השבעת ממשלת בנט–לפיד לפני כשנה פתחה דף חדש ביחסי ישראל–ירדן, שנשחקו בצורה משמעותית בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו.

עתה שרי ישראל הבכירים נפגשים עם עבדאללה מלך ירדן כדבר שבשגרה, זאת לאחר שנים של נתק שבשיאו עמאן סירבה לאפשר לנתניהו לטוס במרחב האווירי שלה בדרך לאיחוד האמירויות, מה שמנע בסופו של דבר את הביקור. אולם, אף כי נדמה שרוח מסוימת של רצון טוב חזרה לשרור בין המנהיגים, המחלוקות סביב הר הבית – שלירדן יש בו מעמד של אפוטרופוס – נותרו בעינן.

ממשל ג'ו ביידן, שמודע לעומק המחלוקות, הציע להקים ועדה משולשת המורכבת מנציגים ישראלים, ירדנים ואמריקאים במטרה ליישב את המחלוקות בנושא הסטטוס קוו בהר הבית וכדי לדון בדרכים לשיקום הקשרים בין ישראל לבין ירדן בצורה רחבה יותר. אולם, ישראל דחתה את ההצעה בטענה שאין בה צורך, כך אמר לזמן ישראל בכיר אמריקאי לשעבר.

"אי אפשר הרי לשקם יחסים בן לילה. מחלוקת נוספת סביב מסגד אל־אקצא הייתה בלתי נמנעת, אז חשבנו שוועדה משותפת תהיה דרך להידרש לנושאים הקשורים בסטטוס קוו כדי שהצדדים יוכלו להימנע מחיכוכים מבעוד מועד", מסביר אותו בכיר לשעבר.

הנשיא יצחק הרצוג ומלך ירדן עבדאללה השני בארמון אל־חוסייני בעמאן, 30 במרץ 2022 (צילום: חיים צח, לע"מ)

הרעיון לוועדה משולשת עלה ונפל בקיץ שעבר, זמן קצר לאחר מבצע "שומר החומות" שהחל על רקע עימותים רחבים בין פלסטינים לשוטרים בהר הבית

הרעיון לוועדה משולשת עלה ונפל בקיץ שעבר, זמן קצר לאחר מבצע "שומר החומות" שהחל על רקע עימותים רחבים בין פלסטינים לשוטרים בהר הבית, או באל־חרם א־שריף כפי שמכנים זאת המוסלמים. כאז כן עתה, במהלך ההסלמה בחודש האחרון הפלסטינים טענו כי זכויותיהם באתר מאוימות על ידי הרשויות הישראליות.

"חלק מזה קשור לפרסומים הכוזבים ברשתות החברתיות הפלסטיניות, אבל היו גם שינויים בסטטוס קוו שלא נדרשו אליהם ושהזינו את האש", אומר הבכיר האמריקאי לשעבר. משרד החוץ סירב למסור תגובה לכתבה אולם גורם במשרד הכחיש שהייתה הצעה אמריקאית רשמית להקים ועדה כזאת.

"ישראל מנהלת את היחסים שלה עם ירדן במישור הבילטרלי", אמר הגורם ושלל את הצורך בתיווך אמריקאי. ממחלקת המדינה האמריקאית לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.

ה"סטטוס קוו" הלא כתוב

ישראל מתעקשת כבר שנים שהיא שומרת על הסטטוס קוו בהר הבית – מדיניות שנתניהו סיכם בהתבטאות מפורסמת מ־2015: "מוסלמים מתפללים בהר הבית, לא מוסלמים מבקרים בהר הבית". נתניהו אמר את הדברים בתום שיחות עם מזכיר המדינה דאז ג'ון קארי, המלך עבדאללה ויושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס במטרה להרגיע את המתיחות באתר.

חרדים בהר הבית, 15 במאי 2017 (צילום: Sliman Khader/Flash90)

מאז המשיכה ישראל לאשר את העמדה הזאת – שעל יהודים אסור להתפלל בהר הבית – וחזרה עליה גם בשבוע שעבר, אבל המציאות בשטח מספרת סיפור שונה. לפחות בשנים האחרונות, עיתונאים תיעדו שוב ושוב תפילות שקטות של מבקרים יהודים בודדים ובקבוצות ממש לנגד עיניהם של שוטרים ישראלים ואפילו של עובדי הווקף המוסלמי, שנתמך על ידי ירדן.

אף ששר החוץ יאיר לפיד דחה טענות בנושא שינוי המדיניות, בתדרוך לעיתונאים ישראלים בשבוע שעבר הודה שר התפוצות נחמן שי בקיומו של שינוי כזה ובכך אישש לטענת הפלסטינים את חששותיהם כי ישראל מנסה להדיר אותם בהדרגה מהאתר.

"יש הרבה יותר יהודים שעולים להר הבית, יש כבר כאלה שעוצרים בדרך ומתפללים – דבר שהיה אסור. יש שם אסקלציה מסוימת, התדרדרות מסוימת, גם בסטטוס קוו", אמר שי בריאיון בתכונית "הכול פוליטי" של כאן 11.

"יש הרבה יותר יהודים שעולים להר הבית, יש כבר כאלה שעוצרים בדרך ומתפללים – דבר שהיה אסור. יש שם אסקלציה מסוימת, התדרדרות מסוימת, גם בסטטוס קוו"

לפיד מצדו ציין בתדרוך שלו לפני כשבועיים כי ישראל צמצמה את מספר הקבוצות היהודיות המורשות לבקר במתחם משתיים ביום לאחת וטען שהעלייה במספר המבקרים היהודים לא מהווה כשלעצמה הפרה של הסטטוס קוו.

השר יאיר לפיד, מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי ומפקד מחוז ירושלים דורון תורג'מן בשער שכם, ירושלים, 3 באפריל 2022 (צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90)

אולם, כאן נמצא העוקץ. שכן, המדיניות הישראלית לא כתובה בשום מקום ועבור הפלסטינים היא כוללת טווח רחב הרבה יותר של נושאים – מהתנהלות המבקרים והפיקוח עליהם ועד בנייה ואבטחה במתחם.

"לישראל יש הבנה צרה מאוד של הסטטוס קוו שמתמקדת בתפילה של יהודים, שלדבריה היא לא מתירה, בעוד שלפלסטינים ולירדנים יש הבנה הרבה יותר רחבה שלו. הם מרגישים שישראל מתעלמת ממנו", אומר גורם המעורה בנושא.

יותר מבקרים יהודים

כאמור, עבור הפלסטינים, כמו גם עבור תומכיהם בעמאן, הגידול במספר המבקרים היהודים הוא הפרה של הסטטוס קוו. במהלך חול המועד פסח, 4,625 יהודים ביקרו בהר הבית, כמעט כפול ממספר היהודים שהגיעו למקום לפני שלוש שנים, כך על פי הקרן למורשת הר הבית, ארגון יהודי המעודד ביקורים כאלה.

ב־2014 רק 550 יהודים ביקרו באתר הנחשב למקום הקדוש ביותר ביהדות. האתר הוא המקום השלישי הקדוש ביותר לאסלאם ומהווה גם סמל מרכזי ללאומיות הפלסטינית. ירדן גם הצביעה על הנוכחות המשטרתית הגוברת במתחם ועל הצמצום בסמכות הווקף.

תפילה יהודית בהר הבית כפי ששודרה בחדשות 12, 17 ביולי 2021 (צילום מסך)

בהצהרות פומביות בחודש שעבר קראו גורמים בעמאן לחזור לסטטוס קוו של לפני שנת 2000, כשלווקף הייתה סמכות גדולה יותר לבדוק את המבקרים היהודים. באותה שנה, הר הבית נסגר למבקרים יהודים אחרי שבחודש ספטמבר מנהיג האופוזיציה ויושב ראש הליכוד דאז אריאל שרון ערך במקום ביקור שנוי במחלוקת – ביקור שלדברי הפלסטינים הצית את האינתיפאדה השנייה.

בהצהרות פומביות בחודש שעבר קראו גורמים בעמאן לחזור לסטטוס קוו של לפני שנת 2000, כשלווקף הייתה סמכות גדולה יותר לבדוק את המבקרים היהודים

ישראל, מצדה, טענה שהסיור של שרון באתר שימש את יושב ראש הרשות הפלסטינית דאז יאסר ערפאת כאמתלה למתקפת טרור, והסיטה לעברו את האצבע המאשימה של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון כמי שסתם את הגולל על מאמצי הממשל שלו להשכנת שלום.

כשהאתר נפתח שוב למבקרים יהודים ב־2003, ישראל העבירה באופן חד־צדדי סמכויות פיקוח רבות על כניסת מבקרים יהודים מהווקף למשטרה.

"אני לא יודע אם זה קשור לעבודה שישראל רואה את זה כעניין חסר חשיבות או לעובדה שהקואליציה שברירית מדי בשביל לגלות יותר סימפתיה לסטטוס קוו כפי שרואה אותו ירדן, אבל לא היה באמת עיסוק רציני בסוגיה הזאת בשנה האחרונה", אומר הגורם המעורה בנושא.

פלסטינים מיידים אבנים לעבר כוחות הביטחון באזור מסגד אל־אקצא, 15 באפריל 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

הביקור היהודי הקבוצתי לפני כשבועיים בהר הבית הצית במקום עימותים עזים במיוחד בזמן שהמשטרה ניסתה לפנות מוסלמים מהאזור המיועד למבקרים לא מוסלמים. "אני חושש ממה שיקרה ביום שאחרי הרמדאן כי אם יש לך התקפות קבועות על מבקרים יהודים, תהיה לך חלוקת זמנים בפועל על ההר גם אם אף אחד לא מעוניין בזה", אומר דני זייזמן, ראש מכון המחקר ירושלים דלמטה.

"יהיו זמנים שבהם המוסלמים יוגבלו, וזה יהפוך לאתר יהודי־מוסלמי 'משותף', כמו מערת המכפלה", הוא מוסיף. "לפלסטינים יש תחושה גוברת של איום כי המדיניות הישראלית לא מצמצמת את הסכסוך אלא את 'המרחב הפלסטיני', את המקומות השייכים לפלסטינים ושבהם הם מרגישים מוגנים".

"לפלסטינים יש תחושה גוברת של איום כי המדיניות הישראלית לא מצמצמת את הסכסוך אלא את 'המרחב הפלסטיני', את המקומות השייכים לפלסטינים"

בשבוע שעבר התעקש לפיד כי לישראל "אין שום תוכניות לחלק את הר הבית בין הדתות", והוסיף שהעימותים האחרונים הם ניסיון של ארגוני הטרור "לחטוף את מסגד אל־אקצא בזמן הרמדאן כדי לגרום להתפרצות אלימה בירושלים".

כעס בעמאן

המתיחות עם עמאן החלה לבעבע כשירדן זימנה את השגריר הישראלי לנזיפה פומבית על התנהלותה של המשטרה במהלך העימותים בהר הבית. ראש ממשלת ירדן בישר אל־ח'סאונה הוסיף אש ובירך את הפלסטינים שמיידים אבנים לעבר "אוהדי הציונים המטמאים את מסגד אל־אקצא".

מפגינים פלסטינים מניפים דגלי חמאס ברחבת מסגד אל אקצא במהלך תפילות שישי בחג הרמדאן, 22 באפריל 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

הדברים הללו הרגיזו את ישראל, שהאשימה את ירדן ב"משחק כפול" בנושא התסיסה בבירה – היא גם מוכיחה את ישראל בפומבי וגם מדברת בצורה שקולה יותר מאחורי דלתיים סגורות. "הם אומרים לנו שזאת הדרך שלהם להרגיע את מי שקוראים לירדן לנתק את הקשרים שלה עם ישראל", אמר דיפלומט ישראלי בכיר שהעדיף להישאר בעילום שם.

יותר מחצי מאוכלוסיית ירדן היא ממוצא פלסטיני. הסכם השלום שלה עם ישראל מ־1994 מעורר התנגדות רבה, בעיקר בתקופות של עימותים אלימים בין ישראלים ופלסטינים. "אני מוכן לקבל את המשחק הכפול הזה עד לנקודה מסוימת", אמר הדיפלומט הישראלי והוסיף כי ירדן הרחיקה לכת ושירושלים העבירה לעמאן מסרים תקיפים בנושא.

ארצות הברית מנסה שנית

בינתיים, ממשל ביידן חידש את המאמצים לתווך בין ישראל לירדן, לאחר דחיית ההצעה להקמת ועדה משותפת בקיץ שעבר. עוזרת שר החוץ האמריקאי לענייני המזרח התיכון יעל למפרט ומחזיק התיק הפלסטיני במשרד החוץ האמריקאי האדי עמר הגיעו לאזור בחודש שעבר לפגישות עם בכירים ירדנים, ישראלים, פלסטינים ומצרים במטרה להשיב את השקט על כנו.

אולם הייתה מטרה צנועה נוספת לביקור הזה, לגרום לישראל לבצע שינוי עדין אך חשוב ברטוריקה שלה בנושא הסטטוס קוו בהר הבית. אף שלפיד וכמה בכירים ישראלים נוספים הדגישו את המחויבות שלהם לשימור הסטטוס קוו, העמדה הנפוצה יותר מתייחסת להגנה על "חופש הפולחן" של כל שלוש הדתות הגדולות בירושלים.

Share ➡️ 5 facts about the Temple Mount – instead of the disinformation being spread online.

1. Israel is preserving and will continue to preserve the status quo on the Temple Mount. We have no intention of changing it whatsoever.

— יאיר לפיד – Yair Lapid???? (@yairlapid) April 21, 2022

העמדה הזאת אולי נשמעת טריוויאלית, אבל אצל רבים מהפלסטינים היא מתפרשת כקשורה להר הבית ונתפסת כחלק מניסיון הדרגתי של ישראל לאפשר תפילה יהודית במתחם. התבטאות דומה יצרה חיכוך דיפלומטי ביולי האחרון; ראש הממשלה נפתלי בנט הודה אז למשטרה על "שמירה על חופש הפולחן ליהודים בהר".

הודעתו, שנמסרה באנגלית ובעברית, עוררה סערה בעמאן, ברמאללה ובאיסטנבול והחל דיון בשאלה אם בנט פשוט כשל בלשונו או שמא התכוון להכריז על שינוי ממשי בסטטוס קוו, זאת בהתחשב ברקע הדתי־לאומי שלו.

בסופו של דבר, ראש הממשלה שיגר גורם אלמוני מלשכתו למסור הודעה כי למרות התבטאותו, ישראל מחויבת לשימור המדיניות שלפיה יהודים לא מורשים להתפלל באתר.

מתפרעים פלסטינים משליכים בקבוק תבערה מתוך מסגד אל־אקצא, 20 באפריל 2022 (צילום מסך מטוויטר, על פי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

גורמים בממשל האמריקאי, שמודעים לרגישות בהכרזה על "חופש פולחן", מנסים לעודד את ישראל להימנע משימוש בביטוי הזה בהצגת עמדותיה, ותחת זאת להתמקד במחויבותה לשימור הסטטוס קוו

גורמים בממשל האמריקאי, שמודעים לרגישות בהכרזה על "חופש פולחן", מנסים לעודד את ישראל להימנע משימוש בביטוי הזה בהצגת עמדותיה, ותחת זאת להתמקד במחויבותה לשימור הסטטוס קוו במקומות הקדושים בירושלים, אומר הגורם הבכיר המעורה בנושא.

נראה שהמאמץ הזה נשא פרי, שכן בתדרוך נוסף על המצב בירושלים שקיים לפיד בשבוע שעבר, הפעם עם כתבים זרים, הוא ניצל את ההזדמנות כדי לחזור על דבריו של נתניהו מלפני שבע שנים. "מוסלמים מתפללים בהר הבית. לא מוסלמים מבקרים [בו]", אמר שר החוץ בלי להוסיף דבר על מחויבותה של ישראל לשמירה על "חופש הפולחן".