צו 8 להצלת דור ילדי הקורונה

ילדים במצוקה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
ילדים במצוקה. אילוסטרציה

שר חינוך הולך ושרת חינוך באה, ולכל אחד ואחת אג'נדה אישית שנגזרת בעיקר מהאספירציות הפוליטיות, כאשר מערכת החינוך, ההולכת מדחי אל דחי, היא רק הפלטפורמה למימושם.

על "הישגי" מערכת החינוך זה עידן ועידנים לא צריך להכביר מילים. בבחינות המיצ"ב, אנו בין המדינות המובילות בתחתית הרשימה. ילדינו מגיעים לחטיבה בלי ידע בהבנת הנקרא וחשבון בסיסי, שלא לדבר על שפה זרה ומדעים.

במדד הבינלאומי בחינוך – בבחינות פיז"ה, גם כאן ילדי ישראל נמצאים בתחתית הרשימה. המצב הזה אומר שאנחנו לא מדינה יהודית ולא דמוקרטית, אנחנו דומים יותר למדינת עולם שלישי במרכז אפריקה. לאן ניקח את החרפה והכישלון הזה?

על "הישגי" מערכת החינוך לא צריך להכביר מילים. בבחינות המיצ"ב אנו בין המדינות המובילות בתחתית. ילדינו מגיעים לחטיבה בלי ידע בהבנת הנקרא וחשבון בסיסי, שלא לדבר על שפה זרה ומדעים

בתקופת הקורונה זה למעלה משנתיים, מצבה של מערכת החינוך הפך קטסטרופלי. דור שלם של ילדינו הולך לאיבוד, המצב הרגשי הקשה של המורים והילדים שאבדו להם הסדר היום יומי, הקשרים החברתיים, הפערים בלימודים שהולכים וגדלים, האלימות המתרחבת במערכת החינוך, מאות אלפי ילדים שנשרו ושעומדים לנשור ממערכת החינוך.

זאת עוד לפני שהזכרנו את הילדים בפריפריה החברתית והכלכלית במדינה. על פי סקרי הביטוח הלאומי קרוב למיליון ילדים נמצאים מתחת לקו העוני. זה אומר שקרוב למיליון ילדים, לא בהכרח זוכים לארוחה חמה כל יום ולאפשרות לעזרה בלימודים.

בתקופת הקורונה הפערים הלכו והתרחבו. המצב הזה מהווה סכנה אסטרטגית למדינת ישראל שמחייבת מיידית שינוי סדרי עדיפויות. ביטחונה של המדינה נגזר לא רק מעוצמת חיל האוויר שלה, אלא בעיקר מחוסנה החברתי והדמוקרטי, ושני הפרמטרים האלה במצב בכי רע מאוד.

למצב הקשה שנוצר השלכות כבדות מאוד על המשאב העיקרי במדינה – המשאב האנושי. מאות אלפי תלמידים שחלקם כבר נשרו ממערכת החינוך וחלקם בדרך לנשירה, ופערים רגשיים ולימודיים ניכרים אצל שאר התלמידים.

מעבר לקשיים האישיים של כל מורה וכל ילד שלא יוכלו למצות את הפוטנציאל שלהם, מדובר בכמות גדולה מאוד של נערים בוגרים שכנראה לא יגיעו לצה"ל עקב הנשירה ממערכת החינוך, ואחרים שיגיעו לצה"ל יהיו מוכשרים פחות.

למוסדות להשכלה גבוהה יגיעו מועמדים עם פערי ידע גדולים, ומהמוסדות להשכלה גבוהה יצאו בוגרים בכמות קטנה מהמתוכנן וברמת הכשרה נמוכה מהנדרש בכל התחומים, דבר שישליך ישירות על הכלכלה, על רמת החיים והביטחון במדינה, וישפיע במשך זמן ארוך מאוד על המשך התפתחות המדינה בכל הממדים.

בתקופת הקורונה מצב מערכת החינוך הפך קטסטרופלי. דור ילדים שלם סובל מאובדן הסדר היום יומי והקשרים החברתיים, מפערים גדלים בלימודים, מאלימות מתרחבת ומנשירה

במצב כזה, היינו מצפים שהממשלה תזדעק ותקים פרויקט חרום לאומי ותגייס אליו את כל המשאבים הנדרשים על מנת להתחיל לרפא אותו. אבל לצערנו הרב, חברי הממשלה הזו, כמו בכל הממשלות בעשור האחרון, ממוקדים בעיקר בהישרדותם הפוליטית.

הבעיות הקטסטרופליות האלה, שמסכנות את קיום המדינה, יגיעו לכלל מיצוי עוד עשור, וזה כבר לא יהיה במשמרת שלהם, אז למה שיעסקו בזה? איך זה יעזור להישרדות הפוליטית שלהם?

להישרדותם הם עוסקים בעיקר בכיבוי שרפות כאלה ואחרות שנמצאות על סדר היום. המצב הזה מסכן את קיום המדינה לאין ערוך הרבה יותר מזה שיהיה או לא יהיה לאירן נשק גרעיני. אבל לעסוק באיום האירני זה הרבה יותר סקסי ומאצ'ואיסטי.

עוד לא הסתיימה מגפת הקורונה, וכבר הממשלה על כל חבריה מצהירה כי תם הטקס. תמו כל הבעיות חוזרים לשגרה, ואף אחד מהם לא עוצר לרגע לנתח את הבעיות שנבעו מהמגפה ומה ההשלכות והמסקנות הנגזרות מכך ומה צריך לעשות ברמה הטקטית וברמה האסטרטגית.

יתרה מזאת, חלק מנהלי משבר הקורונה כולל רופאים וחברי כנסת שתאוות הפרסום עלתה להם לראש, הפכו לטאלנטים.. גם שרת החינוך (לדבריה, טרם כהונתה כיו"ר ועדת הקורונה בכנסת) מצאה לנכון לקדם את הפרסום האישי דרך מאסטר שף.

כנראה שאספירציות להיות שרת חינוך היו עוד לפני שמאסטר שף עלתה בכלל לאוויר, אבל כנראה שלתפישתה מנהיגות לא כוללת גם פרמטרים כמו דוגמה אישית. כיום, במצב הקשה מנשוא של מערכת החינוך, איזה מסר הופעתה במאסטר שף מעבירה לתלמידים? למורים והמורות, להורים שזה שנתיים ימים לא מוצאים מנוח ומרגוע למצוקות שלהם ושל ילדיהם?

עוד לא הסתיימה הקורונה, וכבר הממשלה מצהירה כי תם הטקס. חוזרים לשגרה, ואיש מהם לא עוצר לנתח את הבעיות שנבעו מהמגפה והשלכותיהן, ומה ניתן לעשות

גם ראש הממשלה שכנראה חושב שתם הטקס וחוזרים לשגרה, מצא זמן לסבב ראיונות ניצחון, אבל לא מצא זמן לעסוק בהשלכות הקשות על מערכת החינוך. צריך להזכיר לראש הממשלה וחבריה שצל"שים מחלקים בסוף המלחמה, ואנחנו רק בראשיתה.

מאידך הוא כן מצא זמן לעסוק במחאות המוצדקות מאוד על יוקר המחיה, כי הן מסכנות מאוד את יציבותה הרעועה של הממשלה. הוא ודאי גם זוכר מה עשו המחאות האלה לממשלת נתניהו ב-2011 שיצאה מהן בעור שיניה. אבל מה יהיה על מערכת החינוך בעוד עשור? זה פחות מעניין, זה כבר לא יהיה במשמרת של הממשלה הזו, ואין לחבריה זמן ואנרגיה להקדיש לזה כעת.

מבחינת הממשלה והמדינה, זה מצב חירום כמו במלחמה שדורש גיוס כל המשאבים הכלכליים והאנושיים לרפא את המצב שנוצר, אי אפשר לדחות, כל דחייה הופכת את הנזק הנוראי הזה לבלתי הפיך.

בפעילות המיידית, הממשלה חייבת להקים גוף חירום חוצה כלל המשרדים עם אנשי מקצוע מהרמה העליונה לטפל במצב ברמה הטקטית והאסטרטגית, ולתקצב את כל הנדרש לכך. ושלא יאיימו עלינו עם הגרעון בתקציב. זו ההשקעה הכלכלית הכי נכונה שתחזיר את עצמה אלפי מונים, זו השקעה הכי אמיתית בתשתיות הכי חשובות במדינה – בחינוך הדורות הבאים.

מערכת החינוך, ארגון המורים והסתדרות המורים חייבים להירתם לכך גם הם. מיידית צריך לפנות למורים זמן לעסוק בשיקום המצב הרגשי של התלמידים, ולהקצות לכך את הזמן והמשאבים הנדרשים.

לצורך כך, צריך מהיום עד סוף שנת הלימודים הזו ואם נדרש גם בשנה הבאה, לצמצם את החופשים. אין שום סיבה שחופשת פסח תהיה שלושה שבועות, שבוע יספיק. כמו כן, במקום חופש גדול יולי–אוגוסט, חופשה באוגוסט בלבד.

לצורך כך, חייבים לפצות את המורים בכל השכר הנדרש ולא להתחיל להתמקח איתם. הזמן שיתווסף בשנת הלימודים כתוצאה מכך יוקצה גם להשלמת חומר לימודי ובעיקר לטיפול במצב הרגשי של הילדים.

בנט מצא זמן לעסוק במחאות המוצדקות על יוקר המחיה, המסכנות את יציבות הממשלה. אבל מה יהיה על מערכת החינוך בעוד עשור? זה פחות מעניין, זה כבר לא יהיה במשמרת של הממשלה הזו

כמו כן, לצורך השלמת הפערים הלימודיים, צריכים גם בתי הספר וגם ראשי הערים בכל המדינה להירתם לכך. אל תמתינו לממשלה. בכל בית ספר, חלק ניכר מההורים ומהסבים והסבתות שפרשו הם אקדמאים ויכולים לסייע לתלמידים בבית הספר ובעירם לילדים שנזקקים לעזרה, כל אחד ואחת בתחום ההתמחות שלהם.

זה יכול להיות בתקשורת ברשת (יש לכך מגוון אפשרויות ורובן חינמיות). בתי הספר והעיריות צריכות רק ליצור את האפליקציות שיקשרו בין המתנדבים לבין הילדים. בטוח שיהיו לכך הרבה מתנדבים.

פתרון דומה ניתן להקים בין הסטודנטים (באוניברסיטאות ובמכללות יש כ-200,000 סטודנטים) שיכולים להירתם בזמנם הפנוי לעזרה כזו לתלמידים. גם כאן, הקשר יכול להיות דרך הרשת. כל מה שנדרש זה שהאוניברסיטאות ירתמו, ירתמו את הסטודנטים, ויקימו את האפליקציות שיקשרו בין התלמידים לסטודנטים.

אם הבעיה הזו לא תטופל, זאת תהיה בכיה לדורות. נקווה שהממשלה תתעלה מעל עצמה ותתחיל מיידית לטפל בבעיה הקשה הזו.

יחיאל גלבוע הוא ד"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה הבטחונית והאזרחית שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,053 מילים
סגירה