משה ברנט, ד"ר למדעי המדינה והיסטוריה, יצא בדברים חריפים במפגש אינטלקטואלים "באים אל הפרופסורים" בסוף דצמבר 2021. ברנט טען שהפרקליטות ביצעה פוטש נגד נתניהו, האשים את האינטלקטואלים בבגידה וכינה את התקשורת הישראלית צפון קוריאנית, בשל אופן הסיקור של פרשת נתניהו. הוא קרא להקים בית משפט שיחקור את כל הפרשה, או וועדת חקירה לפרשת נתניהו, שתבדוק את זה ממסד עד טפחות.

ברנט טען שהפרקליטות ביצעה פוטש נגד נתניהו, האשים את האינטלקטואלים בבגידה וכינה את התקשורת הישראלית צפון קוריאנית, בשל אופן סיקור פרשת נתניהו

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אתחיל מהסוף. אני מסכים עם ד"ר משה ברנט שצריך לחקור את כל פרשות נתניהו מהמסד עד הטפחות, ובכלל זה את פרשת הצוללות, ואת ההתנהגות של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. וכל המקדים, הרי זה משובח.

לכל אורך השיחה שלו ברנט מצטייר כפועל לפי המודל: "אלו הן המסקנות שלי שעליהן אני מבסס את הממצאים שלי". לפי ברנט:

"מה שארע כאן בשנים האחרונות זה לדעתי אירוע חסר תקדים מבחינה היסטורית לא רק בתולדותיה של ישראל אלא בתולדות הדמוקרטיות בעולם. …הדחתו של שליט נבחר באמצעות פוטש מסוג עלילה משפטית, שנעשה בתמיכתה של אליטה שלמה, זו הנקודה החשובה… גם הפוטש המשפטי הוא אירוע חסר תקדים, אבל התמיכה המסיבית שהוא קבל מהאליטות הישראליות הוא גם חסר תקדים…המטרה של הפעולה הזו הייתה הדחה…מי שמתנקש בראש ממשלה…הוא עושה מעשה יגאל עמיר… ובמובן מסויים יותר חמור מזה, משום שההתנקשות בוצעה כאן בשם שלטון החוק".

המקורות והסימוכין של ד"ר ברנט לטענה זו הם:

"החבר'ה שלי, במרכאות, שיושבים בתוך בתי המשפט ומדווחים לי מה קורה שם…כנרת בראשי, אלי ציפורי…זה הדבר שקובע את עמדתי לגבי העניין של נתניהו, לא בית המשפט".

נראה שברנט מתכנס במבנה אמונות סגור, ועל הדלת הוא תולה שלט "נא לא להפריע". הוא בוחר רק את העובדות שיבדלו בינו לבין העובדות והנתונים שאינם נוחים לו, וכל המאיים על מערכת האמונות שלו מותקף. הוא מתעלם מעובדות שאינן עולות בקנה אחד עם תמונת עולמו. הוא מסרב להבחין במציאות שמחוץ לעולמו הסגור, לשמוע קולות אחרים. העולם שלו הוא דיכוטומי, הלנו אתה או לצרינו, מי שאינו ידידי הוא האויב שלי.

המקורות והסימוכין של ד"ר ברנט לטענתו הם: "החבר'ה שלי, במרכאות, שיושבים בתוך ביהמ"ש ומדווחים לי מה קורה שם…כנרת בראשי, אלי ציפורי…זה הדבר שקובע את עמדתי לגבי העניין של נתניהו, לא ביהמ"ש

ברנט אינו שומע ואינו קורא אחרים שיושבים בבית המשפט ומדווחים מה קורה שם כמו גיא רולניק, כמו העיתונאית העצמאית אור-לי ברלב, כמו עידו באום הפרשן המשפטי של הארץ, ואחרים. כאן, כאן, כאן וכאן.

כדאי לד"ר ברנט לקרוא את המאמר של מרדכי גילת על העדות של ניר חפץ בבית המשפט. חפץ לא חזר בו לרגע מעיקר עדותו בחקירה הראשית. לא מתיאור האובססיה של ראש הממשלה לשעבר להשתלט על התקשורת, לא מההשתלטות של המשפחה על אתר וואלה והכניעה המוחלטת של אלוביץ' לנתניהו, לא מהפגישה הסודית של אלוביץ' עם נתניהו בירושלים בענייני בזק. גם לא מסיפורי מכבש הלחצים, הבקשות והתחינות של אלוביץ' להפקדת תיק התקשורת בידי נתניהו.

נתניהו, מוזס וחוקרי המשטרה – כולם הבינו היטב מי זה ניר חפץ https://t.co/XTmR6FXKRQ

— Haaretz הארץ (@Haaretz) January 8, 2022

מהעדות של ניר חפץ אנו לומדים שאנחנו כבר מזמן לא בקמפיין של "אין כלום כי לא היה כלום". אנחנו כבר לא בסיפור של "תיק 4000 קרס, התרסק".

עכשיו, לפי ברנט ונתניהו, אנחנו בקמפיין לפיו הפרקליטות רקחה הפיכה שלטונית, פיברקה ראיות, והגישה נגד נתניהו כתב אישום בלי בשר ועצמות. עכשיו אנחנו עם חובבי השחיתות השלטונית, שממשיכים לשקר לעצמם ולציבור גדול של אזרחים. אנחנו במגרש של מי שאינם מבינים כביכול, מדוע השתלטות של ראש ממשלה על אתר חדשות גדול, באדיבות הבעלים שלו — זה הזקוק להטבות רגולטוריות בסכומי עתק — הופכת לעבירה פלילית חמורה. אנחנו במקום שבו האנשים האלה מתעקשים לא להבין מדוע למעשים האלה יש לכאורה שם ברור בספר החוקים: שוחד.

מעדות חפץ אנו לומדים שאנו כבר מזמן לא בקמפיין "אין כלום כי לא היה כלום". עכשיו אנחנו בקמפיין לפיו הפרקליטות רקחה הפיכה שלטונית, פברקה ראיות והגישה נגד נתניהו כתב אישום בלי בשר ועצמות

וכדאי גם לקרוא את עידו באום על פסק הדין של בית המשפט העליון מה-6 לינואר 2022, שדחה את ערעורו של המיליארדר אברהם נניקשווילי על הרשעתו במתן שוחד לבנימין (פואד) בן אליעזר. פסק הדין מתאר מתי הופכת מסגרת היחסים מחברות לשוחד, מה שמחמיר את מצבם של שאול ואיריס אלוביץ' בתיק 4000, ומאיר באור אחר את היחסים שנרקמו בין המיליארדר ארנון מילצ'ן לנתניהו בתיק המתנות, תיק 1000:

"יחסי ידידות וחברות בין הנותן למקבל אינם מהווים כשלעצמם חיסיון מפני הרשעה בעבירת שוחד…עובד ציבור אינו רשאי לקבל טובת הנאה אפילו מידיד, כל עוד קיים מגע כלשהו ביניהם במסגרת תפקידו של עובד הציבור. ככל שההיכרות האישית רופפת יותר, טובת ההנאה 'נכבדה' יותר, או הקשר עם התפקיד אמיץ יותר, כן תגבר הנטייה להסיק מן הנסיבות של הנתינה והלקיחה את היסוד הנפשי הנדרש".

ברנט אינו בורר מילים. הוא מכנה את מערכת המשפט הישראלית "כנופית שלטון החוק", את התקשורת הישראלית "צפון קוריאנית" בשל אופן הסיקור של פרשת נתניהו, הוא משווה את משפט נתניהו למשפט ארלוזרוב ולפרשת דרייפוס. לדבריו: "זה יותר חמור מדרייפוס, כי דרייפוס לא היה ראש מדינה, זה הופך את הפרשה הזו חמורה הרבה יותר".

על דיבור ושיח עם אלו שחושבים אחרת ממנו, ברנט אומר:

"אני לא חושב שיש לי מה לשוחח עם אמנון אברמוביץ', אני חושב שהוא תועמלן, אני לא רוצה לשוחח עם הצד השני, הם מעלילי עלילות, אין מה לשוחח איתם, מי שמעליל עלילות אין מה לשוחח איתו, אתה צריך לשבור את העלילה מכוח העם".

איך "שוברים" טענות משפטיות, מכוח העם, גם אם הן עלילות? אולי בהסתערות של אספסוף מודרך על בית המחוקקים (ובית המשפט), כפי שהיה ב-6 לינואר 2021 בוושינגטון? ברנט סתם ולא פרש.

יש מספר פירכות ברורות בטיעונים ובלוגיקה של ברנט.

לטענתו, "כשאתה מדיח ראש ממשלה מכהן, אתה פוגע בכוחו של העם".

כדאי להזכיר לברנט את הדחתה של ראשת ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר בנובמבר 1990, בגלל "ההתעקשות שלה על הריבונות הבלבדית של דעתה, המחופשת לריבונות של האומה".

לפי ברנט "וכמובן שצריך לעשות גם בחירות חדשות, הבחירות הללו זוהמו על ידי כל העלילה הזאת וכל עוד העלילה הזאת נשארת, אז אני לא יודע מה הטעם לעשות בחירות. אנחנו עדיין בתוך העלילה, לא ברור מה הערך של בחירות חדשות". אז האם צריך לעשות בחירות חדשות או לא?

לפי ברנט "וכמובן שצריך לעשות גם בחירות חדשות. הבחירות הללו זוהמו ע"י העלילה הזאת וכל עוד היא נשארת אז אני לא יודע מה הטעם לעשות בחירות". אז האם צריך לעשות בחירות חדשות או לא?

ברנט מתברר משתייך לטראמפיסטים הישראלים. אלו המסבירים לנו, בדיוק כמו שטראמפ וחבר מרעיו עושים בארה"ב, שהבחירות נגנבו, שראש הממשלה נפתלי בנט גנב להם את הכסא ואת השלטון. או כפי שברנט אומר: "הממשלה הזאת קמה באקט שהוא לא חוקי".

על זה נאמר, רוב מהומה על לא מאומה. אם כבר, המצב הפוך. מדובר בפוטש של נתניהו על מדינת ישראל.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.