מי ישמור על שומרי הסף? פרשת פגסוס, מוסר ומוסר השכל

מתקפת סייבר. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
מתקפת סייבר. אילוסטרציה

הודעותיהם של שר המשטרה ושל היועץ המשפטי לממשלה לשעבר על כך שלא היה שימוש בתוכנת פגסוס נגד פעילים חברתיים ואישי ציבור אינן משכנעות. גם הענישה והשמחה לאיד על הפגיעה בחברות הסייבר, ובראשן NSO, מעוררות תמיהה. לא היזמים ולא המהנדסים הם אלה שראויים לגינוי. הראשונים לשאת באשמה הם אלה שהזמינו ואלה שאישרו את השימוש בתוכנות האלה שלא על מנת לשמור על חיי אדם, אלא כדי לחפור לתוך חייהם פנימה. אסור שהם יבדקו את עצמם.

לא יזמי ומהנדסי תכנת פגסוס הם אלה שראויים לגינוי, אלא אלה שהזמינו ואישרו את השימוש בתוכנות האלה שלא על מנת לשמור על חיי אדם, אלא כדי לחפור לתוך חייהם פנימה. אסור שהם יבדקו את עצמם

על המוסר

אין זה מפתיע כי במדינה ששולטת על עם אחר בניגוד לרצונו במשך 55 שנה  נעשה שימוש באמצעי מעקב שמשתכללים עם הזמן, כדי לצמצם איומי טרור ופגיעה בחפים מפשע. אין פלא גם, שאם האיש הלא נכון מגיע למקום הלא נכון, הוא עלול להשתמש באותם אמצעים גם נגד אזרחי מדינתו כדי לקדם אג'נדה אישית ולהשיג מטרות פסולות.

*  *  *

הנה סיפור שהיה. באחד הערבים, בעיצומה של האינתיפאדה הראשונה, שוחחתי בטלפון מביתי עם פרופ' סארי נוסייבה. באותם ימים, בסוף שנות ה-80, סיקרתי מטעם מעריב את התחום הפלסטיני. הקשר בין הפרופסור הצעיר באוניברסיטת ביר זית לביני היה מבוסס על הערכה הדדית ועל הבנות משותפות: הוא לאומן פלסטיני ואני יהודי לאומי; הוא לוחם למען זכויות עמו באמצעים לא אלימים, ואני עיתונאי ציוני ששואף לשקף את המציאות מתוך כיבוד זכויות אדם.

למחרת, בשעה מוקדמת, קיבלתי טלפון ממתאם הפעולות בשטחים אלוף שמואל גורן. הקצין הבכיר הגיע לתפקידו המורכב לאחר שפיקד בין היתר על היחידה 504 לגיוס סוכנים של חיל המודיעין, הוביל את פעילות היחידה המקבילה במוסד לתפקידים מיוחדים באירופה, הנהיג את "קשת" (היחידה במוסד שהופקדה על השגת מודיעין באמצעיים אלקטרוניים) ושימש סגן לראש המוסד.

יחסיי עם גורן היו מורכבים. מחד הערכתי אותו על תרומתו העצומה לביטחון ישראל, ומצד שני ראיתי שליחות במניעת פגיעה בזכויות אדם במשמרת שלו.

למחרת קיבלתי טלפון ממתאם הפעולות בשטחים, אלוף גורן. יחסיי איתו היו מורכבים. מחד הערכתי אותו על תרומתו העצומה לביטחון המדינה, ומאידך ראיתי שליחות במניעת פגיעה בזכויות אדם במשמרת שלו

צריך לזכור שאלה היו שנים שבהם התפוצצו אוטובוסים בירושלים, הונחו מטענים במרכזי קניות, הותקפו נציגויות ומרכזים קהילתיים יהודיים בעולם ונמשכו הניסיונות לחטוף מטוסים.

הוא עשה כל מאמץ להשתמש בי בתחכום. אני חושב שהבנתי את המשחק. ראיתי בו מקור ועשיתי ככל יכולותיי על מנת להשיג ממנו מידע מבלי לשלם מחיר. לכל שיחה בינינו התייחסתי כהתמודדות בין מוחות. ידעתי שבתרבות האירגונית שבה התקדם לצמרת, השגת המטרה ניצבת מעל לכל. חיבבתי אותו ונזהרתי מפניו.

באותו בוקר, בעקבות שיחתי עם נוסייבה, פתח גורן כהרגלו בסקירה על ההטבות שהוא יוזם בשטחים על אף האינתיפאדה, על מנת להוריד להבות. בהמשך, בדרך עוקפת, התחיל להעלות נקודות שעלו בשיחה שלי עם נוסייבה תוך ציטוט משפטים שלמים מתוכה.

הבנתי שהוא קורא מהדיווח על השיחה כפי שהוקלטה בשב"כ. הערתי לו, והוא השיב: "השתגעת? מי יעז להאזין לך". הוא צדק. אני הייתי מואזן יד שנייה. עד היום איני בטוח למה כיוון: להזהיר אותי שאני חשוף בפניו, או להזהיר אותי שיושבים לי על הזנב. אולי לשניהם.

ייתכן שמבחינה ביטחונית ההאזנה לפרופסור מביר-זית הייתה חיונית. לימים נחשף על ידי גורמי ביטחון ישראליים כי באותה עת הוטל על נוסייבה לחלק את כספי אש"ף לפעילי שטח ולבני משפחותיהם.

הוא לא היה מחבל. הוא לא היה פצצה מתקתקת. במידה רבה הוא היה האידאולוג של הפת"ח שהתבקש לשמש "גזבר" משום יושרו והביטחון אצל מפעיליו שלא יכניס מעשר לכיסו. באמצעות הטלפון בביתו ניתן היה להגיע למחבלים עצמם, אולם בדרך גם התאפשר לעקוב אחר העיתונאים והישראלים שהיו אתו בקשר.

הבנתי שהוא קורא מדיווח על השיחה שהוקלטה בשב"כ. כשהערתי, השיב: "השתגעת? מי יעז להאזין לך". צדק. אני הייתי מואזן יד שנייה. עד היום איני בטוח אם הזהיר אותי שאני חשוף בפניו

* * *

היום שכלול הטכנולוגיות מאפשר חדירה עמוקה הרבה יותר, מעקבים, חיטוט בנבכי עבר, שימוש בפרטי שיחה שלא כוונו לבצע עבירה, אלא לייצר אווירה לצורך חיזוק האמון אצל בני שיח מסתירי סוד. חשיפה חסרת פשרות שמאפשרת לרשויות הפעלת לחץ בלתי הוגן על נחקרים.

על מוסר השכל

שופט שמתבקש לאשר את החדירה לפרטיות צריך להיות ער לכך שההאזנה איננה מכוונת דווקא לאיש שעבורו נדרש האישור, אלא יתכן שהיא מכוונת דווקא לאנשים שנמצאים אתו במגע. כאשר מדובר בתוכנות כדוגמת פגסוס, הסכנה לדמוקרטיה היא מוחשית עוד יותר.

על פי חוקי ההאזנה בארץ יש לרמטכ"ל (בנושאים ביטחוניים) ולמפכ"ל המשטרה (בנושאים פליליים) סמכות להורות על האזנה במשך 48 שעות ללא היתר של שופט. באמצעים הטכנולוגיים היום, חדירה של 48 שעות מספיקה כדי לשאוב את כל המידע הנחוץ על מנת לחסל את פרטיותו של האזרח ושל מקורביו. פרקליט מדינה או יועץ משפטי לממשלה שמוכנס לסוד העניין הופך את עצמו לשותף לדבר עברה.

לא פלא שרב ניצב רוני אלשיך, "השועל", כפי שכונה בשירות הביטחון הכללי שם צמח, מצא מזור בהפעלת התוכנה שנרכשה על ידי קודמו. הייתכן שהשימוש בטכנולוגיות המאפשרות חדירה לפרטיות בתקופתו לא ייבדקו?

הייתכן ששיטות הפעולה והאמצעים שהפעיל ניצב מני יצחקי – שהכין את המסמך הנושא את שמו ומרכז מידע מודיעיני על חשדות שלא התבררו נגד נבחרי ציבור – יישארו חסויות? מי יבדוק אם יצחקי או גורמים נוספים במשטרה לא אספו חומר כדי לשלוף אותו כאשר המערכת עשויה להימצא בניגוד עניינים עם מי שנבחר כחוק?

על פי חוקי ההאזנה בארץ יש לרמטכ"ל ולמפכ"ל סמכות להורות על האזנה במשך 48 שעות ללא היתר שופט. באמצעים הטכנולוגיים היום, 48 שעות מספיקות לשאיבת המידע הנחוץ לחיסול פרטיותו של האזרח ומקורביו

המקרה של תא"ל (מיל') גל הירש, שמועמדותו למפכ"ל סוכלה משום שבמשטרה לא ראו בעין יפה הבאת מועמד מבחוץ, צריך להדליק אור אדום בעיני כל שוחר דמוקרטיה בארץ. ההדלפה מתוך מסמך יצחקי כי בין הבדוקאים ישנו גם מי שהיה אז שר המשטרה גלעד ארדן, עשויה להתפרש כאיתות: "אל תתעסק אתנו"! גם האזהרה שהגיעה מכיוונו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, עם פרסום הקלטת שכללה את התבטאויותיו של היועמ"ש מנדלבליט נגד שי ניצן, הבהירו שיש מי שמאיים בפתיחת תיבת פנדורה. אולי מבלי משים גם פרקליטת מחוז מרכז לשעבר רות דוד נהגה באופן דומה כדי למסמס את החקירה נגדה.

בצה"ל ובכלל במערכת הישראלית יש תופעה של חבורות של אנשים שהלכו כברת דרך ביחד וממשיכים לקרוץ אחד לשני, לדאוג אחד לשני, לתמוך אחד בשני, ולקדם אחד את השני. קראו לזה "קליקות". מה שנחשף עתה סביב מערכות החוק זה חבורות של אנשים שמנסים להחזיק האחד את השני בגרון. פלא שזה פוגע באמון הציבור באלה שאמורים להיות שומרי הסף ומי שאמונים להגן על מערכות הצדק והמשפט?

* * *

55 שנות השליטה על הפלסטינים גורמות נזק כבד גם לדמוקרטיה הישראלית. אין ספק שהמצב הרצוי היה להגיע לשלום, גם במחיר כואב של חלוקת הארץ; להשיג הסדר שייתר את השימוש באמצעים פסולים.

באופן אישי אני מוקיר תודה לשמואל גורן על כך שמצא לנכון להזהיר אותי, אולם אני מאוד מוטרד מדברי השר בר-לב. הוא וחבריו לגוש נבחרו כדי לקדם פתרון לסכסוך הדמים, לא כדי לחפות על מעשים פסולים שנעשו בפרקליטות ובמשטרה.

55 שנות השליטה על הפלסטינים גורמות נזק כבד גם לדמוקרטיה הישראלית. רצוי להגיע לשלום גם במחיר כואב של חלוקת הארץ ולייתר את השימוש באמצעים פסולים

בינתיים חייבים להקפיד שהאנשים הלא נכונים לא יגיעו למקומות הלא נכונים. כאשר מתברר שזה קורה, אסור בתכלית האיסור להפקיד את חקר האמת בידי מי שלכאורה ביצע את העבירות.

אבינועם בר-יוסף הוא נשיא (אמריטוס) ומנכ"ל מייסד של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI). למד תיאטרון ולימודי מזרח תיכון באוניברסיטה העברית ובמקביל החל את דרכו כעיתונאי בקול ישראל. בהמשך הצטרף למעריב, עמד בראש הדסק הפלסטיני, שימש כתב ופרשן מדיני של העיתון ובהמשך היה שליח מעריב בוושינגטון. במהלך השנים כתב אלפי מאמרים, פרשנויות וטורי דעה. בשנת 1999 הצטרף לצוות הבכיר של יו"ר הסוכנות היהודית סלי מרידור, שם החל לפעול להקמת המכון למדיניות העם יהודי שניהל במשך קרוב לעשרים שנה. גם בתקופה זו פרסם מאמרים, בין היתר בניו-יורק טיימס, בוול סטריט ג'ורנל, ב"הארץ”, בטיימס אוף ישראל ובג'רוזלם פוסט. הוא נשוי לנאוה ואב לשלושה: דרור, נועה וישי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,121 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 20 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

רינאוי זועבי בשיחות סגורות: לא מתכוונת להוביל לבחירות

בנט: "המעשה הכי ציוני שעשיתי היה להקים ממשלת הצלה כשידעתי שתופעל נגדי מכונת רעל" ● יו"ר בל"ד מבהיר: אעלה את החוק לפיזור הכנסת להצבעה ביום רביעי ● זנדברג: ״הרוחות נרגעו, רינאוי זועבי לא תפיל את הקואליציה" ● הניו יורק טיימס: רוסיה הוציאה להורג שבויי מלחמה אוקראינים בבוצ'ה ● חשד למקרה ראשון של אבעבועות הקוף בישראל

עוד 32 עדכונים

הכניעה לטרור של אוניברסיטת שפילד האלאם

בתאריך 11.3.2022, פרסמה שאהד אבוסלמה פוסט בעמוד האינסטגרם שלה, המתאר כיצד היא שמחה על כך שתומכים פרו ישראלים מאוכזבים מהפסקת החקירה נגדה מצד הנהלת אוניברסיטת שפילד האלאם בה היא מלמדת. ומכשלון הדרישה להשעייתה משם.

מעבר לניסיונותיה החוזרים והנשנים להסוות את הפרסומים והדעות האנטישמיות שלה, לדעתי, כדעות פוליטיות, באותו פוסט היא אף פרסמה קישור לראיון שערכה עם הראפר הבריטי הפופולרי Lowkey, אשר בשיריו, כמו בשיר LONG LIVE PLAESTINE, מאשים את ישראל בכיבוש, רצח עם וטרור.

בראיון, אבוסלמה מתארת את ה"רדיפה" ממנה סבלה בעקבות הציוצים הרבים, בהם היא הקפידה להשוות את מדינת ישראל לשלטון הנאצי בגרמניה. היא טענה שהשואה היהודית, בה נרצחו 6 מיליון יהודים בשל דתם, זהה ל“נכבה“.

אבוסלמה מתארת את ה"רדיפה" ממנה סבלה בעקבות הציוצים הרבים, בהם היא הקפידה להשוות את מדינת ישראל לשלטון הנאצי בגרמניה. היא טענה שהשואה היהודית, בה נרצחו 6 מיליון יהודים בשל דתם, זהה ל“נכבה“

הרי הנכבה הייתה אירוע בה התפנו מבתים כ-600 אלף ערבים בעקבות פלישת צבאות שבע מדינות ערב לגבולות מדינת ישראל עם הקמתה בשנת 1948. משבר הפליטים הזה היה נמנע אם הפלסטינים היו תומכים בתוכנית החלוקה של האו"ם.

אבוסלמה, הלומדת לתואר דוקטור בקולנוע באוניברסיטת שפילד האלאם הושעתה יום לפני שהייתה אמורה להתחיל את משרת ההוראה שלה באוניברסיטה ונפתחה נגדה חקירה בעוון הסתה.

כהגנה, אבוסלמה תקפה את הגדרת IHRA (הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה), אותה אימצה האוניברסיטה בה היא מועסקת, בטענה שעצם קיום ההגדרה משתיק את חופש הביטוי של תומכי פלסטין. זאת כיוון שכל אמרותיהם יחשבו לאנטישמיות לפי ההגדרה. לכן, לטענתה, היא מועמדת לחקירה בשל לא כלום.

הגדרת IHRA לא נוצרה כדי להשתיק פלסטינים או למנוע ביקורת כלפי מדינת ישראל. הסיבה לעצם קיום ההגדרה היא למנוע התנהגות אנטישמית כנגד יהודים וכנגד מדינת ישראל. במקרה זה, אבוסלמה לא הציגה ביקורת מנומקת כלפי מדינת ישראל אלא השוותה את מדינת ישראל לגרמניה הנאצית וזו אנטישמיות מובהקת.

להגנתה, אבוסלמה תקפה את הגדרת  הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה, אותה אימצה האוניברסיטה בה היא מועסקת, בטענה שעצם קיום ההגדרה משתיק את חופש הביטוי של תומכי פלסטין

למרות השמחה הרבה לאור המחשבה שנמצא מוסד אקדמי המגנה ופועל כנגד אמירות אנטישמיות מעין אלה, בכוחו של קמפיין מסיבי שתמך באבוסלמה, בשיתוף הלחץ הציבורי שכלל מעל ל-150 ארגונים אקדמאים, פעילים, מוסדות אקדמיים ועיתונאים, נסגרה החקירה כנגדה. מאז אבוסלמה חזרה ללמד ואף קיבלה לטענתה תנאי העסקה טובים יותר.

אבוסלמה גדלה ברצועת עזה ומתארת שחוותה "זוועות" כתוצאה מפעולות שביצעה מדינת ישראל. במסגרת המניפולציה הזו היא מציגה במכוון שורה של מקרים, ללא השתלשלות אירועים מלאה, כדי להציג את ישראל כמדינת טרור ולהכפיש את שמה.

דוגמאות לכך ניתן למצוא במאמרה אודות הפגנות השיבה בעזה שכתבה בבלוג שלה, בו היא מציגה את המצב הביטחוני בעזה כמלחמה מתמדת אל מול מדינת ישראל, אשר לטענתה ״פועלת באופן לא אנושי אל מול אוכלוסייה אזרחית״.

אבוסלמה מתארת ירי חסר אבחנה לעבר מפגינים תמימים, זאת, למרות הוראות הפתיחה באש המחמירות של צה"ל, ששונו בעקבות ההפגנה על הגדר עם עזה באוגוסט 2021, בה נפל הלוחם בראל חדריה שמואלי ז"ל, לאחר ש"מפגין תמים" ירה בראשו מטווח אפס.

אבוסלמה מקפידה שלא לציין את רמת ומטרת האלימות השוטפת בהפגנות ומציגה את המפגינים כקורבן הסובל מדיכוי אלים למרות שתמונת המצב שונה מהמציאות אותה היא מציירת.

מעבר לפגיעה בחיילים ששומרים על הגבול עם הרצועה, כבר שנים שתושבי עוטף עזה והחקלאים סובלים מטראומות נפשיות ונזק לרכושם כתוצאה מקולות ירי, שיגורי מרגמות ובלוני תבערה המשוגרים מהרצועה על מנת לפגוע באזרחים.

לפי חשיפת ה-JC (שבועון יהודי שמקורו בלונדון)  איסמעיל אבוסלמה, אביה של שאהד אבוסלמה, הוא טרוריסט מורשע, שנידון למאסר עולם על ידי ישראל ב-1972 בעוון הטמנת פצצות במספר אתרים בישראל, כולל אוניברסיטת בר-אילן. הוא נידון למאסר עולם, אך שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל בשנת 1985.

אבוסלמה גדלה ברצועת עזה וטוענת שחוותה "זוועות" כתוצאה מפעולות ישראל. במסגרת המניפולציה היא מציגה במכוון שורת מקרים, ללא השתלשלות אירועים מלאה, כדי להציג את ישראל כמדינת טרור ולהכפיש את שמה

ניתן להניח שאבוסלמה מזדהה עם התנגדות אלימה הדוגלת בטרור בכך שהיא מתפארת בפעולות של אביה. בהתאם לרוח המשפחתית, היא מהללת טרוריסטים ברשתות החברתיות.

בשנת 2012, היללה שאהד אבוסלמה את סאמר עיסאווי, שהורשע במהלך האינתיפאדה השנייה בפתיחה באש ללא הבחנה על כלי רכב אזרחיים. ב-2014 היא העלתה לפייסבוק פוסט המהלל את הרוצחת דלאל מוגרבי שהשתתפה בפיגוע בכביש החוף שבוצע על ידי ארגון הפת"ח ב-1978, בו יחד עם חמושים פלסטינים נוספים רצחו צלם חיות בר אמריקאי. לאחר מכן, החוליה חטפה מונית ואוטובוס, ובמהלך נסיעתם ממעגן מיכאל ועד לגלילות ירו על מכוניות חולפות. בסך הכל באותו פיגוע נהרגו 35 אנשים, מתוכם 9 ילדים ונפצעו 71.

אוניברסיטת שפילד האלאם, המאמצת את הגדרת האנטישמיות של IHRA, הגדרה המשמשת ככוח המשימה לשיתוף פעולה בינלאומי בנושא חינוך, זיכרון ומחקר לשואה, זיהתה את ההסתה האנטישמית שמבצעת אבוסאלמה.

האוניברסיטה השעתה אותה ונפתחה כנגדה חקירה, שלבסוף הסתיימה בלא כלום. ההחלטה המבישה הזאת מוכיחה שמוסד הלימודים בחר לזנוח את עמדתו ולהיכנע לתומכי טרור מאשר להוות סביבת לימודים בטוחה וראויה לסטודנטים הלומדים בו.

אבוסלמה צוברת לגיטימציה בכך שהיא מצטיירת לעולם כפעילת זכויות אדם הפועלת בדרכים לגיטימיות, אך בפועל היא פועלת ותומכת בדרכי טרור ברורות. ניתן לסתור את זהותה ככזו בכך שאם היא או הסטודנטים הפרו פלסטיניים אותם ביקשה לייצג, היו נוהגים בדרכים לגיטימיות והיו מביעים את עמדתם בלבד, לא היה צריך להיאחז בהגדרת IHRA ולהגדיר אותם כאנטישמיים.

יש לזכור שתומכיה של אבוסלמה התנגדו להגדרת IHRA וראו בה גורם לאפליה וגזענות, אך קבלו באהדה את פעולות הטרור, הפיגועים והתנגדות פלסטינית אלימה. עולה השאלה מדוע תומכיה של אבוסלמה מגנים אלימות, אך מצד שני פועלים באותו האופן שעליו הם מלינים. בנוסף, ישנה קהילה אקטיבית של תומכים פרו פלסטינים באוניברסיטה, אשר לפי הפרסומים בעמוד האינסטגרם שלה, הקבוצה כבר פעילה משנת 2019 ומארגנת כנסים, סדנאות ופעילויות הזדהות.

נראה שהדעות שלה לא היוו את הסיבה שבגינה אבוסלמה הושעתה, אלא כיוון שבין שלל פעולותיה האנטישמיות, היא ניצלה את מעמדה האקדמי ותמכה בכרזה המתארת את מדינת ישראל כמבצעת פעולות לא הומניטריות בבני אדם, בתוך גבולות האוניברסיטה. הטענות הללו הוכחו כשגויות ומבטלות את אמינותה של אבוסלמה.

היא ניצלה את מעמדה האקדמי ותמכה בכרזה המתארת את מדינת ישראל כמבצעת פעולות לא הומניטריות בבני אדם, בתוך גבולות האוניברסיטה. הטענות הללו הוכחו כשגויות ומבטלות את אמינותה של אבוסלמה

קיים חשש שאבוסלמה, המלמדת תקשורת וקולנוע, תלמד חומר באופן משוחד ותשטוף את ראשם של אלו האמורים בעתיד הקרוב לספק תמונת מצב ניטרלית לעולם. כל שנותר לקוות הוא שאוניברסיטאות נוספות לא יפלו ללחץ חברתי מתוקשר, אלא ישמרו על ערכיהן וימנעו הסתה אלימה כנגד יהודים בכלל ומדינת ישראל בפרט, ויהוו סביבת לימוד בטוחה וניטרלית לכלל הסטודנטים במקום לשמש כמוקד הסתה ואלימות.

לירן קוליוק הוא סטודנט להנדסת תעשייה וניהול במכללת אפקה. כתב ב-CAMERA Fellowship, ארגון פרו ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 989 מילים

הקרב על ספריית חב"ד

תנועת חב"ד בברוקלין מנהלת תביעה משפטית נגד רוסיה בגין החרמת ספריית שניאורסון מזה שנים רבות ● במסגרת התביעה היא דורשת מהממשל האמריקאי להחרים נכסים רוסיים ככלי מיקוח להשבת הספרייה הנדירה ● כעת, על רקע המלחמה באוקראינה, ארה"ב החרימה את אחד הנכסים שחב"ד דרשה

עוד 1,104 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
קְרֵדִיט 133

בני גנץ כועס שלא נותנים לו את הקרדיט שמגיע לו. והוא צודק. הנה, תיקנו את זה למענו

עוד 1,195 מילים

למקרה שפיספסת

העתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי עיריית רעננה ותושבי העיר עסקו בהפגנות מול ביתו של ראש הממשלה בנט בלבד, אבל זה לא עצר מהשופטים לכתוב פסק דין חריף במיוחד על התנהלות המדינה בכל הנוגע לשיפוצי הבית והמעון הרשמי בבלפור ● היועמ"שית חשפה את הסדר ניגוד העניינים המלא שלה ● ובעניין אלון קסטיאל, ועדת השחרורים עשתה טעות - אבל לא זו שהמבקרים מטיחים בה

עוד 1,293 מילים

עדות הרמטכ"ל דוד אלעזר - ער למגבלה הפוליטית

העדויות של שר הבטחון משה דיין וראש הממשלה גולדה מאיר חושפות את חילוקי הדעות שנוצרו עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. על פי עדויות אלו, ביום שישי ה-5 באוקטובר 1973 שרר בישראל חשש שתפרוץ מלחמה באותו יום או למחרת, אבל נעשו ברורים עם האמריקאים שטענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף.

עדויות דיין וגולדה חושפות חילוקי הדעות עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. בשישי, ה-5 באוקטובר 73', חששו בישראל ממלחמה באותו יום או למחרת, אך האמריקאים טענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף

האמריקאים הרעיפו ידיעות מרגיעות, בלשונו של דיין, ודרשו מישראל להימנע ממתקפת מנע גם בשבת בבוקר. יתכן שחילוקי הדעות המודיעיניים עם האמריקאים הם ששיתקו את מנהיגי ישראל ערב המלחמה והם חומר הנפץ שעליו דיבר חבר הועדה והרמטכ"ל בדימוס יגאל ידין.

עדות הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו)

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים. דיין חשש שישראל תואשם כמי שפתחה במלחמה שוב או דרדרה את המצב למלחמה על ידי גיוס מילואים, ובראייתו זה היה שווה לירייה הראשונה במלחמה. דיין חשש שאם ישראל תואשם בפתיחת המלחמה היא לא תקבל סיוע צבאי אמריקאי, כפי שקרה ב-1967 עם האמברגו הצרפתי. ועדת אגרנט התייחסה לחשש הזה כאל תסביך דה-גול של דיין.

דדו העריך, כי אם היו מאשרים לו לעשות את המכה המקדימה, המלחמה הייתה קצרה יותר והיינו מסתדרים גם ללא הסיוע האמריקאי.

רב אלוף בדימוס חיים לסקוב שאל: "אתה ציפית שתהיה לך אפשרות למכה מונעת אחר הצהריים? דדו ענה: "אני כן חושב על להיות מוכן להתקפה עד הרגע האחרון. ער למגבלה הפוליטית הגדולה מאוד של הדבר, אני שוב מדבר על המכה המונעת, אך כשנהיה בטוחים שהולכת להיות מלחמה, חשוב איך לנצח הכי מהר והכי טוב".

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים

דדו הסביר לוועדה, שבפגישה עם ראש הממשלה אמר: "אני מבין את הבעיה הפוליטית. אגב, גם היום אני מבין את הבעיה הפוליטית שהייתה במקרה הזה דומיננטית ולא מבוטלת, אם כי מבחינה אופרטיבית אני ראיתי אז – והיום עוד יותר – את היתרון העצום שהמכה המונעת הייתה מקנה לנו מבחינה אופרטיבית, אבל מבלי להתעלם שזה באמת מסובך מהבחינה הפוליטית.

חבר הועדה ד"ר יצחק נבנצאל אמר: "החשש הפוליטי היה בראש וראשונה, שארצות הברית תגיב כמו שדה-גול הגיב ב-1967".

דדו אישר שזה היה הסיכון הפוליטי והוסיף בעניין המכה המונעת:

"מצבים שלא התרחשו קשה להוכיח אותם. אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי של הבוקר, היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 והייתה נמשכת עד שעה  2 או 3. יכול להיות שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת לחלוטין.

"כי תקיפת טילים יזומה עם כל האלקטרוניקה וכל ההטעיות, היה בה סיכוי לזכות במה שלא היה לנו אחר כך במלחמה. חיל האוויר תקף טילים והשמיד סוללות טילים אבל אף פעם לא כמו לפני תזוזה ולפני כל ירי.

"כך שאני יכול לעשות סצנריו שלו הייתה מכה מונעת ב-11 12, עם פתיחת המתקפה הסורית, אם היא בכלל הייתה מתחילה לפי התוכנית, חיל האוויר היה יכול לתת אפקט טוב מאוד לכוחות הבלימה. בצורה שבשבת בלילה המצב לא היה חמור. בשבת בבוקר לא היינו צריכים להביא את אוגדת העתודה לצפון אלא היינו שולחים אותה לדרום וחיל האוויר היה מתפנה ביום ראשון לדרום".

אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 ונמשכת עד 2 או 3. יתכן שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת

דדו חזר על דבריו:

"כתוצאה מזה המלחמה הייתה יותר קצרה בכמה ימים והיינו גומרים אותה בלי אספקה אמריקאית. לכן אני אומר – הסצנריו האידיאלי – נניח שהיינו עושים את זה בין השעות 11 ל2 ו-3, והוא באמת היה מצליח לשבור את מערך הטילים ולזכות בחופש פעולה ולעבוד עליהם עד 6 בערב, יכול להיות שהמערכה בסוריה הייתה אחרת.

"חיל האויר היה מתפנה יותר טוב ביום א' לתעלה ולתקיפת טילים בתעלה, את אוגדת העתודה היינו שולחים לדרום ולא לצפון, והמלחמה הייתה יותר קצרה וגם לו האמריקאים לא שלחו אספקה היינו מסתדרים. אבל זו אידיאליזציה של מצב שאינני יכול להוכיח אותו".

ויכוח שהסתיים בכעס וחוסר הסכמה

דדו אמר לוועדה שהוויכוח בינו לבין דיין בנושא גיוס המילואים היה כעוס ומתוח והסתיים בחוסר הסכמה. דיין אמר: "אם ככה. נלך לגולדה". לכן גם גיוס שתי האוגדות, שעליהן הסכים דיין בוויכוח עם הרמטכ"ל, עוכב כשעתיים עד האישור של גולדה מאיר.

דיין רמס את תורת הביטחון של מדינת ישראל כשמנע גיוס מילואים מוקדם ומכה מונעת ולמעשה שיתק את צה"ל בתחילת המלחמה.

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל ביום שישי ולהורות על גיוס מילואים מלא או חלקי? החלטת הועדה שהביאה לזיכויו של דיין מאחריות אישית למחדל הייתה ששר הביטחון לא התרשל בתפקידו ונהג באופן סביר כשלא נקט באמצעי זהירות נוספים מעבר למה שראש אמ"ן והרמטכ"ל המליצו בפניו.

הפסיקה של הועדה גם בשאלה הזו אינה הגיונית ובהחלט היה מקום לדרוש משר הבטחון לעשות הערכת מצב עצמאית משלו, אבל השאלה המתבקשת והמהותית הרבה יותר הייתה צריכה להיות: האם טעה שר הבטחון בהערכת הכוחות והאם פעל נכון כשהתנגד לגיוס מילואים מוקדם ולפתיחה עם מכה מונעת, בשל החשש לעצירת הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל במלחמה?

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות ביום שישי הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל

דדו היה ער למגבלה הפוליטית ובכל זאת חשב אז, וגם לאחר המלחמה, שהיה צריך לגייס מילואים מוקדם יותר ולפתוח במכה מונעת. לשיטתו צה"ל היה מסתדר גם לו האמריקאים לא היו שולחים אספקה כי כך המלחמה הייתה קצרה יותר וקשה פחות.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 914 מילים
עודכן לפני 3 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מצעד האיוולת של הקואליציה

ממשלת בנט-לפיד מאבדת את הלגיטימיות שלה מיום ליום ● היא נשענת עתה על קואליציה של 59 ח"כים ונתונה לסחיטה כמעט על גבול השוחד הפוליטי ● הממשלה לא יכולה לנהל את המדינה כשהיא עסוקה במרדף מתמיד אחר ח"כים פורשים ● ייתכן שבנט ולפיד צריכים להכריז כי הממשלה הגיעה לסוף דרכה וללכת לבחירות ● פרשנות

עוד 627 מילים

חצי מהלקוחות בעולם

נשים אחראיות ל־80% מההחלטות הקשורות בהוצאות הבריאות של המשפחה אבל חברות הפמטק עדיין מתקשות לגייס משקיעים ● בישראל פועלות 130 חברות פטמק – 40% מהן הוקמו על ידי נשים – שמנסות לקדם ולשפר את התחום שעדיין לוקה בהטיה מגדרית ● ב־2021, החברות הישראליות גייסו כ־160 מיליון דולר והפוטנציאל הכלכלי עדיין בחיתוליו: "נמאס מחוסר השוויון"

עוד 1,009 מילים

ההשפעה של חוק הלאום על החיים עצמם - זניחה

בדיקת זמן ישראל אחרי ארבע שנים, חוק הלאום שוב מעורר סערה - אבל תומכיו, מתנגדיו, משפטנים ואנשי ציבור מתקשים להצביע על שינויים שהחוק חולל בפועל ● משפטנים מתבססים עליו מעט ● מעמד השפה הערבית דווקא עלה ● האפליה לא החמירה ● ועם זאת, ייתכן שהחוק בלם מגמת שינוי במעמד המיעוטים בישראל - ועוד יפגע בהם בעתיד ● "החוק פוגע דווקא משום שאין לו השפעה מעשית, כי הוא מיותר"

עוד 2,342 מילים ו-1 תגובות

מה מצב חומרי ההדברה בפירות ובירקות? תלוי את מי שואלים

משרדי החקלאות והבריאות פרסמו בימים האחרונים דוחות על היקף שאריות חומרי ההדברה בירקות ובפירות ● לפי משרד החקלאות, מספר החריגות שולי והמצב הולך ומשתפר משנה לשנה ● לפי משרד הבריאות, מספר החריגות גדל בהתמדה והמצב מדאיג ● למי להאמין?

עוד 1,255 מילים

רינאוי זועבי על התנהלותה בעתיד מול הקואליציה: "יכול להיות שאני אתמוך בה מבחוץ"

באשר להצעה לפיזור הכנסת אמרה חברת הכנסת: "אצביע על פי מצפוני" ● לפיד שוחח עימה, והשניים קבעו להיפגש ביום ראשון ● דיווח: רינאוי זועבי שיתפה את ינון אזולאי מש"ס בכוונתה לפרוש, הוא עדכן את דרעי, וזה - את נתניהו ● בגלל ההתפרעויות בהר מירון הוחלט על הפסקת ההילולה ● הליכוד הודיע שיתנגד להצעת החוק "ממדים ללימודים" ● בשל האלימות בתי החולים הושבתו ליממה

עוד 55 עדכונים

חזרה של איראן להסכם אינה בהכרח צעד רע עבור ישראל

מצב שבו איראן מרוסנת ומפוקחת ללא כמויות אורניום מועשר המספיקות לכמה פצצות, יאפשר לישראל להגדיל את מרחב ההחלטה ולהתארגן טוב יותר לאופציה הצבאית ● לכן ביקורו של גנץ בוושינגטון יתמקד יותר בגיוס משאבים: במערכת הביטחון גיבשו רשימת דרישות מהאמריקאים ובראשה תוספת כוח לחיל האוויר ● לא מן הנמנע שביידן יכריז בביקורו בישראל על חבילת סיוע חדשה ● פרשנות

עוד 734 מילים

חזבאללה ככל הנראה ירכיב גם את ממשלת לבנון הבאה, אבל העובדה שאיבד בתוך ארבע שנים כ-20% מכוחו הפרלמנטרי מאותתת לארגון השיעי מה מצבו בתוך המדינה שהגיע לפשיטת רגל ● צעירים משכילים שקוראים תיגר על הסדר הישן הם המציאות עמה חזבאללה צריכה להתמודד כיום ● וכל עוד הזירה הלבנונית הפנימית רותחת, נסראללה יעשה הכול כדי להימנע ממתיחות עם ישראל ● פרשנות

עוד 775 מילים

לחברת טרה היה רעיון: לייצר מטבע שמוצמד לדולר ● אלא שהפעם, במקום אנשים שייצבו את ערך המטבע, יהיה זה אלגוריתם שיעשה זאת באופן אוטומטי על מטבע קריפטו ● הרעיון מבריק, התוצאה פחות: כל המטבעות התאדו בתוך ימים בודדים מרגע פרוץ משבר

עוד 631 מילים

התחבורה הציבורית במשבר: "נהגים בורחים והעסק קורס"

הנהגים המיוצגים בכוח לעובדים כמו גם אלה שבהסתדרות הלאומית יפתחו בשביתה בשבוע הבא ● הם דורשים בין היתר להעלות את השכר ההתחלתי כדי לעצור את הנטישה ולהחזיר 4,000 נהגים שחסרים ● נהגי אגד מסתפקים בשלב זה במחאות על היעדר שירותים בתחנות קצה ● יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בלאומית: "הודיעו שהשכר יעלה בתקציב 2023. מי אמר שיהיה תקציב שנה הבאה?"

עוד 1,422 מילים

"קודמו עבודות בבית ברעננה ללא הליך נדרש, אין יד מכוונת, מטריד ולא תקין"

בר־לב אישר: מצעד הדגלים ביום ירושלים יעבור דרך שער שכם; פריג': טעות מסוכנת ● רוסיה: 959 לוחמים אוקראינים הועברו ממפעל הפלדה במריאופול ל"מושבת עונשין 120" ● ח"כים בליכוד הודיעו שיתמכו בחוק של גנץ בנושא מלגות לחיילים, נתניהו האשים: פוצצתם את המו"מ עם הקואליציה; בנט, גנץ ולפיד: החוק יעלה להצבעה שמית – כולם יראו את עמדת הליכוד

עוד 58 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה