אשמת המברק

הנרי קיסינג'ר מודיע במסיבת עיתונאים בבית הלבן כי השלום בוייטנאם הוא "בהישג יד", ב-26 באוקטובר 1972 (צילום: AP Photo)
AP Photo
הנרי קיסינג'ר מודיע במסיבת עיתונאים בבית הלבן כי השלום בוייטנאם הוא "בהישג יד", ב-26 באוקטובר 1972

ספרו החדש של אבירם ברקאי, פתאום הייתה מלחמה, מרתק, סוקר בתמציתיות את כל מה שהשתבש בשבת ה-6 באוקטובר 1973, ושואל למה לא אמרו היכון למלחמה. איך קרה שהאחרונים לדעת על המלחמה ולהתכונן אליה כראוי היו דווקא הלוחמים המועטים בסיני וברמת הגולן. הספר מחולק ל"שער השאלות", "שער התשובות" ו"שער ההחמצות", והוא מורה נבוכים למחדל מלחמת יום הכיפורים.

"פתאום הייתה מלחמה" מתמצת את כל מה שהשתבש בשבת ה-6 באוקטובר 1973, ואיך קרה שהאחרונים לדעת על המלחמה היו דווקא הלוחמים המועטים בסיני וברמת הגולן

אשמת המברק

הסעיף השני ב"שער התשובות" נקרא "אשמת המברק", ומקדים אותו בשער רק תיאור אשמת אמ"ן, שסומנה על ידי ועדת אגרנט כסיבה העיקרית למחדל. כלומר, פרשת המברק חמורה מאוד בעיני ברקאי. המברק הוא קצה הקרחון, המפתח של תיבת פנדורה שאותה נעלה ועדת אגרנט והסתירה אי שם במסדונות האפלים של הארכיונים החסויים ל-30, 40, 70 ו-90 שנה. חיסיון שניתן גם להארכה נוספת על ידי המדינה.

עטיפת הספר "פתאום היתה מלחמה" של אבירם ברקאי
עטיפת הספר "פתאום היתה מלחמה" של אבירם ברקאי

ברקאי מתאר את פרשת המברק, שיצא ביום שישי ה-5 באוקטובר 1973 ממשרד ראש הממשלה בירושלים לניו יורק בסיווג של סודי ביותר ולעיני הנמען בלבד – היועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה האמריקאי דאז – הנרי קיסינג'ר.

תוכן המברק היה אמור להימסר במדויק בפגישה פרטית ב-6 עיניים בלבד, בין שר החוץ אבא אבן, הציר בשגרירות מרדכי שלו וקיסינג'ר. שליחת המברק הבהול ביום שישי בבוקר היה רעיון של שר הביטחון דאז משה דיין ושל יועצו הרמטכ"ל בדימוס צבי (צ'רה) צור.

דיין וצ'רה רצו להעביר מסר לערבים דרך קיסינג'ר, לפיו אנחנו יודעים על תוכניות המלחמה שלהם וכי אנחנו לוקחים אותן ברצינות. צ'רה אמר שאם הערבים יידעו שנשלל מהם אלמנט ההפתעה, אולי הם ישנו את דעתם. דיין אמר שצריך לשבור את מעגל הקסמים התוקפני ושגם הם צריכים לדעת שישראל אינה מתכוונת לתקוף אותם.

דיין ניסח את המברק בעזרת אלי זעירא, ראש אמ"ן דאז, ואמר: אנחנו יודעים שהם עושים זאת, אנחנו מוכנים לזאת. אם הם בונים על אלמנט של הפתעה שידעו שהוא לא קיים. במברק האזהרה לערבים שנשלח לקיסינג'ר ביום שישי ערב המלחמה נאמר שאם בכל זאת יחליטו הערבים לפתוח במלחמה ישראל תגיב צבאית, בתקיפות ובכוח רב.

דיין וצ'רה רצו להעביר מסר לערבים: אנו יודעים על תכניות המלחמה. צ'רה אמר שאם יידעו שנשלל אלמנט ההפתעה, אולי יחזרו בהם. דיין רצה לשבור את מעגל הקסמים התוקפני וליידע שלישראל אין כוונה לתקוף

ברקאי כותב שביום שישי וגם בשבת האמינו קברניטי המדינה שהמברק עושה את דרכו למקומות הדרושים, ושאם המצרים והסורים החליטו משום מה בטיפשותם לצאת למלחמה, המסר שלהם שנמסר במברק הבהול לקיסינג'ר – אנחנו יודעים ומוכנים – יניא אותם מלפתוח במעשה האיוולת.

ההתנהלות החשאית הכושלת וחסרת התועלת של הדרג המדיני מול קיסינג'ר ב-30 השעות שלפני המלחמה נשמרה בסוד ואף אחד לא אמר לחיילים המועטים ברמת הגולן ובסיני להתכונן למלחמה.

ברקאי מסיים את עיסוקו בצד הישראלי של פרשת המברק באמירה, שרק למחרת בשבת בצהריים, כשעה לפני הפתיחה באש, נוצר הקשר עם המצרים (ברקאי אינו מציין אם קיסינג'ר מסר את תוכן האזהרה הישראלית למצרים או לא) ולסורים תוכן המברק כלל לא הועבר.

איך התקבל המברק בניו יורק?

מרדכי שלו, שביום שישי בבוקר עדיין שהה בשגרירות בוושינגטון, הודיע למנכ"ל משרד ראש הממשלה מרדכי גזית במברק בהול שקבע את הפגישה המבוקשת עם קיסינג'ר ושר החוץ אבא אבן לשעה 4 אחה"צ בניו יורק, שהוא יוצא מוושינגטון בשעה 13:00 ומבקש שהמברק של ראש הממשלה ישלח אליו מיד.

מברק מרדכי שלו (צילום: ארכיון המדינה, 5 באוקטובר 1973)
מברק מרדכי שלו (צילום: ארכיון המדינה, 5 באוקטובר 1973)

אבל קיסינג'ר דחה את הפגישה עם מרדכי שלו ואבא אבן. הפגישה שנקבעה ל-4 בוטלה ותוכן המברק הועבר אליו לא בפגישה פרטית כפי שביקשה ראש הממשלה גולדה מאיר אלא בכתב, דרך סגנו של קיסינג'ר הגנרל ברנט סקוקרופט.

לפי ברקאי, רק מחרת בשבת בצהריים, כשעה לפני הפתיחה באש, נוצר הקשר עם המצרים (ברקאי אינו מציין אם קיסינג'ר מסר את תוכן האזהרה הישראלית למצרים או לא). לסורים תוכן המברק כלל לא הועבר

קיסינג'ר התעלם מהמברק של ראש הממשלה ולא ענה לישראל עד היום. דיין, יועצו צ'רה וגולדה מאיר, שכל כך בנו על תוכן המברק החשאי והחמור שהם חשבו שהעבירו דרך קיסינג'ר ביום שישי לערבים – על כך שאנחנו יודעים את תכניותיהם ושנהיה מוכנים כ-30 שעות לפני הפתיחה באש, כ-19 שעות לפני שהתקבלה הידיעה מראש המוסד דאז צבי זמיר מלונדון על המלחמה – לא שאלו את עצמם ולא את קיסינג'ר אם המסר של המברק הועבר לערבים ומה היתה תשובתם.

העיתונאים האמריקאים מארווין וברנרד קאלב מתארים בספרם, שיצא ב-1974, איך התקבל המברק בניו יורק, וזה המפתח להבנת מעשיו של קיסינג'ר ערב המלחמה.

קיסינג'ר לא עשה דבר עם המברק הבהול עד למחרת בבוקר כשעה לפני פתיחת המלחמה. הוא גם לא יידע את הנשיא ניקסון על המברק הבהול שקיבל מגולדה מאיר באותו ערב.

ויותר מזאת, האחים קאלב כותבים, שבאותו ערב קיסינג'ר קיבל ידיעה בהולה נוספת מראש המודיעין האמריקאי של מחלקת המדינה, ריי קליין, לגבי מלחמה שתפרוץ למחרת במזרח התיכון, שגם ממנה קיסינג'ר התעלם וגם לא מצא לנכון לשתף עם ישראל את הידיעה שקיבל מקליין לגבי המלחמה.

קיסינג'ר מתעלם משני המברקים הבהולים שקיבל ב-5 באוקטובר לגבי המלחמה, כשהוא מתאר באופן דרמטי איך סגנו ג'ו סיסקו העיר אותו למחרת ב-6 באוקטובר בשש בבוקר בחדרו במלון בניו יורק כדי לבשר לו. לטענתו, זו הייתה הפעם הראשונה ששמע על המלחמה.

קיסינג'ר התעלם מהמברק ולא ענה לישראל עד היום. דיין, צ'רה וגולדה, שבנו על המברק החשאי והחמור, לא שאלו עצמם או את קיסינג'ר אם המסר הועבר לערבים ומה הייתה תשובתם

אין זכר בספריו של קיסינג'ר למברק הישראלי הבהול ולידיעה של ריי קליין מיום שישי ה-5 באוקטובר, כשהוא ואולי גם הנשיא ניקסון היו יכולים לפעול כפי שציפה לשווא הדרג המדיני בישראל שיעשו.

אשמת הפיל שבחדר

ברקאי נוגע בתיבת הפנדורה ומציין את פרשת המברק כאשמה השנייה בשער התשובות. מה שמסתתר בתיבה הם לא שדים ורוחות אלא האיש החזק בוושינגטון בשנת 1973 – הנרי קיסינג'ר.

היועץ לביטחון לאומי, שכיהן תחת נשיא מוחלש בשל פרשת ווטרגייט, ניהל מאחורי הקלעים בנכלוליות לא רק את מלחמת יום הכיפורים אלא גם את מלחמת וויטנאם, את הפצצות השטיח בקמבודיה, תמך בפקיסטן בפלישתה לבנגלהדש, תמך באידונזיה בפלישתה למזרח טימור, תמך בדיכוי אכזרי של זכויות אדם בדרום אמריקה, צ'ילי וארגנטינה, בהתנקשות פוליטית ברמטכ"ל צבא צ'ילי רנה שניידר ועוד ועוד.

קיסינג'ר היה המפקד העליון, אדון המשחק, וכמו הנשיא פוטין, שדחף את רוסיה למלחמה באוקראינה, קיסינג'ר דחף את המזרח התיכון למלחמה בשנת 1973. מלחמות לא קורות פתאום.

הדמיון בין פוטין לקיסינג'ר הוא במניפולטיביות, בהסתרה ובהתחמקות מאחריות של איש הערוצים החשאיים. אחרי כמעט חמישים שנה הגיע הזמן להפסיק להתעלם מאשמת הפיל, שקברניטי המדינה ידעו שהיה בחדר.

קיסינג'ר הטעה את מנהיגי ישראל וחרץ את גורלם של חיילי הצבא הסדיר המועטים שהיו ברמת הגולן ובסיני לעמוד לבדם מול המתקפה הערבית בשתי החזיתות.

הדמיון בין פוטין לקיסינג'ר הוא במניפולטיביות, בהסתרה ובהתחמקות מאחריות של איש הערוצים החשאיים. אחרי כמעט 50 שנה הגיע הזמן להפסיק להתעלם מאשמתו

קיסינג'ר לא שיתף את המידע שהיה בידיו ביום שישי שקיבל מריי קליין על המלחמה עם ישראל. קיסינג'ר דרש מישראל לעצור את המכה המקדימה של חיל האויר בתחילת המלחמה למרות שידע שהערבים עומדים לתקוף וגם עצר את הסיוע הצבאי לישראל בשבוע הראשון של המלחמה כדי לכפות על ישראל הפסקת אש בתנאים של תבוסה בסיני.

המברק הוא המפתח של תיבת פנדורה, שבתוכה מסתתר פושע מלחמה, לכאורה. כפי שתיאר כריסטופר היצ'ינס בספרו "המשפט של הנרי קיסינג'ר" ב-2001 וכפי שהסופר האמריקאי סימור הרש אומר בסיום הסרטון – הצד האפל של הנרי קיסינג'ר מאוד מאוד אפל.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,104 מילים
סגירה