נציב תלונות הציבור, דוד רוזן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90

הביקורת של הנציב רוזן בפרשת "מין תמורת מינוי" כבר לא תשנה דבר

השופט בדימוס דוד רוזן פרסם את מסקנותיו בנוגע לחקירת עו"ד אפי נוה והשופטת לשעבר אתי כרייף ומתח ביקורת על כך שהחקירה החלה לפני שניתן לכך אישור מסודר, וכי המדינה לא הציגה כראוי לבית המשפט את העובדה שהראיות הושגו באמצעים לא חוקיים ● אלא שמרבית המעורבים בפרשה כבר אינם בתפקיד - וספק אם משהו מדרכי ההתנהלות בפרקליטות ובלשכת היועץ ישתנה ● פרשנות

השבוע מסיים השופט בדימוס דוד רוזן את חמש שנות כהונתו כנציב התלונות על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות. הנציבות תישאר מיותמת במשך כמה חודשים, שכן מי שאמור לרשת את מקומו, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, ייכנס לתפקיד רק בסיום עבודתה של ועדת הבדיקה הממשלתית לעניין בריחת האסירים מבית הסוהר גלבוע, שהוא יושב בראשה.

את אקורד הסיום של כהונתו בחר רוזן להקדיש לפרשת "מין תמורת מינוי", שבמרכזה ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה והשופטת לשעבר אתי כרייף. בחודש מרץ השנה החליט המשנה לפרקליט המדינה שלמה (מומי) למברגר לסגור את תיק החקירה נגד השניים.

כעת הגיע תור ההחלטה בכיוון ההפוך – בתלונות שהגישו עורכי דינם של השניים, בעז בן צור ועמית חדד, נגד פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן ונגד למברגר, על עצם ניהול החקירה.

הטענות כלפי ניצן ולמברגר הן בעיקרן שתיים: האחת, כי במסגרת החקירה נעשה שימוש בראיות שהושגו באופן בלתי חוקי, תוך שבדיעבד הוצג לבית המשפט מצג שקרי על-מנת שזה יאשר צווי חיפוש ועיון בחומרים שהעיתונאית הדס שטייף שאבה מתוך הטלפונים הסלולריים של נוה; והשנייה, כי ההחלטה לפתוח בחקירה נגד כרייף לא התקבלה ע"י היועץ המשפטי לממשלה, כפי שמחייב סעיף 12(א) לחוק יסוד השפיטה.

אפי נוה מובא לדיון בבית המשפט בתל אביב להארכת מעצרו בפרשת "מין תמורת מינוי", 16 בינואר 2019 (צילום: Koko/POOL)
אפי נוה מובא לדיון בבית המשפט בתל אביב להארכת מעצרו בפרשת "מין תמורת מינוי", 16 בינואר 2019 (צילום: Koko/POOL)

רוזן החליט להלך בין הטיפות: מצד אחד הוא ניסה גם הפעם – כפי שעשה לאורך כל כהונתו כנציב – לשמור על הדימוי שלו כשומר לוחמני של שלטון החוק, כפי שהצטייר בתודעה הציבורית עוד בפסק דינו בפרשת הולילנד בבית המשפט המחוזי.

מצד שני, לפני הקריירה השיפוטית שלו עשה רוזן שנים ארוכות במדים במסגרת הפרקליטות הצבאית. הוא אולי לא אכל מאותו מסטינג יחד עם היועץ המשפטי לממשלה היוצא, אביחי מנדלבליט, אבל הם בוודאי ישבו וצפו באותן מצגות.

התוצאה היא שגם במקרה הנוכחי, רוזן נשמע תקיף במסקנותיו, אך רחוק מלהיות קטלני. מתברר שלפחות באשר לסמכות לפתוח בחקירה בעניין השופטת (דאז) כרייף, מערכת אכיפת החוק הייתה מודעת היטב לצורך באישור היועץ המשפטי לממשלה.

רוזן נשמע תקיף במסקנותיו, אך רחוק מלהיות קטלני. מתברר שלפחות באשר לסמכות לפתוח בחקירה בעניין השופטת (דאז) כרייף, מערכת אכיפת החוק הייתה מודעת היטב לצורך באישור היועץ המשפטי לממשלה

המורכבות נוצרה נוכח העבודה שהחקירה המיועדת כללה גם את נוה עצמו – ובפרשה קודמת, היא "פרשת נתב"ג" שבה נחקר נוה ולבסוף גם הועמד לדין, מנדלבליט פסל עצמו מלטפל נוכח קשרי החברות בינו לבין נוה.

אביחי מנדלבליט ואפי נוה ב-2017 (צילום: פלאש90)
אביחי מנדלבליט ואפי נוה ב-2017 (צילום: פלאש90)

נוכח כל זאת, שבועיים ימים לאחר שהחומרים הרגישים הגיעו מידיה של שטייף אל המשטרה, חתמה שרת המשפטים דאז איילת שקד על הוראה המעבירה אד-הוק את הסמכות בעניין פתיחת חקירה נגד נוה וכרייף מידי היועמ"ש לידיו של פרקליט המדינה ניצן.

אלא שלדברי עורכי הדין של נוה וכרייף, ההחלטה נחתמה מבלי שקוימה חובת ההיוועצות עם נציב שירות המדינה, כפי שמחייב החוק. מלבד זאת, פעולות חקירה משמעותיות בתיק נעשו עוד לפני שניצן הוסמך להיות הגורם התביעתי הבכיר בתיק.

בטרם נתן רוזן את החלטתו, הוא פנה לקבל את תגובות הגורמים המעורבים – מנדלבליט, למברגר וניצן. בתגובתו חשף ניצן את העובדה שתלונותיהם של נוה וכרייף הוגשו לרוזן לאחר שהגישור שנוהל בין הפרקליטות לבין נוה ב"תיק נתב"ג" נכשל, כאשר המדינה הודיעה בחודש אוקטובר האחרון כי היא מעוניינת לנהל הליך הוכחות בתיק.

ניצן חשף את העובדה שתלונותיהם של נוה וכרייף הוגשו לרוזן לאחר שהגישור שנוהל בין הפרקליטות לבין נוה ב"תיק נתב"ג" נכשל, כאשר המדינה הודיעה כי היא מעוניינת לנהל הליך הוכחות בתיק

רק בשלב זה הגיש נוה את תלונתו לרוזן בעניין תיק "מין תמורת מינוי", אף שההחלטה לסגור את תיק החקירה בעניין זה התקבלה כבר בחודש מרץ. לדברי ניצן, הדבר מלמד ש"התלונה הוגשה בחוסר תום לב גמור, ככלי ללחוץ על הפרקליטות או כמעין נקמה בה".

שי ניצן (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
שי ניצן (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ניצן גם הדף את הטענה שלפיה החלטותיו של ניצן בפרשה זו, ובפרט ההחלטה לפתוח בחקירה נגד נוה בפרשה המשותפת עם כרייף, היו תוצאה של יריבות בין ניצן לנוה.

ניצן מסר לרוזן כי מעולם לא הייתה לו כל יריבות עם נוה וקשרי העבודה ביניהם היו מועטים, אך לאחר שניצן החליט, בתפקידו כפרקליט המדינה, להעמיד לדין את נוה בפרשת נתב"ג, החל נוה לטעון בתקשורת שהדבר נעשה כנקמה על כך שנוה סירב לפנייתו של ניצן אליו, באמצעות שליח, לתמוך במועמדותו לבית המשפט העליון.

"מדובר בשקר גמור", כתב ניצן לרוזן, "מעולם לא ביקשתי מאיש לתמוך במועמדותי לעליון, ובוודאי לא מנוה".

רוזן לא מצא פגם בשימוש הראשוני שעשו המשטרה והפרקליטות בחומרים שהופקו על ידי שטייף מהטלפונים של נוה כדי לפתוח בחקירה, לפני שנודע להם שמדובר בחומר שהושג בעבירה.

רוזן לא מצא פגם בשימוש הראשוני שעשו המשטרה והפרקליטות בחומרים שהופקו על ידי שטייף מהטלפונים של נוה כדי לפתוח בחקירה, לפני שנודע להם שמדובר בחומר שהושג בעבירה

"החשדות עסקו בעבירת מרמה והפרת אמונים וכן במתן ובלקיחת שוחד מיני במסגרת הליך מינוי שופטים בישראל. מדובר בחשדות הרי גורל, שבכוחם להרעיד אמות ארץ ולזעזע יסודות שלטון החוק במדינת ישראל", כתב רוזן בנימוקיו המצדיקים את פעולות מערכת אכיפת החוק. "ההתנהלות הזהירה", הוסיף, "הייתה במקומה".

דוד רוזן (במרכז) מגיש את הדוח השנתי לביקורת לשרת המשפטים איילת שקד והיועמ"ש אביחי מנדלבליט, ב-24 במרץ 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
דוד רוזן (במרכז) מגיש את הדוח השנתי לביקורת לשרת המשפטים איילת שקד והיועמ"ש אביחי מנדלבליט, ב-24 במרץ 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עם זאת, רוזן קבע כי "ראוי היה לנהוג אחרת" משעה שהחוקרים גילו כי החומר הושג תוך חדירה בלתי חוקית לטלפונים. דווקא העובדה שנהגו בזהירות בחומרים הללו כבר מראשית הטיפול בהם, מלמדת על מודעותם לכך שהושגו בעבירה. גם הפנייה לבית המשפט לקבל צו חיפוש נעשתה, לדעת רוזן, באיחור – וראוי היה להקדים את הפנייה לקבלת צו ולא לפעול רק בדיעבד.

גם בעניין תוכן הפנייה לבית המשפט לשם קבלת הצו, מצא רוזן פגם: לדבריו היה מקום לפרט בצורה מפורשת כי החומר שבו מתבקש עיון הושג תוך ביצוע פעולות של חדירה לא חוקית לטלפונים.

גם בעניין תוכן הפנייה לבית המשפט לשם קבלת הצו, מצא רוזן פגם: לדבריו היה מקום לפרט בצורה מפורשת כי החומר שבו מתבקש עיון הושג תוך ביצוע פעולות של חדירה לא חוקית לטלפונים

נוכח העובדה שמנדלבליט, המסיים בקרוב את תפקידו, ממילא אינו אחד הנמענים לתלונה; ניצן כבר נמצא מחוץ למערכת זה כשנתיים; ולהחלטותיו של נציב התלונות על הפרקליטות ממילא אין כוח מחייב כלשהו – סביר להניח שהחלטתו של רוזן תתויק בתיק כלשהו במשרד המשפטים, ותעלה אבק למען הדורות הבאים.

האם משהו מדרכי ההתנהלות בפרקליטות ובלשכת היועץ ישתנה, כאשר תונח על השולחן הפרשה הנפיצה הבאה? אם לשפוט לפי נכונותה של המערכת לתקן את כשליה ולהפיק לקחים – הסיכוי לכך קטן.

עוד 921 מילים
סגירה