במהלך חודש ינואר 2022 נפטרו 686 חולי קורונה בישראל. כך עולה מנתונים מעודכנים של משרד הבריאות שנמסרו לזמן ישראל.

בתחילת החודש דווח כי "רק" 595 חולי קורונה מתו בינואר, אך המספר לא כלל חלק ממספר החולים שנפטרו ומותם עודכן באיחור בשל בעיות טכניות שחלקן נובעות מהעומס הקשה בבתי החולים.

מדובר בחודש הקטלני ביותר מאז תחילת המגפה בישראל, פרט לחודשי ינואר ופברואר שעבר, אז מתו 1,459 ו-935 חולי קורונה בהתאמה.

בחודשים הקודמים נרשמה תמותה מעטה בלבד. התמותה עלתה מעט בדצמבר 2021 ובכל זאת מתו בדצמבר רק 50 חולי קורונה. מספר המתים זינק בינואר בעקבות ההדבקה ההמונית שגרם זן האומיקרון.

אנשי צוות רפואי במחלקת הקורונה של המרכז הרפואי שיבא, תל השומר. יולי 2020 (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)

עוד עולה מהנתונים כי ממוצע הגילאים של חולי הקורונה שמתו בחודש שעבר עומד על גיל 80. מבין 686 החולים שנפטרו 567 היו מבוגרים מעל גיל 70 ו-119 מתחת לגיל 70. מבין האחרונים, 103 היו בין גילאי 50 ל-70, 12 היו צעירים בגילאי 20-50 וארבעה היו נערים מתחת לגיל 20. 353 מהנפטרים היו גברים, ו-333 נשים.

ממוצע הגילאים של חולי הקורונה שמתו בחודש שעבר עומד על גיל 80. מבין 686 החולים שנפטרו 567 היו מבוגרים מעל גיל 70 ו-119 מתחת לגיל 70

שיעור התמותה הגבוה המשיך גם בתחילת פברואר וייתכן שפברואר יהיה קטלני אף יותר מינואר. בשבוע שעבר לבדו מתו 233 חולי קורונה, ונראה שהמספר עוד צפוי להתעדכן כלפי מעלה.

זוהי השנה השנייה שבה חודשי החורף הם הקטלניים ביותר בתמותה מקורונה בישראל ובמרבית מחצית הכדור הצפונית. זן האומיקרון קטלני פחות מהזנים הקודמים של המגפה, ופחות מ-1% מהמאומתים לקורונה מתים ממנו גם בגילאים מבוגרים.

אבל ההדבקה באומיקרון מהירה ביותר, ולכן בסופו של דבר מספר גבוה של חולים מגיעים למצב קשה. מספר החולים הקשים הגיע השבוע לשיא מאז תחילת המגפה, שבו אושפזו יותר מ-1200 חולים קשים.

בית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שבו מאושפזת חולת הקורונה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

ובכל זאת, שיעורי התמותה לא הגיעו בינואר השנה לשיאים של החורף הקודם. ההבדל נובע מההגנה החלקית, אך הניכרת, שמעניק החיסון מקורונה.

כשליש מחולי הקורונה שהלכו לעולמם בחודש הקודם – 230 בני אדם – לא חוסנו כלל. מכיוון שפחות מ-6% מבני 70 ומעלה בישראל לא חוסנו כלל, מספר המתים הלא-מחוסנים גבוה כמעט פי שש משיעורם באוכלוסייה. החיסונים העניקו, אם כך, הגנה ניכרת של יותר מ-80% לנדבקים בקורונה מפני מוות.

כשליש מחולי הקורונה שהלכו לעולמם בחודש הקודם – 230 בני אדם – לא חוסנו כלל. מכיוון שפחות מ-6% מבני 70 ומעלה בישראל לא חוסנו כלל, מספר המתים הלא-מחוסנים גבוה כמעט פי שש משיעורם באוכלוסייה

גם החיסון השלישי העניק הגנה מפני תמותה – אבל מעטה בלבד. 65 מחולי הקורונה שמתו בינואר השנה היו "מחוסנים ללא תוקף", כלומר כאלה שחוסנו פעמיים בלבד ועברו כבר יותר מחצי שנה מזמן שהתחסנו ועד שחלו בקורונה.

מדובר בכ-9.5% מכלל המתים. שיעור ה"מחוסנים ללא תוקף" באוכלוסייה המבוגרת מעל 70 עומד על כ-7%, כלומר, נמוך מעט משיעורם בקרב חולי הקורונה שמתו.

בסך הכל מתו 365 חולי קורונה שהיו בסטטוס חיסון מלא (כולל חיסון שלישי ורביעי, וכן מחלימים מחוסנים).

18 מהמתים מקורונה היו מחלימים שנדבקו במגפה בפעם השנייה. מדובר ב-2.6% מכלל המתים בינואר, שיעור נמוך לאין ערוך משיעורם של המחלימים באוכלוסייה, שמגיע ליותר משליש. זאת, בשל מספרם הנמוך יחסית של הנדבקים החוזרים מקרב כלל הנדבקים בקורונה, גם בגל האומיקרון. שבעה מהם היו גם מחוסנים. מי שכבר חלה בגלים הקודמים והחלים, היה, איפוא, המוגן ביותר ממוות.

18 מהמתים, היו מחלימים שנדבקו במגפה בפעם השנייה. שיעור המתים שכבר חלו בעבר, 2.6%, נמוך לאין ערוך משיעורם של המחלימים באוכלוסייה, שמגיע ליותר משליש בשל מספרם הנמוך יחסית של הנדבקים החוזרים

בניגוד לשלושת הגלים הראשונים של הקורונה, שבהם המגפה פגעה באופן קשה במיוחד בחברה החרדית והחברה הערבית, הפעם הפגיעה במגזרים השונים של החברה הישראלית הייתה דומה.

65 מהנפטרים בחודש שעבר חיו בחברה החרדית, כלומר כ-9%, קצת יותר משיעור החרדים באוכלוסייה. 97 מהם השתייכו לחברה הערבית-ישראלית, כלומר כ-14%, הרבה פחות משיעורם של הערבים באוכלוסייה.

ירושלים ספגה את המכה הקטלנית ביותר, כמו בגלי התמותה הקודמים: 93 מהמתים מקורונה בינואר האחרון היו תושבי הבירה. 29 התגוררו בתל אביב וביפו; 28 בפתח תקווה; 26 בבת ים; 20 בראשון לציון; 17 בחולון; 13 ברמת גן ו-13 בבני ברק. שיעור התמותה הגבוה בירושלים ובבת ים תואם את העובדה ששיעור ההתחסנות בערים העניות הללו היה נמוך.

בית העלמין קרית שאול (צילום: Roni Schutzer/FLASH90)

בחיפה מתו 26 חולי קורונה; באשדוד 20; בבאר שבע 20; באשקלון 21; ברחובות 24; בנתניה 21; בחדרה 11; ברמלה 10; בכפר סבא 10; בגדרה שמונה, בנוף הגליל, בית שמש ולוד שבעה בכל אחת; בערים עכו, נצרת, יבנה, גבעתיים, הוד השרון והרצליה מתו שישה חולי קורונה בכל אחת. בכל אחת משאר הערים בישראל מתו חמישה חולי קורונה. גם ברבות מהמועצות האזוריות והמקומיות מתו חמישה חולי קורונה.

9,226 חולי קורונה ישראלים מתו במצטבר מפרוץ המגפה. על פי אתר worldometers, ישראל מדורגת במקום ה-86 בעולם במספר המתים מקורונה ביחס לאוכלוסייה. בשנים 2020 ו-2021 נרשמה בישראל, כמו במרבית המדינות, תמותה עודפת שלא נראתה מזה שנים רבות.