מה יקרה אם ארה"ב תסיר את משמרות המהפכה מהרשימה השחורה?

ארה"ב מפרידה בין הסנקציות נגד איראן בעקבות הפרת הסכם הגרעין ובין הסנקציות בשל התמיכה בטרור ● מומחים אומרים לזמן ישראל שהסרת משמרות המהפכה מהרשימה השחורה היא "תקדים מדאיג" ● אולם במקביל, גורמים בכירים משוכנעים כי מדובר בצעד הכרחי כדי להבטיח את ריסון תוכנית הגרעין

משמרות המהפכה (צילום: Ebrahim Noroozi AP)
Ebrahim Noroozi AP
משמרות המהפכה

סגן שר החוץ עידן רול ניסה להסביר בשבוע שעבר את התנגדות ישראל לכוונת ארצות הברית להסיר את משמרות המהפכה של איראן מרשימת ארגוני הטרור שלה, כצעד סופי במשא ומתן להחייאת הסכם הגרעין.

רול אמר לכאן חדשות כי משמרות המהפכה הם ארגון טרור עם זרועות והשפעה בכל האזור, והוסיף שישראל תמשיך להתייחס כך אל הארגון בלי קשר להחלטת ממשל ג'ו ביידן בנושא.

גם העמדה הרשמית של ישראל לא התייחסה להשפעת המהלך הזה אלא התמקדה בהדגשת הפשעים שביצעו משמרות המהפכה

רול התבקש להסביר את ההשלכות המעשיות של המהלך, ברקע העובדה שהממשלה נמנעה עד כה מהתבטאויות פומביות נגד מדיניות כלשהי של ארצות הברית. "אני לא יודע. אין לזה עדיין טקסט בוק. צריך לראות איך זה יתגלגל", השיב סגן השר בכנות מפתיעה.

גם העמדה הרשמית של ישראל – שמסרו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד – לא התייחסה להשפעת המהלך הזה אלא התמקדה בהדגשת הפשעים שביצעו משמרות המהפכה בלבנון, בעזה, בתימן, בעיראק ואף בתוך איראן עצמה.

"הניסיון לבטל את הגדרת 'משמרות המהפכה' כארגון טרור הוא עלבון לקורבנות ומחיקה של מציאות מתועדת, שיש לה הוכחות חד־משמעיות", מסרו בנט ולפיד בהודעה משותפת.

מומחים אומרים לזמן ישראל כי ההססנות או חוסר היכולת של הבכירים הישראלים להתעסק בהשלכות המעשיות של המהלך, נובע מכך שבסופו של דבר מדובר בצעד סמלי.

למהלך כזה לא תהיה כמעט השפעה על רוב העיצומים האמריקאים והאירופאים נגד משמרות המהפכה – בלי קשר אם ייכלל או לא ייכלל ברשימת ארגוני הטרור הזרים של ארה"ב

למהלך כזה לא תהיה כמעט השפעה על רוב העיצומים האמריקאים והאירופאים נגד משמרות המהפכה – בלי קשר אם ייכלל או לא ייכלל ברשימת ארגוני הטרור הזרים של ארצות הברית.

אולם, ברור שעל אף שמדובר במהלך סמלי הוא בעל חשיבות. מי שמעוניין לרסן את השפעתה של איראן במזרח התיכון מסכים כי מוטב שממשל ביידן לא ינקוט את הצעד הזה. עם זאת, גורמים אחרים משוכנעים שהמחווה הזאת תבטיח את חזרתה של איראן להסכם המגביל את פעילותה הגרעינית – ולכן מאמינים שלוושינגטון אסור לדחות אותה.

ראש הממשלה, נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד בטקס יציאת הסיוע הישראלית לאוקראינה, 21 במרץ 2022 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
ראש הממשלה, נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד, 21 במרץ 2022 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

"זה לא ישנה דבר"

זה, פחות או יותר, גם מה שאמר הממשל האמריקאי כשהתבקש להתייחס לדיווחים בנושא עם התקדמות השיחות בין המעצמות בווינה. "אנחנו מוכנים לקבל החלטות קשות כדי להגביל את תוכנית הגרעין של איראן", אמר לזמן ישראל בכיר במשרד החוץ האמריקאי.

הבכיר טען כי אף שמשמרות המהפכה מהוות איום ליציבות האזור – האיום האזורי יהיה גדול הרבה יותר אם איראן תמשיך בתוכנית גרעין בלתי מוגבלת. "בכל צורה של חזרה להסכם הגרעין, ארצות הברית תמשיך להשתמש בכלים רבי העוצמה שברשותה כדי לבלום את משמרות המהפכה בתיאום עם בעלי בריתנו", הוסיף הבכיר, ככל הנראה על רקע החשש מהסרת העיצומים.

העיצומים נגד משמרות המהפכה הוכפפו לצווים נשיאותיים שפורסמו ב־2007 וב־2011 על ידי משרד האוצר של ארצות הברית בגין הפצת נשק גרעיני והפרת זכויות אדם. בשנת 2017 הם הוגדרו כ"ישות טרוריסטית" על ידי משרד האוצר האמריקאי.

רק ב־2019 הוסיף הנשיא לשעבר דונלד טראמפ את משמרות המהפכה לרשימה השחורה של ארגוני הטרור הזרים (FTO) של משרד החוץ האמריקאי, זאת במסגרת קמפיין הסנקציות שניהל

אולם, רק ב־2019 הוסיף הנשיא לשעבר דונלד טראמפ את משמרות המהפכה לרשימה השחורה של ארגוני הטרור הזרים (FTO) של משרד החוץ האמריקאי, זאת במסגרת קמפיין הסנקציות שניהל הממשל שלו תחת השם "לחץ מרבי".

דונלד טראמפ (צילום: AP Photo/Alex Brandon)
דונלד טראמפ (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

גם מפקד פיקוד מרכז של צבא ארצות הברית הגנרל קנת' מקנזי לא חושב שמשמרות המהפכה יושפעו מהסרתם מהרשימה השחורה. בתדרוך לכתבים לפני כשבוע אמר כי מבחינת האופן "שבו אנחנו חושבים על האיום [שמציבים משמרות המהפכה] ועל מה שהם עושים על בסיס יומיומי ברחבי [האזור] – אני לא חושב שהרבה ישתנה".

"לכרסם בלגיטימיות של הסנקציות"

אולם, אם הסרת משמרות המהפכה מרשימת הטרור היא באמת עניין כל כך טכני, לא נותר אלא לתהות למה איראן מסרבת, על פי הדיווחים, לסגת מדרישתה.

ראש מדור איראן לשעבר בחטיבת המחקר של אמ"ן, דני ציטרינוביץ, אומר כי להסרת משמרות המהפכה מהרשימה השחורה יש משמעות מכרעת עבור הנשיא אבראהים ראיסי, שזקוק לתמיכת משמרות המהפכה לא רק כדי להתמודד שוב בבחירות לנשיאות אלא גם כדי להחליף את המנהיג העליון עלי חמינאי לאחר מותו.

הנשיא אבראהים ראיסי זקוק לתמיכת משמרות המהפכה לא רק כדי להתמודד שוב בבחירות לנשיאות אלא גם כדי להחליף את המנהיג העליון עלי חמינאי לאחר מותו

מאט לוויט ממכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון טוען כי הדרישה האיראנית היא חלק מהניסיון "לכרסם בלגיטימיות ובקונצנזוס הבינלאומי סביב הרעיון של קיום סנקציות, ובפרט סנקציות אמריקאיות חד־צדדיות.

הנשיא הנבחר של איראן, אבראהים ראיסי (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
אבראהים ראיסי (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)

"מה שהם רוצים להשיג בזה, זה להיות מסוגלים לומר לשותפים פיננסיים פוטנציאליים, 'אפילו רשימת הטרור הראשית של ארצות הברית לא כוללת אותנו. אתם באמת חושבים שהם היו מסירים אותנו מהרשימה אם עדיין היינו ארגון טרור? מדובר במהלך פוליטי'".

לדברי לוויט, המהלך הזה יקל על איראן לשכנע מדינות, בנקים וחברות אחרות כי אין סיכון ממשי בקשירת קשרים עסקיים איתה. ד"ר רז צימט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי חושש כי הסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני טרור תהיה תקדים מסוכן.

מנהלי המשא ומתן מטעם ארצות הברית מקפידים להבחין בין סנקציות הקשורות בתוכנית הגרעין – שוושינגטון מוכנה להסיר כמחווה לאיראן – לבין הסנקציות שלא קשורות לגרעין והוטלו על איראן בשל תמיכתה בטרור והפרת זכויות אדם.

ממשל ביידן הבטיח לשמר את קבוצת הסנקציות האחרונה, אף על פי שמבקרי מדיניותו של טראמפ טוענים כי הסנקציות שהחיל לאחר נסיגתו מהסכם הגרעין ב־2018 נועדו להוריד את איראן על הברכיים כשם שנועדו למנוע חזרה אמריקאית להסכם.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נואם בבית הלבן, 24 בפברואר 2022 (צילום: Alex Brandon, AP)
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נואם בבית הלבן, 24 בפברואר 2022 (צילום: Alex Brandon, AP)

ההבחנה בין שני סוגי הסנקציות תאפשר לארצות הברית להמשיך לפעול נגד פעילותה של איראן באזור גם לאחר חתימה על הסכם גרעין חדש

ההבחנה בין שני סוגי הסנקציות תאפשר לארצות הברית להמשיך לפעול נגד פעילותה של איראן באזור גם לאחר חתימה על הסכם גרעין חדש. מכאן נובע שקבלת הדרישה להסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור עלולה לערער את ההבחנה הזאת, יחד עם המאמץ לרסן את הרפובליקה האסלאמית באזור, אומר צימט.

עם זאת, הוא מוסיף, הסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור הזרים תהיה פשרה בין עמדת ארצות הברית – הדוגלת בהמשך הסנקציות שלא קשורות לגרעין – לבין עמדת איראן, הדורשת את הסרת כל הסנקציות שהטיל עליה טראמפ.

"אני מסכים שזה לא נראה טוב, אבל אם זה הדבר היחיד שימנע מהצדדים להגיע להסכם, אז עם כל הצער אני חושב שזה מחיר ששווה לשלם", מסביר צימט, המשמש גם כעמית מחקר במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב.

ציטרינוביץ גם תומך במהלך, אף שהודה שהוא "בעייתי מאוד". "הממשל נמצא בנקודה מאוד קריטית במשא ומתן. הם מבינים שהדרך היחידה לעצור את ההתקדמות של איראן בתוכנית הגרעין שלה היא לחזור להסכם.

ארמון קובורג, בו מתקיימות שיחות הגרעין בווינה, אוסטריה, 17 בדצמבר 2021 (צילום: AP Photo/Michael Gruber)
ארמון קובורג, בו מתקיימות שיחות הגרעין בווינה, אוסטריה, 17 בדצמבר 2021 (צילום: AP Photo/Michael Gruber)

"הממתק של הסרת משמרות המהפכה מהרשימה השחורה הוא הקש שיכול לשבור את גב ההתנגדות במשטר האיראני", הוא אומר ומוסיף כי תומכי הסנקציות הפכו אותן למטרה במקום אמצעי, וכי חלק מהעונשים הכלכליים כבר ממילא מיצו את השפעתם.

מנגד, לוויט מתנגד למהלך בטענה שאיראן כל כך נואשת להקלה בסנקציות שלא תסרב לחתום על הסכם בגלל נושא כמו הסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור. "אין סיכוי שההסכם [הגרעין] יושג או לא יושג בגלל הדבר זה", הוא אומר.

תומכים שקטים

בעוד שבנט לא מוצא קהל אוהד לחששותיו בארצות הברית, סביר להניח שיהיה לו קל יותר לגייס תמיכה בקרב שותפיו באזור.

גורם מצרי בכיר אמר לזמן ישראל כי הנושא עלה במהלך הפגישה המשולשת שהתקיימה מוקדם יותר השבוע בין בנט לנשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי ונסיך הכתר של אבו דאבי מוחמד בן זאיד אאל נהיאן בשארם א־שייח.

ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט, נשיא מצרים א-סיסי, ויורש העצר מהאמירויות מוחמד בן זאיד, 22 במרץ 2022 (צילום: דוברות נשיא מצרים)
ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט, נשיא מצרים א־סיסי ויורש העצר מהאמירויות מוחמד בן זאיד, 22 במרץ 2022 (צילום: דוברות נשיא מצרים)

גם אם אבו דאבי וקהיר מגלות נכונות רבה יותר לקבל את הסכם הגרעין החדש מישראל, הן מודאגות הרבה יותר מפעילותה האזורית של איראן באמצעות משמרות המהפכה

גם אם אבו דאבי וקהיר מגלות נכונות רבה יותר לקבל את הסכם הגרעין החדש מישראל, הן מודאגות הרבה יותר מפעילותה האזורית של איראן באמצעות משמרות המהפכה ושליחיהם. איחוד האמירויות, בפרט, עדיין זועמת על היעדר התמיכה האמריקאית בעקבות מתקפות הטילים של המורדים החות'ים בתימן, הנתמכים על ידי איראן.

על הנייר, הדבר מגביר את הסבירות שהאמירתים ישתפו פעולה עם ישראל ויילחצו על ארצות הברית שלא להיכנע לדרישה האיראנית כדי למנוע את הרחבת אחיזתה באזור.

עם זאת, צימט מזהיר מברית בנוסח נאט"ו בין ישראל לבעלי בריתה הערבים, ומציין כי עמדתם של האחרונים לא מאפשרת להם לצאת בתקיפות רבה מדי נגד איראן. "הם אלה שחיים במרחק שני מטרים מאיראן, לא אנחנו, ויש גבול למה שהם יכולים לעשות.

מפקד משמרות המהפכה האסלאמית חוסיין סלאמי והרמטכ"ל האיראני מוחמד בגהריי צופים בתרגיל מלחמה (צילום: Tasnim News Agency)
מפקד משמרות המהפכה האסלאמית חוסיין סלאמי והרמטכ"ל האיראני מוחמד בגהריי צופים בתרגיל מלחמה (צילום: Tasnim News Agency)

"איראן אולי נמצאת על הגבול שלנו באמצעות השליחים שלה, אבל מאזן הכוחות בין ישראל ואיראן ובין איחוד האמירויות ואיראן לא זהה". הוא אומר את הדברים על רקע מאמצי אבו דאבי בשנתיים האחרונות לחמם את היחסים עם טהרן ועל רקע החלטתם שלא להאשים את איראן בהתקפות החות'ים, "אף שברור לכולם מי מספק לחות'ים תמיכה".

בלי קשר לשאלה אם הלחץ של בעלי הברית הערבים של ישראל יגרום לאמריקאים לפעול נגד ההחלטה להסיר את משמרות המהפכה מהרשימה השחורה, לוויט טוען כי התעלמות מחששותיהם תהיה בעוכריו של ממשל ביידן.

"אם כל מדיניות החוץ שלך עוסקת בבנייה מחודשת של שותפויות ובריתות, אתה לא יכול להתנכר לשותפים ולבעלי הברית שלך", מסכם לוויט.

עוד 1,337 מילים
סגירה