עם כל הכבוד למיזם החדש של סגן שר החוץ, עידן רול – "המשפיענים של ישראל", מיזם לו אני מאחל, כמובן, הצלחה רבה, בא אני לטעון כי כוחה של הדיפלומטיה הישנה עוד במותניה, ומי יודע אם לא למעלה מזה.

לאחרונה הלך לעולמו בירדן פא'אז טאראוונה, שהיה ראש המשלחת הירדנית – מקבילו של אליקים רובינשטיין (כיום המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס) בצד שלנו – במו"מ לשלום עם ירדן, ובחתימת הסכם השלום ההיסטורי בערבה ב-26.10.94.

לאחרונה הלך לעולמו בירדן פא'אז טאראוונה, שהיה ראש המשלחת הירדנית במו"מ לשלום עם ירדן, ובחתימת הסכם השלום ההיסטורי בערבה ב-26.10.94

טאראוונה שימש פעמיים כראש ממשלת ירדן, אצל המלך חוסיין ואצל המלך הנוכחי עבדאללה, ושלש פעמים במשרה הקרובה ביותר למלך – ראש לשכת החצר.

ביולי 2017 הוא קיבלני בארמון המלך בעמאן. באתי שמה לראיינו, בהיותו, אכן, ראש לשכת החצר, למאמר שכתבתי לספר השופט אליקים רובינשטיין (שיצא לאור בינתיים); מאמר, כמובן, בנושא הסכם השלום עם ירדן (זכיתי להיות שותף פעיל במשלחת הישראלית).

טאראוונה, שהיה ביום חופש, ולכן לבושו, בא במיוחד לפגשני, לכבוד רובינשטיין. הוא סיפר לי כי 75% מהבעיות שנתעוררו במהלך המו"מ נפתרו בין אליקים רובינשטיין לבינו, בזכות היחסים האישיים החמים שנטוו בין השניים, וכי לא היה צורך להעלותם לקברניטים, יצחק רבין והמלך חוסיין.

בעשור הראשון של המאה שירתתי כקונסול הכללי של ישראל בפילדלפיה. ג'ו ביידן, אז הסנטור הוותיק ממדינת דלאוור, שהייתה חלק משטח שיפוטה של הקונסוליה, שימש באותם ימים – ימי מימשל ג'ורג בוש השני, ראש ועדת החוץ היוקרתית של הסנאט האמריקני. בנוסף לפגישות עמו אישית, ארבע פעמים בשנה הייתי נפגש, באורח קבע, בווילמינגטון – עירה המרכזית של דלאוור, עם ראש מטהו (שהיה חברו הקרוב). הלה היה מזמן שני מטות ביידן, בוושינגטון הבירה והמטה המדינתי, לתדרוכי. ויהי היום, במקרה עם סיום תפקידי, הפך ביידן לסגן נשיא ארה"ב (של אובמה) לשמונה שנים – והיום הוא נשיא ארה"ב.

טאראוונה, שהיה ביום חופש, ולכן לבושו, בא במיוחד לפגשני, לכבוד רובינשטיין. הוא סיפר לי כי 75% מהבעיות שנתעוררו במהלך המו"מ נפתרו בין אליקים רובינשטיין לבינו, בזכות היחסים האישיים החמים שנטוו בין השניים

בעשור השני של המאה שירתתי כשגריר ישראל בניגריה, הגדולה ביותר באוכלוסייתה באפריקה (כיום כ-220 מיליון תושבים!). בשלוש שנותיי הראשונות שמה שימש כנשיא ג'ונתן גודלאק, עמו קיימתי קשר רציף החל מהגיעי. הוא אף ביקר פעמיים בארץ, במיוחד בהיותו נוצרי מאמין. בצל אתגריה של ניגריה, שחנו לאורכה של כל התקופה, הוא הנשיא אישית, מימשלו ואנוכי, איככה ישראל תוכל לסייע לניגריה. בשנת שרותי האחרונה שמה נבחר בוהארי המוסלמי לנשיא. קיימנו שתי פגישות – בהן עסקנו בשרשי הדברים.

מביא אני שלוש דוגמאות אלו משרותי הדיפלומטי כנציג המדינה בשתי יבשות שונות, כמו כאן בארץ, כדי לשמש היום, תנא דמסייע לאחיי עובדי משרד החוץ במאבקם הצודק מאין כמוהו לקבלת תנאים מתאימים לעבודתם.

יבואו כמה מלהגים ויגרסו כי כיום, בעידן התקשורת הסופר מתקדמת, הרשתות החברתיות והקשרים הישירים בין מנהיגי העולם – הדיפלומטיה מתה.

ואני בא לטעון – נהפוך הוא, דווקא, הדיפלומטיה המודרנית, גם אם שונה מהעבר, כוחה רב לה.

שיחות וינה כדוגמה.

אביא דוגמה מימים רחוקים – בוינה התכנס ב-1814 "קונגרס וינה", אשר מטרתו הייתה לנסות להחזיר את אירופה לתקופתה טרם נפוליאון. קנצלר אוסטריה אז, קלמנס מטרניך, היה אכן מאשפי הדיפלומטיה של המאה ה-י"ט. הוא יצר בקונגרס וינה מאזן כוחות שנאכף בקונגרסים בינלאומיים במשך עשור, וחתם על ברית עם רוסיה ופרוסיה. תקופתו נחשבה לשיא הדיפלומטיה האוסטרית.

יהיו שיגרסו כי בעידן הרשתות החברתיות והקשרים הישירים בין מנהיגי העולם – הדיפלומטיה מתה. ואני טוען כי דווקא הדיפלומטיה המודרנית, גם אם שונה מהעבר, כוחה רב

ובימים אלה נמשך, בדיוק באותה וינה, בירת אוסטריה, הסבב השמיני של שיחות הגרעין בין איראן והמעצמות. אליבא דכל מנהיגינו, סוגיית הגרעין האיראני הינה בעלת חשיבות עליונה וקריטית למדינת ישראל. הבה נבחן מי הנושאים ונותנים, הלשים עתיד אזורנו והעולם הגדול – ובכן אלו הדיפלומטים, נציגי חמש המעצמות, וארה"ב ש"מחוץ לחדר הדיונים". הם הם "חיילי הממלכה" המיומנים באמנות ובמקצוענות המשא ומתן.

מלפנים – שר החוץ של ארצות הברית ג'ון קרי, מאחור – שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף בעת המשא ומתן בווינה על תוכנית הגרעין האיראנית, 14 ביולי 2015 (צילום: Carlos Barria, Pool Photo via AP)

נזכור ונזכיר גם כי עבודת שגריר/ראש נציגות, מבין עניין – נשענת תמיד על עבודת צוות, הנעשית גם בשגרירות וגם במטה משרד החוץ בירושלים. השגריר, כמפקד בכיר בצבא, לא יוכל לייצר תובנותיו, ליזום, לנהל קשריו ולהתחמש במידע, תכנים ומסרי הממלכה, מבלי להיזון באופן מתמיד מהצוותים, במטה ובשגרירות.

כפי שהאוגדונר והמח"ט לא יתקדמו בקרב בלי השליש והדרגים הלוגיסטיים המסייעים; כמוהם השגריר – מפקד המוצב הקדמי של המדינה בחו"ל – יסתייע במקביליהם ממשרד החוץ.

אוריאל פלטי הוא שגריר בדימוס