בצוות המומחים לטיפול במגפות במשרד הבריאות יש מי שמדברים על להמליץ לממשלה לרכוש חיסונים לחיסון השלישי והרביעי (מנות הדחף) מהחברות אסטרהזניקה או ג'ונסון אנד ג'ונסון ולא מחברת פייזר. כך נודע לזמן ישראל.
הדברים נאמרו בישיבת הצט"ם בשבוע שעבר, שבה הוחלט, לראשונה בעולם, להמליץ על מתן חיסון קורונה רביעי למבוגרים מעל גיל 60 ולצוותים רפואיים.
לדברי רופאה שהשתתפה בישיבת הצט"ם, "יש בעיה עם הדעיכה המהירה של חיסוני הקורונה בכלל והצורך בבוסטרים כל כמה חודשים. כשהתחסנו בחיסון שלישי, ייחלנו לכך שהוא יהיה זה ש'יתפוס', ויקנה לנו יותר זמן, לכל החיים או לכמה שנים. אני כעת מייחלת שיהיה כך עם החיסון הרביעי, אבל כיום קשה לשגות באשליות בנושא הזה, המציאות לא תומכת בכך".
"לכן אנשים בישיבה החלו להשמיע הרהורי כפירה ותהו אם לא עדיף לרכוש את החיסונים הבאים מחברות אחרות, כאלה שהחיסון שלהן אינו mRNA.
"ההגנה הראשונית שנותנים חיסוני mRNA היא הכי טובה, וההגנה יורדת בכל החיסונים, אבל קודם כל, נראה שהירידה החדה ביותר היא בהגנה שנותנים החיסונים של פייזר, ושנית יש מחקרים שמראים שערבוב של חיסוני mRNA כמו של פייזר במנה אחת וחיסונים "רגילים" במנה אחרת, נותן את ההגנה הכי טובה.
"בנוסף, בחברות הללו כבר עובדים על פיתוח גרסה של החיסון שתהיה מותאמת להגנה מאומיקרון, בעוד שפייזר גוררים רגליים. פייזר הבטיחו כבר בקיץ שברגע שיהיה צורך, 'תוך 100 ימים הם יגישו לאישור חיסון מעודכן לכל וריאנט'.
"בחברות הללו כבר עובדים על פיתוח גרסה של החיסון שתהיה מותאמת להגנה מאומיקרון, בעוד שפייזר גוררים רגליים. פייזר הבטיחו כבר בקיץ שברגע שיהיה צורך, 'תוך 100 ימים הם יגישו לאישור חיסון מעודכן לכל וריאנט'"
"אבל כבר ברור שיש ירידה חדה בהגנה של החיסון שלהם מאומיקרון, והם לא מעדכנים אותו, אומרים ש'עדיין לא ברור'. עד עכשיו לא פיתחו גרסה שמותאמת לדלתא – ובינתיים אנחנו ממשיכים לתת את החיסון הישן שלהם שוב ושוב".
בנציגות פייזר בישראל סירבו להגיב לדברים. טרם התקבלה תגובה ממטה ההסברה למאבק בקורונה של משרד הבריאות.
גם חיסון הדחף הקיים מגדיל את ההגנה
מהנתונים מדרום אפריקה, בריטניה, מדינות נוספות וכעת גם מישראל, ברור שבניגוד לווריאנטים הקודמים של הקורונה, שיעור הנדבקים באומיקרון בקרב מחוסנים מלא אינו נמוך מאשר מי שלא מחוסן באופן מלא.
לפי נתונים של משרד הבריאות, מתוך 341 מאומתים לאומיקרון עד אמצע השבוע שעבר, כ-72% – 246 אנשים – היו מחוסנים מלא (חיסון שלישי, או מחוסנים בחיסון שני לפני פחות מחצי שנה, או מחלימים שחלו לפני פחות מחצי שנה), כלומר גבוה מעט משיעור המחוסנים מלא באוכלוסייה.
עם זאת, הנתונים מראים באופן ברור כי החיסון עדיין מגן מתחלואה קשה, גם באומיקרון. כ-80% מהחולים שנמצאים כיום באשפוז הם אנשים שלא חוסנו כלל, למרות שהלא-מחוסנים מהווים רק 40% מהאוכלוסייה ורק כ-10% מהאוכלוסייה המבוגרת שמעל גיל 70, שממנה באים רוב המאושפזים.
כך או כך, מומחים מבהירים שגם אם חיסוני הדחף ימשיכו להיות החיסון של פייזר שמותאם לזן הראשון של הקורונה, הם ימשיכו להגדיל את ההגנה של המחוסנים מפני הדבקה בקורונה.
ד"ר דורון דושניצקי, רופא ילדים המרכז בקופת חולים לאומית את המעקב אחרי מאומתי קורונה, מסביר מדוע יש תועלת בחיסוני דחף גם מול האומיקרון:
"החיסון יוצר אפקט של מעין מתח חיסוני. חיסון יוצר זיכרון חיסוני שמאפשר לגוף להתמודד עם הנגיף, וככל שהזיכרון של הגוף על הנגיף מאומן יותר והמידע שיש לו עליו זמין יותר, הוא מאפשר לזהות ולהתמודד טוב יותר עם הנגיפים, גם כאשר הם שונים במידה מסוימת מהנגיף שנכלל בחיסון".
"ככל שהזיכרון של הגוף על הנגיף מאומן יותר והמידע שיש לו עליו זמין יותר, הוא מאפשר לזהות ולהתמודד טוב יותר עם הנגיפים, גם כאשר הם שונים במידה מסוימת מהנגיף שנכלל בחיסון"
לדברי דושניצקי, "בחודשים הראשונים אחרי החיסון – חודש, חודשיים ויותר – ההדבקה נמוכה, בגלל שהגוף מוצף במידע חיסוני טרי. רוב המחוסנים שנדבקו זה עתה באומיקרון התחסנו מזמן, אם הם התחסנו בחיסון שלישי זה היה אצל רובם ביולי-אוגוסט.
"האומיקרון פגש אותנו בנקודת זמן שבה רוב האנשים בישראל מחוסנים – אבל כבר עברו כמה חודשים מאז התחסנותם, והמידע החיסוני שלהם אודות הנגיף התעמעם".
"האומיקרון פגש אותנו בנקודת זמן שבה רוב האנשים בישראל מחוסנים – אבל כבר עברו כמה חודשים מאז התחסנותם, והמידע החיסוני שלהם אודות הנגיף התעמעם"
הזיכרון החיסוני התעמעם בגלל הזמן שעבר או בגלל שזה נגיף מזן חדש?
"גם וגם. האומיקרון עושה כמה דברים: קודם כל הוא יוצר המון עותקים של עצמו בבת אחת – מי שנדבק, חוטף המון נגיפים, מה שנקרא 'מדביק מכל הלב' ויוצר עומס נגיפי גבוה.
"דבר שני, בגלל שיש שונות גנטית מסויימת בינו לבין הזנים הישנים של הקורונה באזורים הקריטיים של חלבון הספייק, הוא יכול בחלק מהמקרים להערים על מערכת החיסון.
"אבל ככל שיש יותר מתח חיסוני, ככל שמערכת החיסון מוצפת יותר במידע על הנגיף, היא יכולה להגיב טוב יותר ומהיר יותר וככה לדעת בכל זאת איך להתמודד איתו. השוני בין אומיקרון לאלפא הוא כזה שעדיין קיים קשר גנטי הדוק, בסך הכול זה אותו נגיף והמטען הגנטי של הזנים השונים ברובו דומה.
"לכן מערכת החיסון מצליחה – בצורה מופחתת ברמת האוכלוסייה, אבל מצליחה – להתגונן גם בפני האומיקרון. גם אנשים שהתחסנו חיסון שלישי לפני כחצי שנה או כאלה שהתחסנו בשני חיסונים או מחלימים, מתמודדים עם האומיקרון בצורה חלקית, בוודאי יותר טוב ממי שלא התחסן בכלל, בגלל שיש להם מידע חיסוני אודותיו מהחיסונים שבהם התחסנו. החיסון שניתן במנות חוזרות, מרענן את המידע החיסוני".
גם אנשים שהתחסנו חיסון שלישי לפני כחצי שנה מתמודדים עם האומיקרון טוב ממי שלא התחסן בכלל, בגלל שיש להם מידע חיסוני אודותיו מהחיסונים שעשו. החיסון שניתן במנות חוזרות, מרענן את המידע החיסוני"
ההדבקה באומיקרון של הלא-מחוסנים לא גבוהה כרגע משיעורם באוכלוסייה, כך שהחיסון כיום לא מגן מהדבקה, אבל כן מגן מהתחלואה הקשה. איך אתה מסביר את זה?
"כי לוקח זמן עד שהנגיף מתפשט בגוף ויוצר את התסמינים החמורים ובינתיים, אם האדם בכלל התחסן ולגוף יש זיכרון חיסוני נאות, הוא מצליח לזהות ולעצור אותו בזמן לפני הסיבוכים.
"אז אם אדם מחוסן אבל התחסן מזמן – הוא פחות מוגן בכלל ועוד פחות מוגן מפני וריאנט חדש כמו אומיקרון – הוא לא יכול למנוע מהנגיף לחדור לגוף, הוא לא יכול למנוע הדבקה, אבל הוא אולי עדיין יצליח למנוע את החדירה העמוקה שגורמת לתסמינים החמורים.
"לעומת זאת, אדם שגופו 'נאיבי' לנגיף הקורונה – כי הוא לא התחסן או חלה בכלל אז אין לו מידע חיסוני – עלול לא להצליח למנוע גם את החדירה העמוקה והתסמינים החמורים. לכן כיום, בגדול, מחוסנים שעברו כמה חודשים מאז שהתחסנו מוגנים עדיין טוב מהתפתחות התסמינים הקשים ופחות מוגנים מהדבקה קלה.
"אבל חשוב לציין זה הכול יחסי, ההגנה יורדת אבל לא נעלמת. קודם כל, אני חושב שלא-מחוסנים עדיין נדבקים יותר וזה עולה מהנתונים עצמם. אמנם שיעור ההדבקה שלהם דומה לשיעורם באוכלוסייה, אבל הרבה מהמאומתים לאומיקרון מגיעים מחו"ל, ומי שטסו היו המחוסנים.
"גם מחוסנים שיימצאו בהתקהלויות צפופות ולא יקפידו על כללי בריאות הציבור עלולים להידבק. אנחנו עדיין רואים רמת הגנה טובה יותר בקרב המחוסנים.
"דבר שני, לגבי התחלואה הקשה, זה נראה לפי הנתונים בידינו כעת שאומיקרון כנראה פחות מסכן בתחלואה קשה בכלל".
אם עברו רק ארבעה או חמישה חודשים וכבר יש דעיכה וצורך בחיסון רביעי, גם בלי קשר לאומיקרון, יכול להיות שבעוד חצי שנה נהיה במצב דומה ונצטרך חיסון חמישי?
"כן, זה מצב שיכול להיות. יש חיסונים נוספים שההגנה שלהם יורדת וצריך לחסן בהם שוב ושוב. למשל בשפעת, כדאי להתחסן מחדש כל שנה. אמנם זה גם בגלל ריבוי הווריאנטים של השפעת, אבל גם מי שנדבק מאותו וריאנט עצמו שנה אחרי החיסון יש עליו הגנה פחותה.
"כך גם שעלת ודלקת ריאות. גם טטנוס, אם נפצעים יותר מ-10 שנים אחרי החיסון צריך להתחסן בחיסון נוסף. אין ערובה לכך שזה לא יהיה כך גם עם הקורונה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו