מה יותר חשוב: ייצור חשמל מאנרגיה ירוקה או שמירה על השטחים פתוחים? האם עדיף להמשיך לעבד קרקע שמניבה תפוקה נמוכה, או שכדאי לנצל אותה לטובת משק האנרגיה שרעב לחשמל ממקור נקי? האם האחד צריך לבוא על חשבון השני?
השאלות האלה מתחדדות כיום כאשר המדינה נדרשת מצד אחד להגדיל בדחיפות את כושר ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת, ומצד שני גם לנצל בזהירות את משאב הקרקע שהוא במחסור חמור. הקונפליקט הזה מתעצם ביחס לפרויקט שמתהווה כרגע במשולש הגבולות ישראל-מצרים-עזה.
מדובר בשדה סולארי ענק שההיתכנות שלו נבחנת בימים אלה, לבקשת המועצה האזורית אשכול ומשרד האנרגיה. התוואי המשוער יתפרס לאורך 40 ק"מ של גבול עזה, מהיישוב מפלסים ועד מעבר כרם שלום, ברוחב של 500 מטר לצד הגדר ומשם והלאה עד 20 ק"מ לאורך הגבול עם מצרים. בסך הכל כ-20 אלף דונם ברוטו ו-15 אלף נטו.
התוואי המשוער יתפרס לאורך 40 ק"מ של גבול עזה, מהיישוב מפלסים ועד מעבר כרם שלום, ברוחב של 500 מטר לצד הגדר ומשם והלאה עד 20 ק"מ לאורך הגבול עם מצרים
פוטנציאל ייצור החשמל של הפרוייקט מוערך בשני ג'יגה (אלפיים מגה-וואט), שהם קצת יותר מ-4% מסך צריכת החשמל בישראל כיום. זה המון, בוודאי שדה סולארי הישראל וכנראה בין הגדולים בעולם – ובמלים אחרות, מגה-פרוייקט שיקפיץ את ישראל כמה צעדים קדימה במרוץ נגד השעון להגדיל את ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת.
לצד התועלת של העצמאות האנרגטית, גם היישובים עצמם ייהנו מדמי שימוש בקרקע ומתוספת נכבדה של משרות לתושבי האזור. בנוסף לכך, הפרויקט אמור להניב גם תועלת ביטחונית משמעותית, שכן בתרחיש האופטימי, ניתן יהיה למכור את החשמל המיוצר גם לתושבי רצועת עזה כך שיהיה להם עניין רב לשמור על שקט בגבול.
משרדי החקלאות והגנת הסביבה מתנגדים
אלא שלא כולם מתלהבים. הפרויקט הזה הוא כליא ברק למתח המובנה בין משרד האנרגיה ברשות השרה קארין אלהרר לבין המשרד להגנת הסביבה ברשות השרה תמר זנדברג: האחת לחוצה להגדיל את ייצור החשמל הנקי, בעוד השנייה אמונה על שמירת שטחים פתוחים.
גם משרד החקלאות נכנס לתמונה, בהיותו אמון על ביטחון תזונתי – וזה אומר שקרקעות מעובדות צריכות להמשיך להניב תוצרת, ולא להפוך לנדל"ן או למתקנים לייצור חשמל.
"המשרד להגנת הסביבה מתנגד ואני לא מצליח להבין למה", אומר ראש מועצה אזורית אשכול גדי ירקוני, שדוחף להקמת הפרויקט בכל הכוח.
"לפני כשלושה שבועות הייתי בפגישה עם השרת להגנת הסביבה ומנכ"לית המשרד ונדהמתי לשמוע שזו עמדתם. במקום שיעודדו את זה, אפילו אמרו לי במלים בוטות שהם מעדיפים שהשטח יישאר ירוק בלי גידולים חקלאיים מאשר שיהיו שם פאנלים סולארים.
"הם מדברים על איכות הסביבה והפחתת פליטות גזי חממה, והחשבון מראה שמתקן כזה יודע להגן על האוזון לעומת האלטרנטיבה, ודווקא המשרד שאמור לחבק ולעודד אותי מתנגד? אני לא מצליח להבין מה קורה שם".
"בפגישה עם השרת להגנת הסביבה והמנכ"לית נדהמתי לשמוע שזו עמדתם. במקום שיעודדו אמרו לי שהם מעדיפים שהשטח יישאר ירוק בלי גידולים חקלאיים מאשר שיהיה סולארי"
רוח גבית מצה"ל
ראש המועצה האזורית אשכול מציין שרוב השטח שמיועד לשדה הסולארי הוא כיום שטח מעובד, אך הוא מוסיף כי "מדובר בחיטה וגידולים 'שוליים' שקוצרים אותם מוקדם כדי שלא ישרפו את השדות, וגם הנסיעה באזור הזה מסכנת את מפעילי הטרקטורים.
"בגלל שהשטח צמוד לגבול, אי אפשר לעשות שם גידולים אינטנסיביים ובכך שנקים את השדה הסולארי נחסוך למדינה מיליארדים בחשמל זול יותר. העקרון הוא שהחקלאים לא יצטרכו לעבד את השדות האלה תוך סיכון חייהם בקרבת הגבול מצד אחד ושאנחנו ננצל את הקרקע עד המטר האחרון מצד שני".
נוכח האפשרות שחלק מהחשמל יימכר לעזה, ירקוני טוען שגם בצה"ל נותנים רוח גבית ליוזמה, מתוך כוונה להכניס לסכסוך תמריץ כלכלי שיפחית את הרצון של הפלסטינים ברצועה בהסלמה ביטחונית.
"היזם יצטרך למתוח קו חשמל מאזור רצועת עזה למרכז הארץ ומצד שני אפשר יהיה למכור חשמל לעזתים שסובלים ממחסור אדיר. הפרויקט מובל יחד עם צה"ל באמירה חיובית שהדבר יעזור לבטחונה של ישראל".
"יצטרכו למתוח קו חשמל מהרצועה למרכז הארץ ומצד שני אפשר יהיה למכור חשמל לעזתים שסובלים ממחסור. בצה"ל חושבים שהדבר יעזור לבטחונה של ישראל"
ראש המועצה מקווה שיוכל להגיע להבנות עם משרד החקלאות: "אני מעריך שכשהם יבינו שהשדה יוקם על אדמות 'שוליות' ולא לוקחים אדמות חקלאיות אמיתיות, אז הם ישחררו את זה. מצד שני, זה יכול להביא את ישראל לתגבר את המאמץ האדיר שהיא צריכה לעשות במעבר לחשמל ירוק.
"הבעיה הכי גדולה עכשיו זה לסגור עם המשרד להגנת הסביבה שמתנגד, כי שם מעדיפים שהשטח יישאר פתוח".
למרות התועלת הביטחונית, גם בהקשר הזה הפרויקט מעורר קשיים, כפי שאומר מתן שטרית, פרויקטור של השדה הסולארי במועצה אזורית אשכול: "בסוף צריך לאפשר שם תנועה, כי זה על הגדר, קרוב לגבול עוין ולכן לצה"ל יש את הצורך שלו להמשיך לנוע בין כל מקטע ומקטע, מה שמצמצם את השטח.
"אתגר נוסף הוא רשות הטבע והגנים, שכן יש באזור הזה מסדרון אקולוגי וצריך לאפשר מעבר חופשי של בעלי חיים וגם לזה יש פתרונות שאנחנו עובדים עליהם".
מעל הכל, החסם העיקרי הוא כאמור המשרד להגנת הסביבה, ושטרית ינסה לשכנע גם אותם לתת את האור הירוק: "המשרד להגנת הסביבה לא מעודד פרויקטים של פוטו-וולטאי על הקרקע, הם בעד אגרו-וולטאי, כלומר שהלוחות הסולאריים יוקמו על גבי גגות ומבנים קיימים.
"אשכול לא רווייה בגגות, יש כאן בעיקר שטח פתוח ועל הגגות ומבני הציבור אנחנו ממשיכים להקים לוחות סולאריים וממצים את הפוטנציאל. הרעיון של לשים את הלוחות על קרקע חקלאית שלא מעובדת נועד למקסם תועלת מהשטח.
"המטרה היא לתת עוגן כלכלי ליישובים באזור ולהתחבר לחזון גלובלי ומקומי של הפחתת פליטות גזי חממה וביטחון אנרגטי, שמתחדד בימים האלה כשיש אי-ודאות עם רוסיה והגז שיגיע או לא. הפרויקט הזה יביא את ישראל למקום מצוין בהקשר של ביטחון אנרגטי.
"המטרה היא לתת עוגן כלכלי ליישובים באזור ולהתחבר לחזון גלובלי ומקומי של הפחתת פליטות גזי חממה וביטחון אנרגטי, שמתחדד בימים האלה כשיש אי-ודאות עם רוסיה והגז"
האם יש כבר גורמים בינלאומיים שמעורבים בזה?
"כרגע לא, כי אנחנו בתכנון ראשוני. יש כוונה לערב גורמים בינלאומיים במימון הפרויקט שהוא מאוד יקר ומוערך במאות מיליונים, ובין אם בתיווך בינינו לצד השני. צריך שיהיה תמריץ לעזתים שלא לתקוף את הדבר הזה. כרגע אנחנו לקראת סקר תשתיות ההולכה של החשמל, בשאיפה שתוך שנתיים נתחיל לעבוד בשטח.
"כשהצגנו את זה ליישובים הם היו סקפטיים אבל ישמחו לעוגן כלכלי שיאפשר להם פרנסה במקום שלא מתאפשרת בו חקלאות, שהיא ערך עליון, לפני הכסף – מעדיפים אותה על פני כל דבר אחר, אבל זו כאמור קרקע שיש אתגר לעבד ולהפיק ממנה יותר".
להכפיל חשמל נקי בארבע שנים
הצורך בפרויקטים מהסוג הזה בוער, שכן המדינה מפגרת כרגע בייצור חשמל נקי, הן אחרי שכנותיה כגון ירדן וקפריסין וגם ביחס ליעד הצנוע מאוד שהציבה לעצמה. נכון להיום, החשמל הנצרך מאנרגיה מתחדשת מסתכם לכל היותר בכ-8%, בעוד שכבר בתחילת העשור ההיקף אמור היה לעלות על 10%.
מה שהיה היה, ועכשיו המשימה של משרד האנרגיה היא לנסות לעמוד ביעד של 20% עד 2025. זה אומר הכפלה של ניצול אנרגיית רוח ושמש תוך ארבע שנים. במשרד האנרגיה מקווים שעד סוף השנה תתגבש תכנית העבודה של הפרויקט, שעדיין נבחנת הישימות שלו.
המשרד להגנת הסביבה אומר בתגובה כי הוא מעוניין לקדם אנרגיות מתחדשות בעיקר במרחב בנוי ועל גבי תשתיות וכי למיטב הבנתם הפרויקט הסולארי המדובר מוצע על שטחים פתוחים.
הם ציינו עוד, כי המועצה הארצית לתכנון הגבילה את ייצור האנרגיה הפוטו-וולטאית במתקנים קרקעיים שמצויים במחסור, וכי הפוטנציאל לייצור אנרגיה סולארית על גבי מבנים נאמד ב-24 ג'יגה, שהם כמעט מחצית מצריכת החשמל בישראל.
המועצה לתכנון הגבילה ייצור אנרגיה פוטו-וולטאית במתקנים קרקעיים. הפוטנציאל לייצור אנרגיה סולארית על מבנים נאמד ב-24 ג'יגה, שהם קרוב למחצית מצריכת החשמל
במשרד החקלאות אומרים שהם חוששים שהפרויקט יוביל להפסקת עיבוד קרקעות חקלאיות באזור שנחשב ל'אסם הירקות' של ישראל. גם הם ממליצים להקים את התשתית הסולארית על גבי מבנים חקלאיים קיימים.
תגובות
ממשרד האנרגיה נמסר: "אנו בוחנים את הישימות התכנונית להפקה של אנרגיה סולארית לאורך הגבול ועם המשך הקידום של התכנון, תיקבע גם דרך הוצאת החשמל ומי יהיו הצרכנים. מאחר שהפרוייקט בשלב מוקדם, עדיין לא הוגדרו הגדלים של השדות. אנו מקווים שעד סוף השנה תתגבש פרוגרמה לעבודה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד מקדם ודוחף את המעבר של המשק לאנרגיות מתחדשות, ובפרט המעבר לשימוש אנרגיה מתחדשת מבוזרת בשטחים המבונים. המשרד להגנת הסביבה סבור כי הגדלת יעדי האנרגיות המתחדשות, ובפרט הגדלה משמעותית של אנרגיה סולארית, צריכה להיות מכוונת לדו-שימוש, בדגש על המרחב המבונה.
"זאת, בין היתר, על מנת למזער את הפגיעה בשטחים הפתוחים, לתרום לביטחון האנרגטי, לקרב את הביקוש לצריכה ולחסוך בתשתיות רשת. כאמירה ראשונית, וללא היכרות של התוכנית המוצעת, טרם הוגשה למוסדות התכנון תכנית להקמת שדה סולארי במשולש הגבולות עזה-ישראל-מצרים, למיטב הבנתנו מדובר בפרויקט שמוצע על שטחים פתוחים.
"המשרד להגנת הסביבה יגבש את עמדתו הסופית כשתוגש התוכנית, ותימסר למוסד התכנון הרלוונטי. להבנתנו, הפרויקט המדובר מוצע על שטחים פתוחים בהיקף חסר תקדים של 15,000 דונם, אשר בחלקים מהם מצויים ערכי טבע מוגנים, כולל עדרים גדולים של צבאים.
"מכיוון שהפרויקט מרוחק ממוקדי צריכת החשמל המרכזיים של ישראל, יש להניח כי תידרש עבורו הקמת רשת הולכה משמעותית שטרם הוצגה למשרד – אך ניתן להניח שיהיו להקמתה משמעויות סביבתיות רבות.
"משמעות הקמת חוות פוטו-וולטאיות קרקעיות היא תפיסת שטח נרחבת לצורך ייצור אנרגיה סולארית. בשל היות ישראל מדינה קטנה וצפופה, דבר אשר מתבטא במחסור בקרקעות לכלל צרכיה, האתגר בישראל הוא לייצר אנרגיה מהשמש תוך מזעור ניצול של השטחים הפתוחים. לכן, על ישראל לכוון את עיקר ייצור האנרגיה הסולארית שלה בדו-שימוש, בשטחים המיועדים לפיתוח.
"המועצה הארצית לתכנון ולבניה קבעה כי ייצור אנרגיה במתקנים פוטו-וולטאים קרקעיים תוגבל ב-20,000 דונם עד שנת יעד 2030, וזאת מעבר ל-48,0000 שכבר אושרו טרם קבלת ההחלטה, מתוך הבנה שהקרקע במדינת ישראל הוא משאב במחסור, וכי ניתן לייצר אנרגיה בדו-שימוש במגוון שימושים – בהתאם לתפיסת המשרד להגנת הסביבה.
"עבודות של המשרד מראות כי הפוטנציאל להתקנת מערכות סולאריות על גבי מבנים ושטחים בנויים הצפויים להיות ב-2030 נאמד בכ-24 גיגה-ואט. אלו צפויים לייצר בממוצע 38 טרה-ואט שעה בכל שנה. כלומר, מימוש פוטנציאל זה יאפשר לייצר 43% מצריכת החשמל בישראל בשטחים מבונים בלבד ב-2030.
"מלבד זאת, קיים פוטנציאל נוסף בדו שימוש כמו אגרו-ולטאי ובסוגי אנרגיות מתחדשות אחרים.
ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר: "המשרד פועל רבות לשמירה על תפקודם של השטחים החקלאיים בישראל, כחלק ממדיניותו, ולמען ביטחון המזון של אזרחי ישראל. זהו יעד מרכזי בתכנית העבודה של המשרד. בהתאם ליעד זה, פועל המשרד לקדם ייצור אנרגיה מתחדשת במשולב עם פעילות חקלאית במתקנים אגרו-וולטאיים.
"התכנית המדוברת היא הצעה לפרויקט רחב היקף, במסגרתו יוצבו פאנלים סולאריים לאורך גבולות המדינה עם רצועת עזה ומצרים. לאחר הצגת הפרויקט בפני המשרד, עלה החשש כי התכנית תוביל להפסקת עיבוד קרקעות חקלאיות, המהוות חלק מ-"אסם הירקות של המדינה" בחבל אשכול.
"לכן, המשרד בוחן כעת פרטים נוספים לשם גיבוש עמדתו בנושא. המשרד יפעל בהתאם לבחינת התמונה הכוללת במטרה למנוע פגיעה בשטחים חקלאיים, לרבות המלצה לעבור לדו שימוש אגרו-וולטאי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם