שלושה ימים אחרי שרוסיה פלשה לאוקראינה, רב מוכר ממוסקבה פרסם פוסט חריג בפייסבוק שבו הביע התנגדות למלחמה. "הפסיקו את המלחמה!", כתב הרב ברוך גורין והוסיף: "זה עלול להכעיס רבים, אבל אין לי דרך אחרת לבטא זאת".
הפוסט הזה ראוי לציון לא רק בגלל השימוש במילה "מלחמה" – מילה שאסור להשתמש בה עתה – אלא גם מפני שגורין הוא הדובר הבכיר של פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה, המזוהה עם חב"ד, ושל הרב הראשי של רוסיה ברל לזר – רב חב"ד המקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, המכונה בפי רבים "הרב של פוטין".
במהלך 22 שנות שלטונו, הנשיא הרוסי שמר על מערכת יחסים טובה עם רבני מדינתו המשויכים לחב"ד. במסגרת היחסים הסימביוטיים הללו סייע פוטין לתנועת חב"ד לבצע את אחת התחיות היהודיות המרשימות ביותר בתקופה המודרנית ולהאפיל על כל מתחריה ברוסיה בנושא הנגשת היהדות לאזרחים שלא הייתה להם גישה לדת תחת השלטון הסובייטי.
פוטין סייע לתנועת חב"ד לבצע את אחת התחיות היהודיות המרשימות ביותר בתקופה המודרנית ולהאפיל על כל מתחריה ברוסיה בנושא הנגשת היהדות
חב"ד פרחה במיוחד כשיחסיו של פוטין עם הקונגרס היהודי־רוסי התקררו לאחר שהארגון ביקר את המלחמה בצ'צ'ניה לפני 20 שנה. חב"ד, מצדה, המשיכה לדבוק בנכונותה לעבוד עם כל המשטרים שלא פוגעים ביהודים – נטייה שמנהיגי חב"ד מגדירים כניטרליות מפלגתית ושלדברי המבקרים משקפת יראת כבוד בלתי הולמת כלפי השלטון.
אולם, המלחמה באוקראינה גרמה למתח חסר תקדים ביחסים האלה, מה שמאיים על "תור הזהב של יהדות רוסיה" ואולי גם על מקומה של חב"ד לצד מקביליה הנוצרים והמוסלמים הדוגלים בהבנות דומות עם פוטין.
בשבועות האחרונים ספגה חב"ד־רוסיה ביקורת מבחוץ על כך שלא גינתה את המלחמה שכבר גבתה חיים רבים והפכה מיליוני אוקראינים לפליטים, בהם עשרות אלפי יהודים. בד בבד, לאומנים רוסים מותחים ביקורת על התנועה, לעתים קרובות במונחים אנטישמיים, על כך שאינה תומכת בפוטין כראוי.
עבור חב"ד, דינמיקת המשיכה־דחייה הזאת מתרחשת על רקע קונפליקט רגשי, שכן אוקראינה היא – במובנים רבים – ערש לידתה הרוחני של התנועה. בה בעת, חב"ד גם מתמודדת עם אי־ודאות כלכלית, היות שרבים מתומכיה עמוקי הכיסים מרוסיה נותקו מהונם בעקבות הסנקציות הבינלאומיות.
כל אלה גורמים לחב"ד־רוסיה לנהוג בזהירות כדי לשמור על ביטחונם של כ־200 אלף יהודי המדינה ועל האפשרות לקיים חיים יהודיים. "זה מצב מורכב. בעתות מלחמה אנשים לא חושבים בצורה הגיונית. יש כאלה שחושבים: או שאתה איתנו או שאתה נגדנו.
"אנחנו מסבירים שהשכנת שלום היא הבסיס של כל קהילה דתית, בייחוד זו היהודית", אומר הרב אלכסנדר בורודה, נשיא פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה. "אבל אני לא יכול לומר שכולם מבינים. יש אנשים בני אמונות אחרות שמצפים מאתנו לתמוך בפעולה הצבאית".
הפוסט של גורין הוא דוגמה לפעולות האיזון של חב"ד. על רקע התגברות הרגשות הלאומיים וציד המכשפות אחר מי שמכונים "בוגדים", קריאתו לסיום המלחמה בלטה כיוצאת דופן בנוף הרוסי.
גורין אמר אז לסוכנות הידיעות היהודית כי עמדתו מייצגת את זו של לזר ושל יתר פדרציית הקהילות היהודיות – ארגון עם עשרות בתי כנסת ומרכזי קהילה ומאות רבנים ברחבי שטחה העצום של רוסיה.
ב־2 במרץ כתב לזר הצהרה הקוראת "לעצור את הטירוף ולמנוע את הרג האנשים". השפה שהשתמש בה הייתה מתונה יותר מזו של גורין, ובוודאי מהשפה שהשתמשו בה מנהיגים יהודים ממדינות אחרות – דוגמת הרבנים מהאיחוד ליהדות רפורמית שגינו את מה שכינו "תאוותו של פוטין שאינה יודעת שובע להגשים את חזון האימפריה הרוסית החדשה שלו".
ההשקפות שמבטאים – ושלא מבטאים – מנהיגי חב"ד ברוסיה משכו את תשומת לבם של "נציגי אמונות אחרות" אל פדרציית הקהילות היהודיות
אף על פי כן, ההצהרה של לזר מבדילה אותו מאנשי דת אחרים ברוסיה שמריעים לפלישה הרוסית ומצדיקים אותה. לדברי בורודה, ההשקפות שמבטאים – ושלא מבטאים – מנהיגי חב"ד ברוסיה משכו את תשומת לבם של "נציגי אמונות אחרות" אל פדרציית הקהילות היהודיות. הוא סירב לציין מי הם אותם הנציגים.
מקורות שונים אמרו השבוע ל"הארץ" כי הקרמלין לוחץ על ארגונים יהודיים ברוסיה להביע תמיכה במלחמה, ואף מאיים לסגור מוסדות יהודיים אם לא יעשו זאת. אולם, לדברי בורודה, לא הופעל על חב"ד כל לחץ מצד הממשלה לתמוך במה שרוסיה מכנה "מבצע צבאי מיוחד".
בכל זאת, הוא אומר, חב"ד מתחבטת בנוגע לעמדתה בנושא. "נציגים של אמונות שונות רוצים לפרסם הודעה כללית שתומכת במבצע הצבאי", אומר בורודה. "אנחנו סירבנו, והייתה פחות או יותר הבנה כלפי העמדה שלנו. לא הופעל עלינו לחץ ולא נאמר לנו שאין לנו ברירה ושאנחנו צריכים לנקוט עמדה כאן".
בורודה ספג ביקורת מחוץ למדינה, בכלל זאת מצד רב מוביל של חב"ד באוקראינה, לאחר שדיבר עם סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס על המלחמה בתחילת מרץ. תוכן הריאיון פורסם בג'רוזלם פוסט.
באותו ריאיון נשאל בורודה על מנהגה של אוקראינה לפאר את מורשתם של משתפי פעולה עם הנאצים. בורודה גינה את המעשים הללו וחזר על העמדה של הארגון שלו ושל רבים אחרים, ובכלל זאת מדינת ישראל והקונגרס היהודי העולמי.
הוא גם גינה השחתה של חנות בבעלות רוסית בגרמניה, והזכיר כי בפרעות ליל הבדולח הושחתו חנויות של יהודים. הג'רוזלם פוסט פירש את תשובותיו כתמיכה בתואנת ה"דה־נאציפיקציה" של פוטין עצמו לפלישה.
בורודה דוחה את הפרשנות הזאת ומציין כי לא קשר בין האדרת משתפי הפעולה עם הנאצים לבין המצב הנוכחי באוקראינה. הוא גם לא התייחס ישירות למלחמה. בורודה אומר כי התנועה שלו מעורבת בשליחת סיוע הומניטרי לקהילות היהודיות באוקראינה, שגם בה משמשת חב"ד ככוח המניע של חיי הקהילה היהודיים.
הסיוע זורם דרך רשת חב"ד העולמית, שמעבירה תרומות ומצרכים מקהילות יהודיות במדינות שונות, לרבות רוסיה, ומחלקת את המשאבים הללו לקהילות היהודיות באוקראינה, מספר בורודה.
גם בתוך רוסיה יש מי שהיה מעדיף לראות את ארגון חב"ד־רוסיה נוקט בעמדה תקיפה יותר נגד המלחמה. "הם השמיעו כמה הצהרות מעורפלות למען השלום, [אבל] הם לא אמרו מה יהודי רוסיה באמת חושבים על המלחמה האיומה הזאת ועל הדיקטטורה שאחראית לה", אומר יהודי־רוסי שעוקב שנים אחרי חב"ד והפוליטיקה של הקהילה היהודית.
האיש ביקש להישאר בעילום שם מחשש לעונש מאסר בעקבות חוקי הצנזורה בנושא המלחמה. פוטין הבהיר בנאום שנשא ב־17 במרץ: "העם הרוסי תמיד יוכל להבחין בין פטריוטים אמיתיים לחלאות ובוגדים – ויירק אותם על המדרכה כמו חרק שנכנס לפה".
"העם הרוסי תמיד יוכל להבחין בין פטריוטים אמיתיים לחלאות ובוגדים – ויירק אותם על המדרכה כמו חרק שנכנס לפה"
זמן קצר לאחר מכן, ראש חזיר עטוי פאה בלונדינית הונח על מפתן ביתו של עיתונאי רוסי־יהודי שנתפס כמי שמתנגד למלחמה. לדלת דירתו של העיתונאי אלכסיי ונדיקטוב הוצמדה פיסת נייר ועליה סמל לאומי אוקראיני והמילה הגרמנית "יוּדנסַאוּ" ("חזירת יהודים") – אייקון אנטישמי מימי הביניים.
ההצרה של גורין והמאמצים ההומניטריים של חב"ד באוקראינה לא עברו ללא תגובה מצד חוגים אולטרה־לאומיים. "הכנסייה היהודו־נוצרית אוספת בגדים חמים עבור חיילים משני הצדדים", כתב סרגיי שצ'רבטיוק, בלוגר שכותב עבור העיתון האולטרה־לאומני "גזטה זבטרה" ("העיתון של מחר") על ארגון חב"ד.
הביקורת באה על רקע לחץ גובר בנושא מקורותיה הכספיים של חב"ד ברוסיה. מאז קריסת ברית המועצות, חב"ד־רוסיה הסתמכה על תרומות של פילנתרופים רוסים, ובהם מיליארדרים שצברו את עושרם הודות לקשריהם עם המדינה, לצד סיוע ממשלתי ומתנות של תורמים מערביים.
באמצעות מקורות המימון הללו, חב"ד־רוסיה בנתה מערך של מבנים ומוסדות, בכלל זאת עשרות בתי ספר ובתי כנסת ראוותניים כמו זה שעומד בז'וקובקה, פרוור עשיר במוסקבה. חב"ד מפעילה בתי כנסת ומרכזים גם הרחק מהבירה, בכלל זאת בארכנגלסק, שבה נמצא המרכז הקהילתי היהודי הצפוני ביותר בעולם, ובטומסק, שבה נפתח לאחרונה המרכז הגדול ביותר בסיביר.
התנועה גם מילאה תפקיד מרכזי בתכנונו ובבנייתו של מוזיאון היהדות והסובלנות, בעלות של 50 מיליון דולר, שנפתח במוסקבה ב־2012 וזכה לתמיכת הממשלה הרוסית. אולם, רבים מהאוליגרכים הרוסים־יהודים – שנהגו לממן את פעילותה של חב"ד ברוסיה – נתונים כעת תחת סנקציות משתקות שהקפיאו את כספיהם במערב.
הדבר הזה עשוי להפוך את התמיכה מחוץ לרוסיה לחיונית יותר, אומר חבר הכנסת לשעבר רומן ברונפמן, שנולד באוקראינה וחיבר ספר על העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה־90.
"[רבני] חב"ד ברוסיה נמצאים בין הפטיש והסדן", מסביר ברונפמן. "עכשיו במיוחד הם צריכים לעבוד על הקשרים שלהם עם המערב, שהם מהותיים בכל מקרה. הם צריכים להביא בחשבון את דעת הקהל במערב".
יהודי רוסיה, בכלל זאת אלה המשתייכים לחב"ד, "כמעט כולם מוצאם מאוקראינה, מולדובה או בלארוס", מציין ברונפמן. זאת מפני שאותן מדינות היו חלק מתחום המושב שבו הורשו היהודים לחיות בתקופה הצארית.
מעט מאוד יהודים רוסים באמת באים מרוסיה [במקור]. המשמעות היא שהפלישה לאוקראינה נוגעת במיתר רגיש ומונעת מחב"ד להתייצב עד הסוף לצד הממסד הדתי הרוסי
"מעט מאוד יהודים רוסים באמת באים מרוסיה [במקור]. המשמעות היא שהפלישה לאוקראינה נוגעת במיתר רגיש ומונעת מחב"ד להתייצב עד הסוף לצד הממסד הדתי הרוסי שתומך במלחמה", אומר ברונפמן.
בעיני ברונפמן, מה שמתרחש עכשיו ברוסיה מייצג את "קריסת המודל שלפיו חב"ד פעלה עד כה ברוסיה, שבו היא נשארה מחוץ לפוליטיקה בתמורה לתמיכה מהממשלה". המודל הזה, לדבריו, מגביל את יכולתה של חב"ד לבקר את הממשלה אבל "מצד שני, הוא הותנה מראש בחופש שלה להימנע מתמיכה גלויה בממשלה. המלחמה צמצמה את החופש הזה בצורה דרסטית".
מישה קפוסטין – רב רפורמי שברח ב־2014 לסלובקיה אחרי שרוסיה סיפחה את חצי האי קרים – סבור שחב"ד־רוסיה לא התבטאה נגד המלחמה בצורה משמעותית. הוא מסביר כי צריך אומץ כדי לצאת בגלוי נגד המלחמה באוקראינה. לדבריו, הוא מבין למה רבני חב"ד לא עשו זאת.
"קל לנו למתוח ביקורת, אבל רוסיה היא דיקטטורה", מסביר קפוסטין, שמתח בעבר ביקורת על חב"ד־רוסיה בשל קרבתה הרבה מדי לטעמו לממשל. "מה הם אמורים לעשות? לעזוב את הקהילות שהם בנו? לנטוש את היהודים שם?"
הרבנים של חב"ד ברוסיה, אומר קפוסטין, "מתמודדים עם החלטה קשה מאוד". קפוסטין יודע דבר או שניים על הקשיים המלווים החלטה כזאת. "עזבתי את קרים כי לא רציתי להעמיד את עצמי במצב הזה", הוא אומר.
נראה שלרבני חב"ד ברוסיה אין גמישות כזאת. שליחי התנועה מצופים להישאר בקהילות שלהם באש ובמים. רבים מהרבנים שעזבו את אוקראינה בימיה הראשונים של המלחמה כדי ללוות את בני משפחותיהם וקהילותיהם למקום מבטחים כבר שבו אליה.
![נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במוזיאון היהדות והסובלנות של מוסקבה מול תמונתו של האדמו"ר האחרון של חב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון, 13 ביוני 2013 (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/04/AP65316325812.jpg "נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במוזיאון היהדות והסובלנות של מוסקבה מול תמונתו של האדמו"ר האחרון של חב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון, 13 ביוני 2013 (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko)")
כמו כן, יהיה אשר יהיה גורל המלחמה וההנהגה של פוטין, ברוסיה חיים מאות אלפי יהודים. אף על פי שאלפים מהם כבר עזבו לישראל ולמדינות אחרות מאז פרוץ המלחמה, רוב היהודים נשארו.
רבים מאלה שעזבו "עשו זאת מתוך תגובה ראשונית של פאניקה", אומר בורודה. "הם יחזרו. זה לא ישפיע על תחיית החיים היהודיים ברוסיה. נמשיך להביא אותם לגבהים חדשים בלי קשר לפוליטיקה הבינלאומית", הוא מסכם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו