כשחושבים על הארגונים שמעצבים את יחסי ארצות הברית–ישראל, חושבים על הגדולים ובעלי המשאבים שבהם, כמו השדולה הפרו־ישראלית איפא"ק או הארגון האוונגליסטי המוביל CUFI ("נוצרים מאוחדים למען ישראל").

אולם ארגון חדור אמונה קטן, שמשרדיו הראשיים ממוקמים בבירמינגהם שבאלבמה, הפך לשחקן מרכזי בכל הקשור לנושאים העומדים בליבת יחסי ארצות הברית–ישראל.

במהלך העשור האחרון, ארגון USIEA הביא חברי קונגרס בכירים לביקור בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, ופעל יחד איתם להשגת מימון אמריקאי בהיקף של מאות מיליוני דולרים עבור מערכות כיפת ברזל

במהלך העשור האחרון, ארגון USIEA הביא חברי קונגרס בכירים לביקור בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, ופעל יחד איתם להשגת מימון אמריקאי בהיקף של מאות מיליוני דולרים עבור מערכות כיפת ברזל, ולפיתוח הקשרים בין הקהילה העסקית הישראלית לזו הפלסטינית.

"הביקורים שעורך USIEA בישראל מספקים למחוקקים המשתתפים בהם הבנה עמוקה על הנושאים המורכבים שישראל מתמודדת איתם, והדרכים שבהן המדינות שלנו יכולות לעבוד יחד", כתב ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו במכתב לארגון ב־2014. "בעשותו כן, USIEA עוזר בחיזוק הקשרים שאנו חולקים".

מבט על אריאל, 2 ביולי 2020 (צילום: סראיה דיאמנט, פלאש 90)

יחד עם שותפיו בגבעת הקפיטול, USIEA מכוון כעת אף גבוה יותר ומקדם פרויקט אסטרטגי שבמסגרתו מדינות "הסכמי אברהם" אמורות להוות אלטרנטיבה לסין בכל הקשור לשרשרת הספקת התרופות ולמחקר רפואי.

מאריאל ועד חץ 3

התר ג'ונסון, ילידת אלבמה, פגשה את ראש עיריית אריאל רון נחמן ב־1997, בזמן ביקור פרטי בישראל עם בעלה ברוס. ההתנחלות הישראלית השוכנת בלב השומרון הייתה אז בתהליך של קליטת אלפי עולים מברית המוצעות לשעבר, שכמעט הכפילה את אוכלוסייתה.

השניים התיידדו באופן מיידי, וג'ונסון, שניהלה חוות מנהיגות נוצרית בהרי צפון קליפורניה, השתמשה ברשת הקשרים שלה כדי לסייע לאריאל להתמודד עם שטף המהגרים, בכלל זאת ברכישת מחשבים לבתי ספר והקמת תחנת רדיו בעיר. הם גם ארגנו חילופי תלמידים, שבמסגרתם תיכוניסטים מאריאל ביקרו בחווה של ג'ונסון, JH Ranch, ותלמידים אמריקאים הגיעו לביקור בעיר במהלך החנוכה.

בעקבות החילופים האלה הקימה ג'ונסון מרכז מנהיגות באריאל על פי הדגם של החווה שלה בקליפורניה. מאז 2010, המרכז הארצי לפיתוח מנהיגות הכשיר, על בסיס "ערכים ברוח המוסר התנכ"י", יותר מ־65 אלף מנהיגים, בהם חיילי צה"ל, שוטרים, סטודנטים ועובדי חברות עסקיות.

View this post on Instagram

A post shared by JH Ranch (@jhranch)

ככל שג'ונסון בילתה זמן רב יותר באריאל וביישובי הסביבה, היא הבינה כי יש ממד שלם בסיפור של ישראל, ושל יחסיה עם הפלסטינים, שאינו ידוע למקבלי ההחלטות בארצות הברית. היא שמה לב שמשלחות של חברי קונגרס לא מבקרות בהתנחלויות כמו אריאל.

"אתה רואה שם הרבה דברים", אמרה ג'ונסון לזמן ישראל בשיחה שהתקיימה לאחרונה בזום. "אתה רואה את הקפאות הבנייה באות והולכות. ולא היה קשה להבין שהקונגרס לא מגיע ליישובים היהודיים.

"אם ארצות הברית רוצה להיות מתווכת בתהליך השלום במזרח התיכון, ולהיכנס לפרטי הסכסוך, הקונגרס ללא ספק צריך להיות מסוגל להבין את הסיפור האמיתי, וככה התחלנו", היא מסבירה.

"אם ארצות הברית רוצה להיות מתווכת בתהליך השלום במזרח התיכון, ולהיכנס לפרטי הסכסוך, הקונגרס ללא ספק צריך להיות מסוגל להבין את הסיפור האמיתי"

קרן החינוך של איפא"ק עורכת סיורים לחברי קונגרס חדשים משתי המפלגות, שהפכו למעין טקס מעבר עבור מחוקקים חדשים. ג'ונסון הגיעה להסכם בלתי רשמי עם מנכ"ל איפא"ק הווארד קור, שלפיו המשלחות של USIEA יתמקדו בחברי קונגרס ותיקים.

אריק קנטור, לשעבר יושב ראש סיעת הרוב בבית הנבחרים, נואם במכון הצבאי בווירג'יניה, 17 בפברואר 2014 (צילום: באדיבות יושב ראש סיעת הרוב בבית הנבחרים/JTA)

שני הארגונים גם מתמקדים באזורים גיאוגרפיים שונים. אף על פי שהסיורים של איפא"ק כללו לאחרונה דיונים על ההתנחלויות עם דמויות כגון ראש מועצת אפרת עודד רביבי, וביקורים מזדמנים בעומק הגדה המערבית, רוב הזמן הם נשארים בגבולות הקו הירוק. בסיורים של USIEA, המחוקקים האמריקאים מגיעים גם לחברון ושילה.

בשנת 2011 יושב ראש סיעת הרפובליקאים החדש דאז, אריק קנטור, רצה לארגן ביקור חוזר של חברי קונגרס בכירים בישראל, כדי שיוכלו לצלול עמוק יותר לעניינים, בהמשך לסיורי המשלחות הקיימים. "הוא איחד איתי כוחות ואכלס את הסיורים", מסבירה ג'ונסון.

בנובמבר 2012, USIEA, שזה עתה נוסד, ערך את סיור המשלחת הראשון שלו, שכלל חמישה חברי קונגרס רפובליקאים – כולם ראשי ועדות משנה של ועדת הכוחות המזוינים בבית הנבחרים. אף אחד מאותם מחוקקים לא ביקר בגדה המערבית לפני אותו סיור.

עד אז, ישראל לא אפשרה לגורמים בממשל האמריקאי לראות את מערכות כיפת ברזל, שהוכרזה כמבצעית במרץ של אותה שנה. על פי ג'ונסון, במהלך פגישתה של המשלחת עם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, היא ביקשה ממנו לחשוף את המערכת.

חייל ליד סוללת כיפת ברזל באשקלון, 2011 (צילום: אדי ישראל/פלאש 90)

"הוא הסכים, ולמחרת יצאנו לראות מתקן של כיפת ברזל, וחברי המשלחת נדהמו לחלוטין", היא משחזרת. "הם פשוט לא יכלו להאמין. וכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה הפסוק ההוא מספר ישעיהו, 'ובנו בני ניכר חומותיך, ומלכיהם ישרתונך'".

לאחר מכן נסעה אותה משלחת לבסיס סמוך לאשקלון כדי לראות את אחת מסוללות כיפת ברזל. הם קיבלו תדרוך ממדען הטילים ארי סכר, מהנדס מערכות בפרויקט כיפת ברזל של חברת רפאל, שבידר אותם בסגנון הלא רשמי שלו.  "זה הלך מאוד מאוד טוב", מספר סכר. "אני מנסה לעשות את זה משעשע".

חברי הקונגרס חזרו לוושינגטון, ויחד עם 54 מעמיתיהם גיבשו תוכנית שתרחיב משמעותית את תמיכתה של ארצות הברית בפריסה ובפיתוח של כיפת ברזל

אחד מחברי הקבוצה, דאג למבורן, כל כך הוקסם שהוא ביקש מסכר דגם של כיפת ברזל עבור שולחן העבודה שלו. חברי הקונגרס חזרו לוושינגטון, ויחד עם 54 מעמיתיהם גיבשו תוכנית שתרחיב משמעותית את תמיכתה של ארצות הברית בפריסה ובפיתוח של כיפת ברזל.

הנשיא לשעבר ברק אובמה כבר ביקש מהקונגרס לאשר מימון בשווי 205 מיליון דולר בתקציב של 2011, והוסיף עוד 70 מיליון בשנה העוקבת. ג'ונסון וסכר, שהבינו עד מהרה כי הם רואים עין בעין בנושאים רבים, החלו במה שהפך לשותפות ממושכת.

תמונת ארכיון: סוזן רייס, לשעבר היועצת לביטחון לאומי של ארצות הברית, צופה במשגר של חץ 2 בבסיס פלמחים של חיל האוויר במרכז הארץ, במהלך ביקור בישראל, 9 במאי 2014 (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

בזמן שחברי הקונגרס עבדו על החקיקה שלהם, ג'ונסון ארגנה תדרוכים של סכר על כיפת ברזל בגבעת הקפיטול. "ראיתי הרבה סיורים בישראל. זה היה ללא ספק הסיור המוצלח ביותר", אומר סכר.

במאי 2012, התוכנית שהכינו המחוקקים, יחד עם מאמציו של איפא"ק, נשאו פרי עם אישור חוק תקציב הביטחון של 2013 שכלל 680 מיליון דולר "עבור רכש סוללות וטילי יירוט נוספים ועבור הוצאות תפעול ותחזוקה" משנת הכספים 2012 ועד 2015.

ארגון USIEA מעורב באופן פעיל בהשכלתם של חברי קונגרס לגבי מערכות נוספות להגנה מפני טילים. משתתפי סיור שנערך ב־2014 ביקרו בסוללה של מערכת קלע דוד ליירוט בטווחים בינוניים, והחלו לעבוד על חקיקה למימון המשך הפיתוח.

באפריל 2015 הוגש לבית הנבחרים חוק המאשר מימון בשווי 286 מיליון דולר לרכש, מחקר ופיתוח של המערכת, שנועדה ליירוט טילים במרחק של עד 300 קילומטרים. חברי המשלחת של 2017, ובהם חבר הקונגרס מאק ת'ורנברי מטקסס, אז יושב ראש ועדת הכוחות המזוינים, ביקרו במתקן של מערכת חץ 2 ליירוט טילים בליסטיים והפכו לתומכים מסורים של המערכת.

בסיור הבא, ב־2019, חברי המשלחת צפו מקרוב במערכת חץ 3.

ניסוי בחץ 3 באלסקה (צילום: משרד הביטחון)

לבד ממימון למחקר ופיתוח מתמשכים, תוצאה חשובה נוספת של סיורי USIEA הייתה מימון עבור ניסוי משותף בשיגור חץ 3 שערכו הארגון הישראלי להגנה מפני טילים והסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים באלסקה, ביולי 2019, על מנת לבחון יכולות שאי אפשר לבחון בישראל.

תוצאה חשובה נוספת של סיורי USIEA הייתה מימון עבור ניסוי משותף בשיגור חץ 3 שנערך באלסקה, על מנת לבחון יכולות שאי אפשר לבחון בישראל

בסך הכול, USIEA הביא לישראל חמש משלחות. שני סיורים שהיו אמורים להתקיים בשנים האחרונות בוטלו בשל מגפת הקורונה. הסיור הבא מתוכנן בהמשך השנה.

פרדיגמה חדשה

חוץ ממערכות הגנה מפני טילים, המשלחות של USIEA גם סיירו בגדה המערבית כדי להבין את הפוטנציאל הכלכלי של שיתוף פעולה ישראלי–פלסטיני באזור המחלוקת. "הם יכלו לראות ולהבין שהפלסטינים והישראלים עובדים יחד", אומרת ג'ונסון. "הם ראו ערים יהודיות, לא התנחלויות – במילים אחרות, ערים גדולות – והבינו את כל הדינמיקה בצורה אחרת.

"הם ראו את אוניברסיטת אריאל, הם ראו פלסטינים שעובדים בישראל באזורי תעשייה. זאת הייתה פרדיגמה חדשה בזמנו". ב־2019 ג'ונסון לקחה לראשונה ארבעה חברי קונגרס רפובליקאים לחברון, שמהווה מרכז כלכלי פלסטיני, כדי לפגוש את קהילת העסקים המקומית.

חברי משלחת של הקונגרס על מדרגות מערת המכפלה ב־2019, יחד עם הת'ר ג'ונסון וג'ולי אסקיו מ־USIEA, ארי סכר והרב שמחה הוכבאום (עומדים מימין). משמאל עומד הגנרל צ'ארלס קרולאק (צילום: באדיבות הת'ר ג'ונסון)

הם התארחו בביתו של השייח' אשרף ג'עברי, איש עסקים מוביל שפועל לקידום שיתוף פעולה ישראלי–פלסטיני, בניגוד לדעתה של הרשות הפלסטינית. הארגון גם ניסה לשכנע את המחוקקים כי מאות מיליוני הדולרים שמוזרמים לרשות הפלסטינית ללא פיקוח משמשים להסתה לטרור נגד ישראל ולהענשת פלסטינים השואפים לדו־קיום.

מאמציו של USIEA השתלבו עם אלה של ממשל דונלד טראמפ, שחשף ב־2019 חזון כלכלי של מענק בשווי 50 מיליארד דולר לפלסטינים לצד ועידת "שלום לשגשוג" שקיים בבחריין. בעוד שהתוכנית של טראמפ נועדה להוות שלב בדרך למדינה פלסטינית שתוקם ברוב שטח הגדה המערבית, עבור USIEA שגשוג כלכלי לפלסטינים היה סיבה לשימור צורה מסוימת של שליטה ישראלית בשטח.

"הסיורים הניבו הבנה חדשה מדוע אזור הגדה המערבית צריך להישאר בשליטתה של ישראל", מסבירה ג'ונסון. "הפלסטינים משגשגים כשהם עושים עסקים עם ישראל".

יחד עם לשכת המסחר והתעשייה יהודה ושומרון, USIEA קיים את הפורום הכלכלי הישראלי–פלסטיני הבינלאומי הראשון בירושלים בפברואר 2019, שבו השתתפו גם הסנאטור ג'יימס לנקפורד מאוקלהומה ושגריר ארצות הברית בישראל דאז דיוויד פרידמן. מייסדי לשכת המסחר והתעשייה – אשרף ג'עברי ואבי צימרמן – הציגו את החזון שלהם בפני יותר מ־500 משתתפים.

שר האוצר האמריקאי סטיבן מנושין, חמישי משמאל, ונסיך הכתר של בחריין סלמאן בן חמד אל־ח'ליפה, שישי משמאל, מקשיבים לדבריו של היועץ הבכיר של הבית הלבן לשעבר ג'ארד קושנר במנאמה, בחריין, 25 ביוני 2019 (צילום: סוכנות הידיעות הבחריינית באמצעות AP)

הפורום התכנס שוב, באופן וירטואלי, ב־2020. באותה שנה ייסדו צימרמן וג'עברי שולחן עגול משולב לעסקים לפיתוח עסקים משותפים ברחבי הגדה המערבית. שנה קודם לכן הקונגרס אישר את תוכנית "שותפות לשלום במזרח התיכון", להקצאת 250 מיליון דולר, בפריסה לחמש שנים, עבור פרויקטים לקידום דיאלוג ישראלי–פלסטיני ופיתוח עסקים פלסטיניים.

לדברי צימרמן, USIEA מילא תפקיד מרכזי בעיצוב התוכנית. "היא משקפת שפה שנכנסה לקונגרס רק בזכותנו. שפה שנכנסה לשם בזכות סיור שהאנשים האלה ערכו באריאל לפני ארבע שנים. המסר הוא שהנרטיב של משחק סכום אפס הוא שקר", ממשיך צימרמן. "מה שטוב לפלסטינים הוא לא רע לישראלים, ומה שטוב לישראלים הוא לא רע לפלסטינים".

בנובמבר, ג'ונסון מונתה על ידי הסנאטור ריצ'רד שלבי למועצה המייעצת של תוכנית "שותפות לשלום במזרח התיכון".

"הוא נראה כמו עכברוש שהוטבע"

ארגון USIEA כולל כמה דמויות מרתקות. מלבד סכר, שיצא לחופשה זמנית מרפאל ב־2017 כדי לשמש כמנהל החינוך של USIEA, ב־2021 הצטרף למועצת המנהלים מאמן נבחרת הגברים בכדורסל של אוניברסיטת אובורן באלבמה, ברוס פרל.

הגנרל צ'רלס קרולאק (צילום: רשות הציבור)

הגנרל צ'ארלס קרולאק, חבר בכיר ב־USIEA, שירת כמפקד ה־31 של חיל הנחתים האמריקאי בשנים 1991–1995. אביו היהודי ויקטור קרולאק, גנרל מעוטר שגם הוא שירת בחיל הנחתים, התאהב באישה נוצרייה וגידל את צ'ארלס כאפיסקופלי. "אבל העם היהודי וישראל תמיד היו בלבי", הוא אומר בשיחה עם זמן ישראל.

כקצין צעיר בוייטנאם, קרולאק מצא את עצמו מפטרל בביצות עם אייקון ישראלי. ב־1966, מתוך רצון להוכיח את יכולותיו במטרה להגשים את שאיפתו להפוך לשר הביטחון, משה דיין טס לוייטנאם כדי להתלוות אל הכוחות האמריקאים שם ככתב מעריב. הוא צורף לפלוגה של קרולאק.

"פשוט התפעלתי, קודם כול, מהחום ומהגאונות שלו… והיו לו הרבה דברים טובים לומר, והרבה דברים שנשארו איתי", משחזר קרולאק. "הדרך שבה הוא תקשר עם החיילים הצעירים הייתה פשוט מדהימה".

הקצין הצעיר גם זכה לראות את רמטכ"ל צה"ל לשעבר במצבים פחות מחמיאים. ביום השני לפטרול, חיילי הפלוגה דילגו על סלעים כדי להגיע לעברו השני של נחל, ודיין החליק ונפל למים. "הוא נראה כמו עכברוש שהוטבע", צוחק קרולאק.

לפני שמונה שנים, כששימש כנשיא מכללת בירמינגהם שבאנגליה, חבר יהודי מהעיר התקשר לקרולאק והציע לו להיפגש עם ג'ונסון כדי לשוחח איתה על הארגון החדש שלה. השניים ישבו יחד במשך שעתיים, שבסופן קרולאק היה שבוי.

"אתה שומע על איפא"ק, אתה שומע על כל המקומות האחרים, אבל פתאום ברקע יש ארגון שלא רק מדבר אלא גורם לדברים לקרות"

"הדברים שהיא עשתה עם הארגון הקטנטן הזה", הוא משחזר. "חשבתי לעצמי, אם אנחנו הולכים לחולל אי פעם שינוי ביחסים עם ישראל וביחסים עם המזרח התיכון, עכשיו זה הזמן".

משה דיין בווייטנאם עם מייג'ור ג'נרל תומס פרלמן (צילום: רשות הכלל)

קרולאק חושב ש־USIEA יעיל במיוחד בשל ממדיו הקטנים והגמישות שלו. "אתה שומע על איפא"ק, אתה שומע על כל המקומות האחרים, אבל פתאום ברקע יש ארגון שלא רק מדבר אלא גורם לדברים לקרות".

"בסוף כל סיור", הוא מסביר, "אנחנו צריכים לפתח נתיבי פעולה שהמשתתפים יהיו מוכנים לקחת בהם חלק". הוא משוכנע שההשקעה הנרחבת של ארצות הברית בכיפת ברזל השתלמה לשני הצדדים.

"זאת דרך דו־סטרית, כי מן הסתם זה עזר למדינת ישראל, אבל לפעמים כשהיו לנו קשיים עם קוריאה הצפונית, בחנו את היכולת של כיפת ברזל לתמוך במאמצינו בקוריאה הדרומית. הרבה דברים יצאו מהמפגש האחד הקטן הזה בנובמבר".

אספקה מקרוב

ברקע מגפת הקורונה, הארגון עובד על הפרויקט השאפתני ביותר שלו עד כה – "אספקה מקרוב" של מחקרים רפואיים ותרופות לארצות הברית.

תרופות, ארכיון (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"במהלך המגפה נעשה ברור ביותר שהסינים פחות או יותר חופשיים לעשות מה שהם רוצים, והיה מחסור של עשרות תרופות", מסבירה ג'ונסון. "ועכשיו רוב הקונגרס מבין שאנחנו צריכים להוציא את המחקרים הרפואיים שלנו מסין ולהחזיר אותם לארצות הברית. הבעיה היא שתעשיית התרופות עזבה את ארצות הברית לסין מסיבה מסוימת. הסיבה היא חוסר כדאיות כלכלית".

"רוב הקונגרס מבין שאנחנו צריכים להוציא את המחקרים הרפואיים שלנו מסין ולהחזיר אותם לארצות הברית. הבעיה היא שתעשיית התרופות עזבה את ארה"ב מסיבה כלכלית"

אולם USIEA מזהה הזדמנות במחקרים הרפואיים בישראל ובאיחוד האמירויות, ובעלויות העבודה הנמוכות במצרים ובירדן. המאמצים בתחום עדיין בחיתוליהם, אבל "גורמים בכירים בוועדות הרלוונטיות" עובדים קשה כדי להפוך את החזון לחקיקה, על פי הארגון.

אחד המכשולים העיקריים הוא העובדה שלמנהל המזון והתרופות האמריקאי יש משרדים באירופה, בהודו, באמריקה הלטינית וכמובן בסין, אבל לא במזרח התיכון או בצפון אפריקה. "אנחנו מנסים להבין איזה סוג של חקיקה הקונגרס רוצה", אומרת ג'ונסון, "מנסים להבין מה הפוטנציאל, ואז הם יוכלו לקבוע מה הם רוצים לעשות ואיך לעשות את זה".

"המחויבות של ישראל למחקר הרפואי מילאה תפקיד מרכזי בבריאות העולמית – באמצעות פיתוח חיסונים, ניהול שרשראות אספקה ושיתוף פעולה כלכלי", מסר לזמן ישראל חבר הקונגרס הנרי קוויאר מטקסס.

הבניין של חברת התרופות טבע בירושלים, 6 באוגוסט 2017 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"עם ההתאוששות ממגפת הקורונה, אני אמשיך לתמוך בארגונים שעוזרים לזרז את החזרה לשגרה. ישראל ממלאת תפקיד מוביל במאמץ הזה, ואני מצפה להמשך העבודה והמחויבות המשותפת למציאת פתרונות עם USIEA".

ליהנות מהספק

ג'ונסון מביעה אופטימיות לגבי עתיד יחסי ארצות הברית–ישראל בעידן שאחרי נתניהו. היא מכירה את נפתלי בנט מזה עשור, שכן עבדה איתו מקרוב על הפרויקטים שלה באריאל בזמן שהיה שר חינוך, ומרגישה שזהו זמן מתאים למנהיגותו.

"אני מחבבת את נפתלי", היא אומרת. "הוא ללא ספק ממלא נעליים גדולות כמי שמחליף את נתניהו. אבל מתישהו אלוהים היה צריך להחליט שהגיע הזמן שדור חדש ייקח את המושכות".

"אני מחבבת את נפתלי. הוא ללא ספק ממלא נעליים גדולות כמי שמחליף את נתניהו. אבל מתישהו אלוהים היה צריך להחליט שהגיע הזמן שדור חדש ייקח את המושכות"

ג'ונסון גם מאמינה שהקשרים בין המדינות יתהדקו אף יותר תחת הממשלה של ג'ו ביידן. "הם עדיין עומדים לצדה של ישראל, והם עדיין עובדים קשה כדי להבטיח את המשך ההתקדמות ביחסים".

ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בבית הלבן, 27 באוגוסט 2021 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

עם זאת, היא צופה כמה מכשולים, בין השאר מצד האגף הפרוגרסיבי בבית הנבחרים: "אני חושבת שהם מנסים לעשות דברים שיערערו את יחסי ארצות הברית–ישראל. הם רוצים לעשות דה־לגיטימציה של תפקידה של ישראל בעולם. יהיה טיפשי מצדנו להתנהג כאילו הם מייצגים את המפלגה הדמוקרטית, כי הם לא".

היא גם מקווה שהישראלים יפסיקו לחשוד במניעים של הנוצרים שפועלים למענם ולמען ישראל. "אם הייתי יכולה לשנות דבר אחד, זה היה שהם [הישראלים] יבינו שרוב הנוצרים־הציונים מתרכזים בבניית יחסי ארצות הברית–ישראל, ושזה דבר חיובי.

"הרעיון שנוצרים יזרמו לישראל כדי לקיים תעמולה דתית הוא קצת מוגזם", היא ממשיכה. "אני חושבת שיהיה נהדר אם ייתנו לנוצרים ליהנות מהספק בדור הזה. הם למעשה מאוד פרו־ישראלים, והם רוצים לחזות בהצלחתם של יחסי ארצות הברית וישראל".

תיירים נוצרים בירושלים (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)

מצליף הסיעה הרפובליקאית בבית הנבחרים סטיב סקליס, אמר לזמן ישראל כי הוא רואה את USIEA כגורם חיוני במאמץ הזה.

"עכשיו יותר מתמיד, ישראל זקוקה לתמיכה שלנו", הוא אמר. "כשאנחנו מקבלים שוב ושוב תזכורות לאיומים החמורים שמקיפים את ישראל, אני אסיר תודה על ארגונים כמו USIEA שעובדים ללא לאות להשכלת חברי קונגרס על חשיבותה של הברית הבלתי ניתנת לערעור של ארצות הברית עם ישראל".