שיחת הטלפון בין ראש הממשלה נפתלי בנט לבין נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בתחילת השבוע עסקה לא מעט בנושא האיראני. מבחינת בנט, השורה התחתונה שלה הייתה "שימור מרחב הפעולה העצמאי של ישראל", בלי קשר לתוצאות השיחות שיחודשו בקרוב בווינה.
בצד האמריקאי לא הגיבו לדברים הללו שפרסמה לשכת ראש הממשלה והעדיפו להתמקד בהבטחה לביקור קרוב של הנשיא ביידן בישראל. ירושלים הדגישה את השונה, וושינגטון את המשותף, ויש כנראה סיבה לשוני הזה.
עתה עולה השאלה למה נשיא ארה"ב בחר לשוחח עם ראש ממשלת ישראל דווקא עכשיו, ברקע חצי שנה של שיחות וקשרים בדרג נמוך. סמיכות הזמנים למהלך אמריקאי אחר – היא כנראה ההסבר. יממה לפני השיחה בין וושינגטון לירושלים, הודיעה ארצות הברית, לראשונה בעידן ביידן, על שורת הקלות לאיראן.
בין ההקלות, הסרת העיצומים על חברות בינלאומיות שסוחרות עם איראן בכל מה שקשור לפרויקט הגרעין האזרחי שלה. "זה צעד מחויב המציאות מבחינתנו", אמר פקיד בכיר במשרד החוץ האמריקאי בעילום שם. "רק כך ניתן יהיה לאמוד מקרוב על היקף האורניום המועשר שבידי איראן, ולהגביר את הפיקוח על הנעשה שם".
יממה לפני השיחה, הודיעה ארצות הברית, לראשונה בעידן ביידן, על שורת הקלות לאיראן. בין ההקלות, הסרת העיצומים על חברות בינלאומיות שסוחרות עם איראן
בישראל לא ממש אהבו את הצעד הזה. הפרשנות ההגיונית שניתנה לו היא כי איראן לא הסכימה להתקדם בשום פרמטר במשא ומתן עם המעצמות לפני שהיא מקבלת בפועל איתות לרצינות הכוונות של ארצות הברית.
מי שמכיר את האופי האיראני, זו בדיוק שיטת הפעולה. אין התקדמות בשום שלב במשא ומתן ללא תשלומי ביניים של הצד השני. למי ששכח, כדי שאיראן תגיע לסבב השיחות הנוכחי בווינה, ארצות הברית אישרה לדרום קוריאה לשחרר 3.5 מיליארד דולר מחשבונות איראניים מוקפאים בבנקים בסיאול. רק אחרי שהכסף הזה התקבל, איראן נאותה להגיע.
עכשיו נשאלת השאלה כיצד ההקלות הללו "מגבירות את הפיקוח" על הנעשה בפרויקט הגרעין. כיום מחזיקה איראן בשלושה אתרים רשמיים בהם היא עושה שימוש "חוקי" באורניום, תחת ההגדרה של "מטרות אזרחיות": TRR – כור למחקר רפואי בטהרן; הכור בבושהאר – מתקן לייצור אנרגיה חשמלית; וכור המים הכבדים באראק.
הטענה האמריקאית, שעדיין יש להוכיח, היא כי חזרתן של חברות אמריקאיות לפעול באתרים הללו, תיאלץ את איראן לחשוף את כמויות האורניום שברשותה. ההסבר הזה מעלה הרבה סימני שאלה, שכן איראן מחזיקה ללא פיקוח כבר כמעט שנה מצבורי אורניום מועשר ברמה גבוהה במתקני ההעשרה שלה בנתנז ופורדו.
מעבר לכך, איראן לא מאפשרת גישה למתקן החדש להתקנת צנטריפוגות באיספהאן. המתקן הזה נחנך לאחר שהאיראנים הבינו שהמתקן הקודם בקראג', שנפגע מסדרת פיצוצים בחודש יוני שעבר, חדור מודיעינית ומבצעית על ידי ישראל.
אגב, במתקן החדש באיספהאן הוצבו כבר מצלמות של האו"ם, אבל איראן לא מאפשרת את הפעלתן כל עוד לא ייחתם ההסכם בווינה.
עד היום – ולמרות דרישה אמריקאית ואירופית – איראן לא מאפשרת בדיקה בשני אתרים חשודים – טורקוזאבאד ופרצ'ין – בהם התגלו שאריות אורניום ללא הסבר
נוסף על כך, עד היום – ולמרות דרישה אמריקאית ואירופית – איראן לא מאפשרת בדיקה בשני אתרים חשודים – טורקוזאבד ופרצ'ין – בהם התגלו שאריות אורניום ללא הסבר.
נקודה נוספת שמדאיגה את ישראל ולא זוכה לתשובה חד משמעית מצד ארצות הברית היא תעשיית הטילים האיראנית והמעורבות האזורית של משמרות המהפכה. שתי נקודות שכלל לא נכללות במשא ומתן בווינה.
בין השורות ניתן להבין שכשראש הממשלה בנט מכריז על שימור חופש הפעולה, הוא מתכוון בעיקר לממד החשאי של המאבק הישראלי. זה שגורם לפיצוצים עלומים באיראן, סוריה, לבנון, עיראק ואולי בעתיד הקרוב גם בתימן. זאת בנוסף לפעילות סייבר ענפה שמתרחשת כל העת.
דוגמא לכך התקבלה אתמול. קבוצת פעילי אופוזיציה איראנית בשם "הצדק של עלי", פרסמה סרטון מבית הכלא גאזל חאסר שנמצא סמוך לעיר קראג' ממערב לטהרן. זה אחד מבתי הכלא השמורים של משמרות המהפכה, בהם כלואים רבים מעצורי המהומות ב־2019.
گروه هکری عدالت علی با ارسال ویدیویی به ایران اینترنشنال از هک دوربینهای مداربسته زندان قزلحصار خبر داد. این گروه اعلام کرده هدفش پردهبرداری از ظلم و ستم و سرکوب رژیم جمهوری اسلامی در زندانها اعلام کرده است. pic.twitter.com/CsXGxfoyJj
— ايران اينترنشنال (@IranIntl) February 7, 2022
בסרטון נראים שומרי הכלא בחדר הפיקוח המרכזי מאבדים את השליטה על המערכת לאחר תקיפת סייבר אלמונית. כמו כן, הופצו בתקשורת האיראנית מסמכים רבים מתוך הכלא, כולל רשימות עצורים וסיבות המעצר, בהן: חנייה לא חוקית, צילום אנשי הבסיג' – המשמר האזרחי שאחראי על פיזור ההפגנות, וגם החזקת עותקים דיגיטליים של ספרים לא חוקיים בטלפון הנייד.
עיתוי הפרסום הזה לא מקרי. הוא קורה יממה בדיוק אחרי פרסום הדוח של הטריבונל המשפטי ABAN שהתכנס בלונדון ובדק את את התנהלות השלטונות במהומות 2019. במהלך הדיונים שמע חבר המשפטנים הבינלאומי יותר מ־200 עדים, בהם גם קצינים במשמרות המהפכה שהעידו בעילום שם כי ההוראות ל"יד הקשה" הגיעו ישירות מלשכת המנהיג העליון עלי חמינאי.
המסקנות שפורסמו כללו רשימה של 160 אישים איראניים, בהם חמניאי עצמו, המואשמים בפשעים נגד האנושות. נדגיש, לטריבונל הזה אין כל מעמד משפטי בינלאומי מחייב. החשיבות שלו היא בהנחת התשתית העובדתית למה שקרה באיראן ב־2019, אולי כחלק מתביעה עתידית בבית הדין הבינלאומי בהאג.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו