אנטוני וולקוביצקי
הזמן של
אנטוני וולקוביצקי

אנטוני וולקוביצקי הוא יליד בלארוס הסובייטית, אך גדל והתחנך בחיפה. בוגר תואר ראשון במדעי המדינה מאוני' חיפה, במסגרתו למד יחסים בינלאומיים באוני' ווארשה. התגורר כשנתיים וחצי באיחוד האירופי (פולין, צרפת, יוון). היה פעיל ב-European Students for Liberty, וממייסדי תנועת "חופש לכולנו" (לפני שהפכה לעמותה רשומה).

עוד פעם אחת, למען בלארוס חופשית

נולדתי בבלארוס, שהייתה אז עדיין חלק מברית המועצות. עוד בטרם מלאו לי שלוש שנים, בריה"מ התפרקה ובלארוס העצמאית נולדה. למרות שגדלתי בעיקר בישראל, וכאן ביליתי את רוב חיי – בלארוס תמיד תהיה מקום הולדתי, המקום שבו ביליתי את השנים הראשונות שלי, והמקום שבו נולדו הוריי (על אף שהמשפחה מצד אבי היא במקור מפולין).

נולדתי בבלארוס, שהייתה אז עדיין חלק מבריה"מ. עוד בטרם מלאו לי שלוש, בריה"מ התפרקה ובלארוס העצמאית נולדה. למרות שגדלתי בעיקר בישראל, בלארוס תמיד תהיה מקום הולדתי

הסיבה שבגללה אני לוקח את מה שקורה באוקראינה כל כך קשה היא שהכל קשור זה בזה: הטראומה הבין-דורית של הפלישה הנאצית, הטיהורים של סטלין, העריצות הסובייטית – כל זה מסתכם במה שקורה עכשיו.

אנטוני וולקוביצקי עם כיתתו בבית ספר היהודי בבלארוס. סביבות שנת 1994, זמן קצר לפני העליה לארץ. ברקע - דגל בלארוס החופשית, ודגל ישראל. התמונה באדיבות המחבר.
אנטוני וולקוביצקי עם כיתתו בבית ספר היהודי בבלארוס. סביבות שנת 1994, זמן קצר לפני העליה לארץ. ברקע – דגל בלארוס החופשית, ודגל ישראל. התמונה באדיבות המחבר.

אוקראינה ובלארוס הן מדינות אחיות: שתיהן ממוקמות בין רוסיה לפולין ושתיהן חלקו היסטוריה יותר מפעם אחת – בין אם כחלק מברית המועצות או מחבר העמים הפולני-ליטאי. לכן שתי השפות הרשמיות שלהן נשמעות מאוד דומות זו לזו – מעין שילוב בין רוסית לפולנית.

אחת הסיבות העיקריות שבגללן עזבנו ב-1995, הייתה עלייתו לשלטון של אלכסנדר לוקשנקו, שנודע לימים בתור "הדיקטטור האחרון באירופה" (לפני שידענו שפוטין עוד יאפיל עליו).

הסיבה שאני לוקח את מה שקורה באוקראינה כ"כ קשה היא שהכל קשור זה בזה: הטראומה הבין-דורית של הפלישה הנאצית, הטיהורים של סטלין, העריצות הסובייטית – הכל מסתכם במה שקורה עכשיו

אף שנבחר לראשונה בתהליך דמוקרטי, נטיותיו הרודניות נראו בבירור כבר אז, במיוחד כאשר אחד המהלכים הראשונים שלו בתור הנשיא הנבחר היה שינוי הדגל ההיסטורי של בלארוס החופשית (לבן-אדום-לבן) בדגל של בלארוס הקומוניסטית (אדום-ירוק).

הוריי ומשפחותיהם טעמו כבר מנה גדושה של הטוטליטריות הסובייטית וידעו שאין להם ולילדיהם עתיד תחת משטר כזה – הן כיהודים והן כתומכי האופוזיציה הדמוקרטית.

המחיר היה גבוה: הם נאלצו לוותר על האזרחות הבלארוסית שלהם (כפי שדרשה ממשלת בלארוס), ועל החסכונות הפנסיוניים שלהם (יותר מ-20 שנות עבודה). הם עזבו את עבודתם, מכרו את רכושם במחיר נמוך עד כדי גיחוך (מכיוון שהם מיהרו לעזוב), והשתמשו בחסכונותיהם הנותרים לתהליך ההגירה.

בניגוד לאוקראינה, שתמיד הייתה ידועה בתור מרדנית יותר, בלארוס נודעה בתור "הקונפורמיסטית" – זו שמקבלת את מרותו של מי ששולט בה.

אך שנת 2020 הייתה היסטורית עבור בלארוס: זו הייתה אולי הפעם הראשונה שבה העם הבלארוסי באמת נעמד על רגליו ויצא לרחובות.

לוקשנקו טען שהוא זכה בקדנציה השישית שלו בתפקיד עם 80% מהקולות, אך המספר המדהים של מפגינים בלארוסים חשף במהירות את השקר שבדבר. הם יצאו לרחובות עם דגלים של בלארוס החופשית, ודרשו את התפטרותו.

הוריי טעמו כבר מנה גדושה של הטוטליטריות הסובייטית וידעו שאין להם ולילדיהם עתיד תחת משטר כזה – כיהודים וכתומכי האופוזיציה הדמוקרטית. המחיר היה גבוה: עבודתם, חסכונותיהם הפנסיוניים ורכושם

המקרה של בלארוס הוא אבן בוחן מעולה לכוונות האמיתיות של הקרמלין. פוטין טוען שהוא מתערב באוקראינה רק בשל כוונתה להצטרף לנאט"ו ולאיחוד האירופי. אך בבלארוס ההפגנות היו לא-אלימות, והמפגינים לא דרשו הצטרפות לאיחוד האירופי או לנאט"ו.

הם רצו דמוקרטיה אמיתית, ואת האפשרות לבחור שלטון שבאמת דואג לאזרחים, במקום הדיקטטור המושחת שהציע לאזרחי בלארוס להתמודד עם מגפת הקורונה באמצעות וודקה וסאונה. למרות זאת, הם דוכאו בברוטליות – רבים נרצחו, הוכו, נעצרו ועונו.

הסיבה היחידה שבגללה לוקשנקו עדיין נותר בשלטון היא פוטין. עד כמה אירוני זה שהאיש שמאשים כעת את אוקראינה בפאשיזם ונאצים, נתן גיבוי מלא לדיקטטור רצחני, שידוע בהתבטאויותיו האנטישמיות.

בלארוס היא עדות לכוונות פוטין. לטענתו, הוא התערב באוקראינה בשל כוונתה להצטרף לנאט"ו ולאיחוד האירופי. אך בבלארוס ההפגנות היו לא-אלימות, והמפגינים לא דרשו להצטרף לאיחוד או לנאט"ו

להערכתי, זו גם הסיבה שבגללה לוקשנקו איפשר להכניס את החיילים הרוסים לארצו: אם יהיו שוב הפגנות גדולות בבלארוס עצמה – החיילים הללו יעשו "אחורה פנה" ויפנו את נשקם אל המפגינים הבלארוסים.

כיום בלארוס נמצאת דה-פקטו תחת שלטון רוסי, למרות שההשתלטות הייתה הרבה יותר שקטה מהכיבוש של אוקראינה.

לפני 2020, לוקשנקו היה מודאג מניסיונותיה של רוסיה לבלוע את בלארוס בשלמותה – אך כעת התמסר לחלוטין לפרוייקט האינטגרציה עם רוסיה.

לפני 2020 לוקשנקו הבטיח שאדמת בלארוס לעולם לא תשמש למתקפה על אוקראינה, אך כיום זאת עובדה, וזה שובר לי את הלב. זה כל כך כואב, שקשה לי לתאר זאת במילים.

כיצד דבר כזה יכול לקרות? כמה מעוות ואכזרי זה להשתמש בשטחה של בלארוס, בניגוד לרצון אזרחיה, על מנת לתקוף את אחיהם ואחיותיהם באוקראינה. מעולם לא חשבתי שאראה משהו כזה בימי חיי.

לוקשנקו הבטיח בעבר שאדמת בלארוס לעולם לא תשמש למתקפה על אוקראינה. כמה מעוות ואכזרי להשתמש בשטח בלארוס, בניגוד לרצון אזרחיה, לתקיפת אחיהם באוקראינה

ב- 27 לפברואר, בהוראתו של לוקשנקו, התקיים בבלארוס "משאל העם", שאמור היה להכניס תיקון לחוקה הבלארוסית, אשר יאפשר לה לארח נשק אטומי רוסי בשטחה. 

הנשיא זלנסקי פנה לעם הבלארוסי בבקשה להצביע נגד ההצעה הזו, אך היה לכך ערך הצהרתי בלבד. אני בספק אם זלנסקי עצמו האמין שהנושא נתון כלל להחלטתו של העם הבלארוסי. בטח שלא כאשר טנקים רוסיים פועלים על אדמתם, ובוודאי שלא בהשגחתו של העריץ שזייף בלי בושה את בחירות 2020.

ובכל זאת, הבלארוסים לא שתקו. ברשתות החברתיות תועדו הפגנות המוניות עם דגלים אוקראינים ודגלי בלארוס החופשית. קריאות "לא למלחמה" ו"תהילה לאוקראינה", לצד "תחי בלארוס" נשמעו מכל עבר.

כאשר ההפגנות פוזרו, הבלארוסים המשיכו לתמוך באחיהם האוקראינים מחלונות בתיהם. קשה להתעלם מהאפקט המצמרר של קריאות הרפאים האלה שנישאות ברוח, כאילו היו שייכות למי שנרצחו בידי הרודן.

אף בצבא הבלארוסי, שעדיין נותר נאמן ללוקשנקו, הובחנה התמרדות נגד המלחמה באוקראינה, ואילו מצד האופוזיציה, מתנדבים בלארוסים הצטרפו לצבא אוקראינה.

כאשר ההפגנות פוזרו, הבלארוסים המשיכו לתמוך באחיהם האוקראינים מחלונות בתיהם. קשה להתעלם מהאפקט המצמרר של קריאות הרפאים האלה שנישאות ברוח, כאילו היו שייכות למי שנרצחו בידי הרודן

למרות זאת, נראה שפוטין ולוקשנקו נותרו נחושים לצרף את בלארוס למלחמה. לוקשנקו טען לאחרונה שאוקראינה תכננה, כביכול, לפלוש לבלארוס – ושהתוכנית סוכלה על ידי הצבא הרוסי כשש שעות לפני יציאתה לפועל.

לכך מצטרפים דיווחים בהם צבא אוקראינה האשים את הכוחות הרוסיים בירייה מכלי טיס לכיוון כפרים בלארוסיים על הגבול, על מנת שהירי ישמש תירוץ לכניסת כוחות בלארוסיים למלחמה.

אין לדעת מה יקרה בעתיד הקרוב, אך ברור לי שלפחות בטווח הרחוק פוטין כבר הפסיד. דוקטרינת מדיניות החוץ שלו זהה למנהיגי ברית המועצות בעבר:

הוא מנסה להשיג את מבוקשו באמצעות פחד וכפייה.

השיטה הזאת יכולה לעבוד בטווח הקצר, אך היא אינה קונה נאמנות בטווח הארוך.

הקרמלין השתמש בשיטות דומות ב-1956 בהונגריה, בצ'כוסלובקיה ב-1968, ובצורה עקיפה גם ב -1981 בפולין.

כמה רחוק זה הביא אותם? הגוש הסובייטי התמוסס בסופו של דבר, ברית המועצות התפרקה, וכל המדינות שהקרמלין ניסה לאלף עברו ל"צוות נאט"ו" בהזדמנות הראשונה שהייתה להן.

יכול להיות שפוטין יצליח באופן זמני להחזיר את ברית המועצות, ממותגת מחדש בשם חדש כמו "האיחוד הכלכלי האירואסייתי" – אך כל זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן.

הוא עשוי להשתלט על אוקראינה, אך העם האוקראיני לעולם לא יסלח לו על הפלישה הזו.

הוא עשוי לספח את בלארוס על ידי שימוש במשטר הבלתי לגיטימי של לוקשנקו, אך העם הבלארוסי לעולם לא ישכח מי עזר לרודן שטבח בהם.

הקרמלין מנסה להשיג את מבוקשו באמצעות פחד וכפייה. כמה רחוק זה הביא אותו? הגוש הסובייטי התמוסס בסופו של דבר, בריה"מ התפרקה, וכל המדינות שהקרמלין ניסה לאלף עברו ל"צוות נאט"ו" בהזדמנות הראשונה

משטרו של פוטין לא יימשך לנצח, ובהזדמנות הראשונה שתהיה – הרפובליקות שהוא כבש יתנתקו שוב מאחיזת הקרמלין ויטרקו את הדלת בפניו.

מאמר זה הוא גרסה מתורגמת ומעודכנת למאמר שפרסמתי במקור באנגלית בזירת הבלוגים של Times of Israel.

אנטוני וולקוביצקי הוא יליד בלארוס הסובייטית, אך גדל והתחנך בחיפה. בוגר תואר ראשון במדעי המדינה מאוני' חיפה, במסגרתו למד יחסים בינלאומיים באוני' ווארשה. התגורר כשנתיים וחצי באיחוד האירופי (פולין, צרפת, יוון). היה פעיל ב-European Students for Liberty, וממייסדי תנועת "חופש לכולנו" (לפני שהפכה לעמותה רשומה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ובינתיים בתי המעצר בבלארוס מלאים בעצורים פוליטים חודשים ארוכים כאלה שרק יצאו להביע מחאתם...כאלה ששרו שיר וקיבלו שנה וחצי מאסר על שיר..!!! .כאלה רק בגלל שהם עיתונאים או הגיבו בפייס לפוסט... המשך קריאה

ובינתיים בתי המעצר בבלארוס מלאים בעצורים פוליטים חודשים ארוכים כאלה שרק יצאו להביע מחאתם…כאלה ששרו שיר וקיבלו שנה וחצי מאסר על שיר..!!! .כאלה רק בגלל שהם עיתונאים או הגיבו בפייס לפוסט אופוזיציה..זה באמת מצער ומצער ממש שהעם הבלארוסי סובל מהדיכוי ולא באמת יכול לשנות משהו במדינה שלו ורבים מהם משלמים בחירותם…..ולא באמת אכפת למישהו….הם עם שקוף….שלא רוצה ברובו הגדול במלחמה הזאת ..שחש צער על גורל האוקראינים….ורוצה כמוהם בחופש הבחירה

עוד 1,099 מילים ו-1 תגובות

"בן אנד ג'ריז" מכים שנית - גרסת משבר אוקראינה

לפני כשבועיים "בן אנד ג'ריז" שוב עלו לכותרות, כאשר פרסמו ציוץ פוליטי בחשבון הטוויטר הרשמי שלהם. הפעם בחברת הגלידות החליטו להביע את דעתם הנחרצת על המשבר סביב אוקראינה.

כן, מדובר באותו מותג שרק לפני מספר חודשים עורר סערה ושלל זעקות גוועלד במדינתנו הקטנה בשל ההחלטה שלא למכור גלידה מעבר לקו הירוק.

לפני כשבועיים "בן אנד ג'ריז" שוב עלו לכותרות, כשפרסמו ציוץ פוליטי בחשבון הטוויטר הרשמי שלהם. הפעם החליטו בחברת הגלידות להביע דעה נחרצת על המשבר סביב אוקראינה

ראוי לציין שהתגובה של נציגי המוסדות הרשמיים והתקשורת בישראל למהלך, כמו גם בארה"ב עצמה, הייתה מוגזמת ואפילו מביכה. לכן אולי זה אירוני במקצת שכעת אני מוצא את עצמי כותב תגובה ארוכה ומפורטת להתבטאות אחרת של אותה חברה – הפעם בנוגע לסכסוך אחר לחלוטין, וביבשת אחרת לגמרי.

מעולם לא חשבתי שאי-פעם אגיע לשלב הזה בחיי שבו ארגיש צורך להתפלמס בנושא פוליטיקה ומדיניות חוץ עם יצרנית גלידות אמריקאית. אך עם כל המבוכה שבדבר, "בן אנד ג'ריז" הציגו בהצהרה שלהם תפיסה נפוצה אך שגויה מאוד, וזו הזדמנות נהדרת להתייחס אליה.

כך נכתב בחשבון הטוויטר שלהם:

"אינך יכול למנוע מלחמה ולהתכונן אליה במקביל. אנו קוראים לנשיא ביידן לעשות דה-אסקלציה למתחים, ולעבוד למען השלום במקום להתכונן למלחמה. לשלוח אלפי חיילים אמריקאים לאירופה בתגובה לאיומי רוסיה על אוקראינה רק תגביר את להבות המלחמה".

טרם ידוע אם היה כאן ניסיון התפלמסות מודע עם הציטוט המיוחס למחבר הרומאי וגטיוס כי "הרוצה בשלום, ייכון למלחמה" – אך בכל אופן הטיעון שבבסיס הציוץ רחוק מהמציאות.

מעולם לא חשבתי שאגיע לשלב בחיי בו ארגיש צורך להתפלמס בנושאי פוליטיקה ומדיניות חוץ עם יצרנית גלידות אמריקאית. אך עם כל המבוכה שבדבר, "בן אנד ג'ריז" הציגו בהצהרה שלהם תפיסה נפוצה אך שגויה מאוד

לא רק שההכנה למלחמה אפשרית במקביל לניסיונות למניעתה, אלא שבמקרים רבים מוכנות טובה למלחמה יכולה אף למנוע אותה.

עצם הנוכחות הצבאית האמריקאית כבר מנעה מלחמה וכיבוש בעבר. אחת הדוגמאות הקלאסיות היא משבר מיצרי טאיוואן בין השנים 1954-1955, כאשר הרודן הסיני מאו דזה-דונג ניסה לספח בכוח את מדינת האי הקטנה, שהייתה השריד האחרון לסין הטרום-קומוניסטית.

כוחותיו של מאו הפגיזו את האיים הסמוכים לטאיוואן, והראו כוונות ברורות לפלוש לאי עצמו. בתגובה, ארה"ב שלחה לאיזור כ-70 ספינות חמושות, כאשר שבע מתוכן היו נושאות מטוסים. בנוסף, לאחר מכן ארה"ב חתמה על הסכם הגנה הדדי עם טאיוואן. מיותר לציין שההפצצות של האיים נפסקו זמן לא רב לאחר כך, והמשבר הסתיים ללא שפיכות דמים נוספת.

אמנם למען ההגינות ראוי להוסיף כי פעולה זו גררה מרוץ חימוש מול סין, והרצון של סין לספח את טאיוואן נותר סוגיה בוערת עד עצם היום הזה.

אך בזכות מהלך זה טאיוואן שמרה על עצמאותה וזכתה בהזדמנות להתפתח לדמוקרטיה-ליברלית משגשגת, שתושביה נהנים מזכויות אזרח ורמת חיים גבוהה מכפי שאי-פעם היו יכולים לקבל אילו היו מסופחים בכוח לסין האוטוקרטית והקומוניסטית.

עצם הנוכחות הצבאית האמריקאית כבר מנעה מלחמה וכיבוש בעבר. דוגמה קלאסית היא משבר מיצרי טאיוואן בין 1954-1955, כשהרודן הסיני מאו דזה-דונג ניסה לספח בכוח את מדינת האי הקטנה

ההמחשה הקלאסית למדיניות ההפוכה – כלומר, דוגמה לפייסנות יתרה כלפי ניסיונות ההתפשטות של מעצמה אזורית, היא כמובן "מדיניות הפיוס" של רה"מ הבריטי נוויל צ'מברליין. המדיניות הזאת, על אף שמה הבלתי מזיק, באה בסופו של דבר על חשבון הריבונות של מדינות חלשות יותר כמו אוסטריה, צ'כוסלובקיה, ולבסוף פולין (אמנם לאחר הפלישה לפולין מר צ'מברליין נאלץ להכריז מלחמה על גרמניה, אך בפועל מדינתו לא התערבה צבאית עד שגרמניה פלשה למדינות סקנדינביה).

כמובן שהתגובות עם ההשוואה המתבקשת לא איחרו לבוא.

אמנם קשה לא להודות, שההאשמה הזאת בתמיכה ב"פייסנות צ'מברליינית" נשמעת מעט שחוקה כעת, לאחר שבמשך שנים הוטחה ללא הצדקה נגד כל מי שאינו מיליטנטי מספיק.

אז לטובת חמומי המוח המיליטנטיים שאולי קוראים את זה, הייתי רוצה ליישר קו: אין שום דמיון בין הפלסטינים לגרמניה הנאצית ערב מלחמת העולם השנייה – לא ביחסי הכוחות, לא בהיסטוריה, ולא בשאיפות. אין אפילו שום דמיון (בינתיים) בין גרמניה של אז לבין איראן של היום.

אך במקרה הספציפי של רוסיה ההשוואה הזו היא דווקא במקום. אמנם מיותר לציין כי אין מקום לדמיון בין המשטר ברוסיה הפוטיניסטית למשטר הנאצי, אך בסאבטקסט של רבים ממתנגדי נאט"ו יש כאן איזו עצימת עיניים מול האיום הממשי מאוד על ריבונותן של מדינות קטנות במזרח אירופה, לטובת פיוס המעצמה האזורית הגדולה.

כפי שהגרמנים טענו שחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה צריך להיות שלהם כיוון שרוב תושבי החבל הם גרמנים ומעוניינים להצטרף לגרמניה – כך גם רוסיה הציבה דרישות לגבי שטחים שבהם יש רוב, או אפילו מיעוט אתני גדול, של רוסים: בין אם מדובר בחצי האי קרים, מחוזות לוהנסק ודונצק במזרח אוקראינה, או חבל טרנסניסטריה, ששומר על עצמאותו ממולדובה רק בזכות הנוכחות הצבאית הרוסית.

בסאבטקסט של רבים ממתנגדי נאט"ו יש כאן איזו עצימת עיניים מול האיום הממשי מאוד על ריבונותן של מדינות קטנות במזרח אירופה, לטובת פיוס המעצמה האזורית הגדולה

וכאשר אין מספיק מיעוטים רוסיים בנמצא (כמו במקרה של גיאורגיה) – אז בקרמלין מסתמכים על הפספורטים הרוסיים שאותם הם מחלקים לקבוצות האתניות שמעוניינות ליישר את האינטרסים הגיאו-פוליטיים שלהן עם רוסיה.

כפי שגרמניה פעלה לספח בכוח את אוסטריה בטענה שאוסטרים וגרמנים – עם אחד הם, כך רוסיה פועלת כעת להכחיש ולמחוק את הזהות האוקראינית, בזמן שמקיפה את המדינה מכל צדדיה במה שמסתמן כהכנה לפלישה אפשרית.

לסיכום, הייתי רוצה להאמין שכולנו רוצים להימנע ממלחמה, ולמצוא פתרונות לא-אלימים לסכסוכים. אך כאשר מדובר במעצמה אזורית בעלת נטיות התפשטות טריטוריאליים, התחמשות והכנה למלחמה לא רק שאינה שוות ערך לחרחור מלחמה, אלא להיפך – בעלת סיכוי גדול יותר למנוע אותה.

כפי שגרמניה פעלה לספח בכוח את אוסטריה בטענה שאוסטרים וגרמנים – עם אחד הם, כך רוסיה פועלת כעת להכחיש ולמחוק את הזהות האוקראינית, בזמן שמקיפה את המדינה מכל צדדיה במה שמסתמן כהכנה לפלישה אפשרית

אני סבור שביידן נהג נכון כאשר שלח תגבורת צבאית לאזור. כפי שטענתי במאמר הקודם שלי – מדיניות החוץ של פוטין אינה אימפולסיבית, אלא קרה ומחושבת, והגברת הנוכחות הצבאית האמריקאית לא רק שלא תגביר את הלהבות מצד הקרמלין, אלא להיפך, תגרום להם לשקול את צעדיהם הבאים ביתר זהירות.

אנטוני וולקוביצקי הוא יליד בלארוס הסובייטית, אך גדל והתחנך בחיפה. בוגר תואר ראשון במדעי המדינה מאוני' חיפה, במסגרתו למד יחסים בינלאומיים באוני' ווארשה. התגורר כשנתיים וחצי באיחוד האירופי (פולין, צרפת, יוון). היה פעיל ב-European Students for Liberty, וממייסדי תנועת "חופש לכולנו" (לפני שהפכה לעמותה רשומה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
הצדקנים הטיפשים של בןאנדג'ריס הם דוגמא מובהקת מדוע עדיף שיתעסקו בייצור גלידה ולא בפוליטיקה. רמת חוסר ההבנה והעמקה של מה שקורה, הן באוקרינה והן בישראל לא משאיר ברירה אלא לשחרר את עצמנו מ... המשך קריאה

הצדקנים הטיפשים של בןאנדג'ריס הם דוגמא מובהקת מדוע עדיף שיתעסקו בייצור גלידה ולא בפוליטיקה. רמת חוסר ההבנה והעמקה של מה שקורה, הן באוקרינה והן בישראל לא משאיר ברירה אלא לשחרר את עצמנו מהגלידה הלא-משהו שלהם.

עוד 902 מילים ו-2 תגובות

הגיע הזמן להפסיק להמציא תירוצים בשביל פוטין

במאמר שפורסם ב"הארץ", תחת הכותרת "נאט"ו טיפסה על עץ גבוה מדי, לא פוטין" – הכותב מתי שמואלוף בחר להציג את השקפתו המלומדת על המשבר סביב אוקראינה.

למרבה ההפתעה, נראה שהכותב בחר לאמץ את המסקנה האמיצה שהכל בכלל באשמתה של נאט"ו, וש"הדרך הפשוטה" להתנהל במצב הזה, לשיטתו, היא פשוט להסכים לכל מה שרוסיה דורשת.

 

באשר לברית נאט"ו, כך הוא מתאר אותה:

"תמיד נאט"ו תגיד שהמטרה היא לשמור על הדמוקרטיה ולהגן עליה. אך אנחנו מכירים את מכבסת המילים של דמוקרטיה; ארצות הברית כבשה את אפגניסטן, בסיוע מדינות אירופיות, וגם את עיראק, בסיוע בריטניה ומדינות אירופיות נוספות, כדי להקים דמוקרטיה. בסוף התברר שזו לא הייתה המטרה, והיא גם לא ממש הושגה".

נראה ששמואלוף בחר לאמץ את המסקנה שהמשבר סביב אוקראינה הוא בכלל באשמתה של נאט"ו, וש"הדרך הפשוטה" להתנהל במצב הזה, כדבריו, היא פשוט להסכים לכל מה שרוסיה דורשת

ובכן, לתשומת ליבו של שמואלוף: מטרתה המוצהרת של נאט"ו אינה "לשמור על הדמוקרטיה ולהגן עליה", אלא להגן על עצמאותן של השותפות בה.

כך, למשל, כתוב בהדגשה באתר של הנציגות האמריקנית בנאט"ו:

"מטרת היסוד של של נאט"ו היא להגן על חירותן וביטחונן של בעלות הברית באמצעים פוליטיים וצבאיים".

מרבית בעלות ברית אלה אינן מסוגלות להגן על עצמן לבדן אל מול מעצמות גרעיניות עם צבאות ענק כמו רוסיה וסין – וברית נאט"ו מהווה עבורן את הערבות היחידה שאדמתן לא תידרס במגפי חיילים כובשים.

ההתייחסות היחידה לדמוקרטיה שניתן למצוא קשורה לכך שנאט"ו מהווה "ביטוי של הערכים הדמוקרטיים המשותפים" של החברות בה, אך אין לכך שום קשר ל"הפצת הדמוקרטיה" כמטרה עיקרית בפני עצמה.

אמנם נכון שטיעונים שונים ומשונים יכולים לשמש להצדקת פלישה צבאית. כמו למשל התירוצים שרוסיה כבר השתמשה בהם מאז פירוק ברית המועצות על מנת להשתלט על שטחים של מדינות ריבוניות כמו מולדובה, גיאורגיה, ואוקראינה.

מרבית בעלות ברית אלה אינן מסוגלות להגן על עצמן לבדן אל מול מעצמות גרעיניות עם צבאות ענק כמו רוסיה וסין – וברית נאט"ו מהווה עבורן את הערבות היחידה שאדמתן לא תידרס במגפי חיילים כובשים

ראוי לציין כי הנשיא פוטין ידוע במיוחד ביכולתו לבנות יחסי שכנות טובה עם שאר הרפובליקות הסובייטיות לשעבר. מחוות הידידות שלו כללו בין השאר:

  • פלישה קרקעית לגיאורגיה, הפצצת עיר הבירה שלה טביליסי, והשתלטות על 20% משטח המדינה – מהלך שהוביל להפיכת מאות אלפי בני אדם לפליטים.
  • איום על מולדובה בגורל דומה באמצעות תרגולים צבאיים מאסיביים בחבל הארץ הבדלני שלה טרנסנסיטריה, בו יש נוכחות צבאית רוסית, ובפועל נשלט בצורה עקיפה על ידי רוסיה מאז שנות התשעים.
  • ניסיונות התערבות חוזרים ונשנים בפוליטיקה הפנימית של אוקראינה, וכאשר אלו לא צלחו – כיבוש חצי האי-קרים והצתת מלחמה במזרח אוקראינה באמצעות שכירי חרב רוסים, וחימוש בדלנים פרו-רוסים.
  • סיוע לדיקטטור הרצחני של בלארוס לדכא באכזריות מחאה עממית בלתי אלימה, ולאחר מכן ניצול התלות שלו ברוסיה על מנת לאלץ אותו לנקוט בצעדי אינטגרציה נוספים של המדינה שלו לתוך הפדרציה הרוסית.

פוטין ידוע ביכולתו לכונן שכנות טובה עם שאר הרפובליקות הסובייטיות לשעבר. מחוות הידידות שלו כללו בין השאר הכחשת הזהות ההיסטורית של קזחסטן ואוקראינה, פלישה לגיאורגיה, איום על מולדובה ועוד

אך ישנו כלל זהב אחד שתמיד נשמר: רוסיה אף פעם לא תקפה או ניסתה לספח מדינות סובייטיות לשעבר החברות בברית נאט"ו וזה הרי ברור מדוע – מהלך שכזה יפעיל את סעיף 5 של הברית, על פיו תקיפת אחת ממדינות הברית תחשב כתקיפה של כולן.

כיצד זה מפתיע, אפוא, שיותר ויותר רפובליקות סובייטיות לשעבר פתאום נורא רוצות להצטרף לנאט"ו?

בהתחשב בעובדה זו, זה כמעט קומי, כאשר הפתרון ששמואלוף מציע הוא שנאט"ו תבטיח לקרמלין שאוקראינה לא תצורף לברית – מהלך אשר לא רק שלא ימנע את ההשתלטות הזוחלת של רוסיה על שכנותיה, אלא אף יעודד אותה.

במקום לתהות מדוע נאט"ו אינה נכנעת לדרישות רוסיה, השאלה שבאמת צריכה להישאל היא הפוכה לחלוטין – מדוע נאט"ו אינה מצרפת את אוקראינה בתהליך מזורז יותר לברית, על מנת להרתיע את רוסיה מפני פלישה כבר עכשיו? או מדוע ארה"ב אינה מבהירה חד-משמעית שכיבוש אוקראינה בידי רוסיה יהיה בגדר הכרזת מלחמה?

יש החוששים שמהלך כזה יוביל למלחמת עולם גרעינית – אך מסקירת ההחלטות הצבאיות של מוסקבה בשני העשורים האחרונים, ניתן לראות בבירור שהיא יודעת לבחור את הקרבות שלה היטב. היא שולחת את חייליה רק לאזורים שבהם לצבאה יש עליונות ברורה, ונמנעת מעימותים שמהם היא עלולה לצאת מושפלת. המדיניות הצבאית והדיפלומטית של פוטין אולי הייתה לאחרונה אגרסיבית, אך היא גם תמיד הייתה קרה ומחושבת ולא אימפולסיבית.

במקום לתהות מדוע נאט"ו אינה נכנעת לדרישות רוסיה, השאלה שצריכה להישאל היא הפוכה – מדוע נאט"ו אינה מצרפת את אוקראינה בתהליך מזורז יותר לברית, כדי להרתיע את רוסיה מפלישה כבר עכשיו?

לזכותו של מר שמואלוף יאמר שהוא לפחות מעביר במאמר ביקורת מסוימת על פוטין. אך מיד אחר כך הולך לאיבוד בתוך טיעונים שמהדהדים את התעמולה הרוסית.

כך למשל הוא כותב על המשבר:

"כל המלחמה הזאת, אם תפרוץ, היא לא באמת מלחמה על שמירת הגבולות של אוקראינה, או כיפוף ידו של הדיקטטור האיום פוטין המאיים על המרקם הדמוקרטי של אירופה. המלחמה הזאת, אם תפרוץ, היא למען תעשיות הצבא, כוחה העצום של נאט"ו והענקת עוד משאבים למדינות אירופה".

קשה שלא להרגיש בכך ששמואלוף מנסה להשוות בין הפלישות של ארה"ב ובעלות בריתה לעיראק ולאפגניסטן לבין "ההתפשטות של נאט"ו". לצורך כך הוא מנסה לייחס לנאט"ו ולמדינות אירופה מניעים נסתרים, כמו הרצון לחמוד את המשאבים של המדינה הענייה.

ובכן, ישנו פרט קטן שמר שמואלוף אינו מתייחס אליו: ההצטרפות לברית נאט"ו, כמו גם לאיחוד האירופי, איננה כפויה. "ההתפשטות של נאט"ו", כפי שהוא מכנה זאת, אינה דומה בשום צורה לניסיונות ההתפשטות של רוסיה, או לכיבוש אפגניסטן ועיראק על ידי ארה"ב ובעלות בריתה.

ברית נאט"ו היא מועדון שמדינות מצטרפות אליו מרצונן החופשי, וגם יכולות לעזוב אותו מתי שיבחרו לנכון. יציאה מהאיחוד האירופי אמנם מצריכה יותר ביורוקרטיה, אך כפי שהברקזיט הוכיח – זו אינה חתונה קתולית.

הטענה שברוסיה יש מנטאליות של "מדינה קטנה ומוקפת אויבים", ושהטילים של נאט"ו באמת מאיימים על הריבונות שלה, היא שקר שלהערכתי אפילו האזרח הרוסי הממוצע אינו באמת מאמין בו.

ההצטרפות לברית נאט"ו, כמו לאיחוד האירופי, איננה כפויה. "התפשטות נאט"ו", כפי שהוא מכנה זאת, אינה דומה בשום צורה לניסיונות ההתפשטות של רוסיה, או לכיבוש אפגניסטן ועיראק ע"י ארה"ב ובעלות בריתה

מה שכן, זו פרופגנדה שנועדה לאידיוטים שימושיים במערב, על מנת שיעשו את מה שהם יודעים הכי טוב – לקדם את האינטרסים האסטרטגיים והגיאופוליטיים שלה.

רוסיה היא מעצמה גרעינית שצבאה הוא מהחזקים בעולם. היא גם המדינה הגדולה בעולם (מבחינת טריטוריה), שאמנם נפלשה פעמים בודדות, אך מעולם לא נכבשה (ולכן אין לאזרחיה טראומה דומה מאובדן הריבונות כפי שיש למדינות דוגמת פולין, צ'כיה, ליטא).

האתוס הרוסי הוא של מדינה בלתי מנוצחת, בלתי ניתנת לכיבוש. מדינה שגם נפוליאון וגם היטלר לא יכלו לה.

להערכתי, הסיבה היחידה לזעם בקרמלין אינה האיום של נאט"ו על ריבונותה, אלא על הסיכול של חלומות ההתפשטות האימפריאליסטיים שלה.

מעניין, שעל מנת להדגים את דבריו, שמואלוף בחר לאמץ את מטאפורת החתול על העץ, כאשר תחילה (ובניגוד מוחלט לכותרת המאמר) הוא דימה את הנשיא פוטין לחתול שטיפס על עץ גבוה מדי, ולאחר מכן הוא הפתיע אותנו שוב כאשר חשף כי החתול על העץ זה בכלל לא מר פוטין, אלא מדינות ברית נאט"ו. רק לבסוף הוא מגלה לנו שבעצם שניהם חתולים שצריכים לרדת מהעץ ולהפסיק להתקוטט ביניהם.

הייתי רוצה להסכים רק עם הנקודה השנייה שהציג האדון הנכבד: אין ספק שהנשיא פוטין אינו חתול.

האתוס הרוסי הוא של מדינה בלתי מנוצחת, בלתי ניתנת לכיבוש, שנפוליאון והיטלר לא יכלו לה. להערכתי, הסיבה היחידה לזעם בקרמלין אינה איום נאט"ו על ריבונותה, אלא סיכול חלומות ההתפשטות האימפריאליסטיים שלה

הרי חתול הוא חיה בלתי מזיקה (ברובה), ואילו הדבר האחרון שניתן לומר על מר פוטין זה שהוא בלתי מזיק. יחד עם זאת, אילו מר פוטין בכל זאת היה חתול, אני בהחלט לא הייתי נותן לו לשמור על השמנת.

אנטוני וולקוביצקי הוא יליד בלארוס הסובייטית, אך גדל והתחנך בחיפה. בוגר תואר ראשון במדעי המדינה מאוני' חיפה, במסגרתו למד יחסים בינלאומיים באוני' ווארשה. התגורר כשנתיים וחצי באיחוד האירופי (פולין, צרפת, יוון). היה פעיל ב-European Students for Liberty, וממייסדי תנועת "חופש לכולנו" (לפני שהפכה לעמותה רשומה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,188 מילים
כל הזמן // יום שני, 23 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מפת הנזקים של רינאוי-זועבי

קשה לדעת אם רינאוי-זועבי תוכל לאמוד את הנזק שגרמה לכולם, וגם לעצמה, כשהחליטה לצאת למסע של איומי סרק על הקואליציה, ובסוף חזרה בה באופן די מביך ● גורמים שהיו בסוד המגעים טוענים כי מי שהכריע את הכף והחזיר אותה למסלול הוא מנסור עבאס ● עם או בלי קשר, אתמול שוב הופץ בחברה הערבית וידיאו של הנאום בו מזהיר משה גפני את יו"ר רע"ם מהבטחות שלא יתממשו ● פרשנות

עוד 731 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

אבו מאזן מחזר אחרי החזית העממית

ארגון החזית העממית בחר מחדש באחמד סעדאת, מתכנן רצח השר רחבעם זאבי ז"ל, למנהיגו, ובג'מיל מוזהר לסגנו. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס וחוסיין א-שיח' התקשרו לברך, אבל הפערים בינם לבין ארגון החזית העממית גדולים ואינם ניתנים לגישור.

ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין קיים בשבוע שעבר בחירות פנימיות חשאיות, הרחק מהעיניים של השב"כ הישראלי ושל מנגנוני הביטחון של הרש"פ. הבחירות התקיימו בשטחי הגדה, ברצועת עזה, בבתי הכלא בישראל ובחו"ל, בתום כינוס הועידה השמינית של הארגון.

החזית העממית לשחרור פלסטין קיים בשבוע שעבר בחירות פנימיות חשאיות, הרחק מעיני השב"כ הישראלי ומנגנוני הביטחון של הרש"פ. הבחירות התקיימו בשטחי הגדה, ברצועה, בבתי הכלא בישראל ובחו"ל

ארגון החזית העממית הינו ארגון ממודר מאוד. אין פרטים כיצד בדיוק נערכו הבחירות, אך התוצאות שלהן פורסמו ממש בקצרה באמצעי התקשורת הפלסטינים.

למזכ"ל הארגון נבחר מחדש אחמד סעדאת האסור בכלא הישראלי. הוא הורשע בשנת 2008 בתכנון רצח השר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל ונגזר עליו עונש מאסר של 30 שנה.

לסגנו נבחר ג'מיל מוזהר וכן נבחרו גם חברי הלשכה המדינית של הארגון.

ג'מיל מוזהר הוא הדמות המובילה של הארגון ברצועת עזה.

ארגון החזית העממית הוא הפלג השני בגודלו באש"ף והוא הוקם ב-11 בדצמבר 1967 כהרחבה של הסניף הפלסטיני של התנועה הלאומית הערבית. הוא נוסד על ידי קבוצת מנהיגי התנועה וחלק מהארגונים שהיו נפוצים באותה תקופה, בעיקר ג'ורג' חבש ומוסטפא אל-צברי (אבו עלי מוסטפא) וודיע חדאד.

יו"ר הרש"פ אבו מאזן התקשר שלשום לג'מיל מוזהר ובירך אותו על הצלחת הועידה השמינית של הארגון ובחירתו לתפקיד סגן המזכ"ל.

גם חוסיין א-שיח', יורשו האפשרי של אבו מאזן, פרסם הודעת ברכה לארגון החזית העממית בחשבון הטוויטר שלו.

למזכ"ל הארגון נבחר מחדש אחמד סעדאת האסור בכלא הישראלי. הוא הורשע בשנת 2008 בתכנון רצח השר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל ונגזר עליו עונש מאסר של 30 שנה

למרות שארגון החזית העממית הינו חלק מאש"ף, היחסים בינו לבין תנועת פת"ח והרש"פ הם גרועים מאוד מאז החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993. ארגון החזית העממית תומך בעיקרון המאבק המזויין נגד ישראל ומתנגד להסכמי אוסלו והתיאום הביטחוני והכלכלי בין ישראל לרש"פ.

לארגון החזית העממית יש זרוע צבאית ברצועת עזה הנקראת "גדודי עלי מוצטפא" על שם בכיר הארגון שחוסל על ידי ישראל באינתיפאדה השנייה. בשטחי הגדה יש לארגון תשתית צבאית חשאית שפועלת לערעור יציבות שלטון הרש"פ ומבצעת פיגועים נגד ישראל.

פעילי הארגון בשטחי הגדה נתונים למעצרים וחקירות מצד השב"כ הישראלי ומצד הרש"פ.

גורמים בתנועת פת"ח אומרים כי יו"ר הרש"פ אבו מאזן ומקורבו חוסיין א-שיח' מנסים כעת לחזר אחרי ארגון החזית העממית, כדי לנסות ולהפחית את ההתגדות באש"ף וברחוב הפלסטיני למהלכים שעושה אבו מאזן לביסוס מקורביו בתפקידי מפתח באש"ף, לקראת ירידתו מהבמה הפוליטית.

בתנועת פת"ח מעריכים כי אבו מאזן ינסה לשכנע את ישראל לשחרר את אחמד סעדאת בעסקת חילופי השבויים הבאה עם חמאס בטענה כי שחרורו "ימתן" את פעילות הארגון נגד ישראל ונגד הרש"פ.

למרות שהחזית העממית הם חלק מאש"ף, יחסיהם עם פת"ח והרש"פ גרועים מאז הסכמי אוסלו. בחזית העממית תומכים במאבק המזויין נגד ישראל ומתנגדים לתיאום הביטחוני והכלכלי עם ישראל

לארגון החזית העממית יש השפעה על הרחוב הפלסטיני. למרות שהיא מעטה, אבו מאזן זקוק לכל גרעין של תמיכה. בשבוע שעבר זכה ארגון החזית העממית ב-5 מושבים בבחירות למועצת הסטודנטים באוניברסיטת ביר זית. הארגון עושה פעילות רבה בתחום זכויות האדם בשטחים והיה ממובילי ההפגנות נגד הרש"פ לאחר הרצח של פעיל זכויות האדם ניזאר בנאת בידי אנשי הביטחון של הרש"פ.

מכה לארגון החזית העממית

לפני כמה חודשים הנחיתה ישראל מכה על ארגון החזית העממית בגדה כאשר שר הביטחון בני גנץ הכריז על 6 ארגונים שלו  כ"ארגוני טרור".

מדובר ב"ארגוני קש" שמציגים את עצמם כארגונים אזרחיים לכל דבר. ארגון "אל-חק" לזכויות האדם, מרכז "ביסאן", התאחדות ועדות האישה הפלסטינית, ארגון "א-דמיר", התאחדות ועדות העבודה החקלאית ו"התנועה העולמית להגנה על ילדים-סניף פלסטין".

על פי גורמי הביטחון בישראל, הארגונים האלה מציגים את עצמם כלפי חוץ כארגונים של החברה האזרחית הפלסטינית אך למעשה הם מהווים זרוע חשאית של הנהגת הארגון. בנוסף לזרוע הצבאית הנקראת "גדודי אבו עלי מוצטפא", הם נשלטים על ידי בכירי החזית העממית ומעסיקים פעילים רבים של הארגון, כולל כאלה שמעורבים בפעילות טרור, בתפקידי שטח וניהול.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ניסה לעזור לארגון החזית העממית מול ישראל ומול הקהילה הבינלאומית כדי לבטל את ההכרזה של שר הביטחון, אך נכשל במאמציו. ישראל לא ויתרה ועמדה על עמדתה.

אבו מאזן ניסה לעזור לחזית העממית מול ישראל ומול הקהילה הבינלאומית כדי לבטל את ההכרזה של שר הביטחון, אך נכשל במאמציו. ישראל לא ויתרה ועמדה על עמדתה

בחודש דצמבר 2019  הצליח השב"כ הישראלי להנחית מכה חשובה על ארגון החזית העממית בגדה.

השב"כ הצליח לחשוף תשתית טרור גדולה של הארגון שפעלה תחת אפה של הרש"פ, ביצעה את רצח רנה שנרב ז"ל ותכננה פיגועים נוספים.

החקירה חשפה את הנהגת הארגון בגדה, בראשה עומדת חברת הפרלמנט הפלסטיני ח'אלדה ג'ראר שהינה גם ראש ארגון לזכויות אדם.

השב"כ הצליח לעצור את חברי חוליית הטרור שאחראית לרצח הנערה הישראלית רנה שנרב ז"ל בפיגוע מטען החבלה במעיין עין בובין בחודש אוגוסט האחרון ולחקור ולעצור כ-50 מחבלים.

במסגרת החקירה הצליח השב"כ לאתר ולתפוס אמצעי לחימה רבים וקטלניים ובכך מנע ללא ספק פגיעה באזרחים ובחיילים ישראלים בגדה. בין היתר נתפסו סוגים שונים של רובים, אקדחים, משתיקי קול, תחמושת, מכשירי קשר וחומרי דשן לבניית מטעני חבלה.

חברי התשתית של החזית העממית ניסו לפגוע גם בכלי רכב ישראלים הנוסעים בצירים ביהודה ושומרון וביצעו ירי לעבר אוטובוס ישראלי סמוך לישוב עופרה בדצמבר 2017 ולעבר רכב ישראלי סמוך לעיר אריאל במרץ 2019.

השב"כ הצליח בלכידת התשתית הגדולה של ארגון החזית העממית שפעלה גם מתחת לאפם של מנגנוני הביטחון של הרש"פ. חברי התשתית הזו מתגוררים באזור רמאללה ופעלו מתוך משרד בעיר רמאללה שהינה תחת שליטתה של הרש"פ. העובדה שהם לא נחשפו מעידה על יכולות מבצעיות גבוהות.

ארגון החזית העממית משתייך לאש"ף והוא שומר על מידור גבוה מאוד ומתמחה בהפעלת תשתית חשאית. את קצה החוט לחשיפת התשתית החבלנית הביא השב"כ בעקבות הפיגוע שבו נרצחה רנה שנרב ז"ל.

השב"כ הצליח בלכידת התשתית הגדולה של החזית העממית שפעלה גם מתחת לאפם של מנגנוני הביטחון של הרש"פ. הם מתגוררים באזור רמאללה ופעלו ממשרד בעיר שנשלטת ע"י הרש"פ

על פי גורמי ביטחון, אחמד סעדאת מפעיל את הארגון במגבלות מתוך הכלא הישראלי באמצעות שליחים וטלפונים סלולרים, אולם לגורמי הביטחון לא היה זמן רב מידע בדוק מי ממלא את מקומו בשטחי הגדה. מהחקירה האינטנסיבית של השב"כ עלה כי חברת הפרלמנט הפלסטיני ח'אלדה ג'ראר, בת 56 מאזור רמאללה, היא שעומדת בראש הארגון בגדה המערבית ובמסגרת הזו אחראית על כלל הפעילות שלו, כולל פיגועי הטרור.

ח'אלד ג'ראר, אם לשתי בנות ברמאללה, הינה עורכת דין במקצועה, ראש ארגון זכויות האדם "א-דמיר" הפועל בגדה והיא נטלה חלק בולט בפעילות הרש"פ בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

בשנת 2015 היא נעצרה במעצר מנהלי ואחר כך הורשעה בחברת בארגון החזית העממית ובעבירות ביטחוניות בבית דין צבאי ונגזר עליה עונש של 15 חודשי מאסר, מעצרה עורר מחאה בינלאומית של ארגוני זכויות אדם.

מעצרה של ח'אלדה ג'ראר הקל גם על יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שכן היא הייתה מהמבקרות החריפות של הרש"פ ושיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם ישראל.

ח'אלדה ג'ראר שוחררה בינתיים מהכלא הישראלי אולם עד כה לא ברור האם נבחרה לתפקיד כלשהו במסגרת הבחירות הפנימיות החדשות בארגון.

הברית הפוליטית בין חמאס לחזית העממית

בין ארגון החזית העממית לתנועת חמאס יש שיתוף פעולה הדוק ברצועת עזה נגד ישראל ונגד הרש"פ.

באחרונה התהדק הקשר בין שני הארגונים האלה גם בשטחי הגדה והם החליטו על ריצה ברשימה משותפת בבחירות המוניציפליות בשטחי הגדה לפני כחודשיים.

 

ברש"פ היו מודאגים מהכוונה להחליש את תנועת פת"ח בגדה ולערער את יציבות הרש"פ, ישראל חששה ששני הארגונים האלה ישתפו פעולה בתחום הטרור נגדה.

חמאס והחזית העממית כבר שיתפו פעולה בבחירות לאגודת המהנדסים בגדה בחודש אוגוסט שעבר, דבר שהביא לניצחונן.

ח'אלד ג'ראר, אם לשתי בנות ברמאללה, עו"ד במקצועה, היא ראש ארגון זכויות האדם "א-דמיר" הפועל בגדה, ונטלה חלק בולט בפעילות הרש"פ בביה"ד הפלילי הבינלאומי בהאג

בחמאס אומרים כי התיאום בין התנועה לבין ארגון החזית העממית ברצועת עזה הוא מצוין וכי הוא תוצאה של המצב הקשה שבו נתונה הבעיה הפלסטינית בעקבות הירידה במעמדו של אש"ף ואי יישום החלטות המועצה המרכזית של אש"ף בדבר השעיית הסכמי אוסלו וביטול השת"פ הביטחוני של הרש"פ עם ישראל.

ברור שהשת"פ  הזה בין חמאס לארגון החזית העממית מגביר את הפיצול בחברה הפלסטינית, אבל הוא גם מגדיל את המחנה המתנגד לפתרון מדיני עם ישראל.

בישראל וברש"פ מודאגים משיתוף הפעולה בין חמאס לארגון החזית העממית, שני ארגונים שאינם מכירים בישראל, מתנגדים להסכמי אוסלו ודוגלים ב"מאבק המזויין" נגד מדינת ישראל. מדובר בברית פוליטית בין תנועה אסלאמית דתית קיצונית לבין ארגון שמאל בעל אידיאולוגיה מרקסיסטית. הברית הזו יכולה להתגלגל מהר מאוד לברית צבאית בתחום הטרור נגד ישראל וגם נגד הרש"פ, לשני הארגונים האלה יש מטרה משותפת להפיל את שלטונו של מחמוד עבאס בגדה.

לכן, בכירים בתנועת פת"ח מעריכים שיו"ר הרש"פ אבו מאזן יודע היטב שהסיכויים קלושים "למתן" את ארגון החזית העממית אבל אין לו מה להפסיד. בתןקף היותו ראש אש"ף הוא חייב לשחק את המשחק מכיוון שארגון החזית העממית עדיין חלק מאש"ף ולא פרש ממנו. אבו מאזן קיצץ בתקציב הארגון שמקבל עדיין תקציב שנתי ממוסדות אש"ף כדי לכופף אותו פוליטית אך נכשל.

הברית בין החזית העממית לחמאס יכולה להתגלגל מהר מאוד לברית צבאית בתחום הטרור נגד ישראל ונגד הרש"פ. לשני הארגונים האלה יש מטרה משותפת, הפלת שלטון אבו מאזן בגדה

גם גינוני הכבוד הפעם של אבו מאזן וחוסיין א-שיח' לא יועילו. בכירי החזית העממית לא מתרשמים מהחנופה הזו. המשחק מוכר להם היטב והם משחקים אותו גם, אבל הפערים בינם לבין בכירי הרש"פ גדולים מאוד ולא ניתנים לגישור.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,434 מילים

עיסאווי פריג׳: טיפש אחד יכול לשרוף יער שלם

השר פריג׳ הוסיף: זו החלטה מדינית ולא משפטית ● הורוביץ: פסיקה לא נכונה - צריך לנהוג בהיגיון ולא תמיד ללכת עם הראש בקיר ● המשטרה עיכבה הבוקר יהודי שהשתחווה בהר הבית ● ארגוני הטרור בעזה מזהירים מההסלמה הישראלית בהר הבית ● טרופר על סערת ממדים ללימודים: בושה גדולה של הליכוד ● רגב: לממשלה יש כסף לזועבי, עבאס וטיבי, ולמי לא נותר – ללוחמים

חילי טרופר הבוקר ברשת ב׳ על חוק ממדים ללימודים שצפוי להגיע למליאה היום: "יש פה פוליטיקה קטנה ובושה גדולה של הליכוד. 12 שנה היו בשלטון ולא הסדירו את המלגה. יש דרך אחת להגיד תודה לחיילי צה"ל. אני חושב שרע"ם וכל הקואליציה יצביעו בעד החוק". לדבריו, ״נתניהו תמך בעבר בחוק להגבלת כהונת רה"מ, אבל שיקולים פוליטיים מנחים פוליטיקאים. יש הרבה חוקים שח"כים בתוך הקואליציה רוצים לקדם, חלקם יקרו וחלקם לא. רוצים להעביר כמה שיותר חוקים. נגיע להסכמות".

מנגד מירי רגב אמרה: "לממשלה הזו יש כסף לזועבי, עבאס וטיבי, ולמי לא נותר – ללוחמי צה"ל. יש כאן מכירת חיסול". על שרידות הקואליציה: "זה עניין של זמן, היא בסוף תתפרק. ההתנהלות של לפיד היא לא בא לשנות, אלא בא לשחד".

בעיתון אל-קודס, היוצא לאור במזרח ירושלים, מדווחים כי ארגוני הטרור בעזה העבירו מסרים למתווכים, המזהירים מ"ההסלמה הישראלית המתמשכת", אחרי החלטת בית המשפט בנוגע להר הבית.

על רקע פסיקת בית המשפט: המשטרה עיכבה יהודי שהשתחווה בהר הבית ועצרה יהודים שניסו להכנס עם תפילין.

בן גביר תוקף בסרקזם:

 

ניצן הורוביץ התייחס הבוקר בגל״צ להיעדרותו מהמגעים עם חברת סיעתו הסוררת: ״הייתי לגמרי בלופ, היו לי ולראש הממשלה וללפיד שיחות ארוכות לגבי זועבי-רינאוי. דיברתי איתה ישירות ומה שחשוב זה שהגענו לפיתרון. ביבי או בן גביר וסמוטריץ׳ יצטרכו לחכות״.

הורוביץ הוסיף: כשבודקים ומסתכלים על הדרישות של זועבי-רינאוי הן טובות לחברה הערבית.

הורוביץ אמר: ״מצעד הדגלים לא צריך לעבור דרך שער שכם – אפשר למצוא דרך אחרת לעשות את זה וחבל. לא צריך לשפוך עוד שמן על המדורה. אפשר גם אני השתתפתי במצעדים אבל לא צריך לעשות את זה ברובע המוסלמי. בהר הבית צריך להתנהג באותו הגיון. יש סטטוס קוו וצריך לקיים אותו. זו החלטה של בית משפט ואני לא מתווכח איתה אבל זה מביא מתיחות מיותרת. לא צריך ללכת עם הראש בקיר. פה לא נהגו בהגיון. זו פסיקה לא נכונה אבל יש שופטים אני מציית ומקבל. דעתי אחרת״.

השר עיסאווי פריג׳ התייחס הבוקר ברשת ב׳ לפסיקת שופט בית המשפט השלום בירושלים לגבי התפילה בהר הבית ואמר כי זו ״החלטה שמזכירה לי איך טיפש אחד יכול לשרוף יער שלם״. פריג׳ הוסיף: אנחנו בתקופה מאוד רגישה. מה שקורה מסביב. התנהלות שהיא גובלת בטיפשות – עם כל הכבוד. הרי זו החלטה מדינית לא משפטית וסוגייה מאוד מאוד רגישה – יש סטטוס קוו״.

עוד אמר פריג׳: ״אני לא מומחה בסוגייה של התפילות – אבל צריך לתת כבוד לדת. רחבת אל אקצא היא מקום תפילה למוסלמים. זה הסטטוס קוו. אני מאוד מקווה שיהיה שלום והדברים ישתנו – אבל כל הפייק שנזרק לאוויר, כמו בניית בית המקדש, אלו דברים שבאים לחמם. למה לנו לשחק באש. אני מודאג – אנחנו בכיוון של הסלמה צריך לשפוך מים – לא שמן״.

על פרשת רינאווי אמר: ״ישבו עליה שישי שבת, היא ישבה וזרמה עם ראשי רשויות בשביל החברה שלה. לא דיברנו על שקל אחד נוסף. יש תקציבים על הנייר והכספים לא מגיעים. שחררו את החסמים. זה כסף שמחכה בוועדת הכספים!״

פריג׳ הוסיף: ״היא אישה חושבת, אכפת לה מהחברה שלה. לא הוגן מה שעושים לה בתקשורת. עברה קשיים – ונתנה כבוד לחברה הערבית״.

עוד 5 עדכונים

התנהלות המשטרה בהלוויית שירין אבו עאקלה סתרה את היומרה של ישראל לנהוג כסמכות הנבונה והמתונה בעיר הבירה ● אסור שהארוע ירד מסדר היום - והאחראים צריכים לתת עליו את הדין ● פרשנות

עוד 1,250 מילים

תגובות אחרונות

נדל"ן וסביבה "תושבי נתניה והסביבה עומדים לאבד חוף ים"

הטרקטורים בפולג מכשירים קרקע להרחיק את החנייה והנגישות מאות מטרים מהחוף ● זהו השלב הראשון בתוכנית המלונות שלפי תושבים ומומחי סביבה, קרובים מדי למים, יצמצמו את החוף בחצי, ינתקו רצף בין השמורות ויהפכו את החוף למלכודת באירוע חירום ● ח"כ אלון טל דרש תסקיר סביבתי ● מהנדס העיר נתניה בתגובה: "באזור הזה לא אמור לעבור טבע"

עוד 1,967 מילים ו-1 תגובות

הטעויות המביכות הן לא הבעיה היחידה בתיאוריה הפלקטית

אני מבין ממספר ציטוטים שפורסמו מספרו של הפילוסוף הדגול אבישי בן חיים, שהוא טועה טעויות עובדתיות מביכות במסגרת התאוריה הפלקטית שלו, שנועדה להצדיק את האפרטהייד, את הפשיזם המתקרבן, את פולחן האישיות ואת התמיכה במדיניות כלכלית מחרידה שעוצבה בידי נתניהו: מדיניות שפוגעת בשכבות המוחלשות, מרסקת את מעמד הביניים, מרוקנת את רוב הישראלים מכספם ומעצימה פערי ענק.

אני מבין מציטוטים שפורסמו מספרו, שאב"ח טועה טעויות עובדתיות מביכות בתאוריה הפלקטית שלו, שנועדה להצדקת האפרטהייד, הפשיזם המתקרבן, פולחן האישיות והתמיכה במדיניות כלכלית נוראה

לא הופתעתי ככה מאז שהשמש החליטה להפתיע ולצוץ הבוקר בשמים.

דיור ציבורי? מחירי דיור אנושיים? זכות לקורת גג? חלוקת קרקעות מדינה שונה ושוויונית? הזכות הבסיסית לרפואה ראויה? מערכת חינוך ממנה בורחות המורות בשל שכר הרעב המשפיל? מערך רווחה קורס שמעניק שכר רעב משפיל לעובדות הסוציאליות והפסיכולוגיות? מתמחות ברפואה שעדיין נאנקות תחת עול 26 שעות המשמרת? עובדי קבלן משוללי זכויות סוציאליות? לא, לא ראיתי את אב"ח כותב על כל אלה.

אני זוכר ששאלתי את עצמי היכן היה אב"ח כשאחת ממפגינות גבעת עמל פנתה אליי לקבלת ייעוץ בטרם הוחרבו שם הבתים, שחלק מדריהם לא קיבלו פיצוי ראוי, או כשאנשי כפר שלם פנו אליי לקבלת ייעוץ משפטי בטרם הפגינו בשל ההתעלמות ממצוקותיהם מול ביתו של ראש עיריית ת"א בצפון העיר.

מעולם גם לא ראיתי אותו מתייצב לצד ישראלים רבים שנעצרו על לא עוול בכפם או ספגו אלימות שוטרים, או לצדם של ישראלים מוחלשים שהפכו לנאשמים חרף חפותם והתמודדו עם לקויות במלאכת המשטרה ועם היבטים בעייתיים במלאכת הפרקליטות. הנאשם הכי חזק ומקושר, לעומת זאת, שזכה בהנחות סלב בחקירותיו והועמד לדין פלילי בצדק גמור, הפך אצלו לנרדף בדיוני מטעם אליטה מסתורית.

אב"ח כותב זאת מבלי שיש לו מושג קלוש בתחום המשפט הפלילי ומסייע בבורותו ובשרלטנותו למתקפת ההסתה הכוזבת והנפשעת של הנאשם נתניהו נגד שלטון החוק ושאריות הדמוקרטיה הישראלית.

מעולם לא ראיתי אותו מתייצב לצד מוחלשים שהפכו לנאשמים חרף חפותם. רק הנאשם החזק והמקושר, שזכה בהנחות סלב בחקירותיו והועמד לדין בצדק, הפך אצלו לנרדף מטעם אליטה מסתורית

מיותר לציין, שמעולם לא בקעה מפי הוגה הדעות ואיש המוסר הזה אף מילה על מצוקות האזרחים הערבים. להפך: קואליציה עימם נראית לו כמו בגידה בישראל השנייה. לעומת זאת, את ההתנחלות הבלתי חוקית והבלתי מוסרית שמנוגדת למשפט הבינלאומי ואשר כוננה משטר אפרטהייד ברצועת עזה (משטר צבאי למיליון וחצי נתינים פלסטינים משוללי אזרחות ואזרחות דמוקרטית למתנחלים הישראלים), כינה אב"ח "עיירת פיתוח מזרחית קסומה". מדהים.

גם תמיכתו של אב"ח במשטר האפרטהייד בגדה מחפירה באמת: שירה של נורית גלרון על תינוקת פלסטינית שאיבדה את עינה מירי צבאי באינתיפאדה הראשונה, למשל, ממוקם אצלו במתחם השירים שפוגעים במאבק הציוני. אני מתעכב על ההיבטים הללו, מפני שמי שמתהדר בפוזה מוסרית, חייב להבין שתמיכתו בזוועות מוסריות היא אות קלון.

מה שכן, אלמלא היה מדובר בחלק ממנגנון תעמולה מסוכן, היה אפשר להתענג קצת על הקאלט הזה: למשל, טענתו המצחיקה של הפילוסוף לפיה חוק שירות הציבור (מתנות) שאוסר על עובדי ציבור לקבל מתנות (שניתנו להם מפני שהם עובדי ציבור), נחקק דווקא לאחר עליית הליכוד לשלטון מטעם אליטה מסתורית שרצתה להקשות על שלטון הליכוד ולהציגו כבלתי לגיטימי או משהו כזה.

בקיצור: חוק מטעמו של ממסד מפאיניקי מסתורי ששלט כנראה בכנסת לשיטת אב"ח על אף שהיה במיעוט מספרי באופוזיציה.

את ההתנחלות הבלתי חוקית, שמנוגדת למשפט הבינ"ל וכוננה אפרטהייד ברצועת עזה (משטר צבאי לנתינים משוללי אזרחות, לעומת אזרחות למתנחלים), כינה אב"ח "עיירת פיתוח מזרחית קסומה"

אז חוץ מהטמטום המביך שטמון בטענה שמיעוט פרלמנטרי הצליח להעביר חוק שמטרתו לפגוע בשלטון הרוב הפרלמנטרי (איך הוא בדיוק יכול לעשות זאת?), יש כאן עוד בעיה קטנה:

החוק הזה נחקק ביוזמת ממשלת בגין.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צודק בהכל דניאל. בןחיים זה בדיחה, גימיק, חארטא, כמו הכפית המתכופפת של אורי גלר. הדבר היחיד שמעניין את הזבלן הזה זה להתרחב למימדי ענק כלכליים, להגיע להון עתק. התשוקה השניה שלו זה להיות ג... המשך קריאה

צודק בהכל דניאל. בןחיים זה בדיחה, גימיק, חארטא, כמו הכפית המתכופפת של אורי גלר. הדבר היחיד שמעניין את הזבלן הזה זה להתרחב למימדי ענק כלכליים, להגיע להון עתק. התשוקה השניה שלו זה להיות גורו, מנהיג רוחני, כזה שדעותיו מדוברות, בקיצור – פירסום בכל מחיר. סופו מחלקה סגורה

עוד 541 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ייבוש ביצות גרם לצמצום משמעותי בבתי הגידול המימיים והפך את בריכות הדגים לתחנות עצירה חיוניות עבור ציפורים נודדות ● במקביל, גידול בייבוא הדגים הביא חקלאים לייבש בריכות כאלה ● כדי להילחם בתופעה, החברה להגנת הטבע פועלת עם חברות כמו טרררה שרואות בביצות הזדמנות כלכלית וסביבתית ● "פרויקט ראשון לקיזוז פחמן בישראל שעומד בסטנדרט הבינלאומי"

עוד 1,357 מילים

מבלי שהצליחה להבטיח רוב תביא הממשלה להצבעה את הצעת החוק "ממדים ללימודים"

אחרי פגישה עם לפיד חזרה בה רינאוי זועבי מפרישתה מהקואליציה: "האלטרנטיבה לממשלה הזאת היא ששר המשטרה הבא יהיה בן גביר" ● סנגוריהם של נתניהו ושל אלוביץ' הביעו התנגדות לתיקון שמבקשת הפרקליטות לערוך בכתב האישום ● בית משפט קבע שאין בקריאת שמע של נערים יהודים בהר הבית הפרה של הסדר; מלשכת בנט נמסר שהמדינה תערער על ההחלטה

עוד 48 עדכונים

שלטון זה לא בדנ"א של מרצ

חברי הכנסת במרצ, כמו המצביעים של המפלגה, הם אולי הריאלים ביותר בקואליציה הנוכחית: הממשלה הזו לא תלך בדרך של מרצ בשום שלב, אבל זו הממשלה היחידה שמרצ תהיה חברה בה ● לכן הודעת הפרישה של רינאוי-זועבי מביכה אותם - את חבריה לסיעה כמו גם את המצביעים ● והפרשה הזו - כמו מקרי סילמן, שיקלי ואבידר - גם חושפת את החסרון העיקרי של שיטת השיבוצים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
שיבוצים, שריונים והכתבות "מלמעלה" אכן מאוד בעייתיים מבחינת מחוייבות למפלגה, לערכיה ובמיוחד לבוחרות ולבוחרים שלה. אבל - ניתן לרענן את השורות "מלמטה". לשם כך צריך לשבור את הפרדיגמות הישנו... המשך קריאה

שיבוצים, שריונים והכתבות "מלמעלה" אכן מאוד בעייתיים מבחינת מחוייבות למפלגה, לערכיה ובמיוחד לבוחרות ולבוחרים שלה. אבל – ניתן לרענן את השורות "מלמטה". לשם כך צריך לשבור את הפרדיגמות הישנות. "בחירה בין נבחרות" היא הצעה לפרדיגמה חדשנית כזו.
https://www.zman.co.il/267784/

עוד 942 מילים ו-3 תגובות

רינאוי זועבי: "אני מבטיחה שביחד נמצא פתרון למשבר"

הורוביץ: הופתענו מאוד מהפרישה; המגעים עימה בכיוון חיובי ● דיווח: הממשל האמריקאי מסר ללשכת בנט שבכוונת ביידן לבקר בארץ בחודש הבא, כמתוכנן ● משרד הבריאות: החולה שאושפז באיכילוב אומת כנשא של אבעבועות הקוף ● משרד ההגנה הרוסי: נכנעו אחרוני הלוחמים האוקראיניים שהתבצרו במפעל המתכות במריופול ● סוריה: שלושה הרוגים בתקיפה של ישראל בדמשק

עוד 17 עדכונים

כשנה וחצי אחרי שקרא לערב הסעודית "מדינה מוקצית", נשיא ארה"ב מנסה לקבוע דייט עם הנסיך הסעודי ● תוצאות הבחירות בלבנון הן לכאורה חדשות טובות, אבל בפועל ספק אם הן ישנו משהו ● ארדואן עושה לנאט"ו בית ספר ● הטיסה המסחרית הראשונה מזה שש שנים המריאה השבוע מצנעא ● ולפני 95 שנה הכירו הבריטים בריבונותה של ערב הסעודית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,092 מילים

סיפורי ווגאתה כריסטי

בזמן שרוסיה מבצעת פשעי מלחמה ויוקר המחייה נוסק, הבריטים מרותקים לאופרת סבון המתנהלת בבית המשפט בימים האחרונים ● קולין רוני, אשתו של ויין, תפסה את רבקה וארדי, אשתו של ג'יימי, מוכרת עליה מידע לצהובון ה"סאן" ● רבקה מצדה תבעה את קולין על לשון הרע ● שתיהן הפסידו עד כה הרבה כבוד ומיליוני ליש"ט, במה שמתברר כמשפט על תרבות הסלבריטי המוזרה של אנגליה

עוד 1,653 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

להבות ל"ג בעומר דועכות

החדשות המשמחות אחרי ל"ג בעומר: מדורות הן כבר לא מנהג חובה ברוב הבתים ● ההכנסות של חברת "יפאורה" ירדו ברבעון הקודם בכ-20% לעומת אשתקד - תוצאה מבורכת של הטלת מס הסוכר ● על מה לעזאזל חשבו בעיריית ירושלים כשעטפו ברשת את העצים בעיר? ● עוד סרטון מוצלח של "ויגן פרנדלי" מגשר בין הטבעונים לירוקים ● וחמישה עופות דורסים נחתו היישר לתוך בריכת חמצון בערבה

עוד 1,180 מילים

הקרב על ספריית חב"ד

תנועת חב"ד בברוקלין מנהלת תביעה משפטית נגד רוסיה בגין החרמת ספריית שניאורסון מזה שנים רבות ● במסגרת התביעה היא דורשת מהממשל האמריקאי להחרים נכסים רוסיים ככלי מיקוח להשבת הספרייה הנדירה ● כעת, על רקע המלחמה באוקראינה, ארה"ב החרימה את אחד הנכסים שחב"ד דרשה

עוד 1,104 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
קְרֵדִיט 133

בני גנץ כועס שלא נותנים לו את הקרדיט שמגיע לו. והוא צודק. הנה, תיקנו את זה למענו

עוד 1,195 מילים

העתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי עיריית רעננה ותושבי העיר עסקו בהפגנות מול ביתו של ראש הממשלה בנט בלבד, אבל זה לא עצר מהשופטים לכתוב פסק דין חריף במיוחד על התנהלות המדינה בכל הנוגע לשיפוצי הבית והמעון הרשמי בבלפור ● היועמ"שית חשפה את הסדר ניגוד העניינים המלא שלה ● ובעניין אלון קסטיאל, ועדת השחרורים עשתה טעות - אבל לא זו שהמבקרים מטיחים בה

עוד 1,293 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה