אחד מתפקידיו של הבנק המרכזי הוא לדאוג לקיומו של ערך מטבע יציב. תנודתיות גדולה של המטבע למעלה או למטה עלולה לגרום נזק גדול לעסקים, להוביל לתנודתיות במחירי מוצרים ונכסים, ובתרחיש הכי גרוע עלולה אף לגרום לאובדן האמון במטבע.
כדי למנוע את אותה תנודתיות, לבנק המרכזי ניתנו מגוון כלים המאפשרים את הגברת הנזילות בשוק על ידי הורדת ריבית או הדפסת כסף. מנגד, לבנק המרכזי יכולת לגרום גם לצמצום הנזילות של המטבע אם ערכו יורד על ידי העלאת ריבית והנפקת מק"מ (מלווה קצר מועד).
חברת טרה היא מהחברות הבולטות בשוק שלקחה על עצמה את האתגר לדמות את פעילות הבנק המרכזי, כשאת המטבע הלאומי החליף מטבע קריפטו בשם טרה דולר, ואת מנהלי הבנק החליף אלגוריתם שדאג לייצב את מחירו של הטרה דולר ביחס של 1:1 לדולר המסורתי. מטבע קריפטו שערכו מוצמד למטבע לאומי ידוע בשם "סטייבלקוין" ("מטבע יציב").
את המטבע הלאומי החליף מטבע קריפטו בשם טרה דולר, ואת מנהלי הבנק החליף אלגוריתם שדאג לייצב את מחירו של הטרה דולר ביחס של 1:1 לדולר המסורתי
הסיבה, אגב, שמשקיעים מעדיפים לרכוש סטייבלקוין ולא את הדבר האמיתי היא מתוך כוונה לבטח את ערך הקריפטו שברשותם בתקופות תנודתיות במיוחד.
במקרה הטוב מהלך כזה חוסך מהם את הצורך לעמוד בדרישות רגולטוריות מעייפות על מנת שיורשו להמיר את הקריפטו שברשותם למטבע הלאומי. במקרה הרע גם מי שימיר את אותו מטבע עשוי להיתקל בסירוב הבנקים להפקדת הכסף הזה בחשבונם – כפי שקורה למשקיעי הקריפטו בישראל, למשל, אבל לא רק.
עוד תועלת שיש למשתמשים בסטייבלקוין היא האפשרות להשקיע אותו בכל מיני תוכנות פיננסיות שיוצרו במיוחד לעולם הקריפטו ושמעניקים עליו ריביות גבוהות במיוחד.
על מנת שהאלגוריתם של טרה יאפשר לשמור על ערך מטבע צמוד לדולר נוצר מנגנון הייצוב הכולל, בין השאר, מנגנון שמגביר את הביקוש למטבעות טרה כשערך המטבע יורד מתחת לדולר אחד, וגורם לצמצום הביקוש כשערך מטבעות הטרה עולה מעל הדולר. בכך נוצר איזון תמידי בין ביקוש להיצע ונשמר גם ערכו של המטבע בצמוד לדולר.
בשורה התחתונה, ניהול בסגנון בנק מרכזי באמצעות אלגוריתם עבד מצוין כל עוד לא הייתה תנודתיות חריגה בשוק הקריפטו. אף נדמה היה לרגע שהפונקציונליות של אנשים בשר ודם בבנק המרכזי הוחלפה בהצלחה על ידי מחשב, מה שיצר ביקוש הולך וגובר למטבע. כל זה קרה עד שהתנודתיות פרצה בחודשים האחרונים במלוא עוצמתה לשווקים.
המחסור בנזילות והחשש מהעלאות ריבית, הובילו משקיעים למשוך את השקעותיהם וזה פגע גם בטרה. זה התחיל במפקיד בודד שמשך בבת אחת את הטרה-דולר שלו בשווי של כמה מיליארדי דולרים.
המחסור בנזילות והחשש מהעלאות ריבית, הובילו משקיעים למשוך את השקעותיהם וזה פגע גם בטרה. זה התחיל במפקיד בודד שמשך בבת אחת את הטרה-דולר שלו בשווי של כמה מיליארדי דולרים
מהלך זה זעזע את ערך המטבע וגרם לו לאבד את הצימוד לדולר. זה עורר את חשש שאר המשקיעים שמשהו במערכת לא עובד כשורה – ומכאן המרחק עד לאיבוד אמון בטרה ובלונה היה קצר. באותו רגע הייתה בהלת משיכות המקבילה למצב של "ריצה אל הבנק" בעולם האמיתי.
זה לא שאובדן אמון במטבע של בנק מרכזי הוא אירוע שלא התרחש אף פעם בהיסטוריה. זה גם לא שמנהלים בשר ודם הם הפתרון לכל הבעיות המוניטריות – לעיתים אפילו להיפך, כמו שראינו רק לאחרונה בניהול המטבעות בטורקיה ואיראן. עם זאת, מדובר במקרים יחסית נדירים.
טרה הוכיחה, בכל אופן, שאנחנו עוד רחוקים מאוד מהיום שבו אפשר יהיה לנהל מערכת מטבע על ידי אלגוריתם או חברה פרטית בבטחה וללא חשש. הנזק הפעם – כ-45 מיליארד שהתאדו – עשוי להיות רק הפרומו לקראת נפילת חברות גדולות בהרבה שמנהלות סטייבלקוין.
למשל המטבע הדיגיטלי תת'ר, שהוא גם מטבע סטייבלקוין שמגובה הפעם בדולרים אמיתיים (כך לפחות טוענים מנהליו), איבד גם הוא את ההצמדה לדולר בחודש האחרון אולם הצליח להתייצב. תת'ר, בניגוד לטרה, מחזיק שווי שוק אדיר של כ-84 מיליארד. נגד החברה המנהלת את המטבע כבר נפתחה חקירה לפני מספר שנים בניו יורק בחשד לניהול לקוי של המטבע.
תת'ר, בניגוד לטרה, מחזיק שווי שוק אדיר של כ-84 מיליארד. נגד החברה המנהלת את המטבע כבר נפתחה חקירה לפני מספר שנים בניו יורק בחשד לניהול לקוי של המטבע
יש האומרים שרעידות המשנה ממחיקה של מטבע מסוג זה כבר תורגש היטב גם במחוזות מטבעות הקריפטו הוותיקים והידועים יותר כמו הביטקוין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו