אני יוצק לפייסבוק תוכן כבר מעל 13 שנה וכל פעם נדהם מהפער בין ההצהרות שפייסבוק "מכיר אותנו", למציאות בפועל. אישית, לא ראיתי פעם אחת שהם באמת מכירים אותי, או מבינים מה מתוך התוכן שפרסמתי "מעניין" אחרים.

אני יוצק לפייסבוק תוכן כבר מעל 13 שנה וכל פעם נדהם מהפער בין ההצהרות שפייסבוק "מכיר אותנו", למציאות בפועל. אישית, לא ראיתי פעם אחת שהם באמת מכירים אותי, או מבינים מה מהתוכן שפרסמתי "מעניין" אחרים

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כמו שהם לא מצליחים להבין מי החברים שלי באמת. כמו שהם לא מצליחים באמת להבין מה "מעניין" אותי. הפער הזה מגיע אפילו לקיצוניות גבוהה יותר כשמדובר ב"טכנולוגיה" של פייסבוק.

הבטחות על ה"מטאוורס" וכל הטכנולוגיה הוירטואלית ה"מתקדמת" שפייסבוק מקשקשת עליהן במדיה כרגע – נראות לי הזויות ביחס לעובדה שנכון לעכשיו, בפלטפורמה שכולנו מכירים – תגובות לא נטענות, לינקים נשברים, כלים עולים כבר שנים "חצי אפויים" ואז נעלמים אל אבדון השיכחה – ללא פיפס של התנצלות או הסברים.

אני אפילו לא מדבר על השקרים וההטעיות וה"באגים" שחווה על בשרו כל מי שמפרסם בתשלום בפלטפורמה. או על העובדה שרובוטים דביליים עם טקסט מתורגם עדיין מגיעים לתיבת ההודעות שלנו.

הבטחות ה"מטאוורס" והטכנולוגיה הוירטואלית ה"מתקדמת" שפייסבוק מקשקשת עליהן במדיה – נראות הזויות ביחס לכך שכרגע תגובות לא נטענות ולינקים נשברים

אולי החלק העצוב ביותר בפייסבוק, מבחינתי לפחות, הוא ההתראות. הן נהיו כל-כך בנות התעלמות. רואה "18 התראות חדשות" וכבר יודע מראש שאולי 3 מתוכן באמת רלוונטיות לי ולתוכן שמעניין אותי. השאר זה סתם שטויות שפייסבוק מתעקשת לדחוף לי, שלא מעניינות אותי באמת.

אני לא זוכר אי פעם שראיתי התראה שבה "חבר" מזמין אותי ל"עמוד חדש" ואמרתי לעצמי: "הו, רעיון טוב, אני אכנס לעשות לייק לתוכן הזה". ועם זאת, פייסבוק עדיין מאפשרת את ההזמנות האוטומטיות האלה, כמו שהיא מאפשרת "קמפיין לייקים לעמוד", למרות שללייקים על העמוד עצמו אין שום משמעות, בטח לא בחשיפה של הפוסטים – אם אתה לא משלם.

בנוסף, הפלטפורמה מלאה בפייק ניוז ובתוכן אלים ולא הולם – ובזמן שהיא מצנזרת אנשים טובים על שטויות, היא מאפשרת לכל אנשי הזדון לפעול באין מפריע.

לא בכדי פייסבוק הואשמה בפריצה לפרטיות שלנו. בשנת 2019 היא כבר נקנסה ב-5 מיליארד דולר בשערוריית קיימבריג' אנליטיקה. אתמול, ב-7 לפברואר 2022, קבעה פסיקת בית המשפט הפדרלי באוסטרליה כי טענות פייסבוק לגבי הרשעתה בשימוש במידע האישי שקיימבריג' אנליטיקה הפיקה מ-300 אלף משתמשיה ללא אישורם – הן טענות ש"התגרשו מן המציאות".

Facebook appeal over Cambridge Analytica data rejected by Australian court as 'divorced from reality' https://t.co/UkEbIkcy04

— Guardian Tech (@guardiantech) February 7, 2022

כל זה מעיד כי למרות כל ההכרזות וההצהרות, פייסבוק לא שיפרה בעצם בפועל שום דבר. אנשים קונים את ה"כוח" של פייסבוק כי היא מוכרת "קידמה" ו"טכנולוגיה", כאילו הם עצמם לא משתמשים בפלטפורמה ולא חווים במשך שנים את כל מה שציינתי פה. הם אשכרה קונים את היח"ץ בלחץ הזה וחושבים שאו-טו-טו זה כאן.

בנוסף, הפלטפורמה מלאה בפייק ניוז ובתוכן אלים ולא הולם – ובזמן שהיא מצנזרת אנשים טובים על שטויות, היא מאפשרת לכל אנשי הזדון לפעול באין מפריע

זה לא. קניתם "משקפי פייסבוק" לאחרונה? סתם שואל. (כן, זה אמיתי. תחפשו אם אתם לא מאמינים. ואת החיפוש תעשו ב"גוגל", כי עדיין יותר קל. לא נורא, השנה רק 2022).

מייקל אמיר הוא קופירייטר ואסטרטג תוכן פרסומי, עם התמחות בתחום הדיגיטל והרשתות החברתיות מזה כ-18 שנה. במקביל, הוא מלמד את תחומי התמחויותיו בבית הספר "חשיפה" באוניברסיטה הפתוחה, ב"מכללה לניו-מדיה" ובמסגרות נוספות.

בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה? אז זהו שלא. כולם אמנם אומרים שבזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה, אבל בפועל עוסקים בפוליטיקה – ובאינטנסיביות רבה.

בזמן המלחמה, ובתוך המשא ומתן לשחרור חטופות וחטופים, בשבוע שעבר, אישרה הממשלה תקציב מעודכן לשנת 2023. ניתן היה לחשוב שכל הכספים הקואליציוניים – כספים פוליטיים – יוסטו לצרכי המלחמה. אז ניתן היה לחשוב. הממשלה החליטה שפוליטיקה עכשיו חשובה לא פחות – ואולי יותר – מצרכי המלחמה; וכך כמעט חמישה מיליארדי שקלים הלכו לחיזוק הקואליציה ולא לצרכי המלחמה.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.

אחת ההתפתחויות המטרידות ביותר היא הידיעה שבנימין נתניהו מתעתד להקדים את הבחירות, מכיוון "שרק הוא מסוגל למנוע מדינה פלסטינית" אחרי המלחמה, כלומר: הוא יילך על הראש של הנשיא ג'ו ביידן בעוצמות של מערכת בחירות, וכל מי שיביע תמיכה בנשיא, שלא היסס להתייצב לצדנו מייד עם פרוץ המשבר, יצטרך לספוג את הארס של מכונת הרעל.

אחת ההתפתחויות המטרידות ביותר היא הידיעה שבנימין נתניהו מתעתד להקדים את הבחירות, מכיוון "שרק הוא מסוגל למנוע מדינה פלסטינית" אחרי המלחמה, כלומר: הוא יילך על הראש של הנשיא ביידן

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

עסקת שחרור בני הערובה בין חמאס לישראל לא הייתה מתרחשת ללא המנהיגות של ממשל ביידן. גם העסקה הבאה לא תושג ללא המינוף האמריקאי, הן על ממשלת נתניהו והן על קטאר ומצרים.

אף אחת מהמטרות של ישראלים ופלסטינים שוחרי שלום לא תושג ללא דיפלומטיה אמריקאית יזומה. הסבל ההומניטרי של אזרחי עזה לא יסתיים והחזרת תחושת הביטחון של הישראלים לא תושג ללא המחויבות מחודשת של מנהיג העולם החופשי למזרח התיכון.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.