בערך במאה התשיעית לספירה יצרו הח'ליפים ששלטו בבגדאד מפלצת. הם חטפו בני נוער צעירים ומבטיחים משבטים טורקיים נודדים, המירו את דתם לאסלאם ואימנו אותם באמנויות לחימה. מהר מאוד החיילים הממלוכים (פירוש המילה: "עבד") הצעירים הפכו לגורם דומיננטי וזכו בעמדות כוח בממלכה ובצבא.
מרגע זה ואילך יכלו העבדים הממלוכים לבצע הפיכה נגד השליטים שחטפו אותם מבתיהם והפכו אותם למכונות מלחמה. עם הזמן השתלט הצבא הממלוכי על מצרים, ובשנת 1260, אחרי שהביסו את הצבא המונגולי בארץ ישראל, הם הפכו בלתי ניתנים לעצירה.
מלבד היותם תאווי עוצמה, אכזריים וחסרי רחמים – הממלוכים היו גם צייתנים, חכמים ויצרנים. כשנעלמו מדפי ההיסטוריה, הותירו אחריהם מבנים מפוארים
הממלוכים שלטו באזור כולו כ־250 שנה. תחת הנהגתו של ביברס, שנמכר בגיל 19 לסולטן מצרים, התבססו הממלוכים באזור. מלבד היותם תאווי עוצמה, אכזריים וחסרי רחמים – הממלוכים היו גם צייתנים, חכמים ויצרנים. כשנעלמו מדפי ההיסטוריה, הותירו אחריהם מבנים מפוארים שאפילו הזמן לא הצליח לעמעם את יופיים.
לממלוכים היה חשוב להותיר חותמים אסלאמיים על מבניהם המפוארים. לכן, מסגדים, בתי ספר אסלאמיים ומגוון רחב של קברים בעלי כיפות לבנות – הם חלק מהנוף הישראלי עד היום.
השייח' עוואד
אחד הקברים האלה נמצא בראש צוק בטיילת באשקלון. מדובר באתר הקבורה של השייח' עוואד, שייח' שזהותו אינה ידועה. המתחם, שנבנה בשני שלבים בתקופה הממלוכית, הוא אחד מהאתרים הקדושים שהוקמו לאורך החוף כדי לחזק את ההגנה בגבול המערבי.
החדר המרכזי במחראב (גומחת התפילה) שבקיר הדרומי, פונה לעיר הקדושה מכה. החדר הוא בעל כיפה לבנה גדולה, הבולטת מעל המבנה. שני חדרים נוספים נוספו בשלב מאוחר יותר ונועדו לשמש את העולים לרגל.
נביאים ועוד
חלק גדול מהסיפורים בתנ"ך העברי משתקפים גם בקוראן המוסלמי. אתרי הקבורה של לפחות חצי תריסר דמויות שמופיעות בספרים הקדושים האלה, כמו גם בכתבים יהודיים ומוסלמיים מאוחרים יותר, פזורים ברחבי מדינה (וגם מחוץ לגבולות ישראל).
נבי מוסא
אף אחד לא יודע היכן קבור משה. לא התנ"ך ולא הקוראן מספקים תיאור ספציפי של מקום מנוחתו. בספר דברים, פרק ל"ד, נכתב: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ […] וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב". בקוראן לא נכתב דבר על מותו של משה.
עם זאת, בשנת 1269, הסולטן ביברס – ששלט על רוב המזרח התיכון בשנים 1260–1277, הקים מקדש מפואר בשם נבי (הנביא או השליח) מוסא. המסגד נמצא במדבר יהודה, דרומית ליריחו ומזרחית לירושלים. מדובר במבנה רחב ידיים שדומה יותר למאוזוליאום מקבר של ממש.
המתחם ננטש אחרי מלחמת העצמאות ב־1948 ושופץ ב־2019. היום הוא ניצב בודד במדבר, מוקף בקברים בדואים בני מאות שנים
מצבו של המתחם התדרדר עם השנים, אבל העות'מאנים שיקמו אותו במחצית הראשונה של המאה ה־19. בהמשך החלו אלפים להתאסף בעיר העתיקה בירושלים, באזור חג הפסחא, כדי לעלות לרגל לאתר הקבורה בתהלוכה חגיגית לציון חג נבי מוסא.
החוגגים חנו באתר לשבוע של תפילות, מחולות וסעודות. על פי ההערכות, ביברס בחר להקים את האתר במיקום הזה גם משום שהוא נמצא בדרך למכה וגם בגלל שניתן להשקיף ממנו על הר נבו.
המתחם ננטש אחרי מלחמת העצמאות ב־1948 ושופץ ב־2019. היום הוא ניצב בודד במדבר, מוקף בקברים בדואים בני מאות שנים והוא אתר תיירותי מרתק.
נבי רובין
אתר הקבורה על שם נבי רובין (ראובן, בנו הבכור של יעקב) נבנה על ידי הממלוכים במאה ה־15 כקבר שייח' ערבי. מאז, הפך לאתר פופולרי לעלייה לרגל. שופט מוסלמי מהתקופה ההיא ציין בכתביו כי אנשים היו חונים באזור כמה ימים, קוראים את הקוראן ו"מבזבזים הרבה כסף".
במאה ה־17, מוסלמים מכל האזור הגיעו לאתר הקבורה כדי להשתתף בחגיגות שנמשכו חודש שלם. עליות הרגל האלה פסקו כששטח הקבר הפך לחלק מישראל בעקבות מלחמת העצמאות.
האתר ננטש לעשורים ארוכים, במהלכם קרס צריח המסגד, אך לאחרונה חזר לחיים: ספרי תפילה יהודיים, כמה כיסאות מתנדנדים ושלושה פמוטים שנמצאים במקום מעידים כי יש עדיין מתפללים שמגיעים לאזור.
כמוהם מגיעים לכאן גם חובבי טבע לצעידה בת כ־45 דקות בחולות אל האתר ובחזרה ממנו. באתר אפשר לנוח תחת עץ תות ענק וליהנות מהאווירה המיוחדת.
הגישה לדרך המובילה לאתר הקבר נמצאת בשטח הגן הלאומי נחל שורק. במקום יש מגרש חנייה גדול ואזור פיקניק. מצדו האחד של אזור הפיקניק יש גדר מתכת נמוכה – דלגו מעליה כדי לצעוד אל מתחם הקבר. כמו כל המסלולים בישראל, גם כאן מדובר בשביל מסומן – שני פסים לבנים וביניהם פס כחול. בצדו השני של אזור הפיקניק תמצאו סימון שחור המוביל לנחל שורק.
נבי ימין
סיף א־דין תנכז א־נאסרי, או תנכיז בקצרה, הפך למושל סוריה ב־1312 (הוא הוצא להורג על בגידה ב־1340). בתקופת שלטונו שופצו כיפת הסלע ומסגד אל־אקצא בירושלים. הוא אחראי לחלק מהפרויקטים האדריכליים היפים ביותר בעיר.
תנכיז הקים בנבי ימין – אתר הנחשב כקברו של בנימין בן יעקב – בית תפילה. אנחנו יודעים שמדובר בפרי יצירתו משום שהסמל המזוהה איתו, סמל הגביע, מופיע על המקדש. האתר נמצא באזור מזרח כפר סבא, ליד כביש 55.
כשביקרנו באזור השבוע נחרדנו לגלות שהוא מלא כיסאות שבורים, פסולת ואנשים המקבצים נדבות. גבר אחד, שישב על כיסא באזור כניסת הגברים למתחם הקבר, סיפר שהוא מתפלל בנבי ימין מאז שההשגחה העליונה קראה לו לעשות זאת.
בניגוד למצב בנבי ימין, בצדו השני של הכביש המהיר ניצב קבר אחר שנשמר במצב טוב יותר.
נבי עכאשה
אם אתם גרים בירושלים ורוצים להתפלל בקבר בנימין – בנו של יעקב – אתם לא צריכים לנסוע עד לכפר סבא. אחד התושבים הציב על קבר מוסלמי מהמאה ה־12 – באזור השכונות החרדיות – שלטים המורים שבנימין קבור ממש שם.
אך הכתובת על הקבר עצמו מציינת כי קבור שם נבי עוכשא בן מוחסין – אחד מקבוצת המלווים של השליח מוחמד. הקבר שופץ על ידי הממלוכים במאה ה־13 ולפי המסורת האסלאמית קבורים שם שלושה מחייליו של צלאח א־דין.
בזמן המנדט הבריטי בישראל, הנציב הבריטי העליון ג'ון צ'נסלור שמע שעל פי המסורת, משה, ישו ומוחמד קבורים באזור. רבים מאמינים כי זאת הסיבה שאחד הרחובות המרכזיים בעיר נקרא "רחוב הנביאים".
רבן בן גמליאל
גם אבו הוריירה היה אחד מבני לווייתו של מוחמד. מדובר בדמות חשובה מאוד שהרחיבה את הדרשות הנבואיות של האסלם (חדית'ים). אפילו שהוא נקבר, כמעט בוודאות, בערב הסעודית, קיים מסגד ביבנה הנושא את שמו (משמעות השם: "אבי החתלתול"), כ־15 קילומטרים דרומית לנבי רובין.
הקבר הוקם תחילה כמבנה פשוט, אך הוא זכה לתוספות מפוארת ב־1274 בפקודת ביברס. האכסדרה המשולשת ותוספת הכיפות הפכו את הקבר למאוזוליאום עוצר נשימה
הקבר הוקם תחילה כמבנה פשוט, אך הוא זכה לתוספות מפוארת ב־1274 בפקודת ביברס. האכסדרה המשולשת ותוספת הכיפות הפכו את הקבר למאוזוליאום עוצר נשימה, אחד היפים במדינה.
אולם, היהודים שמגיעים להתפלל במתחם הקבר, או כדי לחגוג חג יהודי, משוכנעים שזה קברו של רבן גמליאל דיבנה, נשיא הסנהדרין אחרי חורבן בית המקדש השני (בשנת 70 לספירה). מקור האמונה הזאת מצוי במסורת מתחילת המאה ה־13.
במסגרת המסורת נאמר כי נוסע יהודי ציין שקברו של רבן גמליאל משמש כמקום תפילה מוסלמי (מאמרים שונים באינטרנט טוענים שזה לא מקום הקבורה של אף אחד משניהם – לא של אבו הוריירה ולא של רבן גמליאל השני).
קבר דן
בתוך כך, בשנת 1909 הכריז מורה תיכון כי קברים באזור מודיעין שייכים למכבים והנה – היום כמעט כולם בישראל "יודעים" איפה קבורים המכבים.
מוזר יותר הוא המקרה של קבר דן, בנו החמישי של יעקב. לפחות חצי תריסר אגדות הקשורות למקום קבורתו שרדו עד ימינו – מהמצאות של היסטוריונים כמו זאב וילנאי ועד להשערות עממיות של נהגי אוטובוסים. כך, איכשהו, קבר מוסלמי נטוש ליד בית שמש הפך למקום תפילה יהודי. המקום אפילו משמש לעתים להילולות.
אביבה בר־עם פרסמה שבעה מדריכים לישראל בשפה האנגלית. שמואל בר־עם הוא מדריך טיולים מורשה שמציע טיולים מותאמים אישית לאנשים פרטיים, משפחות וקבוצות קטנות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו