לפני חודשיים, זמן קצר אחרי פתיחת משחקי החורף האולימפיים בבייג'ין, מתח מוזיאון השואה של ארה"ב ביקורת חריפה על סין בשל יחסה למיעוט האויגורי. "כמו הנאצים באולימפיאדת ברלין ב־1936, גם במשחקים האולימפיים האלה תצפו בהעברת הלפיד לצורכי תעמולה", צייץ המוזיאון בטוויטר.
"אנחנו עדים לאופן שבו עדיין אפשר לנצל את המשחקים האולימפיים כדי להסיח את תשומת הלב מזוועות כדוגמת רדיפת האויגורים". ימים ספורים לאחר מכן, הגיב צ'ן וייהואה, בעל טור בביטאון הממלכתי הסיני "צ'יינה דיילי": "תתביישו. אתם טוענים שהשואה הייתה לא יותר מ'הכשרה מקצועית'? יותר מ־30 אלף יהודים מצאו מקלט בשנחאי במהלך המלחמה, וכך אתם גומלים לעם הסיני?"
דבריו של צ'ן עוררו תגובות נזעמות ברשת ואף הגיעו לכותרות בכלי התקשורת השמרניים בארה"ב. לדברי מומחים, התופעה הזאת – שבה נציג סיני מנצל את השואה ומאדיר את תפקידה של סין בהצלת יהודים שמצאו מקלט בשנחאי במלחמת העולם השנייה – לא חדשה.
השימוש בשואה ככלי פוליטי הוא לא עניין חדש ולמעשה מדובר במהלך נפוץ למדי בשיח הציבורי בארצות הברית ובישראל. אולם, בשיח הדיפלומטי הסיני ובכלי התקשורת הממלכתיים בסין ניתן להבחין לאחרונה בהתגברות השימוש במוטיב השואה ובניסיון למצב את סין כמצילת היהודים בתקופה שבה אירופה והמערב זנחו אותם.
בשיח הדיפלומטי הסיני ובכלי התקשורת הממלכתיים בסין ניתן להבחין לאחרונה בהתגברות השימוש במוטיב השואה ובניסיון למצב את סין כמצילת היהודים
"השימוש בשואה נועד להראות שסין היא מקום מתורבת יותר לכאורה מאירופה משום שהיא הצילה יהודים במלחמת העולם השנייה", הסבירה מרי איינסלי, מרצה לתקשורת בשלוחה של אוניברסיטת נוטינגהאם בעיר נינגב, סין.
הפלישה הרוסית לאוקראינה תרמה לקידום הנרטיב הזה. סין מהלכת בין הטיפות בניסיונותיה להישאר ניטרלית בעימות ולשמור על האינטרסים שלה גם עם רוסיה גם עם המערב.
אולם, אין ספק שסין אימצה, ואף הרחיבה, את התירוץ הרוסי לפלישה, ה"דה־נאציפיקציה" של אוקראינה. סין טוענת שנאצים אוקראינים הוכשרו בארה"ב והשתתפו במחאות שנערכו בהונג קונג ב־2019 נגד הרדיפה הפוליטית של מתנגדי המשטר הסיני.
בשבוע שעבר פרסם ה"גלובל טיימס", כלי תקשורת ממלכתי לאומני בסין, כתבה בה נטען כי חשבון ה"וויצ'אט" הרשמי של שגרירות ארה"ב בסין שיתף מאמר המשבח נאצים אוקראינים. דיפלומטים סינים גם הזכירו את השואה בתגובה לסנקציות שהטילו מדינות אירופיות עליה בגלל דיכוי המיעוט האויגורי המוסלמי במחוז שינג'יאנג.
בזמן התדרדרות היחסים בין סין לבין ליטא בשנה שעברה, צייץ דובר משרד החוץ הסיני ז'או ליז'יאן בטוויטר: "ליטא ידועה כמי שטבחה בעברה ביהודים. גזענות היא עדיין בעיה קשה במדינה. יהודים ומיעוטים אחרים סובלים שם מאפליה קשה".
"הדברים האלה הם, לדעתי, דרך להסיט את תשומת הלב מהרדיפות של המיעוטים האתניים בסין לרדיפות מיעוטים במקומות אחרים", אמר סטיב הוכסטאדט, היסטוריון מאילינוי קולג', שערך מחקר מקיף על הפליטים היהודים בשנחאי. הוכסטאדט עצמו הוא נכד לפליטים יהודים שמצאו שם מקלט במלחמת העולם השנייה.
מאז 2017 כלאה סין מיליון אויגורים במה שהיא מכנה "מחנות חינוך מחדש", שם כופים על בני המיעוט המוסלמי להלל את הקומוניזם וללמוד את השפה המנדרינית
מאז 2017 כלאה סין מיליון אויגורים במה שהיא מכנה "מחנות חינוך מחדש", שם כופים על בני המיעוט המוסלמי להלל את הקומוניזם וללמוד את השפה המנדרינית. הדיווחים מהמחנות מספרים על מעשי אונס והתאבדויות, ויש המשווים אותם למחנות הריכוז הנאצים.
יהודים בכל רחבי העולם עומדים בחזית המאבק נגד מדיניותה של סין כלפי האויגורים. מוזיאון השואה של ארה"ב מתח גם הוא ביקורת חריפה על סין בנושא, תוך הבעת דאגה מהתגברות השימוש בהשוואות לשואה ברחבי העולם.
"יש לזכור את השואה, לחקור אותה ולהבינה כדי להפיק את הלקחים ממנה. אסור לנצל אותה לצרכים אופורטוניסטיים", כתב המוזיאון בהודעה שפרסם ב־2019.
כמו כן, קבוצה של ניצולי שואה שמתנדבת במוזיאון פרסמה מכתב פתוח ב־2021 ובו ביקשה לחדול משימוש בשואה כאמצעי לקידום אינטרסים אחרים. "יש לזכור את מה שעבר עלינו ואת מה ששרדנו, ללמוד ולהפיק לקחים, אבל לא לנצל לרעה".
החוקרת איינסלי ציינה גם שהנרטיב הסיני בנוגע להצלת יהודים בשואה הוא לא מדויק, בלשון המעטה. "הסיבה לכך שיהודי שנחאי הצליחו לשרוד לא נבעה מסיוע סיני", היא אמרה. סין העכשווית – הרפובליקה העממית של סין – לא הייתה קיימת לפני 1949. בימי המלחמה נשלטה שנחאי בידי כוחות שונים בחסות מועצת העיר שנחאי, שהייתה באותה עת הגוף שמשל בה.
סין העכשווית – הרפובליקה העממית של סין – לא הייתה קיימת לפני 1949. בימי המלחמה נשלטה שנחאי בידי כוחות שונים בחסות מועצת העיר שנחאי
היהודים זרמו לעיר ב־1938 כשהשלטון עבר מידי סין ליפן. "בקצרה, מה שאפשר ליהודים להימלט לשנחאי היה הכאוס שיצרה המלחמה בסין", כתב ב־2011 גאו ביי מאוניברסיטת צפון קרוליינה. גם מספר היהודים שסין טוענת שהצילה – 30 אלף – גבוה מהמספר עליו מסכימים רוב החוקרים – כ־20 אלף, לפי מוזיאון הפליטים היהודים בשנחאי.
סין החלה להפגין עניין מחודש בשואה וביהדות אחרי 1992, כשסין וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים. באותה עת יכלו בני המקום היהודים, שמנו פחות מאלף איש בעיר קייפינג, ליהנות מחופש דת יחסי ולארח מערביים שהגיעו לשם כדי ללמד אותם עברית.
ב־2007 נפתח בבית הכנסת "אוהל משה" מוזיאון המנציח את זכרם של הפליטים היהודיים שהגיעו לשנחאי. ב־2020 הוכפל שטח המוזיאון, ככל הנראה בניסיון לזכות בהכרה בינלאומית רבה יותר, אומרים המומחים. המוזיאון משמש כיום כבסיס לטיפוח קשרים כלכליים ותרבותיים בין ישראל לסין.
"תמיד היה קשר פוליטי בין העניין שהפגינו הרשויות בסין כלפי היהודים לבין ההיסטוריה שלהם, השואה והמדיניות הסינית", אמר הוכשטאדט.
ישראל, אומרת איינסלי, מפיקה תועלת דיפלומטית מכך ולכן משתפת פעולה עם הנרטיב הסיני בנושא השואה. כדוגמה היא מביאה סרטון וידאו מ־2015 שבו פליטים לשעבר משנחאי וישראלים, וביניהם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, מודים לעם הסיני על "ידידותו והכנסת האורחים שלו בשעתנו האפלה ביותר".
בשנים האחרונות, אף שארה"ב הביעה דאגה מכך, נמשכת ההתקרבות בין סין וישראל וב־2021 הייתה סין מקור הייבוא הגדול ביותר של ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו