הפרק האחרון בעונה הרביעית של "גברת מייזל המופלאה" שודר בשבוע שעבר באמזון פריים. אם אתם עדיין לא ממש מוכנים להיפרד ממידג' ומשאר החבורה, למה שלא תצאו לנסיעה קצרה ברכב אספנות באתרי הצילום של הסדרה במנהטן?

במסגרת יוזמה של חברת On Location Tours, מעריצי הסדרה המצליחה המשודרת באמזון יכולים לבקר בשבעה אתרי צילום. היוזמה "בעקבות גברת מייזל המופלאה" נולדה בשלהי 2019 כסיור אוטובוס. הסיור הושבת בעקבות המגפה וחזר לפעול לאחרונה – אבל הפעם בשברולט בל אייר משנת 1957.

השברולט עצמה כיכבה בעונה השנייה של הסדרה. אביה של מידג', אייב וייסמן, נהג בה כשלקח את משפחתו לנופש בקטסקילס. על פי עלון המידע של On Location Tours, תמורת 150 דולרים לאדם תקבלו עד שלושה מושבים ברכב האספנות.

השברולט עצמה כיכבה בעונה השנייה של הסדרה. אביה של מידג', אייב וייסמן, נהג בה כשלקח את משפחתו לנופש בקטסקילס

"תוכלו לנסוע בסטייל במנהטן, ליהנות מהמראות ולקבל הצצה ממקור ראשון אל כמה מהאתרים שבהם התעוררו לחיים הדמויות האהובות עליכם!" מבטיחה החברה. (ובאותה נשימה מקפידה להזכיר שהסיור "בעקבות גברת מייזל המופלאה" אינו מזוהה, מסונף או קשור בשום צורה לסדרה עצמה או לאולפני אמזון, וכי השם "גברת מייזל המופלאה" הוא סימן מסחרי רשום של אמזון).

השברולט שמשמשת להסעת משתתפי הסיור "בעקבות גברת מייזל המופלאה" (צילום: ג'קי היידנברג)

למען התחקיר העיתונאי תפסנו מושב במכונית וזכינו להצצה אל הסיור המדובר. אחת התחנות בסיור היא גאסלייט קפה המקורי שברחוב מקדוגל בגריניץ' וילג', שם פוצחת מידג' בקריירה שלה כקומיקאית. בית הקפה פעל אומנם רק בשנים 1958–1971 – כיום המקום משמש כבר קוקטיילים מסוגנן בשם The Up & Up — אך השכונה כולה עמוסה מועדוני סטנד־אפ, בהם גם Comedy Cellar ו־Village Underground, שם זוכים קומיקאים מתחילים בהזדמנות הראשונה שלהם.

אתרים נוספים בסיור כוללים את Caffe Reggio (ברחוב מקדוגל 119), שם הגיש המהגר האיטלקי דומניקו פאריזי את הקפוצ'ינו הראשון לתושבי אמריקה – ובו אייב וייסמן (טוני שלהוב) נפגש עם עורך הדין שלו כשהסתבך עם בל לאבס.

לאחר מכן ביקרנו ב־Music Inn, חנות שבה אפשר לפשפש בתקליטי וינטג' או בכלי מיתר, ובה שמע לראשונה ג'ואל (מייקל זיגן) את הסטנדאפ של מידג' על גבי תקליט, ומשם המשכנו אל Lutzi's Butcher Shop, לשם נכנסה מידג' בפרק הבכורה כדי לערוך קניות לארוחה המפסקת של יום כיפור ושם צעקה, "השגנו את הרב!"

Caffe Reggio (צילום: ג'קי היידנברג)

תחנות נוספות בסיור כוללות את הדיינר הבדיוני City Spoon, שם סעדו מידג' וג'ואל אחרי החתונה, וגם את שער הניצחון המפורסם בוושינגטון סקוור פארק, המשמש תפאורת רקע לשלל סרטים וסדרות טלוויזיה.

בעונה הראשונה של "גברת מייזל", מידג' נקלעה בפארק למחאה חברתית בהנהגת ג'יין ג'ייקובס (אליסון סמית') – אקטיביסטית אמיתית שהקדישה חלק ניכר משנות ה־50 וה־60 של המאה הקודמת להגנה על גריניץ' וילג' מתוכניות הפיתוח השאפתניות של מתכנן הערים רוברט מוזס.

באותו פרק, מידג' חטפה את המיקרופון בהפגנה ואמרה, "נקלעתי במקרה לעצרת הזו, ושאלתי את עצמי, 'כל כך הרבה נשים במקום אחד. מוכרים פה גרביונים, שניים במחיר אחד?" הסיור לא כולל שניים מהאתרים היהודיים שמככבים בסדרה – בהם המרכז היהודי איסט מידווד שבברוקלין המשמש את המשפחה בכמה מהפרקים.

בסדרה מככבת גם המעדנייה האייקונית Stage Deli מהשדרה השביעית, שם קיימו מידג' וסוזי (אלכס בורסטין) את פגישות העבודה שלהן תוך כדי אכילת כריכי פסטרמה וחמוצים. למרבה הצער, המעדנייה שייסד ב־1937 המהגר היהודי־רוסי מקס אסנאס נסגרה ב־2012.

הסיור לא נסוב רק סביב האתרים, כי חלק גדול מהכיף היא הנסיעה עצמה. "המוכנית גורמת לאנשים להרגיש כמו ידוענים"

מדריכת הטיולים סטפני ווינדלנד ליד המיקום המקורי של גאסלייט קפה, שם החלה מידג' את דרכה כקומיקאית (צילום: ג'קי היידנברג)

לדברי המדריכה (והשחקנית החובבת, אלא מה?) סטפני ווינדלנד – שהגיעה לבושה במעיל, שמלה, כובע וכפפות נוסח שנות ה־50 – הסיור לא נסוב רק סביב האתרים, כי חלק גדול מהכיף היא הנסיעה עצמה. היא סיפרה שהחלק האהוב עליה בסיור הוא המבטים שמקבלים המשתתפים מהעוברים והשבים. "המוכנית גורמת לאנשים להרגיש כמו ידוענים", אומרת ווינדלנד.

ווינדלנד שיבחה גם את מנהל הלוקיישנים של הסדרה על שמצא מקומות שלא מצריכים עבודה רבה כדי להידמות לאתרים מסוף שנות ה־50. ב־Caffe Reggio, למשל, יש עדיין מכונת אספרסו מקורית, ובסדרה השתמשו במנות אמיתיות מהתפריט לצילום הסצנות בבית הקפה. "זו ממש תחושה של חזרה בזמן", היא הוסיפה.

בית הקפה מפורסם גם בזכות האוצרות האיטלקיים שבו. את חלל הפנים מעטרת יצירה מקורית של קרוואג'ו, ולקוחות יכולים לשבת על ספסל מהארמון של משפחת מדיצ'י בפירנצה.

כשווינדלנד ואני שוחחנו, הבנתי פתאום שהתחפושת שלה נראית לי מוכרת. מסתבר שמידג' לבשה את אותם הבגדים כשעבדה ב־B. Altman – בית כלבו אמיתי שנסגר לא מכבר, ושנוסד במקור על ידי מהגר יהודי בשדרה החמישית, פינת רחוב 34.

לעתים קרובות ניתן למצוא את ג'ף סלאטניק (המזוקן), הבעלים של Music Inn, יושב מחוץ לחנות התקליטים (צילום: ג'קי היידנברג)

השמלה ומעיל הארגמן של ווינדלנד, שהיא והמדריכים האחרים הזמינו מחנות ב־Etsy, זהים בכל דבר פרט לצבע לבגדים שלבשו מידג' ושאר העובדים. "צבע כסף לא יושב עליי יפה כמוה", הסבירה ווינדלנד.

היא גם נועלת לרגליה "נעלי קייטרינג" נמוכות עקב, כפי שהיא מכנה אותן, כי חשוב שיהיה לה נוח בזמן שהיא מדריכה שלושה סיורים בזה אחר זה.

ומה עם הכפפות והכובע? הם מאמזון.