אני רוצה לחשוב על השפעה. הרקע הוא הידיעה שפורסמה באתר "העין השביעית", לפיה שר החוץ יאיר לפיד מתכוון להחזיר לפעולה גרסה מעודכנת של "קלע שלמה". מה זה "קלע שלמה"? זה היה הקונץ-פטנט של המיניסטריון לעניינים אסטרטגיים.

בשבוע שעבר דיווחנו ב-@the7i על התוכנית להחזיר לחיים את "קלע שלמה", מיזם "תודעת ההמונים" של ממשלת נתניהו.
אתמול זה אושר: 100 מיליון שקל יוקצו לכך, אבל בתנאי שב"קלע שלמה" יגייסו סכום זהה ממקורות חוץ-ממשלתיים. בסיבוב הקודם הם נכשלו לגמרי.
בהצלחה לכולנו ???? https://t.co/Szje4stlNj

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

— איתמר ב"ז | Itamar BZ (@itamarbz) January 24, 2022

"קלע שלמה" הוא גוף שרשום כחברה לתועלת הציבור, אבל בעצם נשלט על ידי בכירים ומקורבים לממשלה. מטרתו היא להזרים סכומי כסף אדירים (בגרסתו הראשונה תוקצב ב-250 מיליון שקל; הדיווח כעת הוא על 100 מיליון שקל) לארגונים שונים ברחבי העולם שתפקידם יהיה לשפר את מעמדה של ישראל בדעת הקהל העולמית.

"קלע שלמה" הוא גוף שמטרתו להזרים סכומי כסף אדירים (תחילה תוקצב ב-250 מיליון שקל; הדיווח כעת הוא על 100 מיליון שקל) לארגונים ברחבי העולם, שתפקידם לשפר את מעמד ישראל בדעת הקהל העולמית

הרעיון הוא שחצי מהתקציב יגיע מן המדינה וחצי מתרומות, אבל שמקבלי המימון יקבלו אותו מחברה כביכול-פרטית. כך לא יהיה צורך לרשום את גופי ההסברה הישראליים כסוכנים במימון ממשלה זרה. ההיגיון, כאמור, הוא מאבק על דמותה של ישראל בדעת הקהל, במיוחד בארה"ב, באופן שלא כפוף להנחיות המגבילות פעולות של ממשלות זרות.

עוד לפני המחשבה על השפעה, הבעייתיות של גוף כזה ברורה כבר מהגדרתו. גוף שאמור להדהד את "האמת" של ישראל פועל במחשכים, באופן שבבסיסו הוא רמייה. חושך לא מייצר אמת. מה שהוא מייצר זה יותר חושך.

לכך אפשר להוסיף את העובדה שבראש "קלע שלמה" אמורים היו לעמוד פוליטיקאים ואנשי מודיעין בדימוס, שאמונים על הוצאת סכומי הכסף האדירים הללו. אלו, כרגיל, לא רגילים לפיקוח וביקורת. יתר על כן, אלה אנשים שאמונים על מבצעי "השחרה".

איסוף מידע מביך ולפעמים מפליל על "עוכרי ישראל" או על מי שיש רצון לרתום אותו לשיתוף פעולה או כניעה – הוא לא מעשה שמוגבל לשטחים או לישראל בגבולות הקו הירוק. המעשים הללו, שבנימוס אפשר לכנות אותם "אפלוליים", אמורים להיות הבסיס "האסטרטגי" למיתוג מחדש של ישראל.

מעבר לשחיתות הארגונית הבסיסית, מה עומד בבסיס ההגיון המכונן של גרסאות אחת ושתיים של "קלע שלמה" (אם הבנתי נכון, לגרסה השניה יקראו "קונצרט")?  אני מניח שהבכירים שיעמדו בראש הגוף החדש ידברו על "השפעה". אני רוצה להציע שיש כאן את ההפך מהשפעה. "קלע שלמה", כפי שהוצג בתקשורת, הוא גוף שמיועד לסייע בהכרעה. הכרעה היא ההפך מהשפעה.

עוד לפני המחשבה על השפעה, הבעייתיות של גוף כזה ברורה כבר מהגדרתו. גוף שאמור להדהד את "האמת" של ישראל פועל במחשכים, באופן שבבסיסו רמייה. חושך לא מייצר אמת אלא יותר חושך

סוג התעמולה ש"קלע שלמה" אמור להתמחות בו הוא מבצעים שמבקשים לערער את מעמדם של אלו שנתפסים כאויבי ישראל. כך יעקבו ארגונים שימומנו על ידי "קלע שלמה" אחרי מבקריה של ישראל, יתעמתו איתם ויפרסמו עליהם מידע שלילי מסוגים שונים.

מבצעים אחרים שאני מניח שיהיו במנדט של הגוף החדש-ישן הם מבצעים שמבקשים לשנות את המיתוג של ישראל באמצעים שאינם גלויים. כך, למשל, אפשר לפרוס רשת של "משפיעים" שמקבלים תשלום מ"קלע שלמה" וארגוני הפרוקסי שלו אך אינם מפרסמים זאת.

אותם משפיעים יתבטאו במגוון פלטפורמות בזכות המדיניות של ממשלת ישראל, יביעו פליאה מכך שישראל זוכה לביקורת בינלאומית ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עליהם.

אלה, כאמור, אינם באמת מבצעי השפעה. הם נהגים תמיד בתוך תפיסת עולם דיכוטומית המבוססת על משחק סכום אפס. בבסיסם יש חלוקה של העולם לטובים (הפתעה! זו ישראל!) ולרעים (כל מי שמבקר את מדיניות ממשלת ישראל).

אם הרעים מפסידים, הטובים מנצחים. אם מעמדם של הרעים מתערער, מעמדם של הטובים משתפר. ככל שמבקריה של ישראל יוצגו כבעייתיים, כך תזהר ישראל כזוהר הרקיע. ככל שמי שמזוהה כ"טוב" ידבר בזכותה של ישראל, כך תיווצר בתודעה העולמית ההבנה שמי שמדבר בגנותה של ישראל הוא "רע".

בבסיס המבצעים יש חלוקה של העולם לטובים (הפתעה! זו ישראל!) ולרעים (מי שמבקר את מדיניותה). ככל שמי שמזוהה כ"טוב" ידבר בזכות ישראל, כך תיווצר בתודעה העולמית ההבנה שמי שמדבר בגנותה הוא "רע"

הענין הוא שדיכוטומיה היא נקודתית והכרעתית מטיבה. מהי הכרעה? הכרעה היא מצב שבו צד אחד לסכסוך מבסס את עליונותו על הצד השני באופן בלתי מתפשר. ההכרעה יכולה להיות צבאית כמו שהיא יכולה להיות מוסרית. מה שמגדיר הכרעה זה נצחון עד כדי ביטול של צד אחד על פני צד אחר. כשמוחקים את הצד השני לא משפיעים עליו. לא נשאר על מי להשפיע. גם כשמנהלים קרב נגד הצד השני בזירה ציבורית מתוך מטרה להשפיע על הצופים, נצחון מוחלט לא מייצר השפעה אלא הכרה סטטית בעליונות.

אז מה זו השפעה? השפעה היא ריקוד שלא נפסק בין שני צדדים, גם כאשר הם עוינים. השפעה לא מבוססת על שורה תחתונה כמו השחרת היריב או האדרת עצמך. השפעה מבוססת על ההבנה שהיריב וההתנהלות שלך מולו יהיו שם תמיד ושמערכת היחסים ביניכם היא מערכת יחסים לטווח שאין ארוך ממנו.

קשה מאד למערכת מודיעינית לסגל לעצמה מצב פעולה של השפעה. מערכת כזו רגילה לפעול כדי לספק את "ידיעת הזהב" – מתי והיכן תתחיל המלחמה הבאה – כדי לאפשר לכוחות "שלנו" להערך ולנצח.

מערכת שמכוונת להכרעה, לפחות בתיאוריה, היא מערכת שמגייסת את כל משאביה על מנת להנחית את המכה הניצחת, שבסופה יהפוך היריב לחסר חשיבות. השפעה מכירה בחשיבותו המתמדת של היריב. השפעה מבינה את העולם כשלם רק כאשר "אני" קיים בו יחד עם היריב.

כשמוחקים את הצד השני לא משפיעים עליו. לא נשאר על מי להשפיע. גם כשמנהלים קרב נגד הצד השני בזירה ציבורית מתוך מטרה להשפיע על הצופים, נצחון מוחלט לא מייצר השפעה אלא הכרה סטטית בעליונות

אתן דוגמה אחת מהותית. אנשים רבים העוסקים במודיעין ובתעמולה מדברים על מצב שבו "מביטים דרך עיני היריב" כמצב שבו ההשפעה בשיאה. נניח שאנחנו מצליחים להביט דרך עיני היריב; מה יהיה הדבר הראשון שנראה? התשובה המתבקשת היא שנראה את עצמנו. היריב מביט בנו בדיוק כפי שאנחנו מביטים בו. אם נצליח באמת להכנס לראשו של היריב ולהביט דרך עיניו, נגלה שאנחנו מביטים בנו.

האם נצליח במצב כזה לא להתבלבל? האם נוכל לראות את עצמנו גם כ"רעים", מצב הכרחי אם אנחנו מבקשים להמשיך להביט מעיני היריב? קשה מאד למערכת מכוונת הכרעה לראות את עצמה כפחות מצודקת באופן מלא.

אינטראקציה מעמיקה עם היריב, כזו שבה אנחנו צריכים לראות את עצמנו גם כטועים וכחוטאים, לא יכולה להיות חלק מהכרעה כיעד. כאשר אנחנו מבקשים להכריע, היריב לא ממש מענין אותנו מעבר לביטולו.

כאשר אנחנו מבקשים להשפיע, אנחנו מכירים בקיומו האנושי הבסיסי של היריב ומסוגלים להביט דרך עיניו ולראות את עצמנו בלי להתבלבל. כשאנחנו משפיעים אנחנו תמיד משוחחים עם היריב, לא מוחקים אותו. אנחנו שומעים תמיד את הקול שלנו מהדהד באוזני היריב כשאנחנו מקשיבים דרך הראש שלו. השפעה היא ההפך מהכרעה.

דוקטור אורי גולדברג הוא מומחה לחקר איראן המודרנית ותנועות מהפכניות באסלאם השיעי. הוא כותב וחושב על אמונה, פוליטיקה, בייסבול ועוד לא מעט דברים, ומשוכנע שהכל קשור להכל. הוא מלמד בביה״ס לממשל באוניברסיטת רייכמן בקורסים שקשורים לאסלאם רדיקלי, לזהויות וליחסים בין דת ואלימות. אוהב לקרוא ולצלם תמונות של שמש מציצה ומשתקפת ולבלות עם ילדיו. רוב הזמן הוא בטוויטר.