישלון או מחשיפתו מחזקים את המחויבות לדפוס מחשבה או פעולה שגוי, רשלני ולעתים גם בלתי-חוקי.

כלומר, אם רק נשקיע עוד קצת, ניתן יהיה להציל את המצב ולהשיג את מטרתנו. בדומה ל"שיטת ההכפלות", שיטת הימורים כושלת המאפשרת כביכול רווח בטוח בהימורים כהטלת מטבע או בהימור על צבע ברולטה, לפיה מתחילים להמר על אחד הכיוונים בסכום קטן; אחרי כל הפסד מכפילים את ההימור, באופן שכאשר מגיעה הצלחה בסוף סדרת כישלונות, הרווח שהיא מניבה מכסה כביכול את כל ההפסדים שנגרמו עד כה.

המשפטנים הפרופסורים קרמניצר ושפירא-אטינגר הצביעו על הבעיה הזאת בעבר וטענו כי שוטרים יצדיקו בדיעבד את השימוש המוקדם באמצעים לא חוקיים על מנת להשיג את הרשעתו של הנחקר, הרי המטרה מקדשת את האמצעים.

ניתן להסביר התנהגות עבריינית שכזו מצד חוקרים בתופעת "הסלמת מחויבות" – הנטייה להמשיך להשקיע משאבים נוספים בהחלטה גרועה, מחזקים את המחויבות לדפוס מחשבה או פעולה שגוי, רשלני ולעתים בלתי-חוקי

אם לפני הפסיקה הנוכחית חוקרים עבריינים היו מוכנים לקחת סיכון, כעת כשיש להם ביטוח משופטי העליון בכבודם ובעצמם, שבמקום להענישם, יכשירו בדיעבד את התנהגותם העבריינית, מה יעצור אותם?

במקום בו במקום להעניש חוקרים מפרי חוק ניתן להכשיר בדיעבד את התנהגותם העבריינית, הארי כבר לא מזוהם!

בן הזקונים האקדמי (הדוקטורנט האחרון) של פרופ' ישראל אומן. כיום חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 580 מילים

על פי מחקר שפרסם דין רויטר בספרו "הנאצי החבוי", צבא ארה"ב חקר את אדריכל מחנות ההשמדה הנאצים הנס קאמלר ושחרר אותו לחופשי אחרי שמסר להם את סודות הטילים שפיתח ● בשנת 2012, לבקשת רויטר, משרד המשפטים האמריקאי חשף מסמכים אודות קצין האס אס, אך צנזר אותם ● בשנת 2019 למסמכים כבר לא היה זכר: "כאילו שמישהו בא וניקה את תיקי הארכיון האלה"

עוד 836 מילים

החות'ים פותחים חזית מול אבו דאבי ● "הקצב" האיראני אבראהים ראיסי מבקר במוסקבה ● האם יחסי ישראל-טורקיה צפויים להתחמם? ● והשבוע לפני 12 שנים, מחמוד אל-מבחוח חוסל במלון דובאי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,153 מילים

למקרה שפיספסת

עסקת טיעון ושלושה אתרוגים

לכאורה, מרחב התמרון של נתניהו בענייניו המשפטיים משתרע מקוטב אחד למשנהו. בין הדברים של "מליצי היושר" התובעים מהפרקליטות למצות את הדין עמו, אהוד אולמרט, אביגדור ליברמן ואהוד ברק, לבין הבחנתה החדה והכואבת של פרופ' רות גביזון ז"ל, כי אין סיכוי לראש הממשלה לשעבר לזכות בדין צדק.

מרחב התמרון המשפטי של נתניהו משתרע בין "מליצי היושר" אולמרט, ליברמן ואהוד ברק, התובעים מהפרקליטות מיצוי דין עמו, לבין הבחנתה החדה והכואבת של פרופ' רות גביזון ז"ל, כי אין לו סיכוי לזכות בדין צדק

הפופולריות של השלושה הראשונים בערוצי הרדיו והטלוויזיה מציבה סימני שאלה בולטים. ראשית סביב היושרה של העורכים והמגישים בתקשורת האלקטרונית, שפותחים להם את דלתות האולפנים. רובם מכירים את חולשותיהם כמוני.

1

את אולמרט אני מכיר מאז נבחר לכנסת בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בראשית 1974. בתחילת הדרך הוא הצטרף לח"כ הטרי יוסי שריד במלחמה בשחיתות. אולם להבדיל משריד, אולמרט התמקד כל חייו בעשייה למען ביתו.

התחנה האחרונה במעשיהו הייתה אמורה לשים סוף לקריירה מפוארת. וראה זה פלא: הוא שב לאהבתו הראשונה – "אביר היושר", הפעם בכובע של פרשן ומטיף בשער. "הוא שילם את חובו לחברה", ייאמר בתקשורת. האם גם החזיר את הכסף?

2

ומה עם ליברמן? גם אחריו אני עוקב מראשית שנות ה-90. אז, ריכז את הפעילות בקרב דוברי הרוסית למען בחירתו של נתניהו. עד שחצה את הקווים והתייצב נגד הבוס שלו לשעבר, הוא היה פרסונה נון-גרטה בתקשורת והיה במוקד חקירות שחיתות חובקות עולם. הוא בלט בזהירותו המופלגת. כל מי שנכנס לשיחה אתו נדרש לפרק את הטלפון הנייד שלו שנים רבות לפני פרסום התחקיר בכלכליסט.

חברותו הקרובה עם "צדיקים גמורים" כמו שליטה האכזר של בלארוס אלכסנדר לוקשנקו ואיש העסקים האוסטרי ומבעליו של הקזינו "לשעבר" ביריחו מרטין שלאף, רק הוסיפו לו הילה נוספת. אמנם גיליון ההרשעות שלו כמעט נקי, למעט תקיפת ילד בישוב שלו, אולם "ניקיון הכפיים" של ליברמן מיוחס בעיקר לנכונות של חסידיו להקריב את עצמם למענו מרוב אהבה – מרוב אהבה או פחד.

פופולריות אולמרט, ליברמן וברק בערוצי התקשורת מציבה סימני שאלה. ראשית, סביב יושרת העורכים והמגישים שפותחים להם את דלתות האולפנים. רובם מכירים את חולשותיהם כמוני

3

אהוד ברק מגלם את האכזבה האמתית. בוודאי בעיני עצמו. אנחנו מכירים מאמצע שנות השישים כשהיה סרן בסיירת מטכ"ל. אני אז חייל צעיר שהצטרף ליחידת מודיעין, שהוא היה פוקד לעיתים קרובות.

ברק נחשב למבריק ואמיץ. טיפוס ממזרי, ומפותל. מבריק אבל נטול אינטליגנציה רגשית. בצה"ל טענו כלפיו שמעולם הוא לא התמקד בתפקיד שמילא, אלא בקידום לתפקיד הבא.

אני זוכר היטב את טקס הפרידה שלו מפיקוד המרכז ערב האינתיפאדה הראשונה. כאשר מכוניתו פנתה לצאת מהבסיס הסמוך לשכונת נווה יעקב בירושלים, סינן ראש המטה שלו בין השיניים: "הדבר היחיד שהוא יזכור מכאן הוא בניין הטלוויזיה ברוממה".

תכונות של אינטגריטי, מה שנהוג לכנות בעברית יושרה, לא היו הצד החזק של אהוד ברק. מעולם לא התנהלה ולו חקירה עיתונאית רצינית אחת על ההתעשרות המהירה שלו, על הנסיבות לקבלת 2.3 מיליון דולר מקרן ווקסנר, או על הקשרים שלו עם ג'פרי אפשטיין ועל הביקורים במעונו, גם אחרי שהורשע בפדופיליה.

הוא משתגע מזה שנתניהו אהוד יותר ממנו. שישראל השנייה קוראת לנתניהו ביבי ולו קוראים ברק, למרות שכבר ביקש מהם סליחה גורפת בשם מפלגת העבודה לדורותיה.

בשלהי כהונתו פנה נשיא ארה"ב ביל קלינטון לברק, שהיה באותם ימים ראש ממשלת ישראל, ושאל אותו מה הוא יכול לעשות למענו. ברק השיב: "חנינה למארק ריץ'", מיליארדר אמריקני שברח לשוויץ מאימת האפ.בי.איי. האם מישהו העלה בדעתו לבדוק אם היה בכך יותר ממחווה הומניטרית או שמא הבקשה לוותה באיזה אינטרס כלכלי?

בהזדמנות ניסיתי להסביר לו שאם הוא חיפש אהדה בישראל הוא היה צריך אז לבקש את שחרור פולארד או לפחות סיוע בהחזרת עצמותיו של זכריה באומל ז"ל. הוא נפנף אותי.

אני זוכר שבטקס הפרידה של ברק מפיקוד המרכז, כשמכוניתו פנתה לצאת מהבסיס, סינן ראש המטה שלו: "הדבר היחיד שהוא יזכור מכאן הוא בניין הטלוויזיה ברוממה"

בקוטב השני, במרחב התמרון של נתניהו ומול שלושת המוסקטרים האלה, מהדהדים דבריה של פרופ' רות גביזון ז"ל. היא הייתה בחייה מגדלור של יושרה, צדק ותבונה משפטית. גביזון פרסמה בשמה לפני מותה, שאינה מאמינה כי לנתניהו יש סיכוי למשפט צדק בנסיבות שנוצרו, בעיקר על רקע השפיטה בתקשורת.

ובתווך יש את האוהדים. הם רבים. הם פגועים. הם מרגישים נבגדים על ידי מערכת שמנסה, לפי הבנתם, לשלול את זכות הבחירה החופשית שהייתה להם. הם לא רק "מזרחיים" כפי שמטיף אבישי בן חיים. לפי אתר גיוס ההמונים למען הגנתו של נתניהו, יש גם "אשכנזים" רבים שמבקשים לסייע.

נתניהו הרוויח כנראה חלק מהטינה אליו בדין. גם בתקשורת, גם במיליה הפוליטי שלו וגם במערכת המשפטית. הוא התנשא על יריביו מבית ומחוץ. הוא זלזל במי ששעמם אותו. הוא לא סבל טיפשים. הוא אפילו הצליח לא פעם לתמרן אותם. לכשעצמי מעולם לא הסכמתי ולא קיבלתי מתנות חינם ולא עשיתי הנחות למי שקיבלו.

אבל יהיה הגון לציין שיש לנתניהו הרבה זכויות והישגים מאוד מרשימים שהפכו את המדינה הזו למקום שטוב לחיות בו. גם ליריביו. הוא ציוני, בן למשפחה מסורה לעם ישראל – שלושה אחים שלמדו בפילדלפיה ובאו להתגייס לסיירת מטכ"ל. אחד מהם, יוני ז"ל, נפל כדי להציל יהודים שנשבו. זה אומר משהו לגבי החינוך בבית. זה גם אומר משהו על האיש.

ובתווך האוהדים מרגישים נבגדים ע"י מערכת שמנסה, להבנתם, לשלול מהם את זכות הבחירה. הם לא רק "מזרחיים" כפי שמטיף אב"ח. לפי אתר גיוס ההמונים להגנת נתניהו, גם "אשכנזים" רבים מבקשים לסייע

זה אומר הרבה על התקשורת. על מערך החקירות. על טחנות הצדק. על האימוץ של שלושת האתרוגים. אם היו ראיות שנתניהו באמת עומד במרכזה של פרשת שוחד, כמו אולמרט למשל, אם היה נמנה עם חבריו של לוקאשנקו, או מיטיב עם ריץ' ולא עם משפחת באומל, אם היה משאיר את פולארד להירקב בניו-יורק – הוא היה ראוי לכל גינוי.

אני שייך לדור שבו עיתונאים עדיין ראו שליחות בעבודתם. שהיו מסוגלים להביט בראי בכל בוקר בזמן הגילוח. לאן זה נעלם? לא פלא שכמה מהם גידלו זקנים או שגילחו את הראש. הם מדברים על מבחן בוזגלו?

השבוע ב"ארץ נהדרת" לא הייתה מילה אחת על "האינטגריטי" של בנט, שקד, סער, גנץ או אלקין. אף מילת ביקורת על שרת החינוך שאשא ביטון. אף לא התייחסות אחת למדיניות הבריאות של הורוביץ. אף מילה על המצאת ההגדרות החדשות ל"סגר".

במי התמקדו? באבנר נתניהו. הוא דווקא סיפור הצלחה! וגם אם לא תאהבו את זה, זה גם סיפור הצלחה של שרה אמו. כל הכבוד אבנר. על כך מגיע שאפו גם לשרה נתניהו. אני לא מכיר אותך אבנר, אבל אני מצדיע לך. איפה יאיר לפיד, איפה אמנון אברמוביץ'? אתם, החברים שלי מימיו הטובים של "מעריב", יודעים דבר אחד או שניים על שונות.

האם אתם מאמינים שתהייה לכך התייחסות ב"פגוש את העיתונות", או שרינה מצליח תמשיך לפנטז על חוליו איגלסיאס ותרים עוד כוסית… אגב האם לא הייתה זו היענות חריגה של הכורמים?

מי התמקדו? באבנר נתניהו. הוא דווקא סיפור הצלחה! וגם אם לא תאהבו את זה, זה גם סיפור הצלחה של שרה אמו. כל הכבוד אבנר. על כך מגיע שאפו גם לשרה נתניהו. אני לא מכיר אותך אבנר, אבל אני מצדיע לך

לו אתם נתניהו, גם אם אינכם מאמינים שהוא צח כשלג – האם הייתם שומעים לקול האוהדים? האם מסתכנים בהליכה לקוראלס שמנסים לסלול עבורו אולמרט, ליברמן וברק בסיוע פעיל של התקשורת? או אולי לפחות שוקלים את עצתה של פרופ' גביזון ז"ל.

אבינועם בר-יוסף הוא נשיא (אמריטוס) ומנכ"ל מייסד של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לניתוח האתגרים, האיומים וההזדמנויות ולהציע חלופות מדיניות מכוונת מעשה לשגשוג העם היהודי. הקריירה הראשונה שלו הייתה בתחום התקשורת. בצה"ל שרת במודיעין. עבד בקול ישראל, למד תיאטרון ולימודי מזה"ת באוניברסיטה העברית והשלים קורס לעורכים בכירים באוניברסיטת ת"א. בהמשך הצטרף למעריב, שם שימש כראש מערכת הנגב; ראש הדסק הפלסטיני; כתב ופרשן מדיני של העיתון ושליח מעריב בוושינגטון. במהלך השנים כתב אלפי מאמרים, פרשנויות וטורי דעה וכן טור חדשותי בשם אג'נדה (סדר יום) שהתפרסם במקביל בג'רוסלם פוסט ובמעריב. ב-1999 הצטרף לצוות הבכיר של יו"ר הסוכנות היהודית סלי מרידור ופעל להקמת המכון למדיניות שניהל במשך קרוב ל-20 שנה. גם אז פרסם מאמרים רבים, בין היתר בניו-יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל, הארץ, מעריב, טיימס אוף ישראל ו-בג'רוסלם פוסט. הוא נשוי לנאוה ואב לשלושה: דרור, נועה וישי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,100 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

טיסה מזהמת לשום מקום

הרע: האיחוד האירופי מבטיח לצמצם פליטות, אבל מכריח את חברות התעופה לבצע אלפי טיסות ריקות בשנה כדי לשמור על הסלוטים המוקצים להן ● הטוב: ח"כ יסמין סאקס פרידמן דואגת לא רק לחתולים - כעת היא פועלת למגר את הפרקטיקות האכזריות בתעשיית גידול החזירים ● והטיפ: אם בסופר מסרבים לקבל את הבקבוקים למיחזור, יש עם מי לדבר

עוד 951 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
עֲשִׁירִים 117

בעיית האי-שוויון היא לא בעיה תיאורטית, היא החיים שלנו ● פערים עצומים כאלה - כשחוסר הצדק זועק לשמיים ומנקר את העיניים והלב - לא יכולים להמשיך ולהתקיים לאורך זמן, בלי להוביל בסוף לתגובת-נגד אלימה ● מי שלא מבין את זה - לא היה מרוכז בשיעורי ההיסטוריה.

עוד 1,270 מילים ו-2 תגובות

תיק המדינה נגד בנימין נתניהו הוא לא תיק רגיל, נתניהו איננו נאשם רגיל, ולרבים מהשיקולים הרגילים שמובאים בחשבון כאשר נשקלת עסקת טיעון אין מקום במקרה זה ● לטובת כל המעורבים בדבר - ולטובת כל האומה שצופה מן הצד, הראיות צריכות להישמע, השופטים צריכים לפסוק, והציבור זקוק להזדמנות להבין את ההיגיון שבכל זה ● דעה

עוד 1,117 מילים

ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה: "לא נכנסים לטלפונים של אזרחים תמימים"

דיווח: מנדלבליט משוכנע – אם נתניהו ימשיך במשפטו ייגזר עליו עונש מאסר ● השרה תמנו־שטה דורשת להעלות לסדר יום הממשלה בראשון את הטענות נגד המשטרה ● הורוביץ על התקיפה בשומרון: "פוגרום שביצעו מתנחלים פורעי חוק, לא ניתן לעבור לסדר היום" ● משרד הבריאות: מספר חולי הקורונה שמצבם קשה עלה ל־638 ● גורם באיחוד האירופי: "מעריך שנגיע להסכם עם איראן"

עוד 46 עדכונים

בר-לב שוקע עם המשטרה - ומאבד את אמון הציבור

מייד אחרי שנחשפה פרשת NSO, גיבה השר עמר בר-לב את המשטרה וזכה לתגובות קשות ולעגניות ברשתות החברתיות ● במשרד לביטחון פנים, לעומת זאת, הדעות חלוקות לגבי בר-לב ● יש מי שמצביע על הצלחות בהובלתו במלחמה בפשיעה בחברה הערבית, אבל יש גם מי שמביע אכזבה ● "בר-לב לא מטביע חותם. לא הרבה השתנה מאז שהוא נכנס לתפקיד" ● פרשנות

עוד 666 מילים

הקהילה היהודית בארה"ב מחזירה את הלהטב"קים למקווה

אפרו־אמריקאים, טרנסג'נדרים ואנשים עם מגובלות מודרים בדרך כלל מפרקטיקת המקווה היהודית ● פרויקט "המקווה הקווירי" שם את היהודים המודרים במרכז ועורך טקסי טבילה לכולם, גם בזום: "אלה שדוכאו יותר מכולם הם אלו שעכשיו מדריכים ומובילים" ● עתה זוכה הפרויקט להצלחה ויותר קהילות מאמצות את רעיון המקווה המשותף

עוד 1,433 מילים

החיבוק הטורקי, האיום הרוסי והמו"מ בווינה

האמריקאים כבר לא מתלהבים מפרויקט הגז המשותף של ישראל, יוון וקפריסין – ואלה בשורות טובות לטורקיה שרוצה לקחת חלק בעסקאות הגז האזוריות ● במקביל, בזמן שארה"ב מאיימת על רוסיה בסנקציות אם תפעל באוקראינה, פוטין הזמין את הנשיא האיראני לנאום בבית התחתון – מה זה אומר על עתידו של הסכם הגרעין? ● פרשנות

עוד 912 מילים

המדינה מפספסת הזדמנות להגדיל קצבאות קרנות פנסיה בכ-4%

אקטוארים בכירים טוענים כי המפקח על הביטוח צריך להגדיל את הנחת הריבית לקצבאות בקרנות הפנסיה, בהמשך להעלאת ההגנה לתשואה בחוק ההסדרים ● זה לא קורה, והתוצאה היא שמנהלי ההשקעות בקרנות מכוונים נמוך מדי וביטוחי המנהלים מקבלים עדיפות שיווקית ● מומחה פנסיוני: "הקצבאות יכולות לגדול ועלויות הביטוח להיות זולות יותר. רשות שוק ההון עושה מניפולציות כדי למנוע את זה"

עוד 1,114 מילים

מנדלבליט הודיע למפכ"ל על הקמת צוות לבדיקת השימוש המשטרתי בתוכנה של NSO

מיום חמישי הקרוב - תלמידים שייחשפו לחולה מאומת לא יידרשו להיכנס לבידוד ● משרד הבריאות הנחה את קופות החולים לתת חיסון שלישי לילדים בני 11-5 מקבוצות הסיכון ● המשנה לפרקליט המדינה למברגר על האישומים נגד נתניהו: "לא יעלה על הדעת שלא יהיה קלון" ● ישראל חתמה על הסכם לרכישת שלוש צוללות מגרמניה ● שקד צפויה להתנגד לוועדת חקירה לפרשת הצוללות

עוד 43 עדכונים

שופכים את NSO עם המים

כולם ידעו מה היכולות של פגסוס ומה הגבולות הדקים שייפרצו אם ייעשה בתוכנה שימוש ● אך מי שבחר לחצות את הגבול הוא מפעיל הכלי, לא היצרן שלו ● וכנראה שלא רק הפרת זכויות אדם מפחידה את מבקרי NSO - אלא בעיקר העובדה שישראל מחזיקה בכלי מודיעיני אימתני הנותן לה יתרון טכנולוגי חסר תקדים ● דעה

עוד 583 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה