השופטת דבורה ברלינר (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
יוסי זמיר/פלאש90

עם רקע דתי ו"פרשנות חילונית", ברלינר תשפיע על מסקנות ועדת מירון

בפעם השלישית מצטלבות דרכיהן של נשיאת העליון אסתר חיות, ונשיאת המחוזי בדימוס דבורה ברלינר ● בשבוע שעבר, בתום השבעה על מותה של מרים נאור, בחרה חיות בברלינר לעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון ● לברלינר רקע דתי והיא זכתה בתמיכת המפלגות הדתיות בוועדה לבחירת שופטים, אבל דווקא שני פסקי דין שהייתה שותפה להן עשויים לרמוז על דרך מחשבתה ● פרשנות

שלוש פעמים במהלך הקריירות שלהן, הצטלבו דרכיהן של אסתר חיות ודבורה ברלינר. בפעם הראשונה, באוקטובר 1996, כשהשופטת הצעירה חיות התקדמה מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ברלינר כבר הייתה שופטת ותיקה במחוזי. היא הגיעה לשם כמעט חמש שנים לפניה. חיות שובצה להרכב ערעורים פליליים בראשות ברלינר, לצד השופט זאב המר.

הפעם השנייה הייתה ביוני 2006, כשברלינר קיבלה מינוי זמני לבית המשפט העליון לתקופה של עשרה חודשים. חיות, הצעירה ממנה, התקדמה בזריזות ומונתה לעליון במינוי זמני כבר ב-2003 ובמינוי קבוע מ-2004, וכעת כבר הייתה בכירה מברלינר. לעתים ישבו יחד בהרכב שבראשו ישב השופט אדמונד לוי, חבר משותף לשתיהן עוד מימיהם המשותפים בבית המשפט המחוזי.

ברלינר לא זכתה במינוי קבוע לבית המשפט העליון, וחזרה אל המחוזי בתל אביב – שבו קיבלה את המינוי לנשיאה. בעליון נחשבה למתבודדת חברתית, אם כי לא במידה קיצונית כמו אדמונד לוי. חוק הקדנציות גרם לכך שכהונתה כנשיאה במחוזי הסתיימה שנה לפני גיל הפרישה, ואת השנה האחרונה חזרה לעשות כשופטת מן המניין, תחת נשיא חדש.

אך פרישתה לגמלאות ב-2017 לא סימנה את קץ הקריירה השיפוטית שלה. לאחר פרישתה מונתה לשופטת עמיתה – מינוי שיפוטי לשופטים בגמלאות, שמטרתו לעבות את הסגל השיפוטי החסר. מי שמינו אותה הן שרת המשפטים באותה עת, איילת שקד, יחד עם נשיאת בית המשפט העליון באותה עת, מרים נאור.

מרים נאור בישיבה של ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסור בהר מירון, 28 בנובמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מרים נאור בישיבה של ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסור בהר מירון, 28 בנובמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כעבור שנתיים האריכה חיות, בתפקידה כנשיאת בית המשפט העליון, את מינויה של ברלינר כשופטת עמיתה, מינוי שאמור היה לפוג במצוות המחוקק בחודש יוני הקרוב, עם הגיעה לגיל 75.

בשבוע שעבר, בתום ימי השבעה על מותה של מרים נאור, בחרה חיות בברלינר להיכנס בנעליה של נאור בראשות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון, מה שאומר שהוועדה תיקרא ככל הנראה "ועדת נאור-ברלינר". ביומנה של ברלינר קבועים דיונים בראש הרכב במחוזי לחודשיים הקרובים, אך סביר להניח שכעת יועברו התיקים לשופט אחר.

בוועדת החקירה היא תשב לצידם של האלוף (מיל') שלמה ינאי והרב מרדכי קרליץ, שעשויים לקבל כעת משקל גדול יותר בניתוב דרכה של הוועדה, מעצם העובדה שהם ישבו בה מיומה הראשון.

ברלינר באה מבית דתי, למדה בבית הספר צייטלין בתל אביב, שירתה בשירות לאומי ולא בצה"ל, ונתמכה לאורך הקריירה שלה על ידי מפלגות דתיות בוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, היא לא נחשבת קרובה לציבור החרדי והשאלה האם וכיצד הרקע הביוגרפי שלה ישפיע על פעולתה בוועדת מירון נותרת פתוחה.

ברלינר באה מבית דתי ונתמכה לאורך הקריירה שלה על ידי מפלגות דתיות בוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, היא לא נחשבת קרובה לציבור החרדי

האלוף (מיל') שלמה ינאי, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הרב מרדכי קרליץ והשופטת בדימוס דבורה ברלינר בישיבה של ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 1 בפברואר 2022 (צילום: לע"מ)
האלוף (מיל') שלמה ינאי, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הרב מרדכי קרליץ והשופטת בדימוס דבורה ברלינר בישיבה של ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 1 בפברואר 2022 (צילום: לע"מ)

שני פסקי דין שנתנה בשבתה בבית המשפט העליון עשויים לפתוח צוהר למחשבותיה של ברלינר בתחום דת ומדינה.

בסוף שנת 2004 עתרה התנועה לאיכות השלטון נגד הממשלה, בטענה שמשרד החינוך מפלה לטובה מבחינה תקציבית את רשתות החינוך החרדיות על פני בתי ספר אחרים שהם "מוכרים שאינם רשמיים".

ברלינר, יחד עם השופטים דורית ביניש וסלים ג'ובראן, דחתה את העתירה בנימוק שהאפליה הזו לטובה היא כוונתו הברורה של המחוקק, שחוקק סעיפים ייעודיים בחוק יסודות התקציב, אך הטילה על הרשתות חובה ללמד לימודי ליבה כתנאי לקבלת התקציב העודף.

בפרשה אחרת, ישבה השופטת ברלינר יחד עם השופטות ביניש ואילה פרוקצ'יה בעתירה של חברה העוסקת בייבוא של בשר כבש לישראל, בדרישה שהרבנות הראשית תאפשר לה להכשיר את הבשר בישראל כתנאי למתן תעודת הכשר, כפי שנעשה ביחס לסוגי בשר אחרים.

ביניש ופרוקצ'יה החליטו לקבל את העתירה וקבעו כי ההגבלה שהטילה הרבנות על החברה פוגעת בחופש העיסוק שלה באופן לא מידתי. ברלינר נותרה בדעת מיעוט: היא קבעה כי הפרשנות שצריך לתת לחוק איסור הונאה בכשרות היא "פרשנות חילונית", שכן תכליתו היא צרכנית – למנוע הטעיה של צרכנים ביחס לקיומה של כשרות.

חרדי מדליק נרות בזירת הארוע של האסון בהר מירוון, 1 במאי 2021 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
חרדי מדליק נרות בזירת הארוע של האסון בהר מירוון, 1 במאי 2021 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

"התבצרותה של הרבנות מאחורי הטענה שהיא פעלה משיקולים הלכתיים אינה מעניקה לה חסינות מביקורת שיפוטית", כתבה ברלינר.

עמדה זו עשויה להיות בעלת משקל רב, בבואה של ברלינר לעסוק, במסגרת ועדת החקירה, בטענות הלכתיות של ארגונים דתיים שונים ביחס לנעשה במתחם הר מירון. הפעילות הדתית במקום אמנם אפופה כללים מתחום הדת, אך ועדת החקירה תפקידה להביא לכך שניהול המקום נעשה בהתאם להוראות המשפט הישראלי, החילוני.

ואולם בסופו של דבר תמכה ברלינר בדחיית אותה עתירה, מאחר שלדבריה הרבנות לא חרגה מסמכותה או ממתחם השיקולים הרלוונטיים. "יש מידה של גמישות גם בהפעלת שיקול דעת הלכתי", היא כתבה בדעת המיעוט. גמישות כזו, בהפעלת שיקול דעת הלכתי, עשויה להיות משמעותית גם ביחס למסקנות הסופיות של ועדת החקירה בעניין מירון.

עוד 655 מילים
סגירה