אני יוצק לפייסבוק תוכן כבר מעל 13 שנה וכל פעם נדהם מהפער בין ההצהרות שפייסבוק "מכיר אותנו", למציאות בפועל. אישית, לא ראיתי פעם אחת שהם באמת מכירים אותי, או מבינים מה מתוך התוכן שפרסמתי "מעניין" אחרים.

אני יוצק לפייסבוק תוכן כבר מעל 13 שנה וכל פעם נדהם מהפער בין ההצהרות שפייסבוק "מכיר אותנו", למציאות בפועל. אישית, לא ראיתי פעם אחת שהם באמת מכירים אותי, או מבינים מה מהתוכן שפרסמתי "מעניין" אחרים

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כמו שהם לא מצליחים להבין מי החברים שלי באמת. כמו שהם לא מצליחים באמת להבין מה "מעניין" אותי. הפער הזה מגיע אפילו לקיצוניות גבוהה יותר כשמדובר ב"טכנולוגיה" של פייסבוק.

הבטחות על ה"מטאוורס" וכל הטכנולוגיה הוירטואלית ה"מתקדמת" שפייסבוק מקשקשת עליהן במדיה כרגע – נראות לי הזויות ביחס לעובדה שנכון לעכשיו, בפלטפורמה שכולנו מכירים – תגובות לא נטענות, לינקים נשברים, כלים עולים כבר שנים "חצי אפויים" ואז נעלמים אל אבדון השיכחה – ללא פיפס של התנצלות או הסברים.

אני אפילו לא מדבר על השקרים וההטעיות וה"באגים" שחווה על בשרו כל מי שמפרסם בתשלום בפלטפורמה. או על העובדה שרובוטים דביליים עם טקסט מתורגם עדיין מגיעים לתיבת ההודעות שלנו.

הבטחות ה"מטאוורס" והטכנולוגיה הוירטואלית ה"מתקדמת" שפייסבוק מקשקשת עליהן במדיה – נראות הזויות ביחס לכך שכרגע תגובות לא נטענות ולינקים נשברים

אולי החלק העצוב ביותר בפייסבוק, מבחינתי לפחות, הוא ההתראות. הן נהיו כל-כך בנות התעלמות. רואה "18 התראות חדשות" וכבר יודע מראש שאולי 3 מתוכן באמת רלוונטיות לי ולתוכן שמעניין אותי. השאר זה סתם שטויות שפייסבוק מתעקשת לדחוף לי, שלא מעניינות אותי באמת.

אני לא זוכר אי פעם שראיתי התראה שבה "חבר" מזמין אותי ל"עמוד חדש" ואמרתי לעצמי: "הו, רעיון טוב, אני אכנס לעשות לייק לתוכן הזה". ועם זאת, פייסבוק עדיין מאפשרת את ההזמנות האוטומטיות האלה, כמו שהיא מאפשרת "קמפיין לייקים לעמוד", למרות שללייקים על העמוד עצמו אין שום משמעות, בטח לא בחשיפה של הפוסטים – אם אתה לא משלם.

בנוסף, הפלטפורמה מלאה בפייק ניוז ובתוכן אלים ולא הולם – ובזמן שהיא מצנזרת אנשים טובים על שטויות, היא מאפשרת לכל אנשי הזדון לפעול באין מפריע.

לא בכדי פייסבוק הואשמה בפריצה לפרטיות שלנו. בשנת 2019 היא כבר נקנסה ב-5 מיליארד דולר בשערוריית קיימבריג' אנליטיקה. אתמול, ב-7 לפברואר 2022, קבעה פסיקת בית המשפט הפדרלי באוסטרליה כי טענות פייסבוק לגבי הרשעתה בשימוש במידע האישי שקיימבריג' אנליטיקה הפיקה מ-300 אלף משתמשיה ללא אישורם – הן טענות ש"התגרשו מן המציאות".

Facebook appeal over Cambridge Analytica data rejected by Australian court as 'divorced from reality' https://t.co/UkEbIkcy04

— Guardian Tech (@guardiantech) February 7, 2022

כל זה מעיד כי למרות כל ההכרזות וההצהרות, פייסבוק לא שיפרה בעצם בפועל שום דבר. אנשים קונים את ה"כוח" של פייסבוק כי היא מוכרת "קידמה" ו"טכנולוגיה", כאילו הם עצמם לא משתמשים בפלטפורמה ולא חווים במשך שנים את כל מה שציינתי פה. הם אשכרה קונים את היח"ץ בלחץ הזה וחושבים שאו-טו-טו זה כאן.

בנוסף, הפלטפורמה מלאה בפייק ניוז ובתוכן אלים ולא הולם – ובזמן שהיא מצנזרת אנשים טובים על שטויות, היא מאפשרת לכל אנשי הזדון לפעול באין מפריע

זה לא. קניתם "משקפי פייסבוק" לאחרונה? סתם שואל. (כן, זה אמיתי. תחפשו אם אתם לא מאמינים. ואת החיפוש תעשו ב"גוגל", כי עדיין יותר קל. לא נורא, השנה רק 2022).

מייקל אמיר הוא קופירייטר ואסטרטג תוכן פרסומי, עם התמחות בתחום הדיגיטל והרשתות החברתיות מזה כ-18 שנה. במקביל, הוא מלמד את תחומי התמחויותיו בבית הספר "חשיפה" באוניברסיטה הפתוחה, ב"מכללה לניו-מדיה" ובמסגרות נוספות.

מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, ישראל נמצאת במצב ביטחוני וחברתי חריג. הלחימה המתמשכת, האובדן הקשה והיעדר אופק מדיני יוצרים תחושת קיפאון ואי-ודאות.

במציאות כזו, היה מצופה מהתקשורת הישראלית למלא את תפקידה המרכזי: לשאול שאלות נוקבות שנוגעות בשורשן של בעיות, להציב סימני שאלה ולאתגר את מוקדי הכוח. במקום זאת, קולה של התקשורת הפך מהוסס וזהיר, ולעתים נעלם כמעט לחלוטין.

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.

כל אירוע קטקליזמי, הרה אסון – ומלחמה היא בקטגוריה הזו – יכול לפתוח פתח לשינויים, גם מסוגים שלא קשורים ישירות באירוע עצמו. יכולות לצוץ הזדמנויות שאחרת לא הייתה להן היתכנות ממשית.

אפשר אף להציע את הרעיון שאולי זה "תפקידם" של אירועים כאלה, לייצר הזדמנויות. כך שבצד הקשיים הרבים והסבל שמתלווים אליהם, הם מאפשרים "חילוץ פקקים" שתקועים כבר זמן רב.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.

למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.