ד"ר סיגל שהב מציעה "לראות במערכת האישום מפעל, וכמו בכל מפעל לערוך בחינה של המוצרים גם לאחר שייצאו מפס הייצור" (מוסף הארץ 15.04.2022). זוהי תובנה חשובה. כמו מפעל, מצופה גם ממערכת המשפט הפלילי לספק מוצרים באיכות ובמהירות, להבטיח שהאמת המשפטית תתקרב לאמת העובדתית, תוך צמצום עינוי הדין לעצורים ולנאשמים על לא עוול בכפם.

כמו מפעל, מצופה גם ממערכת המשפט הפלילי לספק מוצרים באיכות ובמהירות, להבטיח שהאמת המשפטית תתקרב לאמת העובדתית, תוך צמצום עינוי הדין לעצורים ולנאשמים על לא עוול בכפם

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בשל עומסים, פס הייצור המסורתי של משפט הוכחות פומבי נזנח לטובת עסקאות טיעון, בהן השופטים מוותרים על בחינת הראיות ומסתפקים בהודאות. אך הפגיעה באיכות לא הובילה לעליה בכמות, אלא דווקא לירידה בתפוקה. אף שמעל ל-95% מכתבי האישום נסגרים ללא משפט הוכחות מלא, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמספר העומדים לדין ירד בשנים האחרונות ביותר מ-30%!

נתוני העמדה לדין

מסתבר שהאפשרות לסיים את ההליכים ללא משפט יצרה תמריצים לפועלים במחלקות השונות של מפעל המשפט, להסיט את משאביהם לניהול משאים ומתנים, ולהתשה הדדית על מנת להשיג "מחירים טובים" בעסקאות הטיעון. כל זאת על חשבון מיון, סינון ופיקוח קפדני, שהיה חוסך משאבים בהמשך התהליך.

באופן טבעי תמריצים אלו יוצרים, כחלק מהמיקוח, גם כתבי אישום מנופחים. לראיה, כ-50% מסעיפי האישום נמחקים במהלך העסקאות הנרקמות בחסות השופטים בבתי המשפט.

רצוי מאוד להטמיע במערכת המשפט הפלילי הליכי בקרת איכות לפני שהמוצרים "ייצאו מפס הייצור". לפיכך, יש לדרוש מהשופטים, כפי שמתבצע בשיטות משפט אחרות שאמצו חלופות למשפט המלא, לברר מפי כל נאשם מה עשה, כיצד עשה ולמה עשה. לוודא שהדברים מתיישבים עם הראיות בתיק, ולהבטיח את הרשעתו וענישתו כמידת אשמתו במקרה ורשע.

בקרה ראייתית שיפוטית תתמרץ את התביעה לשפר את הפיקוח המקדים והמיון של התיקים, תצמצם את מספר הדיונים הנדרשים, תקצר את ההליכים ותמזער את תופעת הרשעות השווא.

מסתבר שהאפשרות לסיים את ההליכים ללא משפט יצרה תמריצים לפועלים במפעל המשפט, להסיט את משאביהם לניהול משאים ומתנים ולהתשה הדדית, כדי להשיג "מחירים טובים" בעסקאות הטיעון

בנוסף, כמו במפעלים וארגונים אחרים, יש להקים צוותי בטיחות (Safety) במשטרה, בתביעה המשטרתית, בפרקליטות ובסנגוריה הציבורית. צוותי בטיחות מתכנסים לדיון במקרים של "תאונה" או תקרית (כמעט-תאונה) באופן אנונימי וללא הטלת אחריות, בניסיון לנתח את הגורמים לכשל ובניסיון לפתח שיטות בטיחותיות משוכללות שתמנענה את הכשלים הבאים, ומבצעים תחקירים בפתיחות, כמקובל בתחומים אחרים, כגון בחיל-האוויר.

בטיחות במשפט הפלילי, משמעה חירות הציבור מפגיעה מקרית או נמנעת כתוצאה מפשע או מהליך משפטי פלילי. תקרית, היא אירוע בטיחות שאם לא נוטר או לא תוקן עלול היה להוביל לפגיעה באדם כתוצאה מהתערבות מערכת המשפט הפלילי או כשל בהתערבות. ומכאן שהרשעת שווא הינה כישלון ניהולי חמור של מערכת המשפט הפלילי להנהיג או להבטיח פעילות בטוחה, או שימוש במתכונת שגויה להשגת תוצאה.

אירוע בטיחות מאותת כי יש חולשה במערכת או בתהליך. אירוע בטיחות הוא על פי רוב תוצאה של רצף טעויות, ואם ייבדק כראוי יהיה עשוי לספק מפתחות חשובים לחיזוק המערכת ולמניעת הישנות התופעות.

בדיקת אירועי בטיחות הינה תהליך שנועד לקדם תרבות של שיפור מתמיד, והיא שונה מתהליכי בדיקה אחרים של אירועים קריטיים כגון ועדות חקירה, בהיותה הליך שלא נועד להטיל אחריות או אשמה. ניתן ללמוד רבות מבדיקת אירועי בטיחות של תקריות, אירועים שלעיתים נדירות נלמדים או זוכים להתייחסות.

שיטות בטיחות מתקדמות במשפט הפלילי, שילמדו מבדיקת אירועי בטיחות, ימנעו את התרחשותן של חלק ניכר מהתקלות כבר בשלבים הראשונים של החקירה והמעצר, לפני שבכלל מוגשים כתבי אישום.

בדיקת אירועי בטיחות הינה תהליך שנועד לקדם תרבות של שיפור מתמיד, והיא שונה מתהליכי בדיקה אחרים של אירועים קריטיים כגון ועדות חקירה, בהיותה הליך שלא נועד להטיל אחריות או אשמה

בתחומים קריטיים אחרים לחיי אדם, כגון התעופה, התחבורה, התרופות והמזון, הוקמו מזמן רשויות לאומיות לבטיחות. בדומה, כדי ליצור שינוי יסודי, יש לבצע רפורמה אמיתית ולשפר באופן משמעותי את מערכת המשפט הפלילי, בין היתר באמצעות חקיקה ורגולציה במטרה למנוע גורמים לכשלים, כגון קביעת נהלים לעריכת מסדרי הזיהוי, קביעת נהלים בטיחותיים להפקת הראיות המדעיות, דרישת סיוע חזק להודאה, ועוד.

ויש להקים רשות לאומית לבטיחות במשפט הפלילי, עם סמכויות לכפות שיטות עבודה בטיחותיות. בנוסף למניעת הרשעת חפים מפשע, תוכל לפעול הרשות לשיפור מערכת המשפט במטרה להפוך אותה ליעילה ולמדויקת יותר באכיפת החוק הפלילי.

הצעה ברוח זו נשלחה לשר המשפטים גדעון סער.

חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.