במאמר שפורסם ב"הארץ", תחת הכותרת "נאט"ו טיפסה על עץ גבוה מדי, לא פוטין" – הכותב מתי שמואלוף בחר להציג את השקפתו המלומדת על המשבר סביב אוקראינה.

למרבה ההפתעה, נראה שהכותב בחר לאמץ את המסקנה האמיצה שהכל בכלל באשמתה של נאט"ו, וש"הדרך הפשוטה" להתנהל במצב הזה, לשיטתו, היא פשוט להסכים לכל מה שרוסיה דורשת.

נאט"ו טיפסה על עץ גבוה מדי, לא פוטיןhttps://t.co/vuC6XDXw1L

— Mati Shemoelof ماتي شمؤولوف (@matisbooks) January 28, 2022

באשר לברית נאט"ו, כך הוא מתאר אותה:

"תמיד נאט"ו תגיד שהמטרה היא לשמור על הדמוקרטיה ולהגן עליה. אך אנחנו מכירים את מכבסת המילים של דמוקרטיה; ארצות הברית כבשה את אפגניסטן, בסיוע מדינות אירופיות, וגם את עיראק, בסיוע בריטניה ומדינות אירופיות נוספות, כדי להקים דמוקרטיה. בסוף התברר שזו לא הייתה המטרה, והיא גם לא ממש הושגה".

נראה ששמואלוף בחר לאמץ את המסקנה שהמשבר סביב אוקראינה הוא בכלל באשמתה של נאט"ו, וש"הדרך הפשוטה" להתנהל במצב הזה, כדבריו, היא פשוט להסכים לכל מה שרוסיה דורשת

ובכן, לתשומת ליבו של שמואלוף: מטרתה המוצהרת של נאט"ו אינה "לשמור על הדמוקרטיה ולהגן עליה", אלא להגן על עצמאותן של השותפות בה.

כך, למשל, כתוב בהדגשה באתר של הנציגות האמריקנית בנאט"ו:

"מטרת היסוד של של נאט"ו היא להגן על חירותן וביטחונן של בעלות הברית באמצעים פוליטיים וצבאיים".

מרבית בעלות ברית אלה אינן מסוגלות להגן על עצמן לבדן אל מול מעצמות גרעיניות עם צבאות ענק כמו רוסיה וסין – וברית נאט"ו מהווה עבורן את הערבות היחידה שאדמתן לא תידרס במגפי חיילים כובשים.

ההתייחסות היחידה לדמוקרטיה שניתן למצוא קשורה לכך שנאט"ו מהווה "ביטוי של הערכים הדמוקרטיים המשותפים" של החברות בה, אך אין לכך שום קשר ל"הפצת הדמוקרטיה" כמטרה עיקרית בפני עצמה.

אמנם נכון שטיעונים שונים ומשונים יכולים לשמש להצדקת פלישה צבאית. כמו למשל התירוצים שרוסיה כבר השתמשה בהם מאז פירוק ברית המועצות על מנת להשתלט על שטחים של מדינות ריבוניות כמו מולדובה, גיאורגיה, ואוקראינה.

מרבית בעלות ברית אלה אינן מסוגלות להגן על עצמן לבדן אל מול מעצמות גרעיניות עם צבאות ענק כמו רוסיה וסין – וברית נאט"ו מהווה עבורן את הערבות היחידה שאדמתן לא תידרס במגפי חיילים כובשים

ראוי לציין כי הנשיא פוטין ידוע במיוחד ביכולתו לבנות יחסי שכנות טובה עם שאר הרפובליקות הסובייטיות לשעבר. מחוות הידידות שלו כללו בין השאר:

• התייחסות לפירוק ברית המועצות (האירוע שבזכותו הן זכו בעצמאות) בתור "האסון הגדול של המאה".
• הכחשת ההיסטוריה של קזחסטן כמדינה עצמאית.
• הכחשת הזהות וההיסטוריה האוקראינית.

This is a great read to understand what Putin is doing in #Ukraine. Putin weaponizes history, exploiting the fact that most of us don't know much about Eastern European history, and what we do know is what #Russia has told us. Truth disarms Putin's weapon. https://t.co/eUBockNNuE

— ????????Paula Chertok???? (@PaulaChertok) February 5, 2022

• פלישה קרקעית לגיאורגיה, הפצצת עיר הבירה שלה טביליסי, והשתלטות על 20% משטח המדינה – מהלך שהוביל להפיכת מאות אלפי בני אדם לפליטים.
• איום על מולדובה בגורל דומה באמצעות תרגולים צבאיים מאסיביים בחבל הארץ הבדלני שלה טרנסנסיטריה, בו יש נוכחות צבאית רוסית, ובפועל נשלט בצורה עקיפה על ידי רוסיה מאז שנות התשעים.
• ניסיונות התערבות חוזרים ונשנים בפוליטיקה הפנימית של אוקראינה, וכאשר אלו לא צלחו – כיבוש חצי האי-קרים והצתת מלחמה במזרח אוקראינה באמצעות שכירי חרב רוסים, וחימוש בדלנים פרו-רוסים.
• סיוע לדיקטטור הרצחני של בלארוס לדכא באכזריות מחאה עממית בלתי אלימה, ולאחר מכן ניצול התלות שלו ברוסיה על מנת לאלץ אותו לנקוט בצעדי אינטגרציה נוספים של המדינה שלו לתוך הפדרציה הרוסית.

פוטין ידוע ביכולתו לכונן שכנות טובה עם שאר הרפובליקות הסובייטיות לשעבר. מחוות הידידות שלו כללו בין השאר הכחשת הזהות ההיסטורית של קזחסטן ואוקראינה, פלישה לגיאורגיה, איום על מולדובה ועוד

אך ישנו כלל זהב אחד שתמיד נשמר: רוסיה אף פעם לא תקפה או ניסתה לספח מדינות סובייטיות לשעבר החברות בברית נאט"ו וזה הרי ברור מדוע – מהלך שכזה יפעיל את סעיף 5 של הברית, על פיו תקיפת אחת ממדינות הברית תחשב כתקיפה של כולן.

כיצד זה מפתיע, אפוא, שיותר ויותר רפובליקות סובייטיות לשעבר פתאום נורא רוצות להצטרף לנאט"ו?

בהתחשב בעובדה זו, זה כמעט קומי, כאשר הפתרון ששמואלוף מציע הוא שנאט"ו תבטיח לקרמלין שאוקראינה לא תצורף לברית – מהלך אשר לא רק שלא ימנע את ההשתלטות הזוחלת של רוסיה על שכנותיה, אלא אף יעודד אותה.

במקום לתהות מדוע נאט"ו אינה נכנעת לדרישות רוסיה, השאלה שבאמת צריכה להישאל היא הפוכה לחלוטין – מדוע נאט"ו אינה מצרפת את אוקראינה בתהליך מזורז יותר לברית, על מנת להרתיע את רוסיה מפני פלישה כבר עכשיו? או מדוע ארה"ב אינה מבהירה חד-משמעית שכיבוש אוקראינה בידי רוסיה יהיה בגדר הכרזת מלחמה?

יש החוששים שמהלך כזה יוביל למלחמת עולם גרעינית – אך מסקירת ההחלטות הצבאיות של מוסקבה בשני העשורים האחרונים, ניתן לראות בבירור שהיא יודעת לבחור את הקרבות שלה היטב. היא שולחת את חייליה רק לאזורים שבהם לצבאה יש עליונות ברורה, ונמנעת מעימותים שמהם היא עלולה לצאת מושפלת. המדיניות הצבאית והדיפלומטית של פוטין אולי הייתה לאחרונה אגרסיבית, אך היא גם תמיד הייתה קרה ומחושבת ולא אימפולסיבית.

במקום לתהות מדוע נאט"ו אינה נכנעת לדרישות רוסיה, השאלה שצריכה להישאל היא הפוכה – מדוע נאט"ו אינה מצרפת את אוקראינה בתהליך מזורז יותר לברית, כדי להרתיע את רוסיה מפלישה כבר עכשיו?

לזכותו של מר שמואלוף יאמר שהוא לפחות מעביר במאמר ביקורת מסוימת על פוטין. אך מיד אחר כך הולך לאיבוד בתוך טיעונים שמהדהדים את התעמולה הרוסית.

כך למשל הוא כותב על המשבר:

"כל המלחמה הזאת, אם תפרוץ, היא לא באמת מלחמה על שמירת הגבולות של אוקראינה, או כיפוף ידו של הדיקטטור האיום פוטין המאיים על המרקם הדמוקרטי של אירופה. המלחמה הזאת, אם תפרוץ, היא למען תעשיות הצבא, כוחה העצום של נאט"ו והענקת עוד משאבים למדינות אירופה".

קשה שלא להרגיש בכך ששמואלוף מנסה להשוות בין הפלישות של ארה"ב ובעלות בריתה לעיראק ולאפגניסטן לבין "ההתפשטות של נאט"ו". לצורך כך הוא מנסה לייחס לנאט"ו ולמדינות אירופה מניעים נסתרים, כמו הרצון לחמוד את המשאבים של המדינה הענייה.

ובכן, ישנו פרט קטן שמר שמואלוף אינו מתייחס אליו: ההצטרפות לברית נאט"ו, כמו גם לאיחוד האירופי, איננה כפויה. "ההתפשטות של נאט"ו", כפי שהוא מכנה זאת, אינה דומה בשום צורה לניסיונות ההתפשטות של רוסיה, או לכיבוש אפגניסטן ועיראק על ידי ארה"ב ובעלות בריתה.

ברית נאט"ו היא מועדון שמדינות מצטרפות אליו מרצונן החופשי, וגם יכולות לעזוב אותו מתי שיבחרו לנכון. יציאה מהאיחוד האירופי אמנם מצריכה יותר ביורוקרטיה, אך כפי שהברקזיט הוכיח – זו אינה חתונה קתולית.

הטענה שברוסיה יש מנטאליות של "מדינה קטנה ומוקפת אויבים", ושהטילים של נאט"ו באמת מאיימים על הריבונות שלה, היא שקר שלהערכתי אפילו האזרח הרוסי הממוצע אינו באמת מאמין בו.

ההצטרפות לברית נאט"ו, כמו לאיחוד האירופי, איננה כפויה. "התפשטות נאט"ו", כפי שהוא מכנה זאת, אינה דומה בשום צורה לניסיונות ההתפשטות של רוסיה, או לכיבוש אפגניסטן ועיראק ע"י ארה"ב ובעלות בריתה

מה שכן, זו פרופגנדה שנועדה לאידיוטים שימושיים במערב, על מנת שיעשו את מה שהם יודעים הכי טוב – לקדם את האינטרסים האסטרטגיים והגיאופוליטיים שלה.

רוסיה היא מעצמה גרעינית שצבאה הוא מהחזקים בעולם. היא גם המדינה הגדולה בעולם (מבחינת טריטוריה), שאמנם נפלשה פעמים בודדות, אך מעולם לא נכבשה (ולכן אין לאזרחיה טראומה דומה מאובדן הריבונות כפי שיש למדינות דוגמת פולין, צ'כיה, ליטא).

האתוס הרוסי הוא של מדינה בלתי מנוצחת, בלתי ניתנת לכיבוש. מדינה שגם נפוליאון וגם היטלר לא יכלו לה.

להערכתי, הסיבה היחידה לזעם בקרמלין אינה האיום של נאט"ו על ריבונותה, אלא על הסיכול של חלומות ההתפשטות האימפריאליסטיים שלה.

מעניין, שעל מנת להדגים את דבריו, שמואלוף בחר לאמץ את מטאפורת החתול על העץ, כאשר תחילה (ובניגוד מוחלט לכותרת המאמר) הוא דימה את הנשיא פוטין לחתול שטיפס על עץ גבוה מדי, ולאחר מכן הוא הפתיע אותנו שוב כאשר חשף כי החתול על העץ זה בכלל לא מר פוטין, אלא מדינות ברית נאט"ו. רק לבסוף הוא מגלה לנו שבעצם שניהם חתולים שצריכים לרדת מהעץ ולהפסיק להתקוטט ביניהם.

הייתי רוצה להסכים רק עם הנקודה השנייה שהציג האדון הנכבד: אין ספק שהנשיא פוטין אינו חתול.

האתוס הרוסי הוא של מדינה בלתי מנוצחת, בלתי ניתנת לכיבוש, שנפוליאון והיטלר לא יכלו לה. להערכתי, הסיבה היחידה לזעם בקרמלין אינה איום נאט"ו על ריבונותה, אלא סיכול חלומות ההתפשטות האימפריאליסטיים שלה

הרי חתול הוא חיה בלתי מזיקה (ברובה), ואילו הדבר האחרון שניתן לומר על מר פוטין זה שהוא בלתי מזיק. יחד עם זאת, אילו מר פוטין בכל זאת היה חתול, אני בהחלט לא הייתי נותן לו לשמור על השמנת.

אנטוני וולקוביצקי הוא יליד בלארוס הסובייטית, אך גדל והתחנך בחיפה. בוגר תואר ראשון במדעי המדינה מאוני' חיפה, במסגרתו למד יחסים בינלאומיים באוני' ווארשה. התגורר כשנתיים וחצי באיחוד האירופי (פולין, צרפת, יוון). היה פעיל ב-European Students for Liberty, וממייסדי תנועת "חופש לכולנו" (לפני שהפכה לעמותה רשומה).