בקצרה:

• שר החינוך יואב קיש טען כי חסרים במערכת החינוך "רק" 500 מורים.
• לפי נתוני הדרג המקצועי במשרד החינוך,  חסרים  כ-800 מורים. בנוסף, לכ-14 אלף מורים אין הכשרה מתאימה.
• ואילו בבדיקה עצמאית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה כי במערכת החינוך מועסקים כ-31 אלף מורים ללא הכשרה מתאימה.
• משרד החינוך ציין במכרז כי ייתכן שהאתגר המרכזי הוא "מחסור במורים המתאימים".
• כיום משרד החינוך מגייס 8,000 מורים בלי דרישת הכשרה או תואר.
• אין היום ספק שחסרים מורים במערכת החינוך, אבל אין הסכמה לגבי היקף המחסור, והתשובות משתנות לפי האופן שבו מגדירים "מחסור".

ב-31 באוגוסט, ערב פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז, יצא שר החינוך יואב קיש בהצהרה חריפה: "מדברים על חוסרי מורים? הנה עוד פייק… אנחנו מדברים היום על 500 עובדי הוראה שחסרים, במערכת של 260 אלף, המערכת יודעת להתמודד". לטענתו, מלבד מחסור חריג במספר מקומות במרכז הארץ, "בשאר המחוזות החוסרים בודדים, פחות מ-500 בסך הכול."

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה:

• בשנת התשפ"ו הגיעו לישראל כ-24 אלף עולים והיגרו אליה כ-4,000 איש במסגרת איחוד משפחות; כ-21 אלף ישראלים חזרו, וכ-57 אלף עזבו את הארץ.
• חוקרים מעריכים כי עשרות אלפים נוספים, שעזבו את ישראל ב-2025 וטרם הוגדרו כ"עוזבים", עזבו את הארץ בפועל ויוגדרו כ"עוזבים" בעתיד
• לפי נתוני הלמ"ס, ב-2025 הגיעו לישראל כ-40 אלף עולים ומהגרים ויצאו ממנה כ-69.5 אלף, כלומר, קרוב ל-30 אלף עזבו יותר ממספר הנכנסים.
• ב-2024 הגיעו כ-55 אלף עולים ומהגרים ועזבו כ-82 אלף ישראלים, כלומר, מאזן ההגירה היה כ-27אלף.
• מספר העוזבים את ישראל נמצא בשנים האחרונות בעלייה חדה; ואילו העלייה לישראל נמצאת מאז פרוץ המלחמה בירידה.
• מומחים, וכן ישראלים שעזבו את ישראל, מציינים כי הסיבות העיקריות למאזן ההגירה השלילי הן יוקר המחיה והמלחמות. 

מאז 2023 (עם הקמת הממשלה הנוכחית) עוזבים את ישראל הרבה יותר אנשים ממספרם של העולים, התושבים החוזרים והמהגרים המגיעים אל המדינה. לפי נתוני הלמ"ס, ב-2024 וב-2025 נרשם מאזן הגירה שלילי של קרוב ל-60 אלף בני אדם.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בשנים האחרונות יש גל גדול של הגירה מישראל ("ירידה מהארץ"). ב-2025 עזבו את ישראל כ-69 אלף מאזרחי המדינה, בעוד שכ-19 אלף אזרחים שעזבו את ישראל בעבר חזרו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו טען כי גל ההגירה מהארץ מורכב, ברובו, מעולים חדשים שהגיעו מרוסיה ומאוקראינה בעקבות המלחמה ביניהן ו"לא נקלטו בישראל", לדבריו. אבל דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוצג לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בתחילת יוני, מפריך את טענת נתניהו.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

במהלך החודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה לפרסם את נתוני הצמיחה לרבעון השני של 2026. ההערכה הרווחת בקרב כלכלנים היא שנתוני הצמיחה הרבעוניים יהיו גבוהים. 

לאחרונה, משרד האוצר הפיץ בתקשורת הכלכלית הערכות לפיהן נתוני הצמיחה השנתיים "יהיו גבוהים, 4%, הרבה מעל הממוצע ב-OECD". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר מציג את המשק כ"מצוין" ומתגאה בהורדת הגירעון.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

ישראל ניצבת מול איום קיומי מרכזי, שמקורו אינו באויב חיצוני אלא בתהליך פנימי, איטי אך עקבי: שילוב של צפיפות אוכלוסין קיצונית, שיעור ילודה חריג, ואי-שילוב כלכלי, חינוכי וביטחוני של מגזר אחד בחברה.

האם צפיפות האוכלוסייה בישראל גבוהה ביחס לעולם?

צפיפות האוכלוסין בישראל היא מהגבוהות בעולם. לפי נתוני ארגון OECD (ארגון המדינות המפותחות), ישראל נמצאת במקום השלישי בצפיפות לקילומטר רבוע מבין 38 מדינות הארגון אחרי דרום קוריאה והולנד.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

הטענה ש"רוב הציבור אינו מאמין למערכת המשפט" היא לא יותר מבלוף. הממשלה מפיצה את הבלוף הזה תוך עיוות לוגי של הנתונים.

סקר הלמ"ס מראה ש-48% מביעים אמון במערכת המשפט ו-45% לא נותנים בה אמון. 7% ענו כי אינם יודעים, כך שמבין אלה שענו לשאלה, הרוב נותנים אמון במערכת המשפטית.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

ההגדרה המקובלת של מעמד הביניים היא משק בית שהכנסתו נעה בין 75% ל-200% מן ההכנסה החציונית למשק בית. הבעיה איננה ההגדרה, אלא שהיא מתרוקנת מתוכן. משפחה שנכנסת לתחום ההכנסה הזה חיה כיום בתחושת מחסור שפעם אפיינה את המעמד הנמוך.

מדוע שתי משכורות בפריפריה כבר לא מספיקות?

רוב תושבי צפון ודרום הארץ, כהכללה גסה, משתכרים פחות מתושבי המרכז. רובם גם משלמים פחות על דיור – שכר דירה, או משכנתא – כיוון שהדירות להשכרה ולמכירה בפריפריה זולות יותר. אבל העובדה הזאת אינה אומרת שהם יכולים להסתדר עם השכר הנמוך.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

מאז המשבר הפיננסי הגלובלי ב-2009 (השנה בה בנימין נתניהו התמנה לראש ממשלת ישראל ומאז כיהן 15 שנה במצטבר) מחירי הדירות בישראל האמירו בכ-130%.

בשנים האחרונות התייקרות הדירות נבלמה. מאז סוף 2022 (עם מינוי הממשלה הנוכחית), מחירי הדירות עלו בשיעור מתון יחסית של כ-5%. דוברי הממשלה מציגים את התמתנות העלייה במחירי הדירות כהישג שלה. 

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

התנועה בין דת וחילוניות בחברה היהודית בישראל אינה סימטרית. לפי בדיקה של מרכז המחקר פּיו, 15% מהיהודים בישראל הפחיתו במהלך חייהם את מידת אדיקותם הדתית, לעומת 6% בלבד שנעו לכיוון ההפוך. יהודים-ישראלים רבים יותר הפכו ממסורתיים, דתיים וחרדים לחילונים, או הפכו מחרדים לדתיים-לאומיים, מאשר חזרו בתשובה. המגמה מתחזקת מדור לדור.

למרות זאת, שיעור שומרי המצוות בחברה הולך וגדל, בגלל שהריבוי הטבעי של החרדים והדתיים גדול לאין ערוך מזה של החילונים.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.