בראשית השבוע נפתחה בתל אביב, עם בוא יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות ה-75, העצרת השנתית של ראשי הפדרציות היהודיות מצפון אמריקה – היא הכנס השנתי החשוב ביותר של הקהילה היהודית האמריקאית. בעבר, מניסיוני, כל המי ומי בישראל נדחקו, ובצדק, לראות ולהיראות בזה הכנס.
בדברי הנזיפה האחרונים שלו לבנימין נתניהו הצמיד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כנראה לראשונה, את עמדת אמריקה לעמדת יהדות אמריקה; יהדות אמריקה, אשר למיטב ידיעתי, בחלקה הגדול מזדעזעת מהמהפכה המשפטית המוצעת כאן.
אוריאל פלטי הוא שגריר בדימוס
נשאלתי לאחרונה, בתוככי ההפגנות, על ידי גורם בכיר מאוד בתקשורת האמריקאית: היש לך הצעה למשבר הנוכחי? אני מוצא לנכון לפרט אותה גם כאן.
לטוב או לרע, שתי ההצעות אותן גלגלתי נובעות במקורן גם מהצלחתן המדהימה במחנה השני.
מנהיג
עד לרגע זה, מחנה המרכז-שמאל לא ידע לייצר מנהיג שיכיל בדמותו, באישיותו, בנסיונו ובכריזמה שלו את היכולת להוביל המחנה. לא עלינו, בנימין נתניהו – על שלושת כתבי האישום שלו, וכשעל גבו פסק הדין של בג"ץ 11:0 – הצליח ומצליח, נכון לרגע זה, להוביל את המחנה המזיק.
אוריאל פלטי הוא שגריר בדימוס
עם כל הכבוד למיזם החדש של סגן שר החוץ, עידן רול – "המשפיענים של ישראל", מיזם לו אני מאחל, כמובן, הצלחה רבה, בא אני לטעון כי כוחה של הדיפלומטיה הישנה עוד במותניה, ומי יודע אם לא למעלה מזה.
לאחרונה הלך לעולמו בירדן פא'אז טאראוונה, שהיה ראש המשלחת הירדנית – מקבילו של אליקים רובינשטיין (כיום המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס) בצד שלנו – במו"מ לשלום עם ירדן, ובחתימת הסכם השלום ההיסטורי בערבה ב-26.10.94.
אוריאל פלטי הוא שגריר בדימוס
ברכות חמות לידידי תא"ל (מיל.) מייק הרצוג עם אישור הממשלה בשבוע שעבר על מינויו הראוי ביותר לכהן כשגריר ישראל בוושינגטון – הבירה החשובה ביותר לשירות החוץ הישראלי. כמו כן, יבורכו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד על החלטתם זו.
אין ספק שגלעד ארדן עשה את הצעד המתבקש בהודיעו, כי בשרתו כמינוי פוליטי בתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון, יחדל מלמלא התפקיד, באשר אינו חש שהינו נושא דברו של ראש ממשלת ישראל. יפה, ראוי וטוב עשה.
אוריאל פלטי הוא שגריר בדימוס
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
בספרו "אלטנוילנד" תיאר בנימין זאב הרצל מערכת בחירות דמיונית שעתידה להתקיים ב"חברה החדשה", כלומר במדינת ישראל העתידית.
בין המתמודדים בבחירות באותה מדינה עתידית נזכר ד"ר גאייר (בגרמנית: עוף דורס אוכל נבלות), שמתואר כקנאי דתי וכלאומן גזעני, "מסית, מדיח המפריח סיסמאות שנועדו להחניף להמון".
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
תגובות אחרונות
התגובות לסיפור שלי לפני שבוע, "מפגשים מהסוג הטיפשי", הזכירו לי דברים שכתבתי פעם ועוסקים בחיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ לנוכח הטמטום האנושי הרווח בקרב החיים על פני הכדור.
* * *
"איה סופיה" הוא מסגד גדול, עתיק וחשוב בלב העיר איסטנבול. הוא הוקם במאה השלישית לספירה ככנסיה על ידי הקיסר קונסטנטין, הקיסר שקיבל עליו את הנצרות והשליט אותה על האימפריה הרומית. היא נהרסה ונבנתה שוב על ידי תאודוסיוס במאה הרביעית לספירה, נהרסה שוב ונבנתה בצורתה הנוכחית המרשימה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר יוסטיניאנוס. במאה ה-15 נכבשה העיר, שנקראה אז קונסטנטינופול, על ידי העותומנים המוסלמים בראשות הסולטן מחמט השני – והכנסייה הוסבה למסגד.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
למיטב ידיעתך הכושלת, רוב יהודי אמריקה תומכים ברפורמה… ואם זה היה חשוב זה היה בא לידי ביטוי בשיח היומיומי שלהם. אבל מה שקרה הוא שקומץ פקידי מנהלה בארגונים היהודים פרסמו בשמם ביקורת כנגד תיקון מערכת המשפט בשיראל שנחטפה בניגוד לחוק חד-צדדית עי השופטים העליונים מעם. כולם מבינים שדי שישראל תהיה דמוקרטיה חובה להשיב את האיזונים ובלמים שאהרון ברק שדד למקומם, ושתפקידה של הכנסת לחוקק, הממשלה למשול ובית המשפט לשפוט, לפי החוק הקיים ולא לעוותו או לעוקפו בהחלטות פרסונליות סובייקטיביות על בסיס טיעון ה"סבירות" שהוא טיעון חוץ-משפטי, פוליטי, סוציולוגי ורעל להכרעה המשפטית החייבת להגדיר "אשם" או "לא אשם" ע"י ראיות ברורות ולא ע"י פרשנות סובייקטיבים של שופט חד-דעת פוליטית, לכאן או לכאן. מה שקרה בישראל מאז אהרון ברק מונה לשופט עליון זו שדידת החוק בפסיקות תקדימיות נמוכות פרופיל ב-40 השנים האחרונות. עכשיו הגענו למשבר חריף על רקע השינויים הקרדינליים שרוקנו מתוכן את נוסח החוק המחייב תוך הפעלת השיקול הסובייקטיבי של "סבירות". לכן תיקון המערכת המשפט, מינוי (או נכון יותר להחליף לבחירת שופטים בהליך גלוי + שימוע) שופטים תוך גיוון תרבות-משפטית (שמרנים מול ליברלים) שלהם, צמצום תפקיד בית המשפט לקביעת אשם או לא אשם (בלי עומס של הטפת דעתו הפוליטית, רעיונית, מוסרית של השופט), ועצירת יכולת בית המשפט להתערב ולהפריע לממשלה לממש את מדיניות בתחום במדיני-בטחוני – הם מהלכים חיונים אם אנחנו באמת רוצים שישראל תישאר דמוקרטית.