האירוע המכונן הממתין לעולם הערבי הוא שובה של סוריה לליגה הערבית במרץ בשנה הבאה. כבר עתה יש פעילות קדחתנית סביב האירוע הצפוי – שר החוץ של איחוד האמירויות כבר ביקר בדמשק והיו ידיעות על ביקור של אישיות ביטחונית סעודית בבירת סוריה.

האם באמת תוכל סוריה לחזור לליגה הערבית? המדיה הערבית מלאה בניחושים, וחבל שאין שום פרשן או דובר ערבי המזכיר את פשעי חאפז אל אסד – השלכת נשק כימי על תושביו, שרפת אזרחיו בחביות אש. איך שהדברים נראים כרגע, פשעי המלחמה של אסד יימחקו לו, אם בכלל היו אישיו בשיח הערבי.

אז על מה בכל זאת מדברים עם סוריה? על גיבוש מחדש של האומה הערבית נגד הזרים – איראן וטורקיה. לגבי איראן, זה היה מן הסתם נושא השיחה העיקרי עם בכיר הביטחון הסעודי, ויש ידיעות שאכן אסד כבר הסתכסך עם איראן ועושה קולות של אי-שביעות רצון מהם.

זה רציני? זה לא יכול להיות רציני. איראן נטועה כל כך עמוק בסוריה שהיא בבחינת מסמר ללא ראש: אי אפשר לשלוף אותה. הידיעות האחרונות מדברות על התחזקותה של איראן דווקא בתוך אזורים שהיו מעוזי הסונה עד לא מכבר – חלב וחומס. על פי מקורותינו באזורים אלה, איראן כבר מגייסת נוער סוני למחנות מיסיון שיעי, לא רק כדי להעביר אותם לשיעה אלא גם כדי להכשיר אותם להיות קאעדה שיעית בעתיד.

על פי מקורותינו באזורים אלה, איראן כבר מגייסת נוער סוני למחנות מיסיון שיעי, לא רק כדי להעביר אותם לשיעה אלא גם כדי להכשיר אותם להיות קאעדה שיעית בעתיד

המבחן של אסד עשוי להיות במסגד בני אומיה בדמשק. אם יצליח להוציא משם את החוסיינייה השיעית – הרי הוא רציני בכוונותיו וביכולותיו, אבל אם לא – הרי הכול "כלאם פאדי". מבחינת העולם הסוני, אם יחזור לליגה הערבית ובין אם לאו, זה היינו הך. שיבתו לליגה הערבית תהיה חדירה איראנית לקודש הקודשים של הערביות הסונית.

אבל לא רק זה: אסד יידרש להחזיר שני מיליון פליטים סורים לפחות, כולם אויביו המושבעים. הוא יצטרך להסכים שמעצמות אחרות יחדרו לסוריה דרך שיקום המדינה. הוא לא יסכים לא לזה ולא לזה. מבחינתו שום דבר שיסכן אותו ואת העדה העלווית לא בא בחשבון, כולל שיקום סוריה וחזרת הסורים לבתיהם.

לתוך הסוגיה הזאת נכנס מסעו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) לאלג'יריה ולטוניסיה בשבוע שעבר. מי שיזם את הביקור הייתה אלג'יריה, המקורבת לאיראן. היא מעוניינת בכך שחזרת סוריה תחזק את איראן ולא תחליש אותה. איך אנו יודעים זאת? לפי המסרים שאלג'יריה העבירה בביקור, ואבו מאזן התמסר למסרים האלה בנפש חפצה.

אלג'יריה מעוניינת בכך שחזרת סוריה תחזק את איראן ולא תחליש אותה. איך אנו יודעים זאת? לפי המסרים שאלג'יריה העבירה בביקור, ואבו מאזן התמסר למסרים האלה בנפש חפצה

מה אמר נשיא אלג'יריה עבד אל-מג'יד תבון כשקיבל את אבו מאזן בכבוד מלכים? שמליאת הליגה הערבית, שאמורה להחזיר את סוריה לליגה הערבית, תשים את הבעיה הפלסטינית שוב בראש סולם ההתעניינות שלה. כלומר: מול הדיבור שאנו שומעים במפרץ ששיבת סוריה פירושה סילוק איראן וטורקיה מהאזור, אלג'יריה מעמידה את ההתלכדות מול ישראל כעיקר העניין.

זה לא מפליא, כי בין אלג'יריה ואיראן יש קשרים מיוחדים, ואבו מאזן הודה לאלג'יריה על האימונים הצבאיים שהעבירה לאש"ף בעבר – ועדיין מעבירה.

היוזמה האלג'ירית להזמין את אבו מאזן היא מהלך נגדי לקשרים הצבאיים שדווח עליהם בין ישראל למרוקו. זה בהקשר של צפון אפריקה. בהקשר המזרח תיכוני הכולל, הצבת בעיית ישראל בראש הסולם – ולא בעיית איראן וטורקיה – נועדה לחבל בהסכמי אברהם.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.