חודש ינואר 2022 היה אחד מהקטלניים ביותר במהלך מגפת הקורונה בישראל: במהלך החודש הקודם הלכו לעולמם 686 חולי קורונה. גילם הממוצע היה 80 ורובם הגדול מעל גיל 70.
עם זאת, קבוצה אחת של אנשים מבוגרים הייתה מוגנת יחסית: רק 20 מחולי הקורונה שנפטרו בינואר חוסנו בחיסון רביעי. מדובר בפחות מ-3% מחולי הקורונה שמתו בחודש הקודם.
לפי נתוני משרד הבריאות, עד ליום חמישי שעבר חוסנו בחיסון הרביעי 609,482 אלף איש. מדובר בכ-36% מהאוכלוסייה מעל גיל 60 – זאת שנמצאת בסיכון ניכר למות מקורונה.
שיעור המבוגרים שהתחסנו בחיסון רביעי גדול, איפוא, פי-12 משיעורם של מי שחוסנו בחיסון רביעי מקרב חולי הקורונה שמתו בינואר. המשמעות היא שהחיסון הרביעי מקטין באופן דרמטי את הסיכון למות מקורונה.
שיעור המבוגרים שהתחסנו בחיסון רביעי גדול, איפוא, פי-12 משיעורם של מי שחוסנו בחיסון רביעי מקרב חולי הקורונה שמתו בינואר. המשמעות היא שהחיסון הרביעי מקטין באופן דרמטי את הסיכון למות מקורונה
העובדה שכל כך מעט מחולי הקורונה שהיו מחוסנים בחיסון רביעי מתו, מאששת את הערכות המומחים, לפיהן ההגנה שמעניק החיסון השלישי ממחלה קשה ותמותה נחלשה והחיסון הרביעי משקם אותה.
מניתוח נתוני התמותה בינואר עולה כי החיסון הראשון והשני העניקו הגנה טובה מפני תמותה מקורונה, אבל רחוקה מלהיות מלאה, ואילו החיסון השלישי כמעט שלא הוסיף הגנה.
כשליש מחולי הקורונה שהלכו לעולמם בחודש הקודם – 230 בני אדם – לא חוסנו כלל. מכיוון שפחות מ-6% מבני 70 ומעלה בישראל לא חוסנו כלל, מספר המתים הלא-מחוסנים גבוה כמעט פי שש משיעור הלא-מחוסנים באוכלוסייה המבוגרת.
65 מחולי הקורונה שמתו בינואר השנה היו "מחוסנים ללא תוקף" (כאלה שחוסנו פעמיים בלבד ועברו כבר יותר מחצי שנה מזמן שהתחסנו ועד שחלו בקורונה). מדובר בכ-9.5% מכלל המתים. שיעור ה"מחוסנים ללא תוקף" באוכלוסייה המבוגרת מעל 70 עומד על כ-7%, כלומר, נמוך מעט משיעורם בקרב חולי הקורונה שמתו. החיסון הראשון והשני העניקו, אם כך, הגנה של יותר מ-80% ממוות.
345 מחולי הקורונה שמתו בינואר היו מחוסנים בחיסון שלישי או חיסון שני "תקף" (שעברה פחות מחצי שנה מאז שחוסנו) ולא חוסנו בחיסון רביעי. מדובר בכמחצית מחולי הקורונה שמתו בינואר. המחוסנים בחיסון שלישי או חיסון שני "תקף" הם כמחצית מאוכלוסיית המבוגרים מעל גיל 60. כך שהחיסון השלישי לא העניק הגנה טובה יותר מזו שכבר הוענקה על ידי החיסון השני.
ההערכה היא שהסיבה לכך היא הירידה ביעילות החיסון השלישי, בין אם בגלל הזמן שעבר מאז מתן החיסון, העובדה שהחיסון אינו מותאם לזן האומיקרון, או שניהם.
הנתונים הללו מראים כי החיסון הרביעי מתקן את הפגיעה בהגנה שמעניק החיסון השלישי, וכי ארבעת החיסונים יחד נותנים הגנה של יותר מ-90%.
החיסון הראשון והשני העניקו הגנה של יותר מ-80% מתמותה מקורונה בינואר. החיסון השלישי כמעט לא העניק הגנה נוספת, הרביעי כן. ארבעת החיסונים יחד נותנים הגנה של יותר מ-90% ממוות
הנתונים על התמותה מקורונה בינואר ועל ההגנה שהחיסון הרביעי העניק מפניה תואמים רק באופן חלקי את הנתונים על השפעת החיסון על הסיכון לתחלואה קשה. לפי הנתונים מבתי החולים, החיסון השלישי עדיין מעניק הגנה משמעותית מתחלואה קשה, והחיסון הרביעי מחזק אותה עוד יותר, אבל לא בהרבה.
בבתי החולים נמצאו ביום חמישי שעבר 110 חולים קשים שאושפזו לאחר חיסון רביעי, מתוך 609,462 ישראלים שחוסנו עד אז בארבע מנות החיסון, כולם מעל גיל 60. מדובר ב-18 חולים קשים לכל 100 אלף איש.
באותו זמן נמצאו בבתי החולים 32.4 חולים קשים על כל 100 אלף איש מעל גיל 60 שנחשבים "מחוסנים מלא" (שחוסנו בשלושה חיסונים, או כאלה שחוסנו בשני חיסונים ושעברה פחות מחצי שנה מאז שהתחסנו), 109.5 חולים קשים על כל 100 אלף איש מגיל 60 ומעלה שחוסנו ב"חיסונים פגי תוקף" (חוסנו רק בחיסון אחד או שניים ועברה יותר מחצי שנה מאז שהתחסנו) ו-396.9 ל-100 אלף איש באותם גילאים שלא התחסנו כלל.
שיעור החולים הקשים המבוגרים שחוסנו שלוש פעמים גדול, איפה, פי אחד וחצי משיעורם אצל מי שחוסנו בחיסון רביעי; אצל מי שחוסנו חיסון שני פג תוקף הוא גדול פי שלושה מאשר בקרב מחוסני החיסון הרביעי, ואצל מי שלא חוסנו כלל – פי 12.
ממכלול הנתונים עולה כי חיסונים מקטינים בצורה דרמטית את החיסון מתחלואה קשה ומתמותה. החיסון הראשון והשני נותנים את ההגנה העיקרית והחשובה ביותר. החיסון השלישי אינו מגדיל את ההגנה מתמותה, ואילו החיסון הרביעי מגדיל אותה מאוד.
החיסון השלישי דווקא מגדיל מאוד את ההגנה ממחלה קשה, והחיסון הרביעי מגדיל אותה עוד יותר, אבל באופן פחות חד. כך או אחרת, החיסון הרביעי מקטין את הסיכון ומגדיל את ההגנה ממצבים קשים.
החיסון הראשון והשני נותנים את ההגנה העיקרית והחשובה ביותר. החיסון השלישי אינו מגדיל את ההגנה מתמותה, ואילו הרביעי מגדיל אותה מאוד
מומחים בינלאומיים: מנות דחף פוגעות במערכת החיסונית
לצד היעילות המוכחת של החיסון הרביעי בהגנה ממחלה קשה ותמותה, יש לו גם חסרונות. חלק מהמומחים מזהירים כי התחסנות חוזרת ונשנית במנות דחף (בוסטר) עלולה לפגוע במערכת החיסונית.
הסוכנות האירופית לבקרת תרופות (EMA) יצאה מספר פעמים באזהרה מפני הפרזה במספר חיסוני הקורונה ובתכיפות של קבלת החיסונים.
"השימוש במנות דחף נוספות יכול להיות חלק מהתוכניות להמשך, אבל חיסונים חוזרים בהפסקות קצרות לא יכולים להיות אסטרטגיה ברת קיימא לטווח הארוך", הצהיר לאחרונה מנהל אסטרטגיית החיסונים של הסוכנות, מרקו קוולרי, בתדריך לתקשורת.
לפי הודעות הארגון, הוא מודאג מ"אסטרטגיה של מתן מנות דחף כל מספר חודשים" ש"עלולה ליצור סיכון של העמסה על המערכת החיסונית של אנשים ולהתיש את הציבור".
"אסטרטגיה של מתן מנות דחף כל מספר חודשים עלולה להעמיס על המערכת החיסונית של אנשים ולהתיש את הציבור"
ארגון הבריאות העולמי השמיע אזהרות דומות, לצד הקריאה העקבית שלו למדינות המפותחות להימנע מחלוקת מנות דחף לאוכלוסייתן כדי לשמור אותן למדינות המתפתחות, שלחלקן אין די משאבים לחסן את כל אוכלוסייתן אפילו בחיסון ראשון. בהודעה של קבוצת הייעוץ הטכנית לחיסונים נגד COVID-19 של ארגון הבריאות העולמי נכתב כי: "לא סביר שאסטרטגיית חיסון המבוססת על מנות דחף חוזרות ונשנות של החיסון המקורי תהיה מתאימה או בת קיימא".
"השאלה האם לקחת מנה רביעית היא שאלה של ניהול סיכונים", סיכם האימונולוג ד"ר ארז גרטי, ראש תחום תקשורת המדע במכון דוידסון לחינוך מדעי, בפוסט שפרסם בשבוע שעבר בעמוד הפייסבוק שלו. "לפי המידע הדל שיש לגביו כרגע, הוא מפחית זמנית את הסכנה בהדבקות, ומפחית את הסיכון למחלה קשה – לא הייתי מזלזל בזה".
"לאנשים בקבוצות סיכון יש הרבה יותר מה להפסיד, גם מאומיקרון, ולכן ניהול הסיכונים שלהם ברור – כדאי לקחת מנה רביעית", כתב גרטי, "ככל שמורידים גורמי סיכון התמונה הופכת למורכבת יותר ואינדבידואלית… לחיסונים יש תופעות לוואי… הנחת היסוד היא שאנחנו בשלב זה או אחר נידבק או לפחות נחשף לנגיף ונעמיד את החיסון למבחן… דעתי האישית היא שהמנה הרביעית מיועדת בעיקר לאנשים בקבוצות סיכון או ששוהים במחיצת אנשים בסיכון".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם