האם בשר שמיוצר במעבדה הוא, ובכן, בשר? מתברר שזו לא רק שאלה של מרקם וטעם, בריאות וסביבה. זו גם שאלה של כשרות.
האם שומרי מצוות יוכלו בשנים הקרובות לאכול המבורגר שנוצר מתאים ששוכפלו במעבדה וייעטף בגבינה מותכת? האם הצ'יזבורגר, סמל הטרפה המיתולוגי, יפרוץ בגדול אל לב המיינסטרים הדתי-מסורתי בישראל?
העולם הרבני מתפלפל בשנים האחרונות בניסיון לגבש עמדה מול האתגרים הטכנולוגיים שתעשיית הכמו-בשר מציבה בפניו. השבוע נרשם רגע משמעותי, כשקבוצה של עשרה רבנים בכירים מהציונות הדתית פרסמה נייר עמדה באשר לסטטוס של בשר המיוצר במעבדה.
העולם הרבני מתפלפל בשנים האחרונות בניסיון לגבש עמדה מול האתגרים הטכנולוגיים שתעשיית הכמו-בשר מציבה בפניו. השבוע נרשם רגע משמעותי, כשקבוצה של רבנים מהציונות הדתית פרסמה נייר עמדה
הרבנים, ביניהם יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול וחבר בארגון רבני צהר), דוד סתיו (רב היישוב שוהם ויו"ר ארגון צהר), יעקב ורהפטיג (הרב של שכונת הר נוף בירושלים) וזאב וייטמן (הרב של "תנובה" ושל ההתנחלות אלון שבות), עושים הבחנה חשובה בין שני סוגי בשר-מעבדה: כזה שמתבסס על תאים שנלקחו מבעלי חיים בשלב שאחרי הפיכתם לעוברים, וכזה שמבוסס על תאים לא בשריים, או אם לדייק: טרום-בשריים.
הפסיקה החדשה מתייחסת אך ורק לסוג השני – בשר שהוכן במעבדה על בסיס תאים טרום בשריים. מדובר, למשל, בתאים שנלקחים מתוך טרום-עובר הנמצא בביצה מופרית, או בתאים שנלקחים מתוך טרום-עובר הנלקח מפרה.
דינו של בשר כזה, הם קובעים, להיחשב 'כשר-פרווה', גם אם מדובר בתאים זהים, בהרכבם ובתכונותיהם, לתאי שומן או שריר הגדלים בטבע. למעשה, פוסקים הרבנים, על אף הדמיון החיצוני של המוצר הסופי למוצרים בשריים, הוא לא שונה מהותית מתחליפי בשר צמחיים שכבר קיימים בשוק, ולכן אפשר לבשל ולאכול אותו עם מוצרי חלב בלי שום חשש.
אם הקביעה הזו תתקבל על הציבור והממסד הדתי, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, בעיקר בכל מקום במרחב הציבורי שבו מגישים מזון כשר – בסיסי צה"ל, בתי ספר, בתי חולים וכו'.
אם הקביעה הזו תתקבל על הציבור והממסד הדתי, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, בעיקר בכל מקום במרחב הציבורי שבו מגישים מזון כשר – בסיסים, בתי ספר, בתי חולים וכו'
לפי עמדת הרבנים, מטבח שימיר את הבשר בבשר מתורבת (ממקור לא-בשרי) יוכל להפסיק את ההפרדה בין ארוחות חלביות לבשריות ולהגיש "בשר" ומוצרי חלב באותה ארוחה ובאותם כלים. גבירותיי ורבותיי, מהפך.
להכרעה של קבוצת הרבנים קדמה למידה יסודית של התחום שכללה גם היכרות עם השטח. הרב שרלו ביקר במעבדת הטכניון ובהמשך הרבנים הגיעו לסיורים במעבדות של כמה מהסטארטאפים המובילים בארץ ובעולם בתחום הבשר המתורבת, שממוקמים בנס ציונה ורחובות.
במפגשים הללו התברר שבתעשייה הזו מככבות דמויות בולטות מהציבור הדתי שדילמת ההגדרה – בשרי או פרווה – לא זרה להן. למשל, פרופ' שולמית לוינברג, ראש מעבדה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שהיא גם המייסדת והיועצת המדעית הראשית של חברת "אלף פארמס" שעוסקת בייצור בשר מתורבת.
"הדיון מרתק וההשלכות מעניינות", אומר ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI ישראל (ארגון בינלאומי שלא למטרת רווח שעוסק במחקר, פיתוח וקידום תחום החלבון האלטרנטיבי). "זו תמיכה מפתיעה שכיף לראות אותה, אבל צריך לזכור שישראל היא שוק קטן במונחים עולמיים. אני לא יודע כמה חברות ישנו את פס הייצור שלהן בגלל זה. השאלה מה הדין לגבי חלל (כשרות מוסלמית) נוגעת לשוק הרבה יותר גדול.
"צריך לזכור שישראל היא שוק קטן במונחים עולמיים. אני לא יודע כמה חברות ישנו את פס הייצור שלהן בגלל זה. השאלה מה הדין לגבי חלל (כשרות מוסלמית) נוגעת לשוק הרבה יותר גדול"
"מצד שני, ישראל נתפסת כמעין שוק פיילוט לחלבון אלטרנטיבי בגלל שמדובר במוקד המו"פ המוביל בעולם, ויש כאן הרבה אנשים, גם בתעשייה עצמה, שאכפת להם מהדת והכשרות. בפרקטיקה, פסיקה כזאת יכולה להעביר מהעולם את כל הסוגיה של בשרי-חלבי".
בשיווק בארץ זה נותן יתרון גדול לחברות שמייצרות בשר מתורבת מתאים לא בשריים. כבר אפשר למפות מי תצא נשכרת ומי תינזק?
"לא, משום שהסוגיה של מקור התא וסוג התא שבו משתמשים היא ליבת הקניין הרוחני של החברות. אני לא יודע איזו חברה מתחילה עם תא גזע משריר או מעובר. זה מה שמבדיל ביניהן וזה מכתיב את אופי המוצר הסופי, וכל החברות משאירות בינתיים את הקלפים קרוב מאוד לחזה.
"בבוא היום, אני מניח שהחברות יצטרכו לפתוח את הקלפים מול משרד הבריאות כדי לקבל אישורים רגולטוריים ומול הרבנים כדי לקבל הכשר".
עוד לפני החשיבות ההלכתית והמעשית של הסוגיה, נראה שהרב שרלו נהנה מכל רגע מהאתגר המחשבתי. "הנושא הזה מאוד מעניין ומעסיק אותנו כבר כמה שנים", הוא אומר לזמן ישראל, "קודם כל במישור האינטלקטואלי, כשזה היה עדיין תיאורטי.
"לפני כמה שנים, הרצתי בכנס בבר אילן על השיקולים במציאת תחליפי בשר, כשלנגד עיניי עמדו הצמצום של תעשיית הבשר האיומה והפסקת זיהום העולם. בשנה-שנתיים האחרונות זה תפס תאוצה מאוד גדולה ועלה הצורך בהתייחסות לסוגיית הכשרות.
"הקמנו צוות עבודה שעבר בין החברות השונות כדי ללמוד על הטכנולוגיות, ביקרנו בטכניון, ואני ניסחתי מעין מפת דרכים לפסיקה – מהם הקריטריונים שצריך לבחון בבואנו לסווג את המוצר, אם הוא בשרי או פרווה. הגענו למסקנה שאם לוקחים תא מביצית של פרה אי אפשר לדבר עליו במונחים של בשר".
הקמנו צוות עבודה שעבר בין החברות השונות כדי ללמוד על הטכנולוגיות, ביקרנו בטכניון, ואני ניסחתי מעין מפת דרכים לפסיקה – מהם הקריטריונים שצריך לבחון בבואנו לסווג את המוצר, אם הוא בשרי או פרווה"
באופן אירוני, הרב שרלו סבור שבחברות עצמן לא בהכרח יתלהבו מהגדרת הבשר שלהן כפרווה: "יש פער בין האינטרס של החברות לבין העולם הרבני והציבורי, שבו מוצר פרווה מאפשר הרבה יותר גמישות תפעולית.
"הרי היזמים רוצים לשכנע שמה שהם מייצרים זה ממש כמו בשר. אם הרבנים היו קובעים שזה בשר זה היה נותן רוח גבית לטיעון הזה. היו יכולים להגיד 'הנה, אפילו הלכתית זה בשר'. בשתי חברות בפירוש אמרו לי שמבחינתם ההגדרה פרווה היא פגיעה תדמיתית, כמו שתגיד לקונדיטור גורמה שהעוגות שהוא מייצר הן פרווה".
איך זה יעבוד במישור המעשי – כל יצרן או משווק שיחפוץ בכך יצטרך לפנות ולהציג את שיטות העבודה שלו כדי לקבל חותמת פרווה?
"זו שאלה מסובכת. השאלה היא מי הגוף שאליו החברה תפנה. כיום על בקבוק סודה יש 4 סוגי כשרויות שונים. בגלל רפורמת הכשרות אבל גם לפניה יש כאוס בתחום הזה. זו שאלה של רייטינג, כמה אנשים יקבלו את הכשרות של חברה מסוימת, שכן על פי חוק, הרבנות לא תהיה הגוף היחיד המוסמך לתת תעודת כשרות. לכן השאלה היא האם חברות הכשרות יקבלו את אמון הציבור.
"בעולם הציוני הדתי אני מניח שהפסיקה שלנו תסמן את הדרך ורוב הרבנים יאמצו אותה. השאלה הגדולה היא לגבי הציבור המסורתי, שלא מקפיד על ההלכה אבל כן מקפיד על אוכל כשר והפרדה בין בשר וחלב, וזה ציבור גדול מאוד.
"בעולם הציוני הדתי אני מניח שהפסיקה שלנו תסמן את הדרך ורוב הרבנים יאמצו אותה. השאלה הגדולה היא לגבי הציבור המסורתי, שלא מקפיד על ההלכה אבל כן מקפיד על אוכל כשר והפרדה בין בשר וחלב"
"אני עוד זוכר את הוויכוחים על 'טבעול', כשהגיעו הקציצות הראשונות שנראו כמו שניצל אמרו שיש חשש מראית עין לאכול טבעול עם גבינה. גם פה יהיו תהליכים והתלבטויות, הרי מדובר בדבר חדש, ובסוף הציבור יקבע".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם