"If there's one thing I know, it's never to mess with mother nature, mother in-laws and, mother freaking Ukrainians”.

The Italian Job

אוקראינה מדהימה את כולם חוץ מאשר את עצמה.

וולודימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, אמר שאם החיילים של פוטין יפלשו הם יראו את הפנים של האוקראינים, לא את הגב שלהם.

אני רוצה להראות לכם את הפנים הללו. פנים של גברים ונשים שעמדו אל מול המוות, והמוות סובב את גבו.

וולודימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, אמר שאם החיילים של פוטין יפלשו הם יראו את הפנים של האוקראינים, לא את הגב שלהם. אני רוצה להראות לכם את הפנים הללו

זוהי דגימה זעומה מתוך מבחר רחב הרבה יותר של סיפורי גבורה, אנושיות והקרבה של בני ובנות אוקראינה שלא בחרו להיות גיבורים, אבל ירשמו בדפי ההיסטוריה ככאלו.

1. פרידה מאבא

58 שניות מרסקות לב של אבא נפרד מבתו ומאשתו על מדרגות האוטובוס בגורלובקה לפני שהן יוצאת לחפש מסתור, והוא יוצא לקרב.

2. זרעים של חמניות

"מה אתם לכל הרוחות חושבים שאתם עושים כאן על האדמה שלנו עם הנשק הזה?"
"השיחה לא מובילה לשום מקום גבירתי"
"אתם פולשים, אתם פשיסטים. קחו זרעים ושימו בכיסים, ככה לפחות יצמחו חמניות (הפרח הלאומי של אוקראינה) כשכולכם תשכבו כאן".

חיילת אוקראינית עונדת פרח חמנייה, והאשה האוקראינית שולחת את החייל הרוסי לשים זרעי חמנייה בכיסים כדי שיצמחו חמניות מקברו, צילומי מסך מן הרשתות

Ukrainian woman confronts Russian soldiers in Henychesk, Kherson region. Asks them why they came to our land and urges to put sunflower seeds in their pockets [so that flowers would grow when they die on the Ukrainian land] pic.twitter.com/ztTx2qK7kB

— UkraineWorld (@ukraine_world) February 24, 2022

3."לכי תזדייני, ספינת קרב רוסית"

ביום הראשון למלחמה, באי הנחש אשר בים השחור, הגנו 13 חיילים אוקראיניים על הבסיס הקטן שלהם אל מול ספינת טילים ומטוסי קרב של מעצמת-על גלובלית.

בהקלטה בלינק (כתוביות באנגלית) מורים הרוסים לחיילי הכוח הקטן להיכנע אחרת יופצצו, ובתגובה שומעים את המילים שהפכו מאז למטבע לשון "אידי נאחוי, לכי תזדייני, ספינת קרב רוסית". דקות לאחר מכן נהרגו כולם בהפצצה כבדה מהים והאוויר.

מפקד הכוח האוקראייני באי שניות לפני מותו, צילום מסך מהסרטון שצילם

Here is the audio of the Snake Island encounter between Russian and Ukrainian navy vessels translated to English.

May the 13 brave Ukrainian heroes rest in power.

???????????????????????? pic.twitter.com/3ls1r4ynAK

— KnowNothing (@KnowNothingTV) February 25, 2022

4. גיבורה לאומית

מי שזכה להכיר את אירנה טסוילה סיפר על אמא נפלאה ל-5 ילדים, על שמחת חיים, הומור ורגישות, ועל גן הוורדים שכל כך אהבה.

אירנה נפלה בקרב כשעצרה עם חבריה טור שריון רוסי צפונית לקייב, כמתנדבת ביחידת התגובה המהירה של המשמר הלאומי האוקראיני.

17% מכוח ההגנה האוקראיני הן נשים, בכל תפקידי הלחימה.

אירנה נפלה בקרב כשעצרה עם חבריה טור שריון רוסי צפונית לקייב, כמתנדבת ביחידת התגובה המהירה של המשמר הלאומי האוקראיני. 17% מכוח ההגנה האוקראיני הן נשים, בכל תפקידי הלחימה

גם בן זוגה של אירינה, דימיטרו, נהרג בקרב על אוקראינה.

my friend was killed today, Iryna Tsvila. Incredibly brave and kind person. Went through Donbas war as volunteer. Joined territorial defence now. We've made a book recently, "Voices of War. Stories of Veterans", she among authors. Wrote about her rose garden. Look at this smile pic.twitter.com/bSSwCLdL5t

— Volodymyr Yermolenko (@yermolenko_v) February 26, 2022

5. פוצץ את עצמו עם הגשר

ויטאלי שאקון, מהנדס, איש חיל הים האוקראיני, הבין שלא ניתן יהיה לפוצץ בשלט רחוק את חומר הנפץ שיהרוס את גשר חנשבסקי, צפונית לקרים, לפני שטור הטנקים הרוסי יחצה אותו.

ויטאלי הודיע בקשר שיבצע את זה ידנית, נפרד מחבריו, ופוצץ את עצמו עם הגשר.

The Henichesky Bridge was blown up by Ukrainian marine engineer Vitaly Skakun. A Russian column was nearing Kyiv & there was no time to detonate the bridge remotely. Skakun radioed his unit and told them he would do it manually, saying goodbye. Absolute hero. pic.twitter.com/3kK7aeq29b

— Scott Galloway (@profgalloway) February 26, 2022

6. רוח הרפאים של קייב

ביום הראשון ללחימה החלה להתפשט בקייב שמועה כי טייס קרב אוקראיני אלמוני במיג 29 ישן הצליח להפיל תוך פרק זמן קצר שני מטוסי Su-35, שני מטוסי Su-25, מטוס Su-27 ומטוס МіG-29, הישג בלתי נתפס לאור העדיפות הברורה של לחיל האויר הרוסי.

"רוח הרפאים של קייב", בין אם היא קיימת ובין אם לאו, נתנה השראה ואמונה לאוקראינה כולה.

ביום הראשון ללחימה התפשטה בקייב שמועה כי טייס קרב אוקראיני אלמוני במיג 29 ישן הצליח להפיל ששה מטוסי קרב רוסיים. "רוח הרפאים של קייב", בין אם היא קיימת ובין אם לאו, נתנה השראה ואמונה לאוקראינה כולה

“Kyiv Phantom”. This is legendary UA fighter aircraft pilot, who shut down 6(!) Russian fighter planes during 30 hours. Video in thread pic.twitter.com/vydkx06qTc

— Maria Zolkina (@Mariia_Zolkina) February 25, 2022

7. מונולוג של חייל אוקראיני

"הכל טוב חבר'ה? מחבבים את המזל"טים הקטנים שלנו? מה אתם חושבים שטס עכשיו מעל הראשים שלכם? ומה אלו לדעתכם הרשרושים השקטים בשיחים מסביבכם? מהי עמדכם המלומדת בנושאים הללו חברים? מה לכל הרוחות זה יכול להיות?

"אז למה שלא תיכנעו כל עוד יש לכם הזדמנות? הרבה מאוד מהחברים שלכם כבר עשו את זה בלאט. אתם מבינים, עכשיו נעצרתם, והשלב הבא יהיה שאנחנו נתחיל לרדוף אחריכם. לכן נצלו את הזדמנות האחרונה שיש לכם ותיכנעו עכשיו".

This cheerful Ukrainian soldier literally says 'Welcome to hell, Russians!'. I hope someone does English subtitles of this! https://t.co/DpYRymkjAy

— Olga Tokariuk (@olgatokariuk) February 25, 2022

8. בקבוקי מולוטוב

גברים, נשים וילדים, כולם מכינים בקבוקי מולוטוב שייזרקו מטווח נגיעה על כלי הלחימה המשוכללים של מכונת המלחמה הרוסית. על וידאו של ארסנל בקבוקי מולוטוב מאולתר בהכנה עצמית כתבה מישהי:

"לרוב המדינות יש מאכלים לאומיים, שיריים לאומיים ומלבושים לאומיים. אבל אני מהמרת שלאף אחת אין נשק לאומי" . 

הכנת בקבוקי מולוטוב בעיר דניפרו במרכז אוקראינה pic.twitter.com/gDoNdxJI82

— פוליטיקה אירופאית ???????? (@EUpol_IL) February 26, 2022

9. בעלי חיים הם משפחה

כשהאוקראינים אומרים שבעלי החיים הם בני משפחה הם מתכוונים לזה בכל הרצינות. תמונות רבות של אוקראינים עם חיות המחמד שלהן הציפו את הרשת. גבר אוקראיני קשוח וחשוף חזה עם סיגריה שמוטה בזווית פיו מחבק גור כלבים. גבר אחר מצטופף בשדה התעופה עם חתול בחיקו, וכאן חייל אוקראיני חמוש נושא את חתולו וצנצנת עם הדג שלו.

כשהאוקראינים אומרים שבעלי החיים הם בני משפחה הם מתכוונים לזה בכל הרצינות. כאן חייל אוקראיני חמוש נושא את חתולו וצנצנת עם הדג שלו

A Ukrainian man carries a fish and a cat he saved from the residential building hit by the Russian missiles earlier today in Kyiv. Humanity always prevails, even in dark times like this. pic.twitter.com/E8MLW5K7Y1

— Franak Viačorka (@franakviacorka) February 26, 2022

10. "אנשי הטנק של קייב"

אוקראיני בודד עומד על הכביש מול טור של טנקים רוסיים חמושים, ומצליח להסיט אחד מהם ממסלולו, תמונה שמהדהדת את התמונה האיקונית מכיכר טיאננמן. 

יגאל צלאל, יליד צ'רנוביץ במערב אוקראינה, מתגורר בתל אביב, בזוגיות+1. עוסק בייעוץ שיווקי וכלכלי. מאמין בוויסקי אירי, פוטבול אמריקאי ורוח האדם.

ביום ראשון שוב ייצא לדרך מצעד דגלים. המאבק על ההפגנה הזו, המלווה בריקודים של אלפי בני נוער מהמגזר הדתי, הפך לכאורה לשאלה של משילות וריבונות, חופש ביטוי והזכות להניף דגלי ישראל בירושלים בירתה. לכאורה. צריך לומר שוב שכל הערכים הללו הם לכאורה.

ביום ראשון שוב ייצא לדרך מצעד דגלים. המאבק על ההפגנה הזו, המלווה בריקודי אלפי בני נוער מהמגזר הדתי, הפך לכאורה לשאלה של משילות וריבונות, חופש ביטוי והזכות להניף דגלי ישראל בירושלים בירתה

מדוע?

מפני שהנפת דגלי ישראל בירושלים היא לא הבעיה. הבעיה היא בשם מה מונף הדגל.

מצעד הדגלים הפך למעשה למצעד שנאה, גזענות, הסתה וריקודים שכל מטרתם לבזות את הפלסטינים. לתקוע להם אצבע בעין ליד שער שכם ומסגד אל אקצה.
מבחינת המפגינים חופש הפולחן בירושלים הוא רק יהודי והם בזים לפולחן המוסלמי.

כותב שורות אלה השתתף בשנים אחרות ביום ירושלים, כאשר ההתיישבות העובדת הייתה עולה לירושלים עם כלים חקלאיים ותוצרת חקלאית. כאנשי מילואים עזרנו והתנדבנו לארגון יום ירושלים והוא עבר בדרך כלל כחג שמח, בהסכמה לאומית רחבה, ללא הפרעות מצד הפלסטינים וללא הפגנות לאומניות גזעניות.

אולם עם השנים, ישראלים חילונים ממגזרים שונים הדירו עצמם מירושלים ביום חגה. הנוער הדתי הלאומי והלאומני השתלט על יום ירושלים, עם מצעד גס מלווה בקריאות שנאה והסתה, וגרם לעימות צפוי מול האוכלוסייה הפלסטינית של ירושלים.

מצעד הדגלים הפך למצעד שנאה, גזענות, הסתה וריקודים, שכל מטרתם לבזות את הפלסטינים. לתקוע להם אצבע בעין ליד שער שכם ומסגד אל אקצה. מבחינת המפגינים חופש הפולחן בירושלים הוא יהודי בלבד

הדגל הוא לא הבעיה. דגל ישראל מכובד גם במדינות ערביות כאשר נערכים שם הסכמים או מתארחים נציגי המדינה.

גם מפגשים עם נציגי הפלסטינים מלווים בהצבת דגלי ישראל ברקע המפגש.
דגל ישראל הוא לא הגורם למהומות ולא לטילים שעלולים להיירות מעזה.
הבעיה היא דברי השטנה המופקרים שסביבם חוגגים בני נוער מוסתים ושפת השנאה המזמינה מלחמה.

הנושא כבר הגיע לביהמ"ש העליון בשנת 2015 כאשר השופטים נדרשו לדון בקריאות "מוות לערבים" שנישאו במצעד הדגלים, לצד קריאות הסתה מוכרות אחרות: "איטבח אל ערב" ו"יבנה המקדש וישרף המסגד".

לקראת המצעד בשנת 2015 עתרו עמותת "עיר-עמים" ופורום "תג מאיר" לבית המשפט העליון בדרישה למנוע את מעבר הצעדה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. ביהמ"ש אמנם דחה את העתירה, לא לפני שרקד מילולית בעצמו סביב הסוגיה, כאשר השופט אליקים רובינשטיין, חובש כיפה בעצמו, דרש מהמשטרה אכיפה ראויה כלפי סיסמאות הסתה:

"מי שאומר 'מוות לערבים' אנו בדעה שהוא צריך לקבל עונש וגם המשטרה צריכה להיות בדעה זו. זה לא חופש הביטוי אלא חופש ההסתה".

אמר והתיר את המצעד.

ביהמ"ש אמנם דחה את העתירה נגד המצעד, לא לפני שרקד מילולית בעצמו סביב הסוגיה, כאשר השופט רובינשטיין, חובש כיפה בעצמו, דרש מהמשטרה אכיפה ראויה כלפי סיסמאות הסתה. אמר והתיר את המצעד

מבין אלפי החוגגים המוסתים המשטרה הייתה עוצרת בודדים. על כתבי אישום שהסתיימו בהרשעה לא שמענו מעולם.

בג"ץ אישר: מצעד הדגלים ביום ירושלים יעבור דרך הרובע המוסלמי http://t.co/1mKlAqEMau pic.twitter.com/M22hrJdmZb

— Haaretz הארץ (@Haaretz) May 11, 2015

בשנה שעברה רה"מ לשעבר בנימין נתניהו עצמו דרש מאיתמר בן גביר לא להגיע לשער שכם בשל איום הטילים, ומפכ"ל המשטרה ושב"כ התריעו על הצפוי. האירועים התדרדרו לירי רקטות על ירושלים, דחיית המצעד ומהומות בערים המעורבות.

הבעיה היא לא הדגל. הדגל המסמל את מדינת ישראל לא עשה שום דבר לאיש.

אבל מי שמנצל את זהותו היהודית במדינת ישראל כדי לתקוע את מוט הדגל בעיני שכניו, קורא מוות לערבים ומסית לשריפת מסגד החשוב לעולם המוסלמי – הוא האשם ואותו יש לעצור ולמנוע ממנו את הנפת הדגלים במחול החרבות הלאומני שאותו חוגגים דוקא ביום ירושלים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

חוק "ממדים ללימודים" הוא בשורה חשובה רק עבור כמחצית מהלוחמים המשוחררים. מהחוק החדש ייהנו מי שעומדים בתנאי הסף ומתאימים מבחינה אישית ללימודים אקדמיים, וגם רוצים ויכולים להקדיש לפחות שלוש שנים מחייהם ללמידה עיונית.

חוק "ממדים ללימודים" הוא בשורה חשובה רק עבור כמחצית מהלוחמים המשוחררים. ייהנו רק מי שעומדים בתנאי הסף, וגם רוצים ויכולים להקדיש לפחות 3 שנים מחייהם ללמידה עיונית

אבל מה עם החצי השני? הלוחמים שמתחילים מנקודת פתיחה נמוכה יותר, בין השאר עקב הפערים העצומים במערכת החינוך. אלה שאינם יכולים ללמוד ולקיים את עצמם במקביל, ולהוריהם אין את האמצעים הנדרשים לסייע להם. אלה שכישוריהם והעדפותיהם אינם בתחום העיוני ומחפשים למידה יותר מעשית ותכליתית.

כרגיל, קבוצה זו נשארת מאחור. מדינת ישראל כבר משקיעה משאבים עצומים בסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות. כשישה מיליארד שקלים מתוקצבים מדי שנה רק להוראה במוסדות הללו, ועוד מיליארדים נוספים מוקצים למחקר – וטוב שכך!

תקצוב האקדמיה מניב בסופו של דבר תשואה משמעותית לחברה הישראלית, הן במישור הכלכלי והן בהיבטים אחרים. ככל שניתן להסיר חסמים בפני הגישה למוסדות אלה ולפתוח אותם לאוכלוסיות נוספות, כפי שעושה תוכנית "ממדים ללימודים", מדובר במאמץ מבורך וראוי.

אלא שהפעילות החשובה הזו רק מדגישה את העוול המשווע והנזק הכבד של הזנחת החצי השני של האוכלוסייה, שחופף במידה רבה ל"ישראל השנייה": בקרב מי  שאינם הולכים כיום לאקדמיה, וגם לא ילכו למרות המימון הגבוה שמציעה תוכנית "ממדים ללימודים", יש  הרבה יותר צעירים ממשפחות עם הכנסה והשכלה נמוכה.

במילים אחרות, אלה הצעירים שבהם נדרשת ההשקעה הממשלתית הגדולה ביותר. הפוטנציאל שלהם לא נמוך יותר מזה של בעלי תארים אקדמיים, הם פשוט קיבלו ומקבלים פחות הזדמנויות.

אבל מה עם החצי השני? הלוחמים שמתחילים מנקודת פתיחה נמוכה יותר, בין השאר עקב הפערים העצומים במערכת החינוך. אלה שאינם יכולים ללמוד ולקיים את עצמם במקביל, ולהוריהם אין אמצעים לסייע להם

ישראל צריכה אותם, עם כישורים וידע מקצועי ברמה גבוהה, כדי לקיים כלכלה מודרנית ומפותחת. המשק משווע לעובדים עם מיומנויות שאינן נרכשות באקדמיה, ולא רק בהייטק – אלא גם בענפי התעשייה, הרכב, השירותים, המלונאות ועוד. בה בעת, מאות אלפי ישראלים תקועים בעבודות בשכר נמוך וללא אופק להתפתחות או התקדמות מקצועית.

ההשקעה בצעירים אלה זניחה לעומת המשאבים העצומים שמועברים לאקדמיה. התקציבים הממשלתיים לקורסים להכשרות מקצועיות וללימודי הנדסאות הם פחות מעשירית ממה שניתן ללומדים במוסדות אקדמיים.

כתוצאה מכך, היקף הלומדים ואיכות המענה שהם מקבלים נמוכים מאוד גם הם. זאת אף שמחקרים מראים שהתשואה של לימודים מקצועיים ברמה נאותה, יחסית לעלותם, אינה נופלת מהתועלת של לימודים אקדמיים.

ההזנחה באה לידי ביטוי לא רק בתקציבים, אלא גם במעמד ובתשומת הלב הציבורית להם זוכים ההכשרות ולימודי ההנדסאות. במידה רבה, המדינה כבר מספר עשורים מתייחסת למסלולים אלה כ"חצר אחורית" של עולמות ההשכלה והתעסוקה, ואינה מתייחסת אליהם כאל סוגיה לאומית אסטרטגית מהמעלה הראשונה.

בין השאר, הדבר בא לידי ביטוי בדרך שבה הטיפול בנושא מפוצל בין מגוון רחב של משרדים, גופים ותוכניות ממשלתיות, שחלוקת האחריות ביניהם עמומה ומשתנה לעתים תכופות. אין שום מקבילה למועצה להשכלה גבוהה, או לתהליכי התכנון הרחבים וארוכי הטווח שאותם היא מובילה.

בכך, ישראל בולטת כחריגה ומבודדת בין המדינות המפותחות, שכולן מייחסות ללימודים מקצועיים עדיפות גבוהה, ומשקיעות בהם הרבה יותר משאבים.

ההשקעה בצעירים אלה זניחה לעומת המשאבים העצומים שמועברים לאקדמיה. התקציבים הממשלתיים לקורסים להכשרות מקצועיות וללימודי הנדסאות הם פחות מעשירית מהניתן ללומדים במוסדות אקדמיים

תוכנית "ממדים ללימודים" מהווה קומה נוספת על גבי המערך הנרחב והמסועף של הלימודים האקדמיים בישראל. בתחום הלימודים המקצועיים, עוד לא התחלנו לחפור את היסודות.

רועי מאור הוא מנהל פיתוח מדיניות ומחקר בעמותה "121 – מנוע לשינוי חברתי". קודם לכן שימש למעלה מעשור בתפקידי מנכ"ל, סמנכ"ל חבר ועד ויועץ של ארגונים בתחומי זכויות אדם, תקשורת, אזרחות משותפת וחינוך, וליווה את הקמתם של מספר ארגונים לשינוי חברתי. בעל תואר שני בהיסטוריה.