ראשית, אתחיל בווידוי – יש לי חברים וחברות בתנועה הסביבתית שלא אוהבים כדורגל, לא אסתיר את זה יותר. עכשיו, אחרי חוק האקלים שעבר בשבוע שעבר בוועדת השרים ובממשלה, לפחות נוכל לשוחח על איך מרגיש גול עצמי.

החוק הוא חוק לא טוב, אינו תורם ואף מזיק להיערכות ישראל למשבר האקלים. אסביר: מלבד הצהרות יפות שכבר קיבלנו כמותן קודם, הוא אינו מציב שום מסגרת מחייבת לפעולת הממשלה בעניין.

החוק שעבר השבוע בממשלה הוא חוק לא טוב, אינו תורם ואף מזיק להיערכות ישראל למשבר האקלים. מלבד הצהרות יפות שכבר קיבלנו כמותן קודם, הוא אינו מציב שום מסגרת מחייבת לפעולת הממשלה בעניין

ההיפך: הוא מייצר עוד כמה מסגרות מסורבלות ומעלה חשש שהן יהיו משאבת זמן ואנרגיה לאותם מנהלות ומנהלים במשרדים השונים, הפועלים בנחישות וברצינות כדי לקדם את ההיערכות של ישראל למשבר. אין בו לא הקצאת תקציב, לא יעדים מחייבים מדידים, ולא מנגנון אפקטיבי עם כוח שייצר את אלו בשנה הבאה.

החוק יוכל לשמש עלה תאנה לאי העשייה המתמשכת של ממשלת ישראל כלפי המשבר שאנחנו כבר בתוכו, הן בתחום המיטיגציה (פעולות להפחתת פליטות גזי חממה) והן בתחום האדפטציה.

חשוב לציין, החוק המסורס יצא כך לא בטעות, ולא משום שהא.נשים שקידמו אותו אינם יודעים את מה שאני ורבים אחרים יודעים, אלא בגלל מאבקי כוחות בין המשרדים והרשויות השונות שצריכים לקחת חלק בצעדים הרבים שיש לעשות. חשוב להגיד שחלק מהבעיות האלו אינן מאבקי כוח טפלים, אלא משקפים את חוסר המוכנות של המבנים השלטוניים והאזרחיים שלנו להתמודדות עם האתגר הגדול ביותר שידעה החברה האנושית ב-10,000 השנים האחרונות.

חלק מהבעיות שסירסו את החוק אינן מאבקי כוח טפלים, אלא משקפים חוסר מוכנות של המבנים השלטוניים והאזרחיים שלנו להתמודד עם האתגר הגדול ביותר של החברה האנושית ב-10,000 השנים האחרונות

ישנן שאלות מורכבות שצריך לתת להן פתרון, כמו לדוגמה, בנושא ניהול המעבר לכלכלה דלת פחמן – מי צריך להוביל אותו, איך ההובלה משקפת את מכלול האילוצים, הצרכים והשיקולים המקצועיים, איך עוברים לאנרגיה מתחדשת (ובישראל מדובר על אנרגיה סולרית) מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים ובמגוון הביולוגי הקריטי לקיומנו, יחד עם השטחים בהם הוא יכול לשגשג. איך מייעלים את משק האנרגיה מבלי לפגוע בשכבות מוחלשות, שכל עליה במחיר החשמל ומוצרים הנגזרים ממנו עלולה לדחוק אותם מחיים בעוני לקריסה מוחלטת.

ויש עוד שאלות מורכבות הדורשות מענה מהיר. כיום, אין בממשלה מנגנון אפקטיבי לקדם מדיניות שתיתן לשאלות אלו מענה ולפתח כלים מתאימים שיקדמו אותה.

והחוק החדש? לא נראה שיתרום לכך.

בתוך המשרדים הרלוונטיים יש ויכוח מקצועי על הדרך בה צריכה ישראל להפחית את פליטות גזי החממה ולעמוד ביעדים אליהם התחייבה, וגם בין המשרדים, ואף בתוך התנועה הסביבתית עצמה. הוויכוח בין המשרדים מתמקד בסוגיה – כיצד ובאיזה קצב יש לעבור לאנרגיות מתחדשות, ועד כמה ישראל באמת מחויבת למעבר מהיר לאור הגודל וכמות הפליטות הזניחה ביחס לעולם.

איפוס פליטות גזי חממה בישראל: הצהרה ראויה, מציאות מדאיגהhttps://t.co/ra7DmulRmi pic.twitter.com/O9whE7ted3

— ynet עדכוני (@ynetalerts) October 31, 2021

סוגיה זו משתלבת עם סוגיה אחרת המעלה מחלוקת מהותית, הנובעת מהרגישות האקולוגית הגבוהה של ישראל כנקודת מעבר וחיבור בין אזורים גיאוגרפים שונים, והחיוניות בשימור שטחים פתוחים (למען הסר ספק, כותב המאמר שותף לתוכנית NZO של מרכז השל, המציגה כיצד ישראל יכולה וצריכה לעבור לאנרגיה מתחדשת בקצב התואם המדיניות המתקדמות בעולם, ולהגיע ל-50% מתחדשות עד 2030 וזאת מבלי להמשיך לפגוע בשטחים פתוחים נוספים).

ישנן שאלות מורכבות רבות הדורשות מענה מהיר. כיום אין בממשלה מנגנון אפקטיבי לקידום מדיניות שתיתן להן מענה ולפיתוח כלים מתאימים שיקדמו אותה. והחוק החדש? לא נראה שיתרום לכך

לעומת המעבר לאנרגיה מתחדשת, שהוא שדה רווי קונפליקטים מהותיים, ישנו תחום שלם בו אין ספק ומחלוקת בין המומחים והמשרדים – ההיערכות. מכלול הצעדים החיוניים והדחופים שיש לעשות כדי להכין את הערים והרשויות המקומיות למשבר האקלים שאנחנו בראשיתו. זהו מהלך מורכב ומאתגר שנמצא בפיגור ניכר לעומת האיומים על אזרחי ישראל כפי שממשלת ישראל הגדירה אותם.

צעדים אלו אינם שנויים במחלוקת והם שיעשו את ההבדל בין תופעות טבע קיצוניות לבין אסון אנושי.

בצרפת בקיץ 2003 מתו כ-15,000 אזרחים כתוצאה מגל החום, מתוכם אלפים בפריז. אותם 15,000 צרפתים מתו משום שלא הייתה היערכות של הרשויות מול האיומים הנגזרים משינוי האקלים. איומים עליהם הצביעו מומחים אז והיום.

France says 1,500 died in summer's heat wave this year. But France's heat plans, created after the 2003 heat wave killed 15,000, saved lives. Community-focused heat plans are a necessary for climate adaptation. https://t.co/qWVAmSx9DP

— Alice Hill (@Alice_C_Hill) September 10, 2019

פריז נמצאת בעיצומה של מהפכה בהיערכות הכוללת שלה למשבר האקלים ושינוי העיר כולה כדי להפוך אותה עיר טובה לבני אדם (ולא למכוניות) ובפיתוח חוסן עבור תושביה למקרי הקיצון הבאים הצפויים להם.

בישראל אנחנו לא שם, למרות שכל התחזיות מצביעות על כך שישראל נמצאת במיקום שיחווה באופן הקשה ביותר מהמשבר עם אירועי קיצון אקלימיים ממושכים וקשים. כדי ליהנות מצל העץ בגל החום של 2030 היה צריך לטעת אותו לפני חמש שנים.

בישראל אין מהפכה בהיערכות, חרף התחזיות, לפיהן ישראל ממוקמת כך שתחווה באופן הקשה ביותר את המשבר, עם אירועי קיצון אקלימיים. כדי ליהנות מצל העץ בגל החום של 2030 היה צריך לטעת אותו לפני 5 שנים

על מנת לבצע היערכות של המבנים בישראל, דרושה תוכנית העושה שימוש באמצעים וטכנולוגיות מתקדמות הקיימות בארץ ובעולם, הנפרסת על פני מספר שנים, כדי לפתח את החוסן האקלימי החיוני לאזרחי ישראל.

כדי לאפשר תפקוד במצבי חירום שיבואו, דרושים מרכזי חוסן שכונתיים בכל הרשויות בישראל, שיהיו עצמאיים אנרגטית, ויוכלו לספק שירותים חירום לתושבים סביבם. כדי להוציא לפועל את כל המהלכים האלו חיוני לחזק את הרשויות המקומיות כדי שיוכלו לתכלל ולהיערך למשבר האקלים.

צעדים אלו ועוד רבים נוספים אינם שנויים במחלוקת מקצועית, וצריך היה להתחיל בתקצובם והנעתם לפני שנים, משום שיישומם ידרוש זמן. אין להם מחיר אקולוגי, כמו לשדות סולאריים, והם אינם מושפעים מגודלה של ישראל כמו סוגיית פליטות גזי החממה.

צעדים אלו נחוצים ודחופים ואף הם לא תוקצבו בחוק החדש. זאת בזמן שהנתונים הכלכליים בישראל מעידים על עודף תקציבי של עשרות מיליארדי ש"ח, ואין דבר הגיוני וכלכלי יותר מאשר השקעה של עודפים אלו בהיערכות לשנים הבאות. אלו השקעות שיחזירו את עצמן גם כלכלית וגם באיכות החיים של הדורות הבאים, שיודו לנו על ההשקעה שעשינו עבורם.

אלא שהדיקטטורה של אגף התקציבים באוצר וקוצר הראות של אנשיו ושל השר העומד בראש המשרד, אינם מאפשרים לבצע מהלכים כאלו, ובמקביל השרים ומשרדי הממשלה מקבלים על עצמם את המסגרת השגויה הזו מבלי לפצות פה.

ובכן מה עכשיו? נחזור למטאפורה מתחילת המאמר. כמו אחרי גול עצמי, צריך לאסוף את עצמנו להמשך המשחק. האשמה של אלו שהיה להם חלק בהבקעת הגול והעברת החוק במתכונתו, כמו במשחק, רק תתרום לספיגת הגול הבא. אנחנו צריכים להתארגן למאבק ממוקד בחסמים מהותיים בממשלה, חלקם מקצועיים מהותיים, וחלקם אידיאולגיים וניזונים מתפיסה כלכלית שמרנית ומיושנת. עלינו לנקוט בפעולה ומאבק משותפים וממוקדים בשני הערוצים, אשר דורשים דבר ראשון הבנה של מהות העמוקה של האתגר שלפנינו.

צעדים נחוצים ודחופים לא תוקצבו בחוק החדש, כשהנתונים מעידים על עודף תקציבי של עשרות מיליארדי ש"ח, הדיקטטורה של אגף התקציבים באוצר וקוצר הראות של אנשיו ושל השר בראש המשרד לא אפשרו אותם

שום תיקון קוסמטי לא יעזור – הסיכוי של החברה האנושית ושל הישראלית בפרט נמצא בשינוי מהותי של השיטה בתוכה אנחנו חיים, לשיטה המבינה את גבולות המערכת האקולוגית ומתאימה את עצמה לתוכה.

ולסיום, יש גם בשורה טובה: השינוי הזה שנעשה מבטיח לנו חיים טובים, בריאים ומאושרים יותר.

רן רביב חבר בצוות NZO תוכנית לאומית לאנרגיה מתחדשת. אוהב מדבר וג'אז. תושב בית שמש, נשוי ואב ל-3.