תפילת ראש חודש שבט בכותל המערבי, עשרות נערות ובנות אולפנה הגיעו למחות נגד התפילה שלנו. נערות מוסתות צרחו ושרקו לנו באוזניים. בעטו, דחפו וקיללו אותנו. ניסיתי לעמוד שם כחומה בין הנערות הדוחפות וקבוצת המתפללות.

תפילת ראש חודש שבט בכותל, עשרות נערות ובנות אולפנה מוסתות הגיעו למחות נגד התפילה שלנו, צרחו ושרקו לנו באוזניים. בעטו, דחפו וקיללו אותנו. ניסיתי לעמוד כחומה בין הנערות הדוחפות וקבוצת המתפללות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בין יריקה לצווחה מצלצלת ממש לאוזן שלי, ראיתי מישהי מחזיקה תינוק. זיהיתי את האשה, היא מגיעה לכותל מדי חודש ומארגנת את בנות האולפנה למחות נגד התפילה שלנו.

ניגשתי אליה והתחלתי להתחנן שתרחיק משם את התינוק. הוא נראה סובל, כאילו לא נוח לו במקום.

"אני מתחננת בפנייך. לא מספיק שהוא יכול להיפגע פיזית, הוא לא צריך לשמוע את כל הצרחות האלו. הוא לא צריך להיות עד לשנאה שסובבת אותנו".

היא התעלמה ממני ורק נדחפה פנימה אל תוך קבוצת התפילה.

התבוננתי בה בכאב. יש לי בת בדיוק בגיל הזה ועוד אחת בת 4.5 שתמיד מבקשת להצטרף אלי לכותל. הפחד שלי הוא לא רק שהיא תיפגע פיזית, אלא שהיא תהיה עדה לאנשים שצועקים עלינו, ששונאים אותנו.

אני מאמינה בקשר שבין גוף ונפש. גם אם נראה שילד בגיל כמה חודשים לא מבין מה קורה סביבו, התת מודע מבין וחצי.

באותו בוקר התינוק שהיה שם ינק שנאה. הוא היה עד לאיבה עזה שהפגינו אמו וחברותיה נגדנו.

זו אהבת ישראל שאותה אמא דוגלת בה?

התבוננתי בה בכאב. יש לי בת בגיל הזה ועוד אחת בת 4.5 שתמיד מבקשת להצטרף אלי לכותל. הפחד שלי הוא לא רק שהיא תיפגע פיזית, אלא שתהיה עדה לאנשים שצועקים עלינו, ששונאים אותנו

לא רחוק ממני, ניסתה רונית, חברת הנהלת הארגון אשר מתפללת איתנו כבר קרוב לעשור, לדבר אל ליבן של הנערות הפוחזות.

"קצת דרך ארץ בנות, לא לדחוף נשים מבוגרות", היא ניסתה לשכנע אותן לחדול ממעשיהן.

יש לך מילה אחרת חוץ מדרך ארץ? הן לגלגו.

"נתחיל בזה" ענתה רונית.

הנערות שדחפו את רונית הן בנות אותו גיל של דנה, בתה של רונית. אלא בעוד דנה חונכה לערכים של אהבה האחר, כבוד הזולת, דרך ארץ ואהבת חינם, הנערות האלו רמסו כל זכר לנימוס בסיסי. נראה שמה שהניע אותן, למרבה הצער, היה שנאה יוקדת.

מחלקת החינוך בנשות הכותל פוגשת מעל 150 קבוצות בשנה. תוכן הדברים יכול להשתנות מקבוצה לקבוצה, אך המסר תמיד נשאר אחד: לא תמיד צריך להסכים, אבל צריך לדעת מה עושים גם כשלא מסכימים ואלימות היא אף פעם לא הדרך.

"קצת דרך ארץ בנות, לא לדחוף נשים מבוגרות", היא ניסתה לשכנע אותן לחדול ממעשיהן. יש לך מילה אחרת חוץ מדרך ארץ? הן לגלגו. "נתחיל בזה" ענתה רונית. נראה שמה שהניע אותן היה שנאה יוקדת

צר לי על אותו תינוק מסכן שנגרר לסיטואציה מצערת זו. אני בטוחה בכך שאם נרצה לראות שינוי אמיתי בעם, התקדמות לשיח מכבד ומכיל, חייבים להסיט את השנאה ולהסכים שלא להסכים בצורה מכבדת.

יוכי רפפורט-זירלר היא מנכ"לית נשות הכותל. היא נולדה והתחנכה בצפת, בעולם אורתודוקסי. שירתה כמפקדת בקורס נתיב, בחיל החינוך והנוער, ולאחר מכן למדה מדעי המדינה ומזרח תיכון באוניברסיטת בר-אילן. לאחר שנה בה עבדה בסוכנות ידיעות, היא הבינה שהלב שלה שייך לעולם היהדות הפלורליסטית והצטרפה לנשות הכותל ב2016. יוכי מתגוררת בירושלים עם בן זוגה ובתם הקטנה, שם היא מנהלת אורח חיים אורתודוקסי פתוח (צילום: הילה שילוני)