לפני מספר חודשים הרגיש נועם ביבי שאי אפשר להמשיך ככה יותר. אחרי עוד ערב מחניק שבו הוא נאלץ לאטום את הבית כדי למנוע חדירה של העשן הכבד, הוא החליט שהגיע הזמן לנסות אסטרטגיה חדשה, נפרד מ-6,500 שקל וקנה מטהר אוויר ביתי.
למרבה הצער, ההסתגרות בבועה מלאכותית היא הסיכוי היחיד של נועם, של אשתו אירית וינברגר-ביבי ושל שלושת הילדים הקטנים (בת 6, בן 4 ובן חצי שנה) לנשום אוויר נקי.
ביבי, בן 42, אגרונום במקצועו, מודע היטב לאירוניה: הוא גר בצור יגאל שבשרון המזרחי, טבורו של המרחב הכפרי בישראל, אזור שבו עם כל פתיחת חלון הבית היה אמור להתמלא ניחוח פרדסים ואדמה תחוחה אחרי הגשם. במקום זה, האוויר בחוץ אפוף עשן שחור ורעיל, ובני הבית נאלצים להסתגר עם המטהר.
זה לא תמיד היה ככה. ביבי גר בצור יגאל 26 שנים, מאז שהיה נער. פעם אפשר היה לנשום. "התפנית הייתה לפני שש שנים", הוא אומר. "היו כמה לילות רצופים שכשפתחנו את החלון ראינו עשן שחור סמיך, כל האזור מסריח ומכוסה ערפיח. מאז המצב מחמיר בגרף אקספוננציאלי".
בהדרגה התושבים התחילו להתארגן, להקים קול זעקה, לשכנע שמדובר במפגע סביבתי-בריאותי משמעותי שמחייב טיפול מערכתי. כדי לנהל את המאבק הוקמה עמותה, "אזרחים למען אוויר נקי", בראשה עומד יניב בלייכר, גם הוא תושב האזור.
לפחות ברמה התודעתית, המאמצים הוכתרו בהצלחה: תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, הגדירה השבוע את השרפות בשטחים הפתוחים "מכת מדינה".
על פי דוח המפל"ס (מרשם פליטות לסביבה) האחרון של המשרד להגנת הסביבה, 62% מהחומרים המסרטנים או החשודים כמסרטנים שנפלטים לאוויר בישראל מקורם בשרפות פסולת פיראטיות. הרבה לפני התחבורה, התעשייה ואפילו ארובות תחנות הכוח של חברת החשמל.
על פי דוח המפל"ס (מרשם פליטות לסביבה) האחרון של המשרד להגנת הסביבה, 62% מהחומרים המסרטנים או החשודים כמסרטנים שנפלטים לאוויר בישראל מקורם בשרפות פסולת פיראטיות
נועם ביבי לא זקוק לדוחות כדי לדעת מה קורה בשטח. שלושת ילדיו אסתמטיים. "אני כמובן לא יכול להוכיח שזה קשור אבל אין לנו תחלואה במשפחה והם כבר כולם עם אסתמה. איך שמתחיל הריח של העשן אני שומע 'אבא, תביא לי משאף'".
בטרם רכש את המטהר הביתי היה מציע לילדים מפלט בעיר הגדולה: "אף פעם לא אהבתי לישון במלונות, אבל איך שהיה מתחיל עשן כבד הייתי אומר לילדים 'בואו ניקח אוויר' והיינו נוסעים לישון במלון קטן בתל אביב. איזה אירוניה – אני שגר בכפר בא לעיר המעושנת כדי לנשום לרווחה".
שרפות הפסולת מתחלקות לכמה סוגות. ביניהן: עבריינים שמבעירים מכשירים אלקטרוניים כדי להגיע אל המתכות והנחושת שיש להן ביקוש רב; קבלני פינוי פסולת שמשליכים אותה בשדות במקום לשלם עבור ההטמנה באתר מוכר; חקלאים שמבעירים את הגזם ועודפי הפלסטיק מהחממות כדי לחסוך את העלות הגבוהה של הזמנת פינוי מסודר.
כל הטוב הזה משגשג בחסות רשויות מקומיות חלשות, בעיקר בחברה הערבית, ואכיפה כמעט לא קיימת בגליל, בנגב וגם, כאמור, בלב הארץ. חלק מהשרפות מתרחשות בתוך הקו הירוק, חלקן מעבר לו, וכל דיירי המרחב – פלסטינים, יהודים, ערבים אזרחי ישראל – לוקחים את העשן לריאות.
החיים תחת מתקפת עשן מתמדת מחלצים מהאדם החנוק פתרונות יצירתיים. בקיץ, למשל, אי אפשר להפעיל מזגן – שכן הוא יונק את האוויר הרעיל מבחוץ ומחדיר אותו הביתה.
החיים תחת מתקפת עשן מתמדת מחלצים מהאדם החנוק פתרונות יצירתיים. בקיץ, למשל, אי אפשר להפעיל מזגן – שכן הוא יונק את האוויר הרעיל מבחוץ ומחדיר אותו הביתה
לאחר שרכש את המטהר, נועם ביבי מצא דרך מקורית לשלב בין שני המכשירים: "אני מפעיל את המזגן רק בחדר השינה, מעמיד את המטהר ליד הדלת של חדר השינה והולך לישון בסלון. המזגן לוקח אוויר מבחוץ, מקרר אותו, והמטהר מנקה את האוויר ומזרים אותו לשאר הבית. רק ככה אנחנו יכולים לנשום בבית אוויר סביר בטמפרטורה נעימה".
מטהר האוויר מבוסס על מסנן פחם פעיל. הוא אמור לנקות את האוויר מאבק ומחלקיקים זעירים שחודרים למערכת הנשימה. ביבי: "אני יודע שזה עובד כי כשאני פותח את החלון בבוקר ומריח מה קורה בחוץ אי אפשר לפספס את ההבדל לעומת האוויר שבתוך הבית. אני לא היחיד שקנה מטהר, אני מכיר יותר ויותר אנשים שקונים, כל מי שיכול להרשות לעצמו".
בתקופה האחרונה ביבי והשכנים מזהים וריאנט חדש בעולם השרפות – כימיקלים חריפים: "זה ריח שמזכיר אמוניה. בהתחלה חשבתי שאני מדמיין אבל מתברר שהרבה אנשים באזור מרגישים את זה.
"עדיין אין לנו הוכחות, אבל אנחנו מעריכים שהעבריינים מנסים לבודד את המתכות היקרות – למשל ממסכים – באמצעות ריאקציות כימיות שממיסות את שאר החומרים. ברגע שאחד עלה על זה, הטכנולוגיות עוברות ביניהם מהר מאוד".
"אנחנו מעריכים שהעבריינים מנסים לבודד את המתכות היקרות – למשל ממסכים – באמצעות ריאקציות כימיות שממיסות את שאר החומרים. ברגע שאחד עלה על זה, הטכנולוגיות עוברות ביניהם מהר מאוד"
מוגזם לדבר במונחים של אור בקצה המנהרה, אבל זנדברג משדרת נחישות ונראה שלראשונה הממשלה מתייחסת ברצינות לנושא: מעבר לתגבור משמעותי של כוח האדם שעוסק באכיפה, ברור שהפתרון חייב להתחיל בשיפור המצב ברשויות המקומיות הערביות וטיפול שורש בהפקרות ששוררת בתחום הפסולת.
זנדברג אומרת שבדיוק למטרה הזו הוקצו כחצי מיליארד שקל כחלק מהחלטת הממשלה האחרונה שעוסקת בצמצום הפערים ושדרוג החברה הערבית.
כשנשאלה השבוע מתי ביבי, בני משפחתו ושאר תושבי האזור יוכלו לפתוח את החלון ולנשום אוויר נקי, זנדברג לא נקבה בלוח זמנים קונקרטי אבל השיבה שהמהלכים המתוכננים אמורים להניב תוצאות בטווח הנראה לעין, אולי אפילו תוך חודשים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו