לראשונה מזה עשורים, הלמ"ס משנה את חלוקת האוכלוסייה בישראל

פרסום ראשון בעקבות פנייה של השר לענייני מודיעין אלעזר שטרן, החליטה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבחון מחדש את החלוקה הוותיקה של אוכלוסיית ישראל ● מזה עשרות שנים קוטלגו אזרחי המדינה כ"יהודים", "ערבים" ו"אחרים" ● תחת "אחרים", הרוב המכריע הם עולים מבריה"מ לשעבר הזכאים לאזרחות תחת חוק השבות אך אינם יהודים לפי ההלכה ● כעת הוחלט בלמ"ס לבטל את הקטגוריה הפוגענית

בניין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי,פלאש 90)
אוליבייה פיטוסי,פלאש 90
בניין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירושלים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבטלת את הקטגוריה הנפרדת של "אחרים" בפרסומים רשמיים על נתונים דמוגרפיים, כך נודע לזמן ישראל.

מעתה, אוכלוסיית ישראל תחולק ל"יהודים ואוכלוסיה יהודית מורחבת" ו"ערבים". בקטגוריית היהודים המורחבת, ייכללו כל אותם אזרחי ישראל הזכאים לאזרחות לפי חוק השבות אך אינם יהודים לפי ההלכה.

השינוי נעשה בעקבות פנייה של השר לענייני מודיעין אלעזר שטרן לפרופ' דני פפרמן, המנכ"ל והסטטיסטיקן הראשי של הלמ"ס, בבקשה לשנות את הקטגוריות.

המשמעות של השינוי המילולי תחול בעיקר על אוכלוסיית יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר החיים בישראל והם בעלי זכות שיבה מכוח חוק השבות, אך אינם יהודים על פי ההלכה. הקבוצה הזו, הכוללת גם נוצרים שאינם ערבים, מגיעה עד לשיעור של 4.6% מאוכלוסיית ישראל.

השינוי המילולי יחול בעיקר על אוכלוסיית יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר החיים בישראל והם בעלי זכות שיבה מכוח חוק השבות, אך אינם יהודים על פי ההלכה

בתתי הסיווגים במסגרת שתי הקבוצות, אותם התושבים יכונו "אוכלוסייה יהודית מורחבת" או "יהודים ובני משפחותיהם". פפרמן יהיה זה שיקבל את ההחלטה הסופית בין שתי ההגדרות לעיל.

עולים מברית המועצות לשעבר, 2010 (צילום: משה שי פלאש 90)
עולים מברית המועצות לשעבר, 2010 (צילום: משה שי פלאש 90)

במהלך חודש דצמבר כונסה הועדה המייעצת ללמ"ס והם קיבלו את ההצעה של שטרן, לחדול מהתיוג של חברי קבוצה זו כ"אחרים". לפני מספר ימים כתב פפרמן לשטרן:

"הועדה המליצה להפסיק להשתמש במילה 'אחרים' כתיאור לבלתי מסווגים ולנוצרים לא ערבים. עלו שתי אפשרויות למונח שיחליף 'יהודים ואחרים': הראשון 'אוכלוסייה יהודית מורחבת' והשני 'יהודים ובני משפחתם'. הסטטיסטיקן הלאומי יבחן את שתי החלופות ויחליט על בחירה של אחת מהן".

העניין החל להתגלגל במהלך ישיבת קבינט שרים ערב ראש השנה האחרון (ספטמבר 2021). לשרי הקבינט הוצגו נתונים על אוכלוסיית ישראל, המחולקת מזה עשרות שנים ל"יהודים", "ערבים" ו"אחרים".

בתוך סעיף "אחרים", הרוב המכריע הם עולים מברית המועצות לשעבר, שהינם בעלי זכות השיבה מכוח חוק השבות ואינם יהודים על פי ההלכה.

שטרן פנה ללמ"ס ותהה "מדוע זכאי חוק השבות, שאינם מוגדרים יהודים, נכללים בקטגוריה של 'אחרים' ולא מקבלים קטגוריה משל עצמם שיכולה להיות 'יהודים וזכאי חוק השבות'".

השר לענייני מודיעין אלעזר שטרן (צילום: בועז פרלשטיין)
השר לענייני מודיעין אלעזר שטרן (צילום: בועז פרלשטיין)

החלוקה המקורית לפי קבוצות אוכלוסייה בפרסומי הלמ"ס נעשית על פי שיוך לדת ולאום, כפי שנרשם במרשם האוכלוסין, ואינה מתייחסת לזכאות על פי חוק השבות.

בסוף שנת 2020, אוכלוסיית ה"אחרים" מנתה 415,147 תושבים. ל-91.4% מהם לא נרשמה דתם במרשם האוכלוסין (בלתי מסווגים לפי דת) ולשאר (כ-8.6%) נרשמה הדת כנוצרית. לפי סמל האזרחות הרשום במרשם האוכלוסין, רק 60.4% מקרב ה-415,147 הם זכאי חוק השבות ומרביתם הם עולים במסגרת איחוד משפחות.

בסוף שנת 2020, אוכלוסיית ה"אחרים" מנתה 415,147 תושבים. ל-91.4% מהם לא נרשמה דתם במרשם האוכלוסין (בלתי מסווגים לפי דת) ולשאר (כ-8.6%) נרשמה הדת כנוצרית

בתחילה הלמ"ס השיבו לשטרן כי החלוקה שהוא מציע תהיה בעייתית, מכיוון שהשימוש במונח "יהודים וזכאי חוק השבות" יותיר בחוץ בני משפחה של יהודים שאינם זכאי חוק השבות. בלמ"ס הציעו לשטרן להוסיף תתי הגדרות למונח "אחרים".

שטרן לא אהב את הפתרון המוצע. הוא פנה שוב לפפרמן. "הקבוצה שתיוותר בחוץ", הוא כתב, "קטנה בהרבה מזו שכבר עכשיו מוחרגת ומשלמת מחיר לשווא". בעקבות זאת, החליט פפרמן להעביר את הנושא לדיון של הוועדה לנושאים דמוגרפיים, מטעם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה.

בימים האחרונים פפרמן הודיע לשטרן כי התקבלה החלטה על ביטול סיווג "אחרים". התוצאה היא שבמקום שלוש קטגוריות, תהיה להבא חלוקה לשתי קטגוריות בלבד: "יהודים ואוכלוסייה יהודית מורחבת" (או "יהודים ובני משפחתם") ו"ערבים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
איני בקיא בתורה, אבל, הקביעה שיהודי הוא, מי שנולד לאם יהודיה, אפילו שהאבא אינו כזה, ומי שנולד לאבא יהודי ואשה נכריה אינו כזה, היא פרשנות. ופרשנות אינה חוק. מאז רש"י עברו כמה ימים, והשתנ... המשך קריאה

איני בקיא בתורה, אבל, הקביעה שיהודי הוא, מי שנולד לאם יהודיה, אפילו שהאבא אינו כזה, ומי שנולד לאבא יהודי ואשה נכריה אינו כזה, היא פרשנות. ופרשנות אינה חוק. מאז רש"י עברו כמה ימים, והשתנו כמה דברים. חרם דרבנו גרשום, אסר להתחתן עם יותר מאשה אחת, הקדים את זמנו. היום ברוב העולם האיסור קיים. אפשר ורצוי, בהסתמך על השואה והאנטישמיות, לקבוע שכל מי שאחד מהוריו יהודי, יהודי הוא. כך בעיקר לא נפסיד את יהודי ארה"ב, שמתרבים בהם נישואי תערובת. אם נקרב את הנשים הנשואות ליהודים (רובן רוצות) ליהדות, נרוויח אותן, במקום שנפסיד את ילדיהם. נכון, אולי הן וילדיהן לא יהיו אורתודוקסים (בכלל הם % נמוך ביהדות), אבל נזכה ביהודים תומכי ישראל, והעם היהודי יגדל במקום להצטמצם.

טוב מאוד. המצב כיום הוא שמי שאימו יהודיה ואביו הוא נוכרי, ואיננו חובש כיפה - הוא נחשב יהודי. ואילו מי אימו נוכריה ואביו הוא יהודי, ואיננו חובש כיפה - הוא נחשב 'אחר'. זה אבסורד, וטוב שמב... המשך קריאה

טוב מאוד. המצב כיום הוא שמי שאימו יהודיה ואביו הוא נוכרי, ואיננו חובש כיפה – הוא נחשב יהודי. ואילו מי אימו נוכריה ואביו הוא יהודי, ואיננו חובש כיפה – הוא נחשב 'אחר'. זה אבסורד, וטוב שמבטלים אותו.

מאחרי ההגדרות של קטגוריות סטטיסטיות, שהן לכאורה נייטרליות ואובייקטיביות, יש פוליטיקה שלמה. כאן אנחנו עדים רק לקצה שלה. האם יש מי ששואל את עצמו כיצד קרה שהלמ"ס הסכימה לשנות את ההגדרות הס... המשך קריאה

מאחרי ההגדרות של קטגוריות סטטיסטיות, שהן לכאורה נייטרליות ואובייקטיביות, יש פוליטיקה שלמה. כאן אנחנו עדים רק לקצה שלה. האם יש מי ששואל את עצמו כיצד קרה שהלמ"ס הסכימה לשנות את ההגדרות הסטטיסטיות כל כך מהר עבור יוצאי ברה"מ לשעבר בעוד פניות חוזרות ונשנות בשלושים השנים האחרונות מצד מזרחים להמשך המדידה הסטטיסטית נדחות שוב ושוב?

עוד 484 מילים ו-3 תגובות
סגירה