"פרסומת קלילה היא כלי בעייתי לעודד קניית מניות"

בדיקת זמן ישראל פרסומת של עדי אשכנזי קובעת שבורסת ת"א "אלופה בתשואות" ● יחצ"נית רואה בקמפיין בעיה אתית ● משפטנים טוענים ל"עבירה לכאורה על חוק ני"ע" ● מומחה לשוק ההון סבור שהסיפור שהקמפיין מספר מטעה ● וכולם תוהים: למה בכלל הבורסה זקוקה לקמפיין פרסומי? ● הבורסה בתגובה: "מנסים להנגיש את השוק לציבור"

שלט חוצות של קמפיין "הבורסה מנצחת" של הבורסה לני"ע בכיכובה של עדי אשכנזי (צילום: הבורסה לניירות ערך)
הבורסה לניירות ערך
שלט חוצות של קמפיין "הבורסה מנצחת" של הבורסה לני"ע בכיכובה של עדי אשכנזי

הקומיקאית-סלבית עדי אשכנזי, שהיא הפרזנטורית של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, יצאה בפברואר השנה באחד הקמפיינים המוזרים ביותר שנראו על המסכים כאן לאחרונה.

תחת הכותרת "הבורסה מנצחת", אשכנזי מככבת בפרסומות טלוויזיה, סרטונים שמופצים ברשת ושלטי חוצות של הבורסה, שבהם היא מציגה את הבורסה המקומית כ"אלופה" ומנופפת בתשואות הגבוהות שרשמה השנה כדי לשכנע את הציבור להשקיע בה.

תחת הכותרת "הבורסה מנצחת", אשכנזי מציגה את הבורסה המקומית כ"אלופה" ומנופפת בתשואות הגבוהות שרשמה השנה כדי לשכנע את הציבור להשקיע בה

זהו הקמפיין השני שהבורסה מעלה בשנים האחרונות בכיכובה של אשכנזי. הקמפיין הקודם, בתחילת 2019, התמקד בפחד של אנשים חסרי ידע כלכלי להשקיע את כספם בבורסה, תחת הסלוגן "להסתכל לפחד בעיניים".

"סבתא עליזה פחדה מהבורסה", סיפרה אשכנזי בפרסומת, ואז הסבירה "לסבתות" שמדדי הבורסה הניבו ב-20 השנה האחרונות תשואה של 375%, "אז למה לפחד"?

מאז הקמפיין הקודם, הבורסה עברה טלטלות רבות: הפרטת הבורסה הושלמה, היא עברה משבר ביחסי העבודה הפנימיים שלה ואת משבר הקורונה.

קמפיין הבורסה מנצחת! הבורסה לניירות ערך בתל אביב

יש לנו בורסה מנצחת! מה קרה כשעדי אשכנזי גילתה שהבורסה לניירות ערך סיימה את שנת 2021 במקום הראשון בתשואות המדדים המובילים בעולם? קמפיין חדש באוויר. מנכ"ל Daniel Winerסמנכ"ל קריאייטיב Lior Sasson מנהל קריאייטיב Yoram Ben Zion קופי: Alon Asayag Dor Aharonovich Daniel Katzסמנכ"ל לקוחות Natalie Doten מנהלת מחלקת ניהול לקוח: Adi Peledסטודיו: Eran Blumenshtein, Daniel Piatkes, Ran Gluschnaider, Dana Eliav במאי: Aviv maaraviצלם: Avi Karpickחברת הפקה: Mulla productions ותמיד תודה לשותפים: Orna Goren דוברת הבורסה לניירות ערך ולאיתי בן זאב מנכ"ל הבורסה לניירות ערך.

Posted by Citymedia on Monday, January 31, 2022

הקמפיין החדש קליל יותר, מצחיק יותר, וגם אגרסיבי ובוטה יותר. אשכנזי מתפרצת מהקהל לבמה בקונצרט קלאסי ודוחפת את המנצח בבוז הצידה כדי לספר לכולם מי "המנצחת" האמיתית – ש"מקבלת הכי הרבה תשואות" – הבורסה.

מעבר לשאלות על טעם ועל דמות "הישראלי המכוער" שאשכנזי מייצגת בסרטון, הקמפיין מעלה תהיות מעניינות בתחום האתיקה ושוק ההון כאחד.

למה, בעצם, הבורסה זקוקה לפרסומת? מי המתחרים שלה ולמה הם מאיימים עליה בימים אלה? האם מצבה כה מזהיר והתשואות שלה כה גבוהות כפי שמציג הקמפיין? ואם כן – האם תשואות גבוהות הן סיבה לקנות מניות, או אולי דווקא להיפך? והאם זה ראוי לשכנע את החוסכים להשקיע את כספם באפיק כזה או אחר, ועוד באמצעים כה אגרסיביים, שטחיים ולא-רציניים?

למה, בעצם, הבורסה זקוקה לפרסומת? מי המתחרים שלה ולמה הם מאיימים עליה בימים אלה? האם מצבה כה מזהיר והתשואות שלה כה גבוהות כפי שמציג הקמפיין?

משיחות שערכנו עם עם אנשי שיווק ושוק ההון עולה שגם הם לא לגמרי מבינים.

"בורסה זה לא משחק. הקמפיין עלול להיות מסוכן"

"אני יכולה להבין את הצורך של הבורסה הישראלית לצאת בקמפיינים פרסומיים ולמתג אותה מחדש", אומרת אשת יחסי הציבור לבנת לוי, בעלי חברת עדן תקשורת. "הבורסה הייתה במשך שנים מנומנמת, היו מעט הנפקות והציבור השקיע בה מעט. בשנים האחרונות היו המון הנפקות, יש התעוררות של הפעילות, יש אנשים שהרוויחו הרבה והבורסה רוצה שכספם יושקע כאן.

לבנת לוי, אשת יח"צ, בעלי משרד עדן תקשורת (צילום: Amanda Soroudi)
לבנת לוי, אשת יח"צ, בעלי משרד עדן תקשורת (צילום: Amanda Soroudi)

"עם המעבר לדיגיטל, שוק המניות בעולם הפך להיות יותר נגיש למשקיעים פרטיים ולא רק למוסדיים. הקורונה הגבירה את זה. הרבה ישראלים, גם בלי רקע וניסיון התחילו ללמוד את התחום ולהשקיע בעצמם, מהבית.

"בעבר תחום ההשקעות נחשב 'גברי', אבל מאז הקורונה גם הרבה נשים התחילו להשקיע. התפתחה תעשייה משגשגת של קורסים, קבוצות ייעוץ ברשתות, זה הפך תחום Business To Customer ממש.

"הבחירה בעדי אשכנזי מתכתבת עם הרצון להנגיש את עולם ההשקעות לכולם. עדי היא אישה, קומיקאית, כביכול מישהי שלא היינו מצפים לראות בכזו פרסומת ודווקא בגלל זה היא נבחרה.

"אבל, וזה אבל גדול, הבורסה היא לא מגרש משחקים וההצגה שלה באמצעות פרסומת קלילה ובידורית היא בעייתית. הקמפיין של הבורסה עלול להיות מסוכן. הבורסה, כמערכת מתוחכמת של מסחר בניירות ערך, לא יודעת להתאים את הידע לציבור הרחב שאליו היא פונה.

"הנפנוף בתשואות בפרסומת מסוכן משום שרק מביני עניין יודעים שתשואות העבר לא יכולות להעיד על תשואות העתיד. מהקמפיין יכול להשתמע שאפשר פשוט להשקיע במדדים ולעשות תשואות של עשרות אחוזים בשנה.

"הנפנוף בתשואות מסוכן משום שרק מביני עניין יודעים שתשואות העבר לא יכולות להעיד על תשואות העתיד. מהקמפיין יכול להשתמע שאפשר פשוט להשקיע במדדים ולעשות תשואות של עשרות אחוזים בשנה"

"הקמפיין לא מדבר על הסיכון והסיכוי להפסיד. הוא מתעלם מכל הגורמים שצריך לקחת בחשבון בהחלטה להשקיע: גיל, מצב כלכלי, נכסים נוספים, רמות סיכון שאנחנו מוכנים להיחשף אליהן וכמה אורח רוח יש לנו להפסדים".

הטענה שיש בעיה אתית – ואולי לכאורה אף בעיה משפטית – בפרסומת שמעודדת רכישת ניירות ערך כבר הפכה לאיום בתביעה משפטית מתוקשרת, אבל לא לתביעה ממש.

הקומיקאית עדי אשכנזי, מדברת בכנס איגוד הטלוויזיה הישראלי, 5 בספטמבר 2019 (צילום: פלאש90)
הקומיקאית עדי אשכנזי, מדברת בכנס איגוד הטלוויזיה הישראלי, 5 בספטמבר 2019 (צילום: פלאש90)

עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן מאיר שלחו להנהלת הבורסה ב-2019, בזמן הקמפיין הקודם, מכתב התראה לפני תביעה, שבו טענו שמדובר, לכאורה, בעבירה על חוק ניירות ערך.

במכתב, שאבירם ובן מאיר פרסמו בתקשורת, תחת הכותרת "מה זה השטויות האלה" – על שם תוכנית המערכונים של אשכנזי – נטען כי:

"הפרסומת מתיימרת לבדר ולהצחיק ויחד עם זאת גם לאיים באובדן ובהפסד. הבורסה מתיימרת לספר סיפור לא נכון על מדד ת"א 35 – שהרוויח 375% בעשרים השנים האחרונות, תוך בחירה מכוונת של שנים מסוימות להצגת הנתונים, ומתעלמת מכך כי היו שנים קשות מאוד בבורסה בהן ירד המדד בחדות, כי אין לצפות את העתיד וכי אין בביצועי העבר להעיד בדבר לגבי העתיד.

"מדובר על פני הדברים בעבירה על חוק ני"ע לכאורה. שכן ההצעה לציבור לרכוש מדדים הינה הצעה לרכוש ני"ע והמידע האמור מהווה ייעוץ להשקעה. הצעה כזאת אינה יכולה להתבצע בלא תשקיף ובלא היתרים מתאימים. לא ראינו כל תשקיף ולא היתרים כאלו. הצעה כזאת גם אינה יכולה להתבצע במסגרת פרסום בידורי קליל, לא כל שכן בטלוויזיה".

"לא כל שכן יהיה ראוי להביא אזהרה המבהירה כי הגוף העומד מאחורי הפרסומת מעוניין בהצלחתה שכן הדבר יניב לו רווחים כספים ברורים. אין לבורסה סמכות להמליץ לציבור על רכישת ני"ע בכלל או בפרט לייעץ לו. הבורסה הינה לא יותר מאשר מערכת למסחר בני"ע. הבורסה כבורסה אינה יכולה לייעץ לגבי רכישת ני"ע, ואינה יכולה להמליץ על מרכולתה כסחור בשוק.

"הבורסה נדרשת להסיר ולהפסיק תוך 72 שעות באופן מיידי ולחלוטין את מבצע הפרסום וגיוס המשקיעים ולהוציא הודעה לציבור כי הינכם חוזרים בכם מהמלצה זו ומציעים לציבור המעוניין לפנות לגופים מקצועיים האמונים על כך. לא מדובר רק בעוולה אזרחית אלא גם בעבירות פליליות. אם מסע הפרסום לא יופסק לחלוטין, תוגש בקשה לצו מניעה נגד הבורסה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב. נובמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
הבורסה לניירות ערך בתל אביב. נובמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בסופו של דבר אבירם ובן מאיר לא הגישו את התביעה. אבירם אמר השבוע לזמן ישראל: "זה התמסמס בסוף, אני כבר לא זוכר למה לא הגשנו את התביעה, אבל אנחנו עומדים לגמרי מאחורי כל מילה ממה שכתבנו אז נגד הקמפיין".

האם מה שכתבתם נגד הקמפיין של 2019 נכון בעיניכם גם על הקמפיין החדש של 2022 "הבורסה מנצחת"?
"בהחלט, בהחלט, בוודאי. הקמפיין החדש אפילו יותר גרוע, מה גם שהבורסה הפכה מגוף ציבורי-ממשלתי לחברה פרטית שנסחרת בבורסה בעצמה אז זה עוד יותר גרוע, מה שנקרא קל וחומר".

"הקמפיין החדש אפילו יותר גרוע, מה גם שהבורסה הפכה מגוף ציבורי-ממשלתי לחברה פרטית שנסחרת בבורסה בעצמה אז זה עוד יותר גרוע, מה שנקרא קל וחומר"

האם תגישו עכשיו את התביעה?
"ייתכן בהחלט, לא פוסלים את זה, אבל לא עוסקים בזה כרגע".

"אולי עדיף להסתכל על העובדות"

קמפיין "הבורסה מנצחת" מתבסס על העובדה שב-2021 בורסת ת"א רשמה תשואות גבוהות בהרבה מהבורסות האמריקאיות ורוב הבורסות בעולם.

מדדי ת"א 35 ות"א 90 רשמו בשנה שעברה עליות מדהימות של 32% ו-33% (בהתאמה). ואילו  מדד MSCI World, הממוצע של רוב הבורסות החשובות בעולם, זינק אשתקד "רק" בכ-21.8%. מדדי נאסד"ק ו-S&P של בורסות ניו יורק רשמו זינוקים דומים (22% ו-23%, בהתאמה), ואילו מדד הדאו ג'ונס עלה עוד פחות, "רק" ב15%, ומדד הפוטסי הלונדוני עלה ב-9%.

אלא שהשנה שעברה, שנת ההתאוששות מהמשבר הכלכלי העמוק שגרמו סגרי הקורונה, לא הייתה שנה רגילה, לא בעליות שנרשמו בה בשוקי ההון ולא ביחס בין השוק התל-אביבי לשוקים אחרים. בשנים 2015-2020 הבורסה המקומית עלתה דווקא פחות מרוב הבורסות בעולם.

במבט של שבע שנים אחורה, מ-2015 עד 2021, התמונה כמעט מתקזזת: מדד ת"א 35 עלה בשבע השנים הקודמות בממוצע ב-11.17%, ואילו מדד MSCI World רשם באותן שנים עלייה ממוצעת של 10.73%.

"אני לא יודע למה שהבורסה צריכה קמפיין פרסומי", אומר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר, "בורסה זאת פשוט זירת מסחר שמפגישה בין מוכרים וקונים, אז למה צריך לפרסם אותה?

"אבל אני מומחה שוק ההון, והשאלה שלך למה בכלל לפרסם את הבורסה היא בעיקרון שאלה לפרסומאים, לא למומחה שוק ההון. רק שאם אתה שואל מה קורה בשוק ההון שמביא את הבורסה למצב שהיא צריכה פרסום דווקא כרגע, אני גם לא ממש מבין".

קודם תגיד לי האם מה שהקמפיין מספר בכלל נכון? האם בורסת ת"א באמת "מנצחת" ביחס לאחרות, ואם כן, האם זאת סיבה להשקיע בה או דווקא להיפך?
"קודם כל היא לא מנצחת. זה נכון שהיא עלתה יפה בשנה האחרונה, יותר מהבורסות הגדולות בעולם המערבי, אבל זה תיקון של מה שהיה קודם. בחמש השנים הקודמות, לפחות, היא עלתה לאט יותר מבורסות מערביות. מה שנקרא 'ביצועי חסר'. אם אתה מסתכל עשור אחורה, כרגע הבורסה המקומית כאן בערך באותו מצב שבורסות אחרות בעולם".

למה זה קרה?
"באופן אירוני, אנחנו מדינה מאוד הייטקית אבל הבורסה שלנו היא דווקא בורסה של חברות לאו-טק. רוב החברות שנסחרות בתל אביב עוסקות בתעשייה, או בנדל"ן, או בשוק עצמו, בנקים וחברות ביטוח וכאלה.

"כמה חברות הייטק מכל המוני החברות שמחזיקות כאן את המשק נסחרות בתל אביב? נייס, אלביט, לייף פרסון, ועוד כמה. וגם המעטות שנסחרות הן חברות דואליות, שנסחרות גם בתל אביב וגם בניו יורק. הרי רוב חברות ההייטק בארץ בכלל אמריקאיות.

"בעשור האחרון הייתה צמיחה מטורפת של מניות הטכנולוגיה והתקשורת. מטורפת! זה מה שהלך בשוק. ומה לא הלך? בדיוק מה שנסחר בתל אביב: נדל"ן, תעשייה, בנקים. עד לשנה האחרונה.

"בעשור האחרון הייתה צמיחה מטורפת של מניות הטכנולוגיה והתקשורת. מטורפת! זה מה שהלך בשוק. ומה לא הלך? בדיוק מה שנסחר בתל אביב: נדל"ן, תעשייה, בנקים. עד לשנה האחרונה"

"מה שקרה בשנה האחרונה קשור לקורונה. המשק הישראלי התאושש מהמשבר יפה, לפני משקים אחרים. זה אירוני קצת, כי הוא התאושש בגלל ההייטק שלא נסחר כאן בבורסה, אבל ההייטק הכניס לישראל כסף שהלך לכל המשק.

"השקל התחזק, חסכונות הפנסיה שלנו גדלו, הבנקים היציבים שלנו התחזקו עוד יותר, הנדל"ן שלנו התייקר עוד יותר. התעשייה הכבדה שלנו שגם היא טכנולוגית ומתוכחמת התחזקה".

סרגיי ויסנצ'וק, אנליסט בבית ההשקעות אופנהיימר (צילום: בית ההשקעות אופנהיימר)
סרגיי ויסנצ'וק, אנליסט בבית ההשקעות אופנהיימר (צילום: בית ההשקעות אופנהיימר)

אז כשעדי אשכנזי אומרת שהבורסה התל אביבית אלופה, היא צודקת כשמסתכלים שנה אחורה אבל מטעה כשמסתכלים חמש או עשר שנים אחורה?
"נכון מאוד".

אבל רגע, מדדי הבורסה גבוהים עכשיו והתשואות טובות בכל העולם, לא רק בישראל. האם זה זמן נכון לקנות? האם הפרסומת לא מטעה אנשים תמימים וגורמת להם לקנות בשיא, דקה לפני שהכרישים יתחילו למכור?
"לאנשים יש נטייה פסיכולוגית לקנות דברים כשהם בשיא. כן, יש איזושהי בעייתיות לבוא ולהגיד להם, זה בשיא, תקנו, תקנו. אבל כדי לא ליצור הטעיה מול הטעיה צריך לבדוק את השיקולים בצורה קרה.

"קודם כל גם אם הבורסה גבוהה, זה לא אומר שהיא בשיא. אנחנו לא יודעים אם היא תמשיך לעלות וכמה זמן. אולי היא תעלה עוד 200% ורק אז תתחיל לרדת.

"דבר שני, והכי חשוב: בראייה היסטורית, מניות תמיד עולות. אנשים שקנו מניות ב-1929, דקה לפני המפולת בשוק המניות שהתחילה את השפל הגדול, ולא מכרו אותן בזמן השפל, גילו שבשנת 2000 המניות שלהם היו שוות הרבה יותר.

"ככה שיש כאן גם עניין אישי, של גיל. לצעירים לרוב כדאי להשקיע בבורסה גם אם היא בשיא ואחר כך היא תרד. למבוגרים פחות כדאי, כי היא עלולה לרדת כשהם עדיין בעניינים ולעלות אחר כך, מאוחר מדי. לכן החסכונות הפנסיוניים שלנו בנויים בחלקם לפי המודל הצ'יליאני: ככל שאתה יותר מבוגר, החשיפה שלך למניות יורדת.

"לצעירים לרוב כדאי להשקיע בבורסה גם אם היא בשיא ואחר כך היא תרד. למבוגרים פחות כדאי, כי היא עלולה לרדת כשהם עדיין בעניינים ולעלות אחר כך, מאוחר מדי"

"דבר שלישי, שהוא התכ'לס: כמו שהסברתי קודם, הבורסה בתל אביב בכלל לא 'אלופה' כמו שהפרסומת עושה ממנה. זה נחמד מה שעדי אשכנזי אומרת ואיך שהיא אומרת את זה, היא מצחיקה, אבל המספרים אומרים אחרת.

מתים מפחד מהבורסה? אפילו עדי אשכנזי יודעת שהפחד פשוט לא משתלם. צפו:

Posted by ‎הבורסה לניירות ערך‎ on Tuesday, February 19, 2019

"גם אחרי ה'אליפות' של השנה האחרונה, הבורסה התל אביבית בביצועי חסר ביחס לבורסות אחרות בעולם בגלל השנים הקודמות. מכפילי הרווח שלה נמוכים. והסיכון הגבוה נמצא כשמכפילי הרווח גבוהים, ככה שעל פניו הוא לא נמצא כאן בתל אביב".

"גם אחרי ה'אליפות' של השנה האחרונה, הבורסה התל אביבית בביצועי חסר ביחס לבורסות אחרות בעולם בגלל השנים הקודמות. מכפילי הרווח שלה נמוכים. והסיכון הגבוה נמצא כשמכפילי הרווח גבוהים"

אז בעצם אתה אומר דבר מדהים: הקמפיין של הבורסה לא מזיק ולא עלול לגרום לאנשים לטעות ולזרוק כסף דווקא בגלל שהתוכן שלו פשוט לא נכון?
"אני צריך לענות לך בזהירות כדי שאני לא יהיה זה שמטעה וגורם לאנשים לקנות או לא לקנות, ואני בכלל לא אמור לתת לאנשים המלצות כאלה, אבל בגדול תיאור המצב שאמרת הוא לא שגוי. אבל אולי כדאי להגיד את זה יותר פשוט: אולי עדיף להסתכל קצת על המספרים והעובדות מאשר להקשיב לפרסומת".

למה הבורסה בכלל זקוקה לפרסומת בשנים האחרונות, לדעתך?
"אולי בגלל שמחזורי המסחר שלה נעשו בעשור האחרון קטנים ביחס לעבר".

למה זה קרה, לדעתך? אולי בעידן שבו כל בנאדם עם מסך יכול להיכנס לזירות מסחר גלובליות יש לה יותר מדי תחרות?
"מחזורי המסחר באמת הידלדלו אבל הסיבה העיקרית זה לא מה שאתה אומר אלא משהו הרבה יותר טכני וטריוויאלי. משקיעים בינלאומיים, כמו ענקי הבנקאות העולמית, דויטשה בנק, מריל לינץ', קונים מניות של חברות במדינה מסוימת בתוך חבילת סל שכוללת את המדינה הזאת.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: אדם שולדמן/פלאש90)
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: אדם שולדמן/פלאש90)

"עד שישראל נכנסה ל-OECD ב-2010, המניות בתל אביב נמכרו בתוך סל שנקרא Emerging Markets, 'השווקים המתעוררים', יחד עם כל מיני מדינות עולם שני ושלישי כמו רוסיה, הודו, או מרוקו. המניות הישראליות היו חלק גדול מהסל הזה, כמעט 5% ממנו, אז כשאנשים השקיעו בסל, הם השקיעו בישראל.

"מאז שישראל יצאה מהסל הזה, היא במין מדד כללי של כל המדינות בעולם. המשקל של השוק שלנו במדד העולמי זה 0.3%, אולי 0.4%. אז משקיעים זרים כמעט לא קונים מניות ישראליות, מחזורי המסחר נפלו, והבורסה שלנו צריכה את המשקיעים המקומיים ולכן אולי היא פונה אליהם בפרסומות".

"המשקל של השוק שלנו במדד העולמי זה 0.3%, אולי 0.4%. אז משקיעים זרים כמעט לא קונים מניות ישראליות, מחזורי המסחר נפלו, והבורסה שלנו צריכה את המקומיים"

הקמפיין של הבורסה יצא לפני המלחמה באוקראינה. האם כיום, כשיש סכנה לעימות גלובלי, וקריסה כלכלית בשתי כלכלות גדולות שמייצאות הרבה חומרי גלם, ההשקעה בבורסה נעשתה יותר מסוכנת ולכן גם קמפיינים כאלה?
"אני לא חושב ככה. לשוק אין סנטימנטים, השיקולים הם לא רגשיים, ואני לא חושב שהשיקול הקר כרגע הוא לצאת מהבורסה.

"בוא נשים בצד את הסיכון למלחמת עולם, כי זה סיכון כל כך גדול שקשה לקחת אותו בחשבון. אבל אם אתה מסתכל על הסיכונים מהמצב הנוכחי של מלחמה באוקראינה וסנקציות ברוסיה שמשתקות את הכלכלה של שתיהן, הסיכון העיקרי, שכבר רואים אותו קורה, הוא עליית מחירים. בהמשך לעליית מחירים שגרמו הקורונה והסגרים, אנחנו כבר בהתפרצות אינפלציונית.

בניין דירות בחארקיב שנפגע בהפצצות, 8 במרץ 2022 (צילום: Andrew Marienko, AP)
בניין דירות בחארקיב שנפגע בהפצצות, 8 במרץ 2022 (צילום: Andrew Marienko, AP)

"עכשיו, כשהמחירים עולים, והריבית נמוכה, אז תיאורטית, מה האופציות של מי שיש לו קצת כסף להשקיע אותו? מזומן – הערך שלו נשחק. אג"ח ופיקדונות – אין ריבית. אם הוא משקיע מתוחכם – הוא יכול להשקיע בסחורות. אבל בסופו של דבר האופציה הכי פשוטה זה מניות. כמובן, כל עוד הן עולות, ועד מתי זה יקרה – את זה אין שום דרך לחזות".

אז בראייתך כיום לא מסוכן להיכנס לבורסה. אבל האם לדעתך זה אתי לעשות פרסומת שאומרת לאנשים "תקנו מניות"?
"עזוב אותי משאלות כאלה, בחייך. אני אנליסט, לא פרסומאי ובטח לא מומחה לאתיקה. אבל אני כן אענה לך בעקיפין: חוזר על מה שאמרתי, שבטווח הארוך, בראייה היסטורית, השקעה בבורסה תמיד מניבה, גם אם בדרך הערך שלה נופל".

מדבריו של וסצ'ונוק משתמע, איפוא, כי הקמפיין של הבורסה ואשכנזי אינו מזיק ללקוחות או מסכן אותם דווקא בגלל שהתוכן שלו שגוי: הבורסה בת"א רחוקה מלהיות "אלופה" ומתומחרת דווקא בחסר, ולכן הקמפיין אינו דוחף את הלקוחות לקנות מניות בשיא, גם אם זה מה שנאמר בו.

באופן מפתיע, גורם בהנהלת הבורסה עצמה רומז שווסצ'ונוק צודק. לדברי גורם בכיר בהנהלת הבורסה: "אנחנו לא מתייחסים לחוות דעת של אנליסט זה או אחר, אבל כמובן שיש רבים שסבורים שהשוק הישראלי מתומחר בחסר משמעותי ורואים בו פוטנציאל השקעה לטווח ארוך. בדיוק משום כך, כל אחד ואחת צריכים לבצע את ההשקעות בהתאם להעדפות שלהם לרבות מידת הסיכון, פיזור ועוד".

"יש רבים שסבורים שהשוק הישראלי מתומחר בחסר משמעותי ורואים בו פוטנציאל השקעה לטווח ארוך. בדיוק משום כך, כל אחד ואחת צריכים לבצע את ההשקעות בהתאם להעדפות שלהם לרבות מידת הסיכון, פיזור ועוד"

ירידות בבורסה בתל אביב, מרץ 2020 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
ירידות בבורסה בתל אביב, מרץ 2020 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

מהבורסה לניירות ערך נמסר בתגובה:  "כחלק מפעילותה הרבה לפיתוח שוק ההון המקומי, הבורסה פועלת במגוון ערוצים שנועדו להנגיש את הבורסה לציבור הרחב וביניהם הסרת חסמים למסחר, תוך שימת דגש על חינוך פיננסי והעמקת הידע של הציבור בעולמות שוק ההון המקומי.

"פעילות זו הינה קריטית להתנהלות פיננסית חכמה של הציבור, במיוחד בנוגע לאפשרויות החיסכון לטווח ארוך ובפרט לאור ההתעניינות הגוברת של הציבור הישראלי בשוק ההון, שבאה לידי ביטוי בין היתר בפתיחת קרוב ל- 280 אלף חשבונות חדשים בשנתיים האחרונות.

"במסגרת זו, הבורסה מבצעת פעילות הסברה לציבור הרחב במטרה לעודד אותו לבחון את אפשרויות ההשקעה העומדות בפניו, כולל השקעה במדדים המקומיים. בכל קמפיין שהבורסה מפרסמת, הציבור מופנה לאתר הבורסה או לאתר ייעודי, על מנת שיוכל לקבל כלים שיסייעו לו לקבל החלטות השקעה מושכלות.

"במסגרת זו, הבורסה מבצעת פעילות הסברה לציבור הרחב במטרה לעודד אותו לבחון את אפשרויות ההשקעה העומדות בפניו, כולל השקעה במדדים המקומיים.

"האתר הייעודי שעלה במסגרת הקמפיין האחרון כלל מידע המיועד למשקיעים מתחילים, שאלות ותשובות, מחשבון המאפשר לבחון תשואות השקעה לטווחי זמן היסטוריים עד 20 שנה אחורה וכן מידע אודות מדדי הבורסה ומנהלי הקרנות המשקיעות במדדים אלו. מיותר לציין כי כל המידע המופיע באתר הייעודי מבוסס על מקורות הבורסה.

"הבורסה תמשיך לעודד השקעות בשוק ההון המקומי, אשר מציע מגוון רחב של אפשרויות השקעה באופן שקוף ונזיל ובהתאם לרגולציה, וזאת בניגוד להשקעות בנכסים שאינם מפוקחים, לרבות מכשירים שונים ברמות סיכון גבוהות או השקעות בחו"ל.

"כבית של הכלכלה הישראלית, הבורסה גאה על כך שהיא פועלת להנגשת הידע הפיננסי ולעידוד השתתפות הציבור הרחב בהצלחת החברות הישראליות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קפיטליזם, ממון עצום, בורסה של הזדמנויות להון עתק, הסוטול של תרבות הצריכה וכו' זה זה החרבת כדה"א - זה. הטבע יחנך האנושות לחזרה לפשטות ואחווה ושיוויון מוחלטים בכל האנושות. אמא אדמה תלמד ... המשך קריאה

קפיטליזם, ממון עצום, בורסה של הזדמנויות להון עתק, הסוטול של תרבות הצריכה וכו' זה זה החרבת כדה"א – זה. הטבע יחנך האנושות לחזרה לפשטות ואחווה ושיוויון מוחלטים בכל האנושות. אמא אדמה תלמד האדם את השיעור, בדרכה, ובלית ברירה – באכזריות לא מתפשרת

עוד 2,615 מילים ו-1 תגובות
סגירה