בראשית השבוע נפתחה בתל אביב, עם בוא יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות ה-75, העצרת השנתית של ראשי הפדרציות היהודיות מצפון אמריקה – היא הכנס השנתי החשוב ביותר של הקהילה היהודית האמריקאית. בעבר, מניסיוני, כל המי ומי בישראל נדחקו, ובצדק, לראות ולהיראות בזה הכנס.

בדברי הנזיפה האחרונים שלו לבנימין נתניהו הצמיד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כנראה לראשונה, את עמדת אמריקה לעמדת יהדות אמריקה; יהדות אמריקה, אשר למיטב ידיעתי, בחלקה הגדול מזדעזעת מהמהפכה המשפטית המוצעת כאן.

אוריאל פלטי הוא שגריר בדימוס

נשאלתי לאחרונה, בתוככי ההפגנות, על ידי גורם בכיר מאוד בתקשורת האמריקאית: היש לך הצעה למשבר הנוכחי? אני מוצא לנכון לפרט אותה גם כאן.
לטוב או לרע, שתי ההצעות אותן גלגלתי נובעות במקורן גם מהצלחתן המדהימה במחנה השני.

מנהיג

עד לרגע זה, מחנה המרכז-שמאל לא ידע לייצר מנהיג שיכיל בדמותו, באישיותו, בנסיונו ובכריזמה שלו את היכולת להוביל המחנה. לא עלינו, בנימין נתניהו – על שלושת כתבי האישום שלו, וכשעל גבו פסק הדין של בג"ץ 11:0 – הצליח ומצליח, נכון לרגע זה, להוביל את המחנה המזיק.

אוריאל פלטי הוא שגריר בדימוס

עם כל הכבוד למיזם החדש של סגן שר החוץ, עידן רול – "המשפיענים של ישראל", מיזם לו אני מאחל, כמובן, הצלחה רבה, בא אני לטעון כי כוחה של הדיפלומטיה הישנה עוד במותניה, ומי יודע אם לא למעלה מזה.

לאחרונה הלך לעולמו בירדן פא'אז טאראוונה, שהיה ראש המשלחת הירדנית – מקבילו של אליקים רובינשטיין (כיום המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס) בצד שלנו – במו"מ לשלום עם ירדן, ובחתימת הסכם השלום ההיסטורי בערבה ב-26.10.94.

אוריאל פלטי הוא שגריר בדימוס

ברכות חמות לידידי תא"ל (מיל.) מייק הרצוג עם אישור הממשלה בשבוע שעבר על מינויו הראוי ביותר לכהן כשגריר ישראל בוושינגטון – הבירה החשובה ביותר לשירות החוץ הישראלי. כמו כן, יבורכו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד על החלטתם זו.

אין ספק שגלעד ארדן עשה את הצעד המתבקש בהודיעו, כי בשרתו כמינוי פוליטי בתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון, יחדל מלמלא התפקיד, באשר אינו חש שהינו נושא דברו של ראש ממשלת ישראל. יפה, ראוי וטוב עשה.

אוריאל פלטי הוא שגריר בדימוס

זו דעתי. היא לא חשובה במיוחד. וייתכן שדעתי שגויה. ייתכן שאני טועה. ולו חלקית. או שאני טועה לגמרי. וצריך לזכור שאלו דברים כלליים שמחייבים להעמיק בפרטים שונים. וכידוע, מפלטו של העצלן הוא הנימוק "תקצר היריעה". או: "זה לא הזמן והמקום". אבל אכתוב מה אני חושב שחייבים לעשות. ואם מישהו ישאל אותי על הפרטים, אכתוב לו שתקצר היריעה.

אז הנה:

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אתמול התקיימה ישיבה סגורה של הליכוד, בה בין היתר אמורים היו לדון על העברת הכספים הקואליציוניים כמתוכנן. בתוך הכספים הקואליציוניים שהועברו יש לא מעט סעיפים מעוררי פליאה.

אחד הסעיפים מעוררי הפליאה הוא העברה של 400 מיליון ש"ח לטובת חלוקת תווי מזון של משרד הפנים לבעלי הכנסות נמוכות.

שירן טייב אלמקיאס, חוקרת עוני ומדיניות חברתית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במדיניות ציבורית וממשל.

לפני שנגמרה הפוגת האש והמו"מ נקטע, פרסמה המדינה את רשימת האסירים שהיא מציעה לשחרר בפעימה הרביעית של עסקת חילופי החטופים. הרשימה כללה, באופן חסר תקדים, 21 אזרחיות ישראל, ערביות שנעצרו מאז תחילת המלחמה, לא הועמדו לדין וודאי שלא הורשעו.

הצעה זו של המדינה הפרה את החוזה בין המדינה לבין אזרחיה. המדינה שכבר שנים דואגת לסמן את האזרחים הערבים כאויב מבפנים, והממשלה שניצלה כל רגע מאז תחילת המלחמה כדי לחזק זאת, פוגעת באזרחיה, ערבים ויהודים מעצם נכונותה להחליף אזרחים באזרחים בעסקה.

חולוד אדריס היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. בעבר ניהלה באגודה לזכויות האזרח את תחום החינוך לזכויות אדם ונגד גזענות בחברה הערבית. לפני כן הייתה המנכ”לית הערבייה השותפה הראשונה בעמותת מהפך-תג’ייר, שם פיתחה את החזון לחברה משותפת ואת המודל לניהול המשותף. היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומשאבי אנוש ותואר שני בלימודי מגדר מאונ' בר אילן, וכן יועצת ארגונית ומנחת קבוצות דיאלוג לחינוך לזכויות אדם ונגד גזענות.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.