נולדתי בבלארוס, שהייתה אז עדיין חלק מברית המועצות. עוד בטרם מלאו לי שלוש שנים, בריה"מ התפרקה ובלארוס העצמאית נולדה. למרות שגדלתי בעיקר בישראל, וכאן ביליתי את רוב חיי – בלארוס תמיד תהיה מקום הולדתי, המקום שבו ביליתי את השנים הראשונות שלי, והמקום שבו נולדו הוריי (על אף שהמשפחה מצד אבי היא במקור מפולין).
נולדתי בבלארוס, שהייתה אז עדיין חלק מבריה"מ. עוד בטרם מלאו לי שלוש, בריה"מ התפרקה ובלארוס העצמאית נולדה. למרות שגדלתי בעיקר בישראל, בלארוס תמיד תהיה מקום הולדתי
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
הסיבה שבגללה אני לוקח את מה שקורה באוקראינה כל כך קשה היא שהכל קשור זה בזה: הטראומה הבין-דורית של הפלישה הנאצית, הטיהורים של סטלין, העריצות הסובייטית – כל זה מסתכם במה שקורה עכשיו.
אוקראינה ובלארוס הן מדינות אחיות: שתיהן ממוקמות בין רוסיה לפולין ושתיהן חלקו היסטוריה יותר מפעם אחת – בין אם כחלק מברית המועצות או מחבר העמים הפולני-ליטאי. לכן שתי השפות הרשמיות שלהן נשמעות מאוד דומות זו לזו – מעין שילוב בין רוסית לפולנית.
???? pic.twitter.com/pvNc10ITQ2
— x (formerly known as Tony) (@wolkovitzky) March 10, 2022
אחת הסיבות העיקריות שבגללן עזבנו ב-1995, הייתה עלייתו לשלטון של אלכסנדר לוקשנקו, שנודע לימים בתור "הדיקטטור האחרון באירופה" (לפני שידענו שפוטין עוד יאפיל עליו).
הסיבה שאני לוקח את מה שקורה באוקראינה כ"כ קשה היא שהכל קשור זה בזה: הטראומה הבין-דורית של הפלישה הנאצית, הטיהורים של סטלין, העריצות הסובייטית – הכל מסתכם במה שקורה עכשיו
אף שנבחר לראשונה בתהליך דמוקרטי, נטיותיו הרודניות נראו בבירור כבר אז, במיוחד כאשר אחד המהלכים הראשונים שלו בתור הנשיא הנבחר היה שינוי הדגל ההיסטורי של בלארוס החופשית (לבן-אדום-לבן) בדגל של בלארוס הקומוניסטית (אדום-ירוק).
הוריי ומשפחותיהם טעמו כבר מנה גדושה של הטוטליטריות הסובייטית וידעו שאין להם ולילדיהם עתיד תחת משטר כזה – הן כיהודים והן כתומכי האופוזיציה הדמוקרטית.
המחיר היה גבוה: הם נאלצו לוותר על האזרחות הבלארוסית שלהם (כפי שדרשה ממשלת בלארוס), ועל החסכונות הפנסיוניים שלהם (יותר מ-20 שנות עבודה). הם עזבו את עבודתם, מכרו את רכושם במחיר נמוך עד כדי גיחוך (מכיוון שהם מיהרו לעזוב), והשתמשו בחסכונותיהם הנותרים לתהליך ההגירה.
בניגוד לאוקראינה, שתמיד הייתה ידועה בתור מרדנית יותר, בלארוס נודעה בתור "הקונפורמיסטית" – זו שמקבלת את מרותו של מי ששולט בה.
אך שנת 2020 הייתה היסטורית עבור בלארוס: זו הייתה אולי הפעם הראשונה שבה העם הבלארוסי באמת נעמד על רגליו ויצא לרחובות.
לוקשנקו טען שהוא זכה בקדנציה השישית שלו בתפקיד עם 80% מהקולות, אך המספר המדהים של מפגינים בלארוסים חשף במהירות את השקר שבדבר. הם יצאו לרחובות עם דגלים של בלארוס החופשית, ודרשו את התפטרותו.
הוריי טעמו כבר מנה גדושה של הטוטליטריות הסובייטית וידעו שאין להם ולילדיהם עתיד תחת משטר כזה – כיהודים וכתומכי האופוזיציה הדמוקרטית. המחיר היה גבוה: עבודתם, חסכונותיהם הפנסיוניים ורכושם
המקרה של בלארוס הוא אבן בוחן מעולה לכוונות האמיתיות של הקרמלין. פוטין טוען שהוא מתערב באוקראינה רק בשל כוונתה להצטרף לנאט"ו ולאיחוד האירופי. אך בבלארוס ההפגנות היו לא-אלימות, והמפגינים לא דרשו הצטרפות לאיחוד האירופי או לנאט"ו.
הם רצו דמוקרטיה אמיתית, ואת האפשרות לבחור שלטון שבאמת דואג לאזרחים, במקום הדיקטטור המושחת שהציע לאזרחי בלארוס להתמודד עם מגפת הקורונה באמצעות וודקה וסאונה. למרות זאת, הם דוכאו בברוטליות – רבים נרצחו, הוכו, נעצרו ועונו.
Victims of Belarus police violence: 'They said we should just die' https://t.co/sJhRJeLGdC
— Vytas Leškevičius (@Leskevicius) August 13, 2021
הסיבה היחידה שבגללה לוקשנקו עדיין נותר בשלטון היא פוטין. עד כמה אירוני זה שהאיש שמאשים כעת את אוקראינה בפאשיזם ונאצים, נתן גיבוי מלא לדיקטטור רצחני, שידוע בהתבטאויותיו האנטישמיות.
בלארוס היא עדות לכוונות פוטין. לטענתו, הוא התערב באוקראינה בשל כוונתה להצטרף לנאט"ו ולאיחוד האירופי. אך בבלארוס ההפגנות היו לא-אלימות, והמפגינים לא דרשו להצטרף לאיחוד או לנאט"ו
להערכתי, זו גם הסיבה שבגללה לוקשנקו איפשר להכניס את החיילים הרוסים לארצו: אם יהיו שוב הפגנות גדולות בבלארוס עצמה – החיילים הללו יעשו "אחורה פנה" ויפנו את נשקם אל המפגינים הבלארוסים.
כיום בלארוס נמצאת דה-פקטו תחת שלטון רוסי, למרות שההשתלטות הייתה הרבה יותר שקטה מהכיבוש של אוקראינה.
6. בלארוס כבר נכבשה ע"י רוסיה. בלי ירייה אחת או ציוץ מאף אחד כי כולם עסוקים באוקראינה. גודל הצבא הרוסי בבלארוס הוא, לדעתי, הדבר הכי חשוד בסיפור. צבאית, הוא הגיוני רק אם הרוסים הולכים על קייב. אבל אתם לא כובשים עיר של פאקינג 5 מיליון איש/ה בעזרת כמה עשרות אלפי חיילים. פשוט לא.
— shalom boguslavsky (@SBogus) February 13, 2022
לפני 2020, לוקשנקו היה מודאג מניסיונותיה של רוסיה לבלוע את בלארוס בשלמותה – אך כעת התמסר לחלוטין לפרוייקט האינטגרציה עם רוסיה.
לפני 2020 לוקשנקו הבטיח שאדמת בלארוס לעולם לא תשמש למתקפה על אוקראינה, אך כיום זאת עובדה, וזה שובר לי את הלב. זה כל כך כואב, שקשה לי לתאר זאת במילים.
כיצד דבר כזה יכול לקרות? כמה מעוות ואכזרי זה להשתמש בשטחה של בלארוס, בניגוד לרצון אזרחיה, על מנת לתקוף את אחיהם ואחיותיהם באוקראינה. מעולם לא חשבתי שאראה משהו כזה בימי חיי.
לוקשנקו הבטיח בעבר שאדמת בלארוס לעולם לא תשמש למתקפה על אוקראינה. כמה מעוות ואכזרי להשתמש בשטח בלארוס, בניגוד לרצון אזרחיה, לתקיפת אחיהם באוקראינה
ב- 27 לפברואר, בהוראתו של לוקשנקו, התקיים בבלארוס "משאל העם", שאמור היה להכניס תיקון לחוקה הבלארוסית, אשר יאפשר לה לארח נשק אטומי רוסי בשטחה.
הנשיא זלנסקי פנה לעם הבלארוסי בבקשה להצביע נגד ההצעה הזו, אך היה לכך ערך הצהרתי בלבד. אני בספק אם זלנסקי עצמו האמין שהנושא נתון כלל להחלטתו של העם הבלארוסי. בטח שלא כאשר טנקים רוסיים פועלים על אדמתם, ובוודאי שלא בהשגחתו של העריץ שזייף בלי בושה את בחירות 2020.
ובכל זאת, הבלארוסים לא שתקו. ברשתות החברתיות תועדו הפגנות המוניות עם דגלים אוקראינים ודגלי בלארוס החופשית. קריאות "לא למלחמה" ו"תהילה לאוקראינה", לצד "תחי בלארוס" נשמעו מכל עבר.
Happening right now in Minsk, #Belarus. People are at the General Staff of the Armed Forces in the capital, chanting "Glory to Ukraine!" pic.twitter.com/37WiHzAsYe
— Hanna Liubakova (@HannaLiubakova) February 27, 2022
כאשר ההפגנות פוזרו, הבלארוסים המשיכו לתמוך באחיהם האוקראינים מחלונות בתיהם. קשה להתעלם מהאפקט המצמרר של קריאות הרפאים האלה שנישאות ברוח, כאילו היו שייכות למי שנרצחו בידי הרודן.
Belarusians are chanting "Glory to Ukraine" and "Long live Belarus" from the windows of their apartments. Today's protest continued even at night. We all feel the same feeling of unity as in 2020. pic.twitter.com/aBlZ9Kcscd
— Franak Viačorka (@franakviacorka) February 27, 2022
אף בצבא הבלארוסי, שעדיין נותר נאמן ללוקשנקו, הובחנה התמרדות נגד המלחמה באוקראינה, ואילו מצד האופוזיציה, מתנדבים בלארוסים הצטרפו לצבא אוקראינה.
כאשר ההפגנות פוזרו, הבלארוסים המשיכו לתמוך באחיהם האוקראינים מחלונות בתיהם. קשה להתעלם מהאפקט המצמרר של קריאות הרפאים האלה שנישאות ברוח, כאילו היו שייכות למי שנרצחו בידי הרודן
למרות זאת, נראה שפוטין ולוקשנקו נותרו נחושים לצרף את בלארוס למלחמה. לוקשנקו טען לאחרונה שאוקראינה תכננה, כביכול, לפלוש לבלארוס – ושהתוכנית סוכלה על ידי הצבא הרוסי כשש שעות לפני יציאתה לפועל.
לכך מצטרפים דיווחים בהם צבא אוקראינה האשים את הכוחות הרוסיים בירייה מכלי טיס לכיוון כפרים בלארוסיים על הגבול, על מנת שהירי ישמש תירוץ לכניסת כוחות בלארוסיים למלחמה.
אין לדעת מה יקרה בעתיד הקרוב, אך ברור לי שלפחות בטווח הרחוק פוטין כבר הפסיד. דוקטרינת מדיניות החוץ שלו זהה למנהיגי ברית המועצות בעבר:
הוא מנסה להשיג את מבוקשו באמצעות פחד וכפייה.
השיטה הזאת יכולה לעבוד בטווח הקצר, אך היא אינה קונה נאמנות בטווח הארוך.
הקרמלין השתמש בשיטות דומות ב-1956 בהונגריה, בצ'כוסלובקיה ב-1968, ובצורה עקיפה גם ב -1981 בפולין.
כמה רחוק זה הביא אותם? הגוש הסובייטי התמוסס בסופו של דבר, ברית המועצות התפרקה, וכל המדינות שהקרמלין ניסה לאלף עברו ל"צוות נאט"ו" בהזדמנות הראשונה שהייתה להן.
יכול להיות שפוטין יצליח באופן זמני להחזיר את ברית המועצות, ממותגת מחדש בשם חדש כמו "האיחוד הכלכלי האירואסייתי" – אך כל זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן.
כשהאיחוד האירופי רוצה לצרף מדינה:
"בואו אלינו, נשקיע בכם! מעבר ללא ויזה בין כל מדינות האיחוד, שוק משותף, מטבע חזק… רק תגידו כן!"כשרוסיה רוצה לצרף מדינה:
"עם וזלין או בלי וזלין?"— איקס (@stonyyy) February 24, 2022
הוא עשוי להשתלט על אוקראינה, אך העם האוקראיני לעולם לא יסלח לו על הפלישה הזו.
הוא עשוי לספח את בלארוס על ידי שימוש במשטר הבלתי לגיטימי של לוקשנקו, אך העם הבלארוסי לעולם לא ישכח מי עזר לרודן שטבח בהם.
הקרמלין מנסה להשיג את מבוקשו באמצעות פחד וכפייה. כמה רחוק זה הביא אותו? הגוש הסובייטי התמוסס בסופו של דבר, בריה"מ התפרקה, וכל המדינות שהקרמלין ניסה לאלף עברו ל"צוות נאט"ו" בהזדמנות הראשונה
משטרו של פוטין לא יימשך לנצח, ובהזדמנות הראשונה שתהיה – הרפובליקות שהוא כבש יתנתקו שוב מאחיזת הקרמלין ויטרקו את הדלת בפניו.
https://twitter.com/fisicahulk/status/1497911692281454594?s=20&t=D8ZUrvLMzUqV0gGPsUhu8A
מאמר זה הוא גרסה מתורגמת ומעודכנת למאמר שפרסמתי במקור באנגלית בזירת הבלוגים של Times of Israel.
אנטוני וולקוביצקי הוא יליד בלארוס הסובייטית, אך גדל והתחנך בחיפה. בוגר תואר ראשון במדעי המדינה מאוני' חיפה, במסגרתו למד יחסים בינלאומיים באוני' ווארשה. התגורר כשנתיים וחצי באיחוד האירופי (פולין, צרפת, יוון). היה פעיל ב-European Students for Liberty, וממייסדי תנועת "חופש לכולנו" (לפני שהפכה לעמותה רשומה).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ובינתיים בתי המעצר בבלארוס מלאים בעצורים פוליטים חודשים ארוכים כאלה שרק יצאו להביע מחאתם…כאלה ששרו שיר וקיבלו שנה וחצי מאסר על שיר..!!! .כאלה רק בגלל שהם עיתונאים או הגיבו בפייס לפוסט אופוזיציה..זה באמת מצער ומצער ממש שהעם הבלארוסי סובל מהדיכוי ולא באמת יכול לשנות משהו במדינה שלו ורבים מהם משלמים בחירותם…..ולא באמת אכפת למישהו….הם עם שקוף….שלא רוצה ברובו הגדול במלחמה הזאת ..שחש צער על גורל האוקראינים….ורוצה כמוהם בחופש הבחירה