JavaScript is required for our website accessibility to work properly. יוזמה חדשה: מרכזי גישור קהילתיים בערים מעורבות יגשרו בין יהודים וערבים | זמן ישראל
מהומות בין יהודים וערבים בלוד, מאי 2021 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
Yossi Aloni/Flash90

פרסום ראשון יוזמה חדשה: מרכזי גישור קהילתיים בערים מעורבות יגשרו בין יהודים וערבים

משרד הרווחה מחזיק מרכזי גישור המספקים בעלות סמלית גישור בין אנשים מאוכלוסיות חלשות בסכסוכים שכונתיים ומשפחתיים ● בעקבות המהומות שפרצו בשנה שעברה בערים המעורבות, יוזמה של השר מאיר כהן וארגון יוזמות אברהם תשתמש במרכזי הגישור בערים המעורבות ליישוב סכסוכים מקומיים בין יהודים לערבים ולהרגעת הרוחות, במטרה למנוע או לבלום את המהומות הבאות

משרד הרווחה ירחיב את תחומי העבודה של מרכזי הגישור הקהילתיים בערים המעורבות לעיסוק ברמת המאקרו של יחסי יהודים-ערבים בעיר. כך נודע לזמן ישראל.

המדובר ביוזמה של שר הרווחה מאיר כהן ושל ארגון יוזמות אברהם, עמותה ששמה לה למטרה לקדם שוויון בין יהודים וערבים בישראל. משרד הרווחה מקים בימים אלה צוות שיעסוק ביוזמת הגישור.

מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה, ששייכים לפרוייקט "גישורים", מבצעים גישורים במחיר סמלי בוויכוחים וסכסוכים מקומיים באוכלוסיות חלשות, בדומה לשירותי הגישורים הפרטיים שאוכלוסיות מבוססות נעזרות בהם.

הגישורים מסייעים לסכסוכי שכנים, מחלוקות על תכנון ובנייה (כמו בעיות חנייה או הקמת אנטנות), קונפליקטים במקומות עבודה, ויכוחים בין אזרחים לרשויות, תלונות צרכנים וסכסוכים משפחתיים כמו סכסוכי ירושה ואפוטרופסות (אבל לא גירושין).

שר הרווחה מאיר כהן (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
שר הרווחה מאיר כהן (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

כיום קיימים מרכזים כאלה בערים רבות, ביניהן שש מהערים המעורבות: ירושלים, חיפה, יפו, עכו, לוד ורמלה. במרכזים נמצאים מגשרים יהודים וערבים, אשר לרוב הם תושבי היישוב המכירים את הקהילה שבה פועל המרכז ואת הבעיות, הצרכים ומערכות היחסים בתוכה.

"גישור מנסה לפתור סכסוכים בתוך הקהילה", אומרת רות לוין-חן, מנהלת "ערים משותפות" ביוזמות אברהם וחברה בצוות המפתח את היוזמה. "כיום פונים לגישור בעיקר מקרי פרט, שכנים שרבים על שטח, רעש, חוב משותף, אנשים שבונים משהו שמפריע להם וכו'.

"התוכנית אומרת שהמרכזים יתחילו לטפל בקונפליקטים קהילתיים יותר רחבים. עדיין לא ברור בדיוק איזה מקרים יטופלו. ברור שהכוונה היא לסייע בהרגעת קונפליקטים מקומיים בין יהודים וערבים".

"התוכנית אומרת שהמרכזים יתחילו לטפל בקונפליקטים קהילתיים יותר רחבים. עדיין לא ברור בדיוק איזה מקרים יטופלו. ברור שהכוונה היא לסייע בהרגעת קונפליקטים מקומיים בין יהודים וערבים"

היוזמה נולדה כחלק מלקחי מהומות הדמים שהתקיימו בזמן מבצע שומר החומות במאי אשתקד בין יהודים וערבים בערים מעורבות.

רות לוין-חן (צילום: אמיר בן-דוד)
רות לוין-חן (צילום: אמיר בן-דוד)

הרעיון עלה במפגש של מנהלי מחלקות רווחה ועובדים סוציאלים מערים מעורבות עם מפקחים ומנהלי אגפים ומחוזות במשרד הרווחה שהתקיים בינואר, ובפגישה בתחילת פברואר בין שר הרווחה כהן למנהלי יוזמות אברהם, ד"ר תאבת אבו ראס ואמנון בארי-סוליציאנו.

בעקבות שתי הפגישות הוחלט להקים צוות שיעסוק בחיזוק הקשרים ושיתופי הפעולה בין יהודים לערבים בערים המעורבות בעזרת "שירותים החברתיים" ובין השאר לפתוח את תוכנית הגישורים בין יהודים לערבים. בראש הצוות יעמוד הפרופסור לעבודה סוציאלית רוני סטראיר. מיכל אורובנו, רכזת הכשרות ופיתוח ידע בתוכנית גישורים, תהיה אחראית על פיתוח תוכנית מרכזי הגישור.

"שירותי הרווחה הם המפתח לאיחוד בין יהודים וערבים בערים המעורבות", אמר השר כהן בעקבות ההחלטה על היוזמה, "אנחנו צריכים לעבוד על כך בזמני שגרה, כדי שברגעי חירום מערכות הרווחה יוכלו להיות גורם מחבר. זו פעם ראשונה בעולם שמוקם צוות ייחודי לערים מעורבות. השירותים החברתיים הם המפתח למתן מזור לקשיים משותפים בקהילה".

"אנחנו צריכים לעבוד על כך בזמני שגרה, כדי שברגעי חירום מערכות הרווחה יוכלו להיות גורם מחבר. זו פעם ראשונה בעולם שמוקם צוות ייחודי לערים מעורבות"

"על מרכזי הגישור והדיאלוג בערים המעורבות להרחיב את פעילותן באופן שייקחו חלק בטיפול ביחסים בין יהודים וערבים בערים המעורבות", אמר בארי-סוליציאנו אחרי פגישתו עם השר. "העובדה שהשר מכיר בכך ושמשרד הרווחה מניע מהלך כזה היא בשורה ממש.

אמנון בארי-סוליציאנו, מנכ"ל משותף בארגון יוזמות אברהם
אמנון בארי-סוליציאנו, מנכ"ל משותף בארגון יוזמות אברהם

"יש הרבה דברים שמערכת הרווחה יכולה לעשות בערים המעורבות כדי לשפר את היחסים בין האוכלוסיות.

"צריך להנגיש יותר את שירותי הרווחה בערים המעורבות לתושבים הערבים, להפעיל בכל הערים הללו מרכזים למיצוי זכויות, להגדיל את מספר העובדים הסוציאלים הערבים, לקיים הכשרות לעו"ס יהודים לעבודה עם החברה הערבית. היוזמה להרחבת הפעילות של מרכזי הגישור היא חלק מהצעדים הנחוצים הללו".

מרכזי גישור קהילתיים קיימים בעולם המערבי מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת. בישראל הם מתקיימים במסגרת תוכנית "גישורים" מאז 2008. כיום פועלים במרכזים של "גישורים" בישראל למעלה מ-1,000 מגשרים.

"צריך להנגיש יותר את שירותי הרווחה בערים המעורבות לתושבים הערבים, להפעיל בכל הערים הללו מרכזים למיצוי זכויות ולהגדיל את מספר העובדים הסוציאלים הערבים"

מרכזים של "גישורים" קיימים כיום בירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, באר שבע, אשדוד, ראשון לציון, פתח תקווה, רמת גן, עכו, כרמיאל, צפת, יקנעם, דימונה, שדרות, רחובות, נס ציונה, מודיעין, לוד, רמלה, הוד השרון, יהוד, רעננה, קריית אונו, אור עקיבא, נשר, מעלה אדומים ובמועצות האזוריות והמקומיות קריית עקרון, עמק יזראעל, טבעון, גליל עליון, הערבה, גלבוע, דרום השרון, בני שמעון, מטה יהודה, עמק חפר, גולן, בקעת הירדן ושומרון.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 611 מילים
כל הזמן // יום שני, 20 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

הרמטכ"ל: "לנצח נהלך כשאנו חגורים בחרב"

דיווח: שב"כ מסרב למסור לתביעה ולהגנה במשפט נתניהו את חוות הדעת, המתנגדת להגעת ראש הממשלה לאולם, אך יאפשר להם לעיין בה ● צה"ל זיהה את החייל שניתץ את פסל ישו בדרום לבנון ● גורם איראני בכיר: נותרו פערים בין טהרן לוושינגטון בסוגיית הגרעין ● ארצות הברית הודיעה שמתחילת המצור על מצר הורמוז כוחותיה חסמו 27 כלי שיט

לכל העדכונים עוד 42 עדכונים

בין מלחמה לזיכרון, אתגר החינוך

החזרה לבתי הספר לאחר 40 ימי מלחמה (וביישובי הצפון – 50) אינה חזרה רגילה. זה הרגיש קצת כמו האחד בספטמבר בהתרגשות לקראת המפגש המחודש עם הילדות והילדים ועם הצוותים, אבל היה שונה בתכלית, וגם לא דמה לחזרה משגרת חגים.

זו הייתה חזרה אל תוך שבר – אישי, קהילתי ולאומי, שטרם התאחה. ודווקא בתוך המציאות הזו, מערכת החינוך נדרשת כמעט מייד להתמודד עם הרצף הכי טעון בלוח השנה הישראלי – יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות.

ורד גורפינקל היא אשת חינוך. גרה ברמת הגולן, מנהלת "בית חינוך מעלות הגולן" ברמות, בוגרת תכנית מנדל ופעילה בתנועת "הרבעון הרביעי". נשואה לעומר, שמשרת במילואים ברצף מאז 7.10, ואמא לארבעה בנים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 667 מילים

קומץ שחיינים מול ים של אדישות: כך נחשפה דליפת הביוב בפלמחים

במשך שבועות במערכה עם איראן היו למים בחוף פלמחים ריח ומרקם של ביוב, אבל שום גורם רשמי לא היה בתמונה ● כמה שחיינים וגולשי סאפ היו היחידים שדאגו לים ואף איתרו את הצינור שממנו דלף הזיהום – שתוקן בסוף השבוע האחרון ● "היו ימים שחזרתי הביתה כשבגד הים וחולצת השחייה שלי מסריחים מביוב. זה הלך והחמיר"

עוד 1,342 מילים

הפסקת האש היא הפסקה. לא אסטרטגיה

הבעיה עם הפסקות אש במזרח התיכון היא שהשם שלהן מטעה. הן נשמעות כמו סוף, אבל בדרך כלל הן רק שם מכובס להפסקה טכנית בין סבב אחד לסבב הבא. גם עכשיו, כל הסימנים מצביעים לא על הסדרה יציבה, אלא על רגיעה שברירית, עמוסת סתירות, פרצות ואינטרסים מנוגדים.

השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיימו בלי הסכם, המחלוקות המהותיות נותרו פתוחות, והפסקת האש עצמה מוגבלת בזמן. במקביל, האמריקאים כבר לא מדברים בשפה של שלום אלא בשפה של "יצירת תנאים" לחידוש מעבר ימי בטוח, כלומר בשפה צבאית, הנדסית ומבצעית. כשצריך לפנות מוקשים כדי להציל את הפסקת האש, כנראה שאין באמת הפסקת אש.

ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 775 מילים

למקרה שפיספסת

"לא בשביל המדינה הזאת בני נהרג"

הם איבדו את יקיריהם בשבעה באוקטובר – אך בצבא ובמערכת החינוך מסרבים לשמוע את קולם ● המצטרפים לפורום השכול הישראלי–פלסטיני נאבקים להקמת ועדת חקירה, להחלפת הממשלה ולמפגש עם הכאב בצד השני ● "צריך להילחם על הנשמה והאנושיות שלנו"

לכתבה המלאה עוד 1,853 מילים

דווקא במצב חירום מתמשך, תקשורת היא לא מותרות אלא תנאי לרלוונטיות

יש רגעים שבהם נדמה שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא לשתוק. מלחמה או מצב חירום מתמשך הוא אחד מהם. אבל במציאות של היום, שתיקה היא לא בהכרח הבחירה הבטוחה ביותר, ולעיתים היא דווקא מרחיקה ארגונים מהקהל שלהם.

בתקופות כאלה עולה לעיתים הנטייה להוריד הילוך תקשורתי, לבחון כל מסר בזהירות יתרה, ולנסות לא להפריע לרגע. זה מגיע ממקום מובן, אבל פחות מתאים למציאות שבה אנחנו פועלים. כי בישראל של 2026, מצב חירום הוא כבר לא אירוע נקודתי. זו שגרה.

אביגיל רובינגר היא יועצת תקשורת ואסטרטגיה שמאמינה שכוחם של מילים וערכים אמיתיים יכול לבנות אמון – גם בין אנשים, גם בין מותגים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 527 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שופטי העליון עולים להתקפה נגד הקיפאון המניפולטיבי של לוין

המכתב החריג של בכירי העליון לשר המשפטים מסמן נכונות לפעול למינוי שופטים לכלל הערכאות גם ללא שיתוף פעולה מצדו, לנוכח המחסור החמור במערכת ● פרסום רשימות המועמדים והדיון בבג"ץ יכריעו אם חברי הוועדה יוכלו לממש זאת חרף התנגדותו ● פרשנות

עוד 925 מילים

סתירות בדוחות הכספיים של העמותה של מרדכי דוד לגבי מקור ההכנסות

עמותת "אחוות אחים לצדק – ביחד ננצח", שהקים דוד יחד עם פעילים מבני ברק ביוני 2025, אספה במהלך 2025 מעל מיליון שקל בתרומות ● אולם בדוח שהוגש לרשם העמותות, העמותה טוענת כי לא אספה תרומות בכלל

לכתבה המלאה עוד 460 מילים

ראש הממשלה מנסה להיפטר מכאב הראש של הפריימריז ודורש שריונים כדי לדחוק מועמדים שמביישים את התנועה ● במקביל, בנט שולט ביד רמה במפלגתו החדשה ומגייס בכירות לשעבר בשירות הציבורי מתוך הבנה ברורה – עדיף אנשי ביצוע פרגמטיים מאשר אידיאולוגים שיעשו לו תרגילי עריקה נוסח שיקלי וסילמן ● פרשנות

עוד 807 מילים

הפצצה המתקתקת של המשק הישראלי

השקל מוביל את מגמת התחזקות המטבעות העולמית, ומותיר את היצואנים להיאבק על הישרדותם מול העלויות שהמטבע החזק משית עליהם ● ללא התערבות ממשלתית מהירה, כושר התחרות של המשק הישראלי עלול להימצא בסכנה ממשית ומיידית ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 685 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד

תחקיר תושבי השכונות הדרומיות ברחובות גילו כי לביה"ס היסודי של ילדיהם הוכנס בית כנסת גדול במבנה יביל, ללא אישורים, הקצאה או ביטוח לשימושה של עמותת חב"ד ● כשביקשו הסברים, קיבלו תשובות סותרות ● במקביל, מתברר כי העמותה מתגאה בהקצאה מעל מעון לפעוטות שמעולם לא אושרה, בעוד העירייה עוסקת בהסדרים עקומים המנוגדים לכאורה להוראות החוק ● עיריית רחובות: "המבנה ישמש גם את הקהילה וגם את ביה"ס"

לכתבה המלאה עוד 3,149 מילים

כך מממנים בנט ואיזנקוט את הקמפיינים שלהם

המפלגות החדשות נאלצות להסתדר ללא מימון מפלגות ציבורי ● במקום זאת, הן נשענות על הלוואות בנקאיות וערבויות של מיליוני שקלים מבכירי המשק וההייטק הישראלי ● בין תומכיו של בנט: יזם ומומחה הבינה מלאכותית יואב שוהם ● בין תומכיו של איזנקוט: אחד ממייסדי "צ'ק פוינט" מריוס נכט ● צלילה למספרים

לכתבה המלאה עוד 741 מילים

צה"ל במסר לדרג המדיני: אנחנו את שלנו בלבנון עשינו

בזמן שבירושלים ובוושינגטון מתאמים עמדות מול איראן, העצירה הפתאומית בלבנון חשפה פער מדאיג בין מקבלי ההחלטות לכוחות בשטח ● צה"ל מבהיר כי המהלך הצבאי מיצה את עצמו, ומאותת לפוליטיקאים שחובת ההוכחה במו"מ מוטלת כעת עליהם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 636 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

סילמן מבשר רעות

עידית סילמן הובילה השבוע את המשרד להגנת הסביבה לשעתו האפלה ביותר ● ההגנה על אסדות הגז עלתה למדינה מיליארדים וההשבתה שלהן במלחמה מאות מיליונים, כדאי לקחת את זה בחשבון כשמחליטים באיזו אנרגיה להתמקד ● בבקעת בית שאן הופכים תמרים סוג ב' למשקאות אלכוהוליים מובחרים ● וגם: האם הבירה תפתור את בעיית גזי החממה?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,402 מילים ו-2 תגובות

השיחות בין לבנון לישראל מסמלות את סוף עידן ההכחשה

השיחות הישירות בוושינגטון משקפות הכרה בכך שדיפלומטיה עדיפה על מלחמה ● במצרים מצאו שדה גז ענקי וירדן מתכננת לרכוש מים מסוריה. ואיפה ישראל? ● אחת מתוצאות המלחמה: הידוק הפיקוח על התקשורת במפרציות ● והשבוע ב-2024: המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,083 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כַּהֲנָא חַי 298

בן גביר הוא כבר לא הילד מהסמל, לא הנער שמעריץ את רוצח ההמונים ד"ר גולדשטיין, ולא הפרובוקטור שיעשה הכול כדי לזכות באייטם בטלוויזיה. תנועת "כך" היא כבר מזמן לא העשבים השוטים בשולי הגן הציוני. היא הפנים של ישראל בעולם

לכתבה המלאה עוד 1,394 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.