כשפרצה מגפת הטיפוס במחנה הריכוז הרומני בוגדנובקה לפני 80 שנה, החליטו הרשויות במדינה לרצוח את 40 אלף העצורים היהודים ולשרוף את המחנה.
טבח בוגדנובקה, שבוצע באוקראינה הכבושה על ידי חיילים רומנים ושוטרים אוקראינים־גרמנים אתניים (פולקסדויטשה), זוכה על פי רוב להתעלמות מצד היסטוריונים, כמו גם תפקידה "הייחודי" של רומניה ברצח העם היהודי באירופה.
"אני מתבייש לומר שלא ידעתי דבר על הזוועה הזאת", אומר אפרים זורוף, צייד הנאצים הראשי של מכון ויזנטל, לזמן ישראל. "השאלה היא לא כמה מחריד זה היה, שכן היו זוועות מחרידות בצורה בלתי נתפסת בשואה, אלא סוגיית ה'כיסוי', בהיעדר מילה טובה יותר", אומר זורוף.
בניגוד למחנות ההשמדה שנבנו על ידי גרמניה בפולין הכבושה, רוב היהודים שנרצחו ברומניה נטבחו על ידי הצבא הרומני. היהודים שנרצחו ברומניה הגיעו לשם מאוקראינה הכבושה ולא מ"רומניה הישנה" כפי שנטען.
בניגוד למחנות ההשמדה שנבנו על ידי גרמניה בפולין הכבושה, רוב היהודים שנרצחו ברומניה נטבחו על ידי הצבא הרומני. היהודים שנרצחו ברומניה הגיעו לשם מאוקראינה הכבושה
כדי לסבך את הנרטיב עוד יותר, בעקבות "תכתיב וינה" מ־1940, חלק מיהודי רומניה היו נתונים בכלל לשליטה הונגרית. היהודים האלה נותרו בטוחים יחסית עד אביב 1944, כשלוש שנים אחרי שהצבא הרומני "טיהר" את השטחים הכבושים מיהודים.
"באופן כללי, הפשעים שביצעו משתפי הפעולה עם הנאצים מחוץ לארצותיהם זכו לפחות 'כיסוי' מאלה שבוצעו במולדותיהם," אומר זורוף. בבלארוס, למשל, ליטאים, לטבים ואסטונים השתתפו ברצח עשרות אלפי יהודים מקומיים.
בעקבות הפלישה הגרמנית לברית המועצות ב־1941, שותפו הסמוי של היטלר ברומניה, המרשל יון אנטונסקו, הרחיב את גבולות המדינה. היטלר נתן לאנטונסקו יד חופשית כדי לפתור את "בעיית היהודים" המקומית ברומניה. בעקבות כך, על פי ההערכות, כ־420 אלף יהודים נרצחו בשלבים מוקדמים יחסית של המלחמה.
לפני מלחמת העולם השנייה, גרו יותר מ־750 אלף יהודים ברומניה רבתי. אף שאנטישמיות הייתה חלק מהחיים במדינה עוד לפני השואה, עם עליית הפשיזם האנטישמיות הפכה ל"גזעית". בתחילת 1940 הועברו 32 חוקים ו־31 צווים נגד יהודי רומניה.
בדומה לאנשי החולצות החומות בגרמניה, ברומניה פעלה קבוצה פרלמנטרית בשם "משמר הברזל", שנוסדה ב־1927. הקבוצה, שנודעה גם בשם "התנועה הלגיונרית" או "החולצות הירוקות", הבטיחה להביס את "התוקפנות הרבנית נגד העולם הנוצרי".
אחרי ניסיון הפיכה כושל בינואר 1941, "משמר הברזל" ערך פוגרום ביהודי בוקרשט. לפחות 125 יהודים נרצחו לפני שאנטונסקו עצר את האלימות, אבל רצח העם היהודי, ורצח הצוענים, התגבר במהלך הקיץ בשטחים שכבשה רומניה.
"היהודים מעלו והתרוששו, הימרו והאטו את התקדמות העם הרומני במשך מאות שנים", אמר אנטונסקו אז. "הצורך לשחרר את עצמנו מהמגפה הזאת מובן מאליו".
"רכבת המוות" מיאשי
הטבח הגדול הראשון ברומניה בתקופת השואה התרחש ביאשי, עיר אוניברסיטאית ליד הגבול עם מולדובה, ביוני 1941. בעידוד אנטונסקו, חיילים רומנים חברו למשטרה ולהמון מקומי ורצחו 13,266 יהודים. תושבי יאשי עזרו בלכידת היהודים, בזזו את בתיהם והשפילו אותם בזמן שהוצעדו מחוץ לעיר.
![רופאי הצבא הרומני בודקים יהודים ב"רכבת המוות" מיאשי ב-1941 (צילום: רשות הציבור)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/01/new-train-1024x640-1-1024x640.jpg "רופאי הצבא הרומני בודקים יהודים ב"רכבת המוות" מיאשי ב-1941 (צילום: רשות הציבור)")
בעידוד אנטונסקו, חיילים רומנים חברו למשטרה ולהמון מקומי ורצחו 13,266 יהודים. תושבי יאשי עזרו בלכידת היהודים, בזזו את בתיהם והשפילו אותם
כמו בבוקרשט, גם פה הובילו אנשי "משמר הברזל" את הרצח, תוך שימוש בסכינים ובמוטות ברזל, נוסף על רובים. 5,000 היהודים שנשארו בחיים אחרי הטבח נדחסו לקרנות רכבת שנועדו להובלת כימיקלים או להובלת בהמות. בקרונות לא היו חלונות כלל או מעט חלונות עם סורגי ברזל. כדי לחסוך בקרונות צופפו את היהודים. במהלך המסע נפטרו כ־4,000 יהודים נוספים.
בניגוד לגרמניה הנאצית, לא היו "מבצעים מיוחדים" ברומניה. רצח העם בוצע "לאור יום", כפוף להנחיות מהרשויות במדינה. כתבות מזויפות על כך שיהודים מסייעים למטוסי בנות הברית סייעו בהצדקת הטבח ובשלהוב משתפי הפעולה.
"הרצח היה ברובו לא מתואם, ואף שהטבח האכזרי שערך הצבא הרומני באוקראינה וברומניה זכה לאישור מהיטלר, הם זכו לבוז מטעם אנשי אס אס רבים, שזלזלו בטכניקות הפרימיטיביות בהן השתמשו הרומנים", כתב ההיסטוריון כריסטופר ג'יי קשיק.
פרימיטיביות ככל שהיו השיטות הרומניות, הצבא, המשטרה והאזרחים משתפי הפעולה יצרו "תוכנית הפעלה" לרצח המוני בכל מקום, בין היתר בקייב.
הטבח בבאבי יאר ב־1941, שבו נרצחו 33,771 יהודים בגיא בקייב, התחיל גם הוא אחרי שפורסמו כתבות שקריות על חבלה יהודית במאמצים המלחמתיים. באתר הטבח ההמוני, יחידות "איינזצגרופן" גרמניות חברו לאוקראינים, מהדהדים את האופן שבו נעזר הצבא הרומני במשתפי הפעולה המקומיים בתחילת אותו הקיץ.
חמישה חודשים אחרי הפוגרום ביאשי, השואה ברומניה הגיעה לשיא חדש – שנשכח ברובו – במחנה הריכוז בוגדנובקה.
"בידיהם החשופות"
מחנה בוגדנובקה, שנמצא היום בשטח אוקראינה, היה חלק משורה של מחנות – שנקראו "קולוניות" ברומנית – והוקמו ליד החוות הקולקטיביות היהודיות לשעבר לאורך נהר הבוג. בנובמבר 1941 היו כלואים במחנה 54 אלף יהודים מאודסה, שהייתה בשליטה רומנית, ויהודים מאזור בסרביה במולדובה.
בדצמבר 1941 דווח על מספר מקרים של טיפוס בבוגדנובקה. בתגובה החליט היועץ הגרמני המקומי, בשיתוף הרשויות המקומיות, לרצוח 40 אלף עצורים ולסגור את המחנה.
בדצמבר 1941 דווח על מספר מקרים של טיפוס בבוגדנובקה. בתגובה החליט היועץ הגרמני המקומי, בשיתוף הרשויות המקומיות, לרצוח 40 אלף עצורים ולסגור את המחנה
ב־21 בדצמבר, הובילו חיילים רומנים ומשתפי פעולה, ביניהם גרמנים מקומיים תחת הפיקוד המשטרתי האוקראיני, אלפי יהודים נכים ומבוגרים לשתי רפתות נעולות. על גגות הרפתות פרשו שכבות קש, שפכו עליהן נפט והציתו אותן, כך שכל הכלואים נרצחו.
אחרי התופת הזאת, הובילו הרוצחים קבוצות של 300 עד 400 יהודים ליער, שם נורו בעורפם, באתר שכונה על ידי הצבא הרומני "הוואדי הגדול". הטכנולוגיה של מחנות ההשמדה הגרמניים טרם פותחה – יחלפו עוד חודשים ארוכים לפני שתשוכלל. ברומניה, באתר הטבח, המתינו היהודים לתורם למות על שפת הנהר בקור העז, בזמן שהם חופרים בידיהם בורות באדמה.
"שאר (יהדות בוגדנובקה) נותרה לקפוא בקור, להמתין על גדות הנהר עד שיגיע תורם למות", נמסר מ"יד ושם". "בידיהם החשופות הם חפרו בורות בקרקע, מילאו אותם בגופות קפואות וניסו להגן על עצמם מהקור. כך או כך קפאו מאות מהם למוות".
הטבח הפסיק לקראת חג המולד, אך התחדש במלוא עוזו שלושה ימים לאחר מכן. בין 21 לדצמבר ועד היום האחרון של שנת 1941 נרצחו לפחות 40 אלף יהודים בבוגדנובקה.
!["רכבת המוות" ששלחו הרשויות ברומניה, שעל סיפונה 5,000 יהודים מיאשי (רשות הציבור) (צילום: רשות הציבור)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/01/During-the-deportation-of-survivors-of-a-pogrom-in-Iasi-to-Calarasi-or-Podul-Iloaei-Romanians-halt-a-train-to-throw-off-the-bodies-1024x640-1-1024x640.jpg ""רכבת המוות" ששלחו הרשויות ברומניה, שעל סיפונה 5,000 יהודים מיאשי (רשות הציבור) (צילום: רשות הציבור)")
"פרק ייחודי"
במהלך המחצית השנייה של 1941 הצליחה רומניה של אנטונסקו לעקוף את גרמניה הנאצית בקצב רציחת יהודי אירופה. "מדיניות הטיהור האתני של אנטונסקו בוצעה בצורה עצמאית, גם אם באישורו של הרייך השלישי של היטלר, מה שהפך את רדיפת היהודים ברומניה לפרק ייחודי בהיסטוריה של השואה", כתב ההיסטוריון קשיק.
בסתיו 1941 הסכים אנטונסקו לגרש את שארית יהודי אירופה למחנות ההשמדה, אבל התוכניות האלה בוטלו ב־1942. בגלל סיבות כלכליות החליט אנטונסקו לחוס על 290 אלף יהודים ב"רומניה הישנה" ואפשר ל־5,000 מהם להגר לפלשתינה תמורת סכום עתק.
אחרי המלחמה ניסה אנטונסקו לשפר את מצבו לקראת המשא והמתן שתנהל רומניה. כבר באביב 1942 הדיקטטור הבין שגרמניה תפסיד במלחמה. אחרי שהכוחות הסובייטים נכנסו לרומניה ב־1944, אנטונסקו נעצר. שנתיים אחר כך הוצא להורג מחוץ לבוקרשט.
אף שרבים ממשתפי הפעולה ברומניה הועמדו לדין והוענשו מייד אחרי המלחמה, רבים מהרוצחים הצליחו לחמוק ממשפט. עד היום, אומר זורוף, הורשעו רק ארבעה אנשים במעורבות בזוועות השואה במזרח אירופה הפוסט־קומוניסטית, ורק שניים מהארבעה הוענשו.
"קיבלנו מידע שהיה לו ערך פוטנציאלי רב לפחות במקרה של אדם אחד שלכאורה היה מעורב ברצח המוני של יהודים באודסה", אומר זורוף. הוא מתייחס ל"מבצע ההזדמנות האחרונה" של מכון ויזנטל שניסה להביא את פושעי השואה לדין. "למרבה הצער הוא מת לפני שניתן היה להעמידו לדין".
בשנת 2003 הכירה ממשלת גרמניה בתפקידה של המדינה ברצח העם. יחד עם זאת, היא "חזרה בה" מההכרה הזאת והתגלעו מתחים רבים סביב מוזיאון השואה הנבנה בבוקרשט. האנדרטה בבוגדנובקה הושחתה מספר פעמים בשנים האחרונות.
"בכל הקשור להכחשת השואה ועיוות העובדות, לרומניה היה חלק גדול בשניהם, כפי שזה נהוג ב'דמוקרטיות החדשות' הפוסט קומוניסטיות במזרח אירופה", אומר זורוף.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוסבתא רבתא שלי פריידה, אימא שלה שרה רבקה רוזנברג והבת שלה ז'נייה נרצחו במחנה הנורא הזה ב1942. הם נלקחו מאודסה לשם. סבתא שלי אסתר ואביה מיכאל אברהם ניצלו. תודה לכם על ההתייחסות לטבח הנורא הזה.
האם יש הסבר היסטורי הגיוני לכך, שבמקומות מרוחקים דרומית לבוקרשט, כגון עיר הנמל קונסטנצה, היהודים לא היו חשופים לאכזריותו של הדיקטטור יון אנטונסקו (יימח שמו וזכרו)? האם אזורים אלה היו מחוץ לשליטתו? אשמח לקבל מידע על הנסיבות.