מחרתיים (רביעי) יתיישבו ראשי השלטון המקומי ברשות הפלסטינית מול נציגי המנהל האזרחי הישראלי ויסכמו – אם לא תהיה תפנית של הרגע האחרון – על שיתוף פעולה מסוג לא שגרתי.
במסגרת השת"פ, ישראל תממן הקמת מערך לאיסוף פסולת מהבתים ב-72 כפרים פלסטיניים קטנים ברחבי הגדה. אם הפרויקט הייחודי הזה יעבוד כמתוכנן, הפלסטינים ירוויחו יישובים נקיים מערימות אשפה, ומאות אלפי ישראלים יקבלו בחזרה את היכולת לנשום אוויר נקי, נטול שרפות ועשן שחור ורעיל.
אם הפרויקט הייחודי הזה יעבוד כמתוכנן, הפלסטינים ירוויחו יישובים נקיים מערימות אשפה, ומאות אלפי ישראלים יקבלו בחזרה את היכולת לנשום אוויר נקי, נטול שרפות ועשן
שרפות הפסולת הפכו בשנים האחרונות למכת מדינה ומפגע בריאותי וסביבתי שמפגעים ותיקים ומוכרים יותר – למשל זיהום אוויר מתעשייה – מתגמדים לידו. הבעיה הזו מתפשטת גם בכמה אזורים בתוך ישראל, ואת התמונה אפופת העשן משלימות השרפות שמתחוללות מעבר לקו הירוק וזולגות עם כיוון הרוח אל הצד המערבי שלו.
הסובלים העיקריים הם תושבי קו התפר והשרון המזרחי – כוכב יאיר/צור יגאל, ראש העין, כפר קאסם, צור יצחק, טירה ושלל היישובים הקטנים שפזורים במרחב.
במשרד להגנת הסביבה ובמנהל האזרחי הגיעו למסקנה שהפעלת כוח ואכיפה לא יעזרו במקרה הזה. ברוב המקרים הפסולת שנשרפת היא פסולת ביתית, והסיבה שהיא מועלית באש פשוטה – אין מי שיפנה אותה.
כ-2 מתוך 2.8 מיליון תושבי הגדה, לפי המנהל האזרחי, חיים בערים וביישובים שבהם פועל מערך פינוי פסולת מסודר (פחות או יותר). לעיריות יש תקציב להעסיק קבלנים עם צי משאיות שמפנות את הפסולת לשני אתרי הטמנה גדולים, באזור חברון ובאזור ג'נין.
הבעיה מתחילה בכפרים הקטנים, אלה שהניהול המוניציפלי שלהם מתבטא בוועד שאין לו מקורות הכנסה ויכולת לממן מערך פינוי פסולת. בכפרים האלה האשפה נערמת עד ששורפים אותה. מדובר בהתנהלות שהולמת את העולם השלישי, וזה קורה במרחק 10 דקות נסיעה מכפר סבא.
הבעיה מתחילה בכפרים הקטנים: האשפה נערמת עד ששורפים אותה. מדובר בהתנהלות שהולמת את העולם השלישי, וזה קורה במרחק 10 דקות נסיעה מכפר סבא
"ככה זה כששתי ישויות עם פערים כל כך גדולים ביכולת הכלכלית נמצאות בשכנות צמודה", אומר גורם בתחום הסביבה. "התל"ג של ישראל הוא 42 אלף דולר לנפש ושל הפלסטינים 2,900 – וככה נראות התשתיות והשירותים שלהם. רק שכולנו נושמים את אותו אוויר. למפגעי סביבה אין גבולות".
בחודשים האחרונים המנהל האזרחי הכין מיפוי של 72 כפרים (בשטחי B) שאין בהם פינוי פסולת במרחב שבאזור רמאללה, אפרים, טולכרם וקלקיליה, וערך תחשיב לפיו סכום של 25.7 מליון שקל לשלוש שנים (ועוד 10 מליון שקל להקמת ארבעה מרכזי מיון) יספיק כדי להפעיל מערך כזה.
במונחים של פינוי פסולת בישראל מדובר בסכומים צנועים, "אבל צריך לזכור שכתוצאה מהפער ברמת החיים, פלסטיני ממוצע מייצר כ-800 גרם פסולת ליום, פחות ממחצית הכמות שמייצר ישראלי ממוצע", אומר גורם שעוסק בתחום.
בישיבה של קרן הניקיון שנערכה לפני כחודשיים, הציג בני אלבז, קמ"ט איכות הסביבה במנהל האזרחי, את התכנית בפני אנשי הנהלת הקרן והמשרד להגנת הסביבה ואלה אישרו אותה פה אחד.
האתגר הבא היה לשכנע את הפלסטינים לקבל את הכסף – עניין לא פשוט לעיכול עבור חלק מהזרמים הפוליטיים בגדה. אבל גם זה עבר בהצלחה, וכעת הפלסטינים אפילו מבקשים להוסיף לתכנית עוד 16 כפרים.
האתגר הבא היה לשכנע את הפלסטינים לקבל את הכסף – עניין לא פשוט לעיכול עבור חלק מהזרמים הפוליטיים בגדה. אבל גם זה עבר בהצלחה, וכעת הפלסטינים אפילו מבקשים להוסיף לתכנית עוד 16 כפרים
אחרי שההסכם ייחתם סופית אמור להתפרסם בתקשורת הפלסטינית מכרז שבו ייבחר הקבלן המבצע. האם הכסף באמת יגיע למטרה שלשמה נועד? במנהל האזרחי משוכנעים שכן, ומתכוונים לוודא את זה באמצעות פיקוח שוטף בשטח ובעזרת נציג ישראלי שיישב בוועדת המכרז.
"הדור הצעיר הנוכחי של הפלסטינים זה לא מה שהיה פעם", אומר גורם שמעורב בתכנית, "הם כבר לא מסתכלים בהתנהלות שלהם על סוריה, אלא על תל אביב. הם באמת רוצים לשפר את התשתיות ומבינים שהעשן מהשרפות מרעיל את כולם, גם את הילדים שלהם".
"הצעירים הפלסטינים לא מסתכלים בהתנהלות שלהם על סוריה, אלא על תל אביב. הם באמת רוצים לשפר את התשתיות ומבינים שהעשן מהשרפות מרעיל את כולם, גם את הילדים שלהם"
התקווה שהתכנית תצליח נשענת גם על תמריץ כלכלי: הקבלן שיפנה את הפסולת יקבל תשלום כנגד כל קילוגרם אשפה שיביא לאתר ההטמנה זאהרת פינג'אן שליד ג'נין.
יחי האירוניה: בישראל – מדינה שלפחות מנסה להתנהל כמו בעולם המפותח – רשויות מקומיות משלמות היטל הטמנה יקר עבור כל קילוגרם פסולת שנשלחת להטמנה, מתוך מטרה לתמרץ אותן למחזר ולהפחית את כמות הפסולת המוטמנת.
ברשות הפלסטינית, התמריץ יינתן ככל שכמות הפסולת שתגיע להטמנה תגדל, מתוך הבנה שהחלופה היא לא מיחזור – אלא שרפה. עולם ראשון, עולם שלישי – כל עולם והאתגרים הסביבתיים שלו.
גם אם התכנית תניב את התוצאות המקוות, היא מתוקצבת רק לשלוש שנים ועולה השאלה מה יקרה ביום שאחרי. בתום התקופה, הפלסטינים מחויבים להמשיך בעצמם את התקצוב והתפעול, אבל אשרי המאמין.
גם אם התכנית תניב את התוצאות המקוות, היא מתוקצבת רק לשלוש שנים ועולה השאלה מה יקרה ביום שאחרי. בתום התקופה, הפלסטינים מחויבים להמשיך בעצמם את התקצוב והתפעול, אבל אשרי המאמין
בכל מקרה, במונחים של המזרח התיכון בכלל ושל הסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט, שלוש שנים הן נצח – ואם יש הזדמנות לקנות זמן ואוויר נקי, לא מומלץ להחמיץ אותה.
יניב בלייכר, שהקים את עמותת "אזרחים למען אוויר נקי" בה חברים אלפי תושבים מאזור השרון המזרחי וקו התפר, מברך על המהלך ומייחל להצלחתו.
במנהל האזרחי מעריכים שאחרי פרסום המכרז וזמן התארגנות, ב-1 באפריל פינוי האשפה כבר ייצא לדרך. לתושבי האזור למודי החנק – ישראלים ופלסטינים כאחד – נותר רק להמתין ולהחזיק אצבעות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם