התיקון לחוק הסמכויות המיוחדות עבר השבוע בתמיכה של 9 חברי כנסת והתנגדות של 3. במדינה מתוקנת, חוק שמעניק סמכויות מיוחדות לממשלה לא היה יכול לעבור עם 12 נוכחים בלבד במליאה.

חוק הסמכויות המיוחדות איפשר בזמנו, בחסות מצב חירום, להגביל את חופש ההפגנה ולעקוף פיקוח פרלמנטרי. מבקריו, כולל ניצן הורוביץ, כינו אותו אז בצדק חוק דיקטטורי.

פוסט של ניצן הורוביץ על חוק הסמכויות משנת 2020

כיום אם לשפוט מהמרחק שתפסו מהתיקון לחוק 90% מבעלי זכות ההצבעה, אפשר לכנות אותו חוק רדיואקטיבי. או אולי חוק לא רלוונטי.

חוק הסמכויות המיוחדות שעבר השבוע בנוכחות 12 מצביעים, איפשר בזמנו, בחסות מצב חירום, להגביל את חופש ההפגנה ולעקוף פיקוח פרלמנטרי. מבקריו, כולל הורוביץ, כינו אותו אז בצדק חוק דיקטטורי

חוק הסמכויות המיוחדות נולד בחטא בממשלת נתניהו, בן לאי-וודאות גבוהה וניגוד עניינים פרוע. "אשרי יתום אני" חשב לו החוק אחרי שנתיים בהם אי-הוודאות הפכה לשגרת קורונה, והממשלה התחלפה על הנאשם שעמד בראשה.

אך לא! למרות שהרעיונות המארגנים בבסיס החוק כבר אינם רלוונטיים, ניצן הורוביץ בחר להמשיך דווקא אותו במקום לחוקק חוק חדש וראוי. אם זה לא מספיק, תיקון החוק שהגיש משרד הבריאות לוועדת חוק חוקה ומשפט ביקש סמכויות אף יותר קיצוניות ואזוטריות לממשלה, כולל למשל הסמכות לבצע מעקב דיגיטלי בקטינים מעל גיל 14 ללא הסכמת הוריהם.

ניצן הורוביץ עכשיו בנאום מרגש על כך שחיסונים הם אבן יסוד ברפואה וכמה חשובים חיסונים, כאילו הוא נואם בכנס אנטי-ווקס ולא בועדה שדנה בחוק שמבקש לתת לממשלה סמכות לפעול ללא פיקוח פרלמנטרי ולבצע מעקב דיגיטלי אחרי קטינים בני 14 בלי אישור הורים. pic.twitter.com/TVd8FPf1bR

— Nitzan Waisberg (@NitzanWaisberg) November 22, 2021

ועדת חוק חוקה ומשפט שינתה את תיקון החוק באופן משמעותי. בעיקר היא חישקה את הממשלה עם דרגות שונות של פיקוח פרלמנטרי. החוק המקורי שאב סמכויות חסרות תקדים תחת הכותרת העמומה של "מצב חירום" בשל נגיף הקורונה. כלומר, קיומו של הנגיף הווה מצב חירום ונתן לממשלה סמכויות מיוחדות. התיקון הנוכחי מצמצם את ההגדרה של "מצב חירום" למצבי שיא של הדבקה וסכנה, וזה לעומת "מצב בריאותי מיוחד", כלומר, שגרת הפנדמיה שבה אין לממשלה את כל אותן סמכויות. במובן הזה מדובר בחוק מאוד שונה משזה שאת שמו המביש עדיין נושא.

הורוביץ המשיך עם חוק הסמכויות במקום לחוקק חוק חדש וראוי. אם לא די בכך, ביקש בתיקון סמכויות קיצוניות ואזוטריות אף יותר לממשלה, כולל סמכות מעקב דיגיטלי בקטינים מעל גיל 14 ללא הסכמת הוריהם

באופן מצער החוק מעגן בתוכו את מדיניות התו הירוק, אך גם כאן חברי וחברות הוועדה הוסיפו בתיקון את הזכות להציג במקום תו ירוק תעודת מחוסן, מחלים או תוצאות בדיקה שלילית, וזה בניגוד להצעה הדרקונית יותר של הממשלה.

בזמן שמצביעיו של ניצן הורוביץ אוספים פירורי זכויות אדם ואזרח מרצפת ועדת חוקה, מצביעיו של ח"כ שמחה רוטמן יכולים לשבוע נחת בידיעה שהנציג שלהם עובד למענם ולקראת מדינת הלכה.

תיקון החוק החדש מחריג רשמית וחגיגית את התפילה כאחד מאותם מקומות חיוניים אליהם מותר לצאת גם בתרחיש האימה שבו יוטל שוב סגר. כש"מצב החירום" יאפשר לממשלה לסגור מוסדות חינוך או למנוע ממני לצאת לריצה, לא יהיה בכוחה למנוע יציאה לתפילה.

כפי שהסביר ח"כ רוטמן:

"האמירה הברורה על תפילה חשובה לי מאוד מאוד".

לא התפילה עצמה, אלא האמירה על התפילה היא שחשובה. להבדיל מניצן הורוביץ, שמחה רוטמן מבין שיש לחוקים גם ערך סמלי.

בזמן שמצביעיו של ניצן הורוביץ אוספים פירורי זכויות אדם ואזרח מרצפת ועדת חוקה, מצביעיו של ח"כ שמחה רוטמן יכולים לשבוע נחת בידיעה שהנציג שלהם עובד למענם ולקראת מדינת הלכה

אבל האמת היא שחוק הסמכויות המיוחדות הוא לא כל כך סמלי. יש מעט חוקים שבאופן כל כך בוטה חודרים לחייהם ופוגעים בזכויותיהם של מיליוני אזרחים. ודווקא בגלל זה הוא חושף כמה נבחרי הציבור לא שמים עלינו.

מפלגות האופוזיציה, במקום לסכל חוק רע כפי שמצופה מאופוזיציה, הגישו הצעה הישר מהקרקס המעופף של מונטי פייתון (שבסוף לא התקבלה) שתוך 3 חודשים האקדמיה ללשון העברית תמצא לוואריאנטים שמות עבריים במקום אותיות ביוונית ועד אז הם יקראו על שם מכות מצרים ועוכרי ישראל. אומיקרון אגב יוצא לפי זה "מכת בכורות".

והנה תרומתן החשובה של מפלגות האופוזיציה לתיקון לחוק הסמכויות המיוחדות: תוך 3 חודשים האקדמיה ללשון העברית תצטרך להעניק שמות עבריים לואריאנטים ועד אז הם על שם מכות מצרים ועוכרי ישראל. אומיקרון בנתיים זה "מכת בכורות". אם נגיע לסיגמה זה יהיה "המן".
פליז, שמשהו יצבוט אותי. pic.twitter.com/n4cstEyk9w

— Nitzan Waisberg (@NitzanWaisberg) January 25, 2022

בהמשך לקרקס המעופף צייץ עמית סגל

"אני בהלם. חוק הקורונה עבר שוב ואף אחד מאלה שהשווה אותו אשתקד לחוקי ההסמכה של היטלר לא מוחה מול הכנסת אלא בכלל תומך בו במליאה? אפילו את חוקי נירנברג לא העבירו פעמיים. יתכן שהכל מפוזיציה?"

נשים בצד שיש מחוץ לכנסת כבר שבוע הפגנה נגד תיקון החוק, ויו"ר ועדת חוקה גלעד קריב התייחס אליה (ולרטוריקת השואה) במליאה, האם שוב להציג את הצד השני כצבוע (סקופ!) זה יותר חשוב עבור "פרשן פוליטי" מלהסביר לציבור אילו סמכויות מיוחדות יש ואין לממשלה?

השינויים האלה ורבים נוספים הוכנסו על ידי ועדת החוקה בחודשיים של דיונים מעמיקים בהשתתפות ערה של חברי וחברות כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, ולא פחות חשוב מכך, גם בהשתתפות ערה של נציגי ציבור שהשמיעו קשת מגוונת ועשירה של עמדות

— גלעד קריב (@KarivGilad) January 25, 2022

מהשינויים המהותיים בוועדה, דרך התמיכה הדלילה במליאה, ועד לפרשנות הפוליטית החלולה, גלגוליו של חוק הסמכויות המיוחדות מעידות על שחיקה.

נשים בצד שכבר שבוע יש מחוץ לכנסת הפגנה נגד תיקון החוק, ויו"ר ועדת חוקה קריב התייחס אליה במליאה, האם להציג את הצד השני כצבוע חשוב ל"פרשן פוליטי" יותר מלהסביר לציבור מהן הסמכויות המיוחדות?

אני נזכרת בשיר הילדים המצחיק של קדיה מולדובסקי "גלגוליו של מעיל" (בתרגום נתן אלתרמן) שמתאר מעיל שעובר בין אחים במשפחה מרובת ילדים ונשחק עד שלא נותר ממנו כלום. השיר מסתיים בדברי פרץ השובב:

צד ימין אני מסרתי
לחתול אשר זכרתי,
חלק שמאל אני שלחתי
לחתול אשר שכחתי.
והיתר – חור מול חור –
תקבלו לפי התור.

התיקון לחוק הסמכויות המיוחדות עבר, אבל זה כבר ממש לא אותו דבר.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.